יבנאל

יבנאל

מדינה
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	שניר דניאל אריש
גובה ממוצע	‎12 מטר
תאריך ייסוד	1901
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	4,750 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	230
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎3.9% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	152 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	222
תחום שיפוט	31,220 דונם
- דירוג ארצי	63
(למפת הגליל העליון מוגדלת)   יבנאל (למפת הגליל העליון רגילה)   יבנאל (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום יבנאל (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום יבנאל 32°42′36″N 35°30′24″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	2 מתוך 10
- דירוג ארצי	234
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4218
- דירוג ארצי	87
לאום ודת   יהודים: 98.3%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 1.7% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 11.2% גילאי 5 - 9 13.3% גילאי 10 - 14 12.7% גילאי 15 - 19 9.9% גילאי 20 - 29 12.4% גילאי 30 - 44 15.2% גילאי 45 - 59 12.1% גילאי 60 - 64 3.7% גילאי 65 ומעלה 9.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 6 –  יסודיים 4 –  על-יסודיים 2 תלמידים 998  –  יסודי 831  –  על-יסודי 167 מספר כיתות 53 ממוצע תלמידים לכיתה 20.1 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
[[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]655_0046.pdf פרופיל יבנאל] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

יבנאל ב־1910

יבנאל – צילום אוויר

רחוב ביבנאל

בית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב ביבנאל

יבנאל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937

יַבְנְאֵל היא מושבה ותיקה ומועצה מקומית בדרום מזרח הגליל התחתון. המושבה שוכנת בבקעת יבנאל, דרומית־מערבית לטבריה, לאורך כביש 767 מכפר תבור למושבה כנרת.

המושבה נוסדה ביום 7 באוקטובר 1901, כ"ד תשרי תרס"ב והוכרזה כמועצה מקומית בשנת תשי"א 1951. המועצה המקומית הורכבה מארבעה יישובים צמודים: יבנאל, המושבה בית-גן, מושב משמר השלושה ומושב סמדר.

בסמוך למושבה מספר רב של אתרים ארכאולוגיים כולל תל ינעם עם ממצאים מתקופת המקרא, ומספר אתרים מתקופת התלמוד, ובהם חורבת בית גן, חורבת כפר ימה, חורבת עטוש, חורבת אבצם, חורבת סרגונה, חורבת ציידתה, חורבת שרונה, תל אדמי וחורבת דמין.

יש המזהים את מקום מושבם של משמרת הכהונה אִמֵּר עם יבנאל ויש המזהים את מקום מושבם בחרבת יבנית בן ביריה לעמוקה.

בבית סבתא צילה שהוקם בשנת תרס"ו 1905 פועל כיום מרכז לשימור מורשת המושבה.

היסטוריה

בית העלמין יבנאל

רקע

ראשיתה של ההתיישבות ביבנאל בכישלון ההתיישבות היהודית בחורן. באוגוסט 1898 תרנ"ח נטשו מתיישבי חורן את היישוב, לאחר שלוש שנות התיישבות. שתי קבוצות המתיישבים האחת של עולי רומניה ורעותה מעולי בולגריה התפצלו לשני יעדים. עולי בולגריה בראשות יצחק לוי עברו לצפת ועולי רומניה בראשות יחיאל ברקוביץ' עברו למטולה. הקבוצות שמרו על קשר ביניהן, נודעו בגליל כאנשי סאחאם ג'ולן ותרו אחר אתר התיישבות חדש.

העלייה לקרקע והתפתחות המושבה עד קום המדינה

ב־תרס"א 1901 רכשה יק"א קרקעות במימון הברון רוטשילד בסמוך לח'רבת ימא, בה שכנה לפי הסברה העיירה התלמודית כפר ימה, אשר זוהתה על ידי חז"ל עם העיר המקראית יַבְנְאֵל שבנחלת שבט נפתלי, כמתואר בספר יהושע: ”וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם”, ובהתאם לזיהוי שבתלמוד הירושלמי: ”מחלף – חלף, מאלון - איילון, בצעננים - אגנייא דקדש, ואדמי – דמין, הנקב – ציידתה, ויבנאל - כפר ימה, עד לקום - לוקים”.

הקרקעות שנרכשו הוצעו ל"אנשי סאחאם ג'ולן" וב־תרס"ב 1901 עלו עשר משפחות מצפת, ראש פינה, ומטולה לקרקע. ראשוני המתיישבים ביבנאל מאנשי סאחאם ג'ולן היו: שבתאי סאחין, יחיאל ברקוביטש, יעקב ואלוביטש, א. אלכסנדר, שמואל צבי מייזל, ניסים לוי, דוד יוסף לוי, פסח מקארוב, יצחק לוי, עזריאל לוי, יחזקאל לוי, משה בנימין, יעקב אליהו, משה וינגר, משה פורטר, משה לבקוביטש, אליהו גוטרמן, יעקב לייבוש מאירוביטש. מאנשי ראש פינה: יעקב דב מגידוב, שמואל פיקוביטש, מאיר כץ. מאנשי מטולה: אברהם רזניק, אריה לייב שמואלביטש, אליעזר שיינוק, יוסף צוקרמן, משה כהן, יצחק ששון, אברהם ימני (קירה), זבולונוביטש, אשר נחומובסקי, אליעזר סגל, מאיר זילברשטיין, חיים יצחק מרגלית, יולס ברקוביטש, אנשל שיינוק, אברהם קוסטיצקי.

ב־1902 החלו בעבודות להרחבת המושבה לכדי 40 משפחות, תוך הקצאת 300 דונמים לכל משפחה. בשנה זו החלו עימותים עם ערביי הסביבה ובמקביל פרצה מגפת כולרה שגבתה קורבן ראשון מקרב עולי רומניה. ב־1903 מנה היישוב 39 משפחות. ארבע־עשרה מעולי רומניה, עשר מעולי בולגריה, אחת מעולי כורדיסטן וארבע־עשרה משפחות נוספות שהגיעו ממטולה. למוח'תאר המושבה מונה עזריאל לוי מיוצאי בולגריה שנודע באזור בקשיחותו ובכוחו הפיזי הרב.

ב־1909 הואשם לוי על ידי כפריים ערבים ברצח אחד מחבריהם שהסתנן ליבנאל לביצוע גנבה חקלאית. מחשש לנקמת דם עזב לוי את הארץ והיגר לבולגריה. גם לאחר שהוברר שהערבי נרצח על רקע סכסוך פנים שבטי, סירבו העות'מאנים לאשר ללוי לחזור והוא נותר בבולגריה. ב־1910 עזבה משפחתו של לוי את יבנאל וחזרה לבולגריה. כעבור מספר חודשים עזבו שאר תשע המשפחות מעולי בולגריה את המושבה.

ב-1912 הגיע נציג מאגודת השומר לחדרה והציע לעולים לעבור לכנרת, תוך הבטחה שהיחס אליהם יהיה טוב, שעבודה לא תחסר להם, וכי יסופקו להם מגורים שם. בדרכם לשם עברו מספר משפחות (תימני כנרת) ליבנאל.

ב-1917, לאחר גירוש תל אביב, כ-7,000 מהמגורשים התפזרו במושבות זכרון יעקב, חדרה, פתח תקווה וכפר סבא. חלקם אף עלה לירושלים. מעטים בלבד היו בעלי אמצעים שאפשרו להם לשכור דירות וחדרים ולכלכל עצמם מכספם. שאר המגורשים יצאו לצפון הארץ אל מושבות הגליל התחתון. תושבי הצפון, למרות יכולתם המוגבלת, התגייסו לעזרת המגורשים באמצעי הובלה ובשטחים שהקצו למגורשים. טבריה קלטה כ-1,200 מגורשים, צפת כ-700, יבנאל כ-130 ויתר המושבות הגליליות כ-200.

בשנים 1919–1912 היה אהרון קרון מנהל בית הספר במושבה יבנאל, וכן מפקח על בתי הספר ומדריך למורים במושבות הגליל התחתון. סביב החינוך ביבנאל התנהל מאבק בין אלה שחפצו בחינוך דתי לאלה שחפצו בחינוך חילוני, ובשלב מסוים הוקם ביישוב תלמוד תורה, אך בית הספר שבניהולו של קרון גבר עליו. ביוזמתו של קרון הועברו בתי הספר של פיק"א בגליל לרשת החינוך של ההנהלה הציונית. קרון טיפל במגורשי תל אביב שהגיעו ליבנאל. בשנת 1921 עבר לנהל את בית הספר חביב בראשון לציון.

ביסוס המושבה לאחר קום המדינה

לאחר מלחמת העולם הראשונה חל פיתוח חקלאי מואץ במושבה, גודלו גידולי שדה, ירקות ופירות וכן נבנו לולים. ב־6 באפריל 1944 נערך במושבה יבנאל, קרב בין חיילים בריטים ובין שני לוחמי לח"י, מנחם לונץ ושבתי דרוקר, שהתבצרו באחד הבתים במושבה וסירבו להיכנע. הקרב נגמר במותם של שני לוחמי הלח"י.

ערך מורחב – הקרב ביבנאל

בסוף תקופת המנדט נחתו במושבה מטוסי ההעפלה האווירית מעיראק ב"מבצע מייקלברג".

ביבנאל הוקמה המעברה הראשונה כפי שמובא בארכיון יבנאל: "1948 - ראשוני העולים, מניצולי השואה ומכל קצוות תבל, נקלטו ביבנאל. בתחילה שוכנו באוהלים ובצריפים - במעברה הראשונה."

ביבנאל נוסדו התאחדות האיכרים, התאחדות הפועלים החקלאיים, טייסת הגליל וחטיבת גולני.

התיישבות ברסלב בשנות השמונים

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו.

בתחילת שנות השבעים, התמנה לרב המקומי הרב סיני מאיר פרנקל, מצאצאי חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן, שנבחר לתפקיד בהיותו בגיל 21 והוכתר כרב הצעיר ביותר במדינה. הרב פרנקל הצליח להפוך את המושבה למרכז תורני, כשהצליח להביא למושבה קבוצות מכל קצוות הקשת הדתית והחרדית. כמו כן הקים עשרות ארגוני פעילות ענפה בכל תחומי החיים בתורה, חינוך וחסד ^{[דרוש מקור]}.

מרבית השנים אופי ההתיישבות היה חילוני עד מסורתי.

משנת 1986 ואילך התיישבה במקום קבוצת חסידי ברסלב בראשות הרב אליעזר שלמה שיק - המכונה גם 'הצדיק מיבנאל' או 'מוהרא"ש', בהשראת ביקורו של רבי נחמן מברסלב בשנת 1798. זאת למרות התנגדות של המועצה., חסידי ברסלב (בהוראת רבם), אינם מכירים ברבנותו של הרב המקומי, ואף יצאו כנגדו בגלוי לאורך השנים.

נכון לעשור השני של המאה ה־21 מתגוררות ביבנאל כ־400 משפחות של חסידי ברסלב והם מהווים כ־45% מהאוכלוסייה במקום. הקהילה מפעילה מערכת חינוך משלה, הכוללת פעוטונים, גני ילדים, תלמוד תורה לבנים, בית ספר לבנות, ישיבה וכוללי אברכים, וכן ארגוני צדקה וחסד. חסידי ברסלב מכנים את המקום בפרסומיהם "יבנאל עיר ברסלב".

בשנת 2012 (תשע"ב) הסתיימה בניית בית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב. בנוסף לבית הכנסת הגדול בו נהוג נוסח תפילה אחיד, ישנם שלושה בתי כנסת נוספים, בהם נהוג נוסח עדות המזרח או מרוקו.

בי"ז בשבט תשע"ה (2015) נפטר בניו יורק הרב שיק, ונקבר לבקשתו בבית העלמין ביבנאל. מאז, נערכת בכל שנה ביום זה במקום הילולה גדולה בהשתתפות אלפי אנשים.

בשנת תשפ״א התיישב ביבנאל הרב יצחק לעזער - מתלמידיו הותיקים של הרב שיק, ומשמש בנשיאות קהילה של מאות משפחות שלה בתי כנסת ומוסדות חינוך במושבה.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים ביבנאל 4,750 תושבים (מקום 230 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 36.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,439 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

המושבה בספרות העברית

בקעת יבנאל והמושבה יבנאל מוזכרות במרומז בספרו של מאיר שלו 'עשו' ככפרה של אם הגיבור:

משם הלך לטבריה... הוא עלה על שדרת הרכס וראה בקעה רחבת ידיים, משופעת במתינות ממזרח ומצפון, וקיר של הרים תלולים ומסורגי ערוצים בדרומה. נחל דל חצה את אדמתה, נקודות מקנה שחורות רעו בשדות הקצורים... באחת המשבצות המוארות הללו ראה בתים של מושבה וכיוון אליה את פעמיו מתוך תקווה שימצאו לו שם מאכל ומקום לינה.

— מאיר שלו, עשו, הוצאת עם עובד עמודים 43-44

הנחל המדובר הוא נחל יבנאל.

יש המזהים את בקעת יבנאל עם אלון בצעננים, אתר מקראי בדרום נחלת שבט נפתלי, בין הירדן ובין הר תבור, הנזכר מספר פעמים בתנ"ך ובכתבי חז"ל.

פרשת הצלת חייו של בן-גוריון

גורקוז (גרכד) דאות ( באדיגית: Дауыт ГъоркIожъ) היה אחראי השומרים הצ'רקסים בחוות סג'רה (אילניה).

דאות היה רגיל לסייר בחווה כדי לוודא שהאורות כובו ושהשקט נשמר. בספר "עולם הצ'רקסים" מסופר שערב אחד נערכה מתקפה על החווה. דאות הגיע אל הזירה ושם חבר לשומר נוסף שעדכן אותו כי דוד בן-גוריון נפצע. דאות חש אל דוד נשא אותו על גבו והעביר אותו לביתו של משה קוראקין. דאות הזעיק את החובש שהעניק טיפול ראשוני, אולם סכנה נשקפה לחיו של בן-גוריון ועל כן דאות רכב על סוס על מנת להביא את הרופא מיבנאל. לאחר שהרופא הצליח לייצב את מצבו של בן-גוריון, הוא נלקח ברכב אל בית החולים לטבריה להמשיך את הטיפול הרפואי. בכל משך האירוע היה בן-גוריון מחוסר הכרה ולא ידע דבר על מה שקרה, אך מששמע את חבריו מספרים איך עזר דאות להציל את חיו, הוא ציין כי הוא חב לו את חייו.

הספר "בטרם האיר הבוקר"

אברהם קוסטיצקי, ממקימי המושבה, תיעד את כל תקופת הקמת המושבה ואת החיים בה במשך 10 שנותיה הראשונות. נכדו, יוסף ארגמן, ערך ועיבד את מאות העמודים של היומן וב-1988 יצא לאור הספר "בטרם האיר הבוקר".

לקריאה נוספת

• מרדכי נאור, יבנאל: מעשים ומראות, תרס"ב-תשמ"ב / 1901-1981, יבנאל - המועצה המקומית, תשמ"ב/1982.
• שבתאי גל-און, "יבנאל ובית גן - שילוב מוצלח", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
• אברהם קוסטיצקי, "בטרם האיר הבוקר", מסיפורי הגליל", הוצאת משרד הביטחון, 1988
• אטלס ההתיישבות בישראל, אטלס שמות היישובים והמקומות בישראל, 2004. כתבה וערכה חנה ביתן, המרכזת המדעית של ועדת השמות הממשלתית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יבנאל בוויקישיתוף

• יבנאל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

• [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]655_0046.pdf פרופיל יבנאל] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• יבנאל, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• רשימת מאמרים על יבנאל באתר רמב"י
• רשימת פרסומים על יבנאל באתר הספרייה הלאומית
• יבניאל באתר הרשות לפיתוח הגליל
• פרופ' זאב גריס, יבנאל היא משל, בעיתון הסתדרות המורים בישראל, גיליון 35, אפריל 2006
• נדב מן, דור המייסדים חוגג: יבנאל כבר בת 110 שנה, באתר ynet, 26 באוגוסט 2011
• נדב מן, סוכות 1901: המושבה יבנאל עולה על המפה, באתר ynet, 14 באוקטובר 2011
• צופית גרנט בתוכניתה קשר השתיקה בערוץ 13, עונה 1 פרק 5
• שוקי שדה, "אם תוציא מלה הכי קטנה על הרב שלהם אתה עלול לשלם ביוקר, גם המשטרה לא תוכל לעמוד בפוגרום שיהיה פה", באתר TheMarker‏, 16 במאי 2021
• טלי חרותי-סובר, "מחבקי העצים" קנו כאן אדמות ב-30 אלף שקל לדונם. היום הן שוות הון, באתר TheMarker‏, 23 בספטמבר 2022

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35920565יבנאל