חביב כנען

חביב כנען

חביב כנען
מדינה	ישראל

חביב כנען (17 באפריל 1913 – 1993) היה עיתונאי וחוקר פרקים בתולדות היישוב.

קורות חייו

כנען נולד בפולין בעיר פוטורוטצה בשנת 1913. שמו בלידתו היה ליבר קרומהולץ ומגורי המשפחה היו בבית הברון מלובמירסקי. מראשית שנות העשרים חי וגדל בעיר לבוב בירת גליציה המזרחית (אז בשלטון פולין וכיום חלק מאוקראינה). בשנות לימודיו בגימנסיה החל לכתוב עבור העיתונות הפולנית. אחרי בחינות הבגרות למד בבית הספר הגבוה לעיתונאות בוורשה והרבה לכתוב בעיתונים פולניים ויהודיים. בשנים 1934–1935 היה ממונה על מדור הספרים בסניף לבוב של אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים.

בגיל 21 כתב ביומון פולני בקרקוב סדרת מאמרים על היחסים בין האוקראינים ליהודים בפולין (שבאותה עת שלטה על מערב אוקראינה). הוצאת ספרים בלבוב הציעה לו לפרסם ספר על נושא זה, אולם המשטרה הפולנית "יעצה" לכנען - שעמד על סף עלייתו לארץ ישראל - לוותר על כך. בשנת 1977 פורסם המחקר בשנתון משואה, המוקדש לשואה ולגבורה.

בשנת 1935 עלה כנען לארץ ישראל כשבכוונתו ללמוד בפקולטה למדעי הרוח, אולם את שנתו הראשונה בארץ החליט להקדיש להכרתה היסודית.

באפריל 1936 פרצו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, שהיו בגדר מאבק של ערביי ארץ ישראל נגד היישוב ומרד בשלטון הבריטי וכונו על ידי מחולליהן "המרד הערבי הגדול". באוגוסט אותה שנה נענה כנען לקריאת מוסדות היישוב והתגייס לשורות משטרת המנדט. עם סיום קורס השוטרים בבית הספר לשוטרים בירושלים, שירת שמונה וחצי שנים במשטרת נפת ירושלים ונפת הכפרים שבסביבות ירושלים. בין השאר שירת בתחנת המשטרה של המושבה הגרמנית בירושלים, שבה התגוררו באותה עת תושביה המקוריים, הטמפלרים הגרמניים, והיה ממונה על 200 נוטרים.

בשנות מלחמת העולם השנייה פיקד כנען על תחנת משטרה במזרח ירושלים. החדשים מאי עד נובמבר 1942, היו חודשי חרדה ליישוב היהודי, כאשר קורפוס אפריקה של ארווין רומל הגיע לשערי מצרים והייתה סכנה שיעבור את תעלת סואץ ויכבוש את ארץ ישראל. בתקופה זו, אשר כנען יכנה לימים "מאתיים ימי חרדה", נוסף לפיקודו גם מוצב משטרתי בהרי ירושלים, ששימש כתצפית לגילוי צנחנים גרמניים, שהיה אז חשש כי יוצנחו בארץ ישראל. כמו כן שירת בתחנת המשטרה המרכזית בירושלים ופיקד על תחנת המשטרה ברובע היהודי בעיר העתיקה. לימים הדריך במלחמת ששת הימים, כעיתונאי, יחידת צנחנים של צה"ל, בסריקה ראשונה ברובע היהודי המשוחרר.

בנובמבר 1944 השתחרר משירותו במשטרה והצטרף לסגל מערכת עיתון "הארץ", שבו שימש ככתב לענייני משטרה ובתי המשפט. בשנת 1948, עם קום המדינה והקמת משטרת ישראל, התגייס כנען לשורותיה ושימש כקצין העיתונות במטה הארצי. כעבור שנה השתחרר וחזר לעיתון "הארץ". במשך שש שנים היה סופרו הצבאי של העיתון. לאחר מכן שימש ככתב לענייני מפלגות, וכן ככתב לענייני תיירות ובריאות. כן הרבה לכתוב בעיתונו על פרשיות היסטוריות ועל ספרים חדשים. בשנת 1978 פרש לגמלאות.

בשנת 1978 הוענק לחביב כנען פרס סוקולוב לעיתונאות על מבצע עיתונאי שניהל להבאתו לדין של רוצח משפחתו בשואה, פיטר מנטן , הולנדי שהתגורר בפולין ואף היה מיודד עם בני משפחתו של כנען לפני השואה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב מנטן את פולין וחזר אליה כעבור זמן כקצין אס אס ורצח מאות יהודים. כנען ניהל מרדף של 33 שנה אחרי מנטן, תוך עבודת נמלים באיסוף חומר ובבדיקה בארצות רבות, בעומדו איתן כנגד איומים. כנען פרסם מאמרים בישראל ובחו"ל אודות חקירתו בעניין מנטן, וגייס לעזרתו עיתונאים אירופיים לשם הבאתו של מנטן לדין. מאבקו של כנען הצליח, ובשנת 1977 הועמד מנטן לדין בהולנד ונדון ל-15 שנות מאסר. על פרשת מאבקו של כנען להעמדתו של מנטן לדין פורסם בארצות הברית ספר פרי עטו של הסופר מלקולם מקפרסון.

חביב כנען פרסם ספרים בנושא הטמפלרים בארץ ישראל והתגייסותם לצד נאצים, על מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, על מאבק העיתונות בצנזורה הבריטית, על תליית שני הסרג'נטים הבריטיים על ידי האצ"ל ועל פרשיות מתקופת סיום המנדט הבריטי.

על תקופת החרדה שעברה על היישוב מאביב 1942, עם התגברות סכנת הפלישה הגרמנית לארץ ישראל ועד לחלוף סכנה זו, עם ניצחון הבריטים בקרב אל עלמיין השני, כתב כנען את ספרו "מאתיים ימי חרדה" ובזאת העניק לתקופה זו את כינויה ההולם. הספר, שראה אור בשנת 1974, מתבסס על קטעים מתוך יומן שכתב כנען בתקופה זו, ועל זכרונותיו מאירועי התקופה, מאישים שפעלו אז, ובעיקר תיאר את הלך הרוח הקודר של אותם ימים.

חביב כנען נפטר בשנת 1993.

ארכיונו מופקד בארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב.

ספריו

• צלב הקרס בארץ ישראל. הוצאת טברסקי, 1946.
• בצאת הבריטים. הוצאת ספרי גדיש, 1958.
• עתונות. הוצאת מרכז ההסברה, 1971.
• מלחמתה של העיתונות: מאבקה של העיתונות העברית בארץ ישראל נגד השלטון הבריטי. הוצאת הספרייה הציונית, 1969.
• מיהו חאג' אמין אל חוסייני. הוצאת שירות הפרסומים, 1970.
• זיגמונדטובסקה 17 - מוקדש ליובל הגימנסיה היהודית בלבוב. הוצאת א"ש הוצאה לאור, 1968.
• גרדומים בנתניה- פרשת שני הסרג'נטים שנתלו בפקודת הארגון הצבאי הלאומי. הוצאת הדר, 1976.
• הגיס החמישי: הגרמנים בארץ ישראל 1933 -1948. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1968.
• מאתיים ימי חרדה - על הכנות היישוב לפלישה גרמנית אפשרית לארץ ישראל במלחמת העולם השנייה. הוצאת מול-ארט, 1974.
• בעיני שוטר פלסטיני. הוצאת מסדה, 1980.

קישורים חיצוניים

• חביב כנען, ‏רעיון ״הצהרת לנין״ למדינה קומוניסטית יהודית בארץ-ישראל, בצרון 262, נובמבר-דצמבר 1966, עמ' 104–111

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] חביב כנען28051519