כפר יהושע

כפר יהושע

אנדרטה לנופלים בכפר יהושע, מעשה ידיה של בתיה לישנסקי
מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	עמק יזרעאל
גובה ממוצע	‎47 מטר
תאריך ייסוד	1927
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	1,251 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.6% בשנה
(למפת הכרמל מוגדלת)   כפר יהושע (למפת הכרמל רגילה)   כפר יהושע (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר יהושע (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר יהושע 32°40′56″N 35°09′09″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	8 מתוך 10
http://www.k-yehoshua.org.il

כְּפַר-יְהוֹשֻׁעַ, מושב בעמק יזרעאל, כשני קילומטרים דרומית לרמת ישי, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. נוסד ב-12 באוגוסט 1927. חיים בו כ-1,100 תושבים ויש בו 90 נחלות חקלאיות ששטחן הכולל 9,500 דונם.

מקור השם

המושב נקרא על שם יהושע חנקין אשר ניהל את העסקאות לרכישת עמק יזרעאל לשם יישובו על ידי יהודים, בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20. ואף זירז את הקמתם של היישובים החקלאיים החלוציים בו.

היסטוריה

גרעין מייסדי כפר יהושע נוסד במחצית שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי חבורת חלוצים בשם "ארגון א". רוב חבריו היו חלוצים אנשי העלייה השלישית, ביניהם שרה כפרי לבית קפלן, לימים חברת כנסת, ומיעוטם אנשי העלייה השנייה. גרעין המייסדים ראה במושב נהלל יישוב לדוגמה; הן מבחינת ניסוח העקרונות, והן מבחינת צורת ההתיישבות. מייסדי כפר יהושע סברו כי השיתוף הוא תנאי הכרחי לחיי מושב תקינים, אפילו על חשבון חופש הפרט. על כן, ניסו ליצור צורת יישוב שהיא סינתזה של מושב וקיבוץ. בכפר יהושע נוצרה שיטת אשראי מיוחדת: בראש המושב עמדה ועדה כלכלית, שסיפקה לכל חבר את צרכיו ההכרחיים לקיום ולייצור, על בסיס שוויוני, ללא קשר למצב חשבונו ולהכנסתו. משק חלש קיבל אשראי גדול יותר, על מנת להגדיל את כושר הייצור שלו.

אמנות

• האדריכל ריכרד קאופמן תכנן את כפר יהושע כצורת האות יו"ד, כמחווה ליהושע חנקין שעל שמו נקרא המושב.
• במרכז היישוב מצויה שדרה לזכרו של קאופמן ובמרכזה פסיפס אמנותי שתכנן הצייר אלי שמיר. בפסיפס משולבים שמות עשרות היישובים שתכנן קאופמן, דיוקן שלו ומפת כפר יהושע.
• בכפר יהושע אנדרטה לנופלים מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי.
• בתחום בית הספר נמצא בית חנקין המשמש כמרחב מוזיאלי רב תחומי ומוזיאון טבע. במקום מוצגת תערוכת טבע קבועה וכן תערוכות אומנות מתחלפות. תערוכת הקבע כוללת פוחלצים של בעלי חיים וממצאים מן האזור וחדר זיכרון הכולל פריטים שהיו שייכים ליהושע חנקין.

כפר יהושע כיום

שנים רבות נחשב כפר יהושע לאחד המושבים האידאולוגיים מבחינת ההקפדה על עקרונות המושב, עד למשבר הארגוני שפקד אותו בשנת 1998. בעקבות המשבר פורקה האגודה השיתופית, ועימה השיווק המאורגן והערבות ההדדית. מאז מתנהל כל משק באופן פרטני מול מוסדות ציבוריים ובתי עסק, ובעלי המשקים החלשים ביותר נאלצו למכור את משקיהם או להחכיר את מבניהם למשקים הגדולים.

בכפר בית ספר יסודי אזורי ובו לומדים תלמידים מכפר יהושע, אלונים, אלוני אבא ובית לחם הגלילית.

משקי הרפתנים הגדולים בכפר יהושע הם מיצרני החלב והבשר הגדולים בארץ, ולוקחים חלק במאבק החקלאים להגנת מחירי החלב והבשר.

"כפר נולד"

כפר נולד, סיפורים על כפר יהושע הוא מאסף תעודות, כרוניקות וזכרונות כתובים או מתומללים מפרקי זמן שונים על כינונה של הקהילה והמשפחה במושב כפר יהושע. רכיבי הספר נאספו, נכתבו ונערכו על ידי רינה פורת ילידת כפר יהושע. לקראת הוצאתו לאור נערכו פרקי הספר בשיתוף עם נחום סיון מהוצאת "מערכת" בקיבוץ דליה, והספר יצא לאור בשנת תשס"ה 2005.

פורת יצרה בספר שיח קבוצתי בין-דורי, שבו מייסדי הכפר ובניהם מגוללים באמצעות זיכרונותיהם האישיים היסטוריה עצמית, משלהי שנות ה-20 ועד שנות ה-50 של המאה העשרים. כמו בנהלל, מושגים עיקריים בתודעתם של אנשי כפר יהושע באותן שנים היו קרקע לאומית, עבודה עצמית, עזרה הדדית ושיווק משותף. זו דבוקת הערכים אשר דוברה הבולט בשנות הראשית של יישובי עמק יזרעאל היה איש תנועת העבודה וההתיישבות העובדת אליעזר יפה.

תולדות כינונה של הקהילה בכפר יהושע בעמק יזרעאל, מתוארים ב"כפר נולד" מנקודת מבט ילידית (Native Approach), של בני הדור השני, בניהם של החלוצים והמתיישבים בעמק יזרעאל בשנות העשרים. קורותיהם של דור המייסדים ודור הבנים מובאים בספר, תוך כדי אימוץ ועימות, סמוי בעיקרו, עם אמירות פוליטיות ואקדמיות עכשוויות.

בכפר נולד מתגלה פרשת חקר (case study) של היישוב החקלאי היהודי, שנקרא ההתיישבות העובדת, בארץ ישראל בשנות המנדט הבריטי. ארבעת פרקי הספר מציירים את תודעתם של דור המייסדים ודור הבנים בכפר יהושע; ב"שער ראשון: צעדים ראשונים" מוצג מכלול הרעיונות וראשית הבניית הקהילה באתר בעמק יזרעאל; ב"שער שני: בעיגול" מוצגים איפיונים של הקהילה המרובדת, הכלכלה וחיי המשפחה; ב"שער שלישי: בזיעת אפיים" מתוארים חיי החקלאות מבוקר עד ליל סביב עונות השנה; ב"שער רביעי: מעבר לעיגול הכפר" מסופר על התגייסותם של שני הדורות אל מטלות לאומיות ואנושיות מעבר לגבולות הכפר ומחוץ לארץ ישראל, במחצית הראשונה הסוערת של המאה ה-20. שלושת המעגלים: "הכפר" (כפי שקוראים לו תושביו הוותיקים), הארץ ותבל משתקפים זה מבעד לזה, בתודעתם של משתתפי "כפר נולד".

תחנת הרכבת ההיסטורית

ערך מורחב – תחנת הרכבת כפר יהושע

בסמוך לכפר נמצאת תחנת הרכבת ההיסטורית תל א-שמאם של קו רכבת העמק. בשנת 2005 בוצע בה שחזור על ידי המועצה לשימור אתרים (אדריכל אריה שילה). תחנת זו הייתה השלישית מבין שמונה התחנות המקוריות שנקבעו בשנת 1905, מוקמה ליד כפר אריסים בשם תל א-שמאם. הכפר פורק לאחר שאדמותיו נקנו לשם הקמת כפר יהושע. התחנה הוקמה בחלקו המערבי של עמק יזרעאל שהיה אז אזור ביצות שומם, ושימשה בתחילה כנקודת תספוק ותיקון לקטרים.

גלריית תמונות

• 
  פסיפס קאופמן
• 
  תרשים כפר יהושע בצורת האות יו"ד ב"פסיפס קאופמן" בכפר יהושע
• 
  כפר יהושע הוא מיצרני החלב והבשר הגדולים בארץ
• 
  רפת בכניסה הראשית לכפר.
• 
  מגדל המים בתחנת רכבת העמק בכפר יהושע
• 
  בית העם, 2013

ראו גם

אישים הקשורים בחיי הכפר.

לקריאה נוספת

מקורות

• נשר [נחמן שרשבסקי], מנהלל., הפועל הצעיר, כ"ה תשרי תרפ"ד, 4 באוקטובר 1923, עמ' 18–19.
• כפר יהושע: במלאת ט"ו שנה להוסדה תרפ"ז-תש"ב, כפר יהושע תש"ד.
• מרדכי אמיתי (עורך), כפר-יהושע ביובלו: דור לדור יביע אומר: תרפ"ז-תשל"ז - 1927–1977, תל אביב תשמ"ג.
• רינה פורת (מחברת ועורכת עם נחום סיון), כפר נולד, סיפורים מכפר יהושע, שלושים השנים הראשונות, הוצאת "מערכת", קיבוץ דליה, תשס"ה.

מחקרים

• יהודה ארז, ספר העלייה השלישית, א-ב, הוצאת עם עובד, תל אביב תשכ"ד, עמ' 42–43.
• רינה אידן, מרעיון לתנועה, התפתחות רעיון מושב העובדים ויישומו 1933-1919, עבודת גמר, אוניברסיטת תל אביב תשמ"ט, עמ' 41–43.
• יעל ויילר ישראל, ‏פרדה מכאיבה ממבנה ערכי-חברתי, כיוונים חדשים 14, סיון תשס"ו, עמ' 268-265, באתר ההסתדרות הציונית העולמית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כפר יהושע בוויקישיתוף

• כפר יהושע, באתר האינטרנט של מושב כפר יהושע
• כפר יהושע, באתר בית הספר מקיף חקלאי ויצ"ו קנדה - נהלל
• כפר יהושע, באתר "אדם בגליל", בית יגאל אלון
• אלי שמיר, ‏כל הדרכים מוליכות לכפר-יהושע, קתדרה 111, מרץ 2004, עמ' 180-165
• נורית גרץ, מה בדיוק היה כאן לפני: כפר? באר מים? חלקה מעובדת?, באתר הארץ, מאי 2005
• מיכאל יעקובסון: על בית העם בכפר יהושע שהפך לקרקס, אתר 'חלון אחורי', 26.5.13
• בית הספר הישראלי לקרקס כפר יהושע

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0