משמר הירדן (מושבה)

משמר הירדן

משמר הירדן בתקופת המנדט הבריטי
טריטוריה
מחוז	הצפון
שפה רשמית	עברית
תאריך ייסוד	1890
סיבת נטישה	כיבוש והרס על ידי כוחות סוריים
תאריך נטישה	10 ביוני 1948
יישובים יורשים	גדות, משמר הירדן
דת	יהודים
אזור זמן	UTC +2
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   משמר הירדן (למפת אצבע הגליל רגילה)   משמר הירדן (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום משמר הירדן (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום משמר הירדן

מִשְׁמַר הַיַּרְדֵּן הייתה מושבה שהוקמה בגליל העליון בזמן העלייה הראשונה. המושבה הותקפה על ידי הסורים, נכבשה ונחרבה במלחמת העצמאות והייתה הנקודה היחידה בארץ שלא שוקמה בידי תושביה אלא נבנתה מחדש בידי אחרים שלא נמנו עם צאצאי המייסדים. בעת שתושבי המושבה ישבו בשבי הסורי, הוקם על קרקעות המושבה קיבוץ גדות.

תולדות המושבה

שנים ראשונות

ב-1884 נרכש ממשפחת עבו שטח מישורי של כ-2,000 דונם, ממערב לנהר הירדן, על ידי קרוב המשפחה ישראל מרדכי לובובסקי, עולה מארצות הברית מראשוני יסוד המעלה, ועליהם הקים חווה חקלאית פרטית בשם "שושנת הירדן" ע"ש אשתו המנוחה.

לאחר שנוכח כי לא יצליח לבדו לתחזק את החווה המבודדת, מכרהּ מחולקת ליהודים, שאחזו באדמה בעזרה כספית של "חובבי ציון". הם ייסדו את המושבה משמר הירדן, בחודש אלול שנת ה'תר"ן (ספטמבר 1890). לצד כביש צפת-דמשק (היום: כביש 91 בצמוד לצומת גָּדוֹת של היום) ממערב לגשר בנות-יעקב. ב-1898 נטלה חברת יק"א תחת חסותה את המושבה, ובאמצעות חיים מרגליות קלווריסקי, רכשה עוד אדמות והעלתה על הקרקע מתיישבים נוספים. בשנת 1901 היו במושבה 12 משפחות על כ-4,400 דונם.

מייסדי המושבה היו: חיים גלבגיסר, חיים יוסל טייטלבוים, צבי שניידר, איציק מוינשטיר (אנגלברג), שלמה לוי גרוסמן, יעקב צבי פייגלין (סב סבו של חבר הכנסת משה פייגלין), שיינוך, וייסבליט, ובסלר, לוין, וורהפטיג, בלשניקוב, ליפשיץ, קנטור, הרצוג, סגל, תמרי, לובובסקי, שור, שניידמן, הרוקח ר' משה לוריא, רוזנטאל, לרנר, חיים ורבקה גרבובסקי (לבית פיינשטיין, שכלה את בעלה ושניים מבניה שנפלו במארב ובקרב והיא הלכה בשבי ובשובה גילתה שביתה ואדמתה נגזלו ), טויסטר, הלפרין, שוורץ, יעקובסון, פינקלר, אלפסי, בוגראד וכהן. ב-1914 ישבו במושבה 125 תושבים על שטח של כ-7,600 דונם.

במלחמת העולם הראשונה התחולל באזור קרב קשה בין הבריטים לעות'מאנים. אך המתיישבים לא עזבו את בתיהם ומה שנהרס קומם ונבנה מחדש.

בשנות העשרים של המאה ה-20 עזבו חלק מהאיכרים בשל מחלות קשות ועברו להתגורר באזורי נתניה ואבן יהודה. במאורעות תרפ"ט סבלה המושבה מהתנכלויות וממעשי שוד.

בשנות ה-30 קיבל היישוב כתגבור, גרעיני חיזוק של תנועת בית"ר. במאורעות המרד הערבי סבלה המושבה מהתנכלויות, עבודת הערבים פסקה בה כמעט לגמרי, וצעירי בית"ר מילאו את מקומם. בשנת 1938 נרצחו שני יהודים, אב ובנו, שהיו בדרכם לשאוב מים מנהר הירדן. בתגובה, הרגו המתיישבים שבעה ערבים וגרמו נזק לרכוש ערבי. בהמשך אותה שנה הותקפה המושבה, אך ההתקפה פסקה כאשר נוטרים ממשטרת היישובים העבריים הגיעו למקום. חברי בית"ר גם ערכו אימונים צבאיים במקום. הדבר נודע לבריטים, וב-18 בנובמבר 1939 פשטו הרשויות הבריטיות על המושבה, ואסרו 38 מהמתאמנים. חברי בית"ר עזבו את המקום עד סוף 1940. עם זאת, בשנות הארבעים נמצא במקום כוח קבוע של מספר נוטרים. במהלך מלחמת העולם השנייה חוותה המושבה שגשוג יחסי, אך מצבה הידרדר לאחריה, כולל עזיבה של חלק מן האיכרים.

בינואר 1947 התיישבו במשמר הירדן 42 חברי 'ארגון ודג'ווד' (על שם ג'וזאיה קלמנט ודג'ווד, מדינאי בריטי פרו-ציוני), ארגון חיילים משוחררי הצבא הבריטי יוצאי בית"ר, אם כי רק כמחציתם נותרו במקום. מספר חודשים אחר כך התיישבו במקום, במספרים קטנים יותר, גם יוצאי מחנות קפריסין ועולים משארית הפלטה.

מלחמת העצמאות ואחריה

אנדרטת משמר הירדן

המרתף בו התבצרו אחרוני מגיני משמר הירדן וממנו נלקחו לשבי

בית הקברות של משמר הירדן הישנה

ערך מורחב – משמר הירדן במלחמת העצמאות

על פי החלטת החלוקה נועדה משמר הירדן להיות בתחום המדינה היהודית. מאז החלטת האו"ם האמורה, החמיר המצב הביטחוני במקום. משמר הירדן שכנה על אחת הדרכים החשובות העוברות בין סוריה לארץ ישראל (כביש 91 של ימינו, שהמשכו במזרח מגיע לקוניטרה ולדמשק), ולפיכך, על ציר פלישה אפשרי. ואכן, ב-5, ב-6 וב-10 ביוני 1948 הותקפה המושבה על ידי הסורים. ההתקפה השלישית הביאה לכיבוש המושבה ולהריסת רובה. 15 מן המגינים נהרגו בקרבות ו-39 נפלו בשבי.

מטרתו של מבצע ברוש בקרבות עשרת הימים הייתה לחזור ולכבוש את המובלעת הסורית במשמר הירדן. המבצע לא עלה יפה, קו החזית עם הסורים לא השתנה כמעט, ולצה"ל היו בו כמאה הרוגים. מבצע זה סיים למעשה את הניסיונות המשמעותיים לשנות את קו החזית בין סוריה לישראל, אך סביב המובלעת הסורית במשמר הירדן אירעו לא מעט תקריות אש עד סוף המלחמה. בתום המלחמה, בכ"ב בתמוז תש"ט, 20 ביולי 1949 חזר השטח לשליטה ישראלית במסגרת הסכמי שביתת הנשק, וכן חזרו השבויים, אולם המושבה לא נבנתה מחדש. על אדמותיה הוקמו הקיבוץ גוברים (לימים גדות) ומושב העובדים משמר הירדן. מהמושבה המקורית נשתמרו כמה בתים הרוסים. הם שולבו באתר הנצחה למושבה שהוקם במקום. במחנה הצבאי שהיה מול משמר הירדן הולך ומוקם מרכז מבקרים על תולדות המושבה.

כ-600 מטרים דרומית לשרידי המושבה נמצא בית הקברות של משמר הירדן. באתר כמה עשרות קברים של תושבי המושבה, רבים מהם ילדים, שנפטרו בשנות קיום המושבה.

ראו גם

• משמר הירדן (מושב) - המושב אשר הוקם בקרבת חורבות המושבה

לקריאה נוספת

• אהרן אבן-חן, כיצד נכבשה משמר-הירדן?, "הארץ", 2.6.1949
• אהרן אבן-חן, שלושה ימים בסיון, סיפורה של איכרה ממשמר הירדן סיפורה של משפחת גרבובסקי ומשמר הירדן, הוצאת שמגר, 1987
• ישראל גרנית ודן יהב, התיישבות במלחמה - יישובים שעמדו, פונו, או נפלו במלחמת העצמאות 1948, 2015.
• יצחק זיו-אב, אומרים ישנה ארץ, 1980
• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק ס"א, ייסוד המושבה משמר הירדן, מזכרונות דוד מ. שוב, 1891-1890, עמ' 674–677.
• אריה יצחקי, גבורת משמר הירדן 1948, הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2011

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משמר הירדן בוויקישיתוף

• אתר משמר הירדן הישנה, באתר e - ירוק
• המעבר מ"שושנת הירדן" ל"משמר הירדן", גאולת קרקע בגליל, אתר משפחת עבו
• הצלת משמר הירדן מפקיד הברון המושחת בשנת 1903, גאולת קרקע בגליל, אתר משפחת עבו
• אסתר נאדל, שעותיה האחרונות של משמר הירדן, הארץ, 17 בפברואר 1949
• אהרן אבן-חן, כיצד נכבשה משמר־הירדן?, הארץ, 2 ביוני 1949
• מוסה פלד, ‏"הסורים פשוט טבחו בנו, נסעו וירו, נסעו וירו", שריון 1, יולי 1998, עמוד 13, באתר "יד לשריון"

• שלמה פיוטרקובסקי, מי הפקיר את המושבה משמר הירדן לסורים?, באתר ערוץ 7, 12 בינואר 2011
• תמונות מיד למשמר הירדן, באתר נלך.
• מצגת משמר הירדן. עריכה - אורי איתיאל
• שמואל סגל, למדינת ישראל יש חוב מוסרי למשמר הירדן, בתוך ללכת שבי בשביל ישראל, ארגון נכי צה"ל, הוצאת כתר, 2011, עמ' 12–19

הערות שוליים

• 
  סיפור קרב משמר הירדן
• 
  יד למשמר הירדן
• 
  יד לחלוצי ההתיישבות בגליל בפתח בית הקברות של משמר הירדן הישנה
• 
  בית הקברות של משמר הירדן הישנה

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33842588משמר הירדן (מושבה)