פיק"א
פִּיקָ"א (PICA, ראשי תיבות באנגלית: Palestine Jewish Colonization Association – חברה להתיישבות יהודית בארץ־ישראל) הייתה חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
היסטוריה
ב-1 בינואר 1900 משך הברון את מעורבותו ותמיכתו במושבות והעביר את ניהולן ליק"א (מיסודו של הברון הירש), אולם לאור כיבוש ארץ ישראל על ידי בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, ביקש הברון אדמונד דה רוטשילד להגביר את מאמצי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ולצורך כך ביקש להחליף את השותפות עם יק"א, שסייעה ליהודים במקומות שונים ברחבי העולם, בחברה שתטפל אך ורק בהתיישבות בארץ ישראל. בשנת 1919 חידש הברון אדמונד דה רוטשילד את חוזהו עם יק"א, אך קבע בה שינויים לכיוון אותו ביקש. בין השאר הורחבה הוועדה הארצישראלית של יק"א ל-9 חברים וניתנה לה עצמאות רבה מצד הנהלת יק"א. כן נקבע שהוועדה הארצישראלית תכין תוכנית להקמת חברה עצמאית ותעביר אליה את פעילותה של יק"א בארץ ישראל. בשנת 1924 הוקמה פיק"א ובראש החברה העמיד הברון רוטשילד את בנו ג'יימס דה רוטשילד. החברה קיבלה לידיה את כל הנכסים של הוועדה הארצישראלית של יק"א שהועברו ליק"א על ידי רוטשילד. כן קיבלה פיק"א לניהולה, אך לא לבעלותה, את המושבות משמר הירדן, חדרה ונס ציונה שנתמכו על ידי יק"א אך לא היו במקור מושבות חסות של הברון רוטשילד. היקף האדמות שהועברו לידי פיק"א עם ייסודה היה כ-350,000 דונם.
פיק"א רכשה אדמות בארץ והקימה עליהן יישובים, בהם משמר השלושה, מעיין צבי ובית קשת. על אדמותיה ליד הכנרת היא התכוונה להקים יישוב לבני מעמד הביניים, אך בגלל המרד הערבי הגדול היא יישבה על האדמה בינתיים את חברי גרעין גינוסר, אשר לא הסכימו להתפנות ממנה. החברה עסקה גם בייבוש ביצות באזורי פתח תקווה וחדרה והשתתפה בהקמת מפעלים, בהם תחנת הכוח בנהריים מייסודו של פנחס רוטנברג, בית החרושת למלט נשר ומפעל המלח בעתלית.
פיק"א גם עסקה בנטיעת יערות על קרקעותיה. מתוך כ-80,000 דונם יערות שנטעו במהלך המנדט הבריטי, כ-12,000 דונם נטעו על ידי חברת פיק"א.[1]
עם קום המדינה העבירה פיק"א את רוב נכסיה למוסדות המיישבים ולמדינה. בשנת 1957 פורקה החברה ויתרת נכסיה הועברה לבעלות מדינת ישראל.[2] במקומה הקימה משפחת רוטשילד את קרן אבי היישוב.
בנין משרדים גדול של החברה היה ממוקם בחיפה במרכז הכרמל בשדרות הנשיא מספר 144 (בית הכט היום) והוכרז כבנין לשימור.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פיק"א |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיק"א |
- פיק א, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים. סימול החטיבות: J15 (תיקים ותעודות), JM15 (אוסף מפות), GNPICA (אוסף תצלומים).
- יעקב גולדשטיין ובת-שבע שטרן, פיק"א – ארגונה ומטרותיה, קתדרה 59, מרץ 1991, עמ' 125-103
- יאיר זלטנרייך, מפגשי תרבויות? מושבות הגליל התחתון בעיני פקידי יק"א ופיק"א, קתדרה 120, יוני 2006, עמ' 110-107, 134-119
- דורותי, רוטישלד, חליפת מכתבים : בין הגברת ג'יימס א. דה רוטשילד, נשיאת פיק"א לבין דוד בן-גוריון ראש ממשלת ישראל, פיק"א, תל אביב, 1957.[3].
הערות שוליים
- ^ מוטי קפלן, תוכנית מתאר ארצית ליער ולייעור, תמ"א 22, מסמך מדיניות, עמ' 20.
- ^ צוואת ג'יימס דה רוטשילד, דברי ימי הכנסת, כ"ג בתמוז תשי"ז.
- ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : דוד בן-גוריון
