בת שלמה
 רחובה הראשי של המושבה שנותר בשלמותו
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | חוף הכרמל |
| גובה ממוצע[1] | 92 מטר |
| תאריך ייסוד | 1889 |
| תנועה מיישבת | התאחדות האיכרים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 650 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.7% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   בת שלמה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
בַּת שְׁלֹמֹה היא מושבה ברמות מנשה בשוליו הדרומיים של הר הכרמל, בקרבת המושבות זכרון יעקב ובנימינה. המושבה הוקמה בשנת 1889 במימון הברון רוטשילד והיא קרויה על שם אמו של הברון רוטשילד, בטי דה רוטשילד, ואביה, סלומון (שלמה) מאיר רוטשילד[3][4][5] – מי שהיה הדוד (מצד אביו) וגם הסבא (מצד אמו) של הברון רוטשילד. השם "בת שלמה" נוצר בעקבות בתו של שלמה המלך טפת[6], שנישאה ל"בן אבינדב" אשר היה נציב נפת דור (דֹּאר) ההיסטורית שבשטחה שוכנת כיום המושבה[7].
בת שלמה מרוחקת שבעה קילומטרים מזכרון יעקב וקבלה שירותים מוניציפליים ממנה.[דרושה הבהרה]
היסטוריה
בראשיתה התגוררו בה שלושה איכרים שעבדו במטעים[8] וגידול צאן[9]. הבדידות הביאה את איכרי המושבה לבקש מהברון בשנת 1905 להעביר אותם לשפיה או זכרון יעקב[10]. המושבה לא ננטשה ולתושבים אף הוספו חלקות אדמה במזרח, אשר בגלל ריחוקם לא עובדו על ידי חקלאי בת שלמה[11].
בשנת 1920 התגוררו במושבה כ-10 משפחות. בעת מאורעות תר"פ הוצבו במקום שוטרים שמנעו התנפלות על המושבה[12].
בגלל מיקומה בתוך המשולש הקטן לא הצליחה המושבה להתפתח עד הקמת מדינת ישראל ובשנת 1949 היו בה רק 17 משפחות שמנו סך הכל 70 נפש[13]. בשנת 1953 תוארה המושבה כמוזנחת וחסרת תשתיות בסיסיות[14].
כיום היישוב מורכב מהמושבה הוותיקה וממושב שהוקם בשנת 1950 על ידי עולים מתימן, מפולין, הונגריה וטרנסילבניה. מושב בת שלמה משויך כיום למועצה האזורית חוף הכרמל וחלקו הדרומי (רחוב המושבה) מוכרז שטח לשימור. במושב, התושבים מתפרנסים מחקלאות מטעי נשירים, שסק ומרעה בקר, אך כיום רובם בעלי מקצועות חופשיים.
מסביב ליישוב נטועים מטעים בעמקים, גבעות עטורות חורש טבעי, נחלים ושטחי מרעה. מדרום לכביש ואדי מילק מצויים שרידי יער נטע של קק"ל ודרומית למושבה נמצא הר חורשן הפופולרי בקרב מטיילים, רוכבי אופניים ובעלי רכבי שטח.
בת שלמה נמצאת כ-50 מטר מעל פני הים[15].
לקריאה נוספת
- אב"י אייזנשטיין ועמיצור קראוזה, מושבה קטנה באמצע הדרך, ארץ וטבע, חשון-כסלו תשס"ד, עמ' 53-58.
- אריה אייזנשטיין, הקיץ האחרון במושבה, 2005.
- יואב רגב, בת שלמה בגבעות מנשה, הוצאת ספרים אחיאסף, 2007.
- רן אהרנסון, "בת שלמה - אווירת ארץ ישראל הישנה", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
- מרדכי אליאב, ארץ ישראל ויישובה במאה הי"ט 1777-1917; כתר, 1978.
- עמנואל הראובני, היישובים בישראל ואתרי עתיקותיהם", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1974.
גלריה
-
בת שלמה, כשעוד נקראה 'אום אל-ג'ימאל', בגלויה עתיקה -
עמדת בטון בקצה רחוב המושבה, הניצבת על חומת אבן של חווה חקלאית נטושה -
בית כנסת בלב המושבה -
משק שוורצמן השוכן באחד מהמבנים הראשונים במושבה
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בת שלמה- אתר האינטרנט הרשמי של המייסדים של בת שלמה
- בת שלמה(הקישור אינו פעיל) באתר המועצה לשימור אתרים
בת שלמה בת מאה ועשרים, 2009- שיר לבת שלמה במלאת לה מאה ועשרים. מילים יעקב גרוס, לחן נחום היימן, שר אדם הפטר.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יואב רגב, בת־שלמה: בגבעות מנשה, אחיאסף, 2007, עמ' 12
- ^ אתר בת שלמה היסטוריה
- ^ שנתון הממשלה תשי"ח (עמ' 453), באתר ארכיון המדינה, 25 בספטמבר, 1957
- ^ מלכים א ד יא
- ^ אבשלום קור באופן מילולי פרק חוף דור
- ^ מהמושבות, חבצלת, 1 במרץ 1895
- ^ זכרון יעקב, הצבי, 4 בספטמבר 1896
- ^ מעציבה העובדה, השקפה, 7 בנובמבר 1905
- ^ זכרון יעקב, הפועל הצעיר, 27 ביוני 1913
- ^ היחסים בין תושבי חיפה, הצפירה, 6 ביוני 1920
- ^ בת שלמה תוהה להיות או לחדול, דבר, 19 באוקטובר 1949
- ^ שמעון אביב, העזובה בבנות - רשמי סיור בבת שלמה, על המשמר, 4 בספטמבר 1953
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 179
| ||||||||||||||||||
33203341בת שלמה