בית הערבה
| קובץ:BetHaarava1.jpgהכביש הראשי בבית הערבה | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מגילות ים המלח |
| גובה ממוצע[1] | -315 מטר |
| תאריך ייסוד | 1980 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 565 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 11.2% בשנה |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   בית הערבה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
בית הערבה הוא התנחלות וקיבוץ בצפון ים המלח ליד יריחו המשתייך למועצה אזורית מגילות ים המלח. היישוב נקרא על שם העיר המקראית בית הערבה, ששמה נשתמר בעין אל-ע'רבה שמדרום לואדי קלט.
ההתיישבות הראשונה
בית הערבה הוקם לראשונה כקיבוץ בכ"ה בתשרי שנת ת"ש (8 באוקטובר 1939)[3][4] על ידי חלוצי תנועת הנוער המחנות העולים של הקיבוץ המאוחד. פלוגה של בני קיבוצי הקיבוץ המאוחד שהתה בסדום בציפייה לעלייה על הקרקע במקום יישוב שיוצע להם, במיוחד בתקווה להתיישב באזור הכפר סאפיה בעבר הירדן המזרחי. באמצע 1938 הגיע אליהם הגנן של המפעל הצפוני של חברת אשלג ארץ-ישראלית והציע להם להקים יישוב חקלאי בשטחי המפעל בצפון ים המלח בהתבסס על נסיונותיו בשטיפת קרקעות ממלחים. בעקבות הצעתו נשלח כח חלוץ של ארבעה חברי המחנות העולים שהחל לעבוד במפעל.
בינואר 1939, נשלח משה אייזיקוביץ (אייזיק) מרמת רחל והתיישב לבדו עם כלב בצריף עזוב בשטח המפעל כדי להתחיל בניסיונות בשטיפת אדמה. באוגוסט 1939 הוקם אוהל בצמוד לצריף, וחברי הקבוצה שעבדו במפעל יחד עם חברים נוספים עברו להתגורר ליד הצריף. בסוף הקיץ הצטרפה אליהם אישה ראשונה שקיבלה על עצמה לנהל את משק הבית במקום. בסוף דצמבר כבר שהו במקום הזמני כ-30 חברים[5] וב-20 בפברואר 1940 הונחה אבן הפינה ליישוב הקבע בטקס בו נכחו אורחים רבים, בהם בן-ציון ישראלי שאמר כי "כנרת בצפון והיישוב החדש שמדרום ליריחו, מהווים את שני הקצוות של מחרוזת היישובים שייחרזו לאורך הירדן". בשלב זה כבר היו באתר הקבע מגדל מים, מספר אוהלים ותחילתם של מבנים[6]. ב-20 בדצמבר 1940 נרצחו זאב לוונטל ויעקב לביא על ידי כנופיית ערבים, בעת שעבדו ליד נהר הירדן. קבריהם חנכו את בית הקברות בבית הערבה.
האחריות על הקיבוץ התחלקה בין הסוכנות היהודית שהייתה אחראית על עניינים התיישבותיים וחקלאיים וחברת האשלג שהייתה אחראית על ענייני בניה[7]. היישוב הוקם באופן בלתי חוקי בניגוד להוראות הספר הלבן וללא היתר של שלטונות המנדט הבריטי והוצג לשלטונות הבריטיים כשכונת מגורים של פועלי המפעל. הפעילות החקלאית במקום הוצגה כנדרשת להספקת מזון טרי לעובדי מפעל האשלג.
הקרקע המלוחה הוכשרה במשך שנים על ידי שטיפה, בהנחיה של שלמה רביקוביץ' מהתחנה לחקר החקלאות ברחובות וגדלו בה עצים, בננות וירקות - בעיקר עגבניות. כן הוקמו במקום מספר בריכות דגים. בריכות הדגים משכו אליהן אגמיות וברווזים שאותם, פקידים בריטים רבים, ובהם הנציב העליון הרולד מקמייקל, צדו כתחביב בימי ראשון[8].
הגידולים בבית הערבה הצליחו מעל למצופה והשיגו תנובה גבוהה מהמקובל. תוצאות אלו הוצגו בפני אורחים שבאו לבית הערבה ובפני בעלי תפקידים, כמו הנציב העליון אלן גורדון קנינגהם[9] וועדת אונסקו"פ[10].
בשל ריחוקו היחסי שימש הקיבוץ כמחנה הכשרה ואימונים עבור פלוגות של הפלמ"ח. בינואר 1946 נאסרו חמישה מחברי בית הערבה על אחזקת נשק באזור נבי מוסה. הם נדונו לארבע שנות מאסר[11]. בנוסף, סייעו חברי הקיבוץ לאנשי הפלמ"ח בהברחת עולים מעיראק, פרס וארצות ערב נוספות דרך היבשה, שחצו את הירדן בסמוך לקיבוץ. לאחר פיצוץ גשר אלנבי בליל הגשרים ביוני 1946 הגיעו לקיבוץ חיילי הצבא הבריטי וחיפשו נשק. לאחר שלא מצאו דבר עצרו כמעט את כל הגברים והעבירו אותם אל מחנה המעצר בלטרון בו שהו עד לאחר השבת השחורה[12].
מלחמת העצמאות והפינוי
על פי הגבולות שהותוו בהחלטת החלוקה, נכלל בית הערבה בשטח המיועד למדינה ערבית. אך בשל התנגדות הערבים להחלטה והפקפוק ביישומה בפועל נשארו התושבים במקום. עד אפריל 1948, מפעלי האשלג המשיכו בעבודתם, וגם התוצרת בסדום הושטה לצפון ים המלח. לפיכך, בחודשי המלחמה הראשונים סיפקו הבריטים ליווי לשיירות שעשו דרכן לצפון ים המלח ובחזרה, ואלה לעיתים שמשו עבור 'היישוב' כ'דלת אחורית' לירושלים המנותקת. עם זאת, התחבורה היבשתית הרגילה שבין הקיבוץ לירושלים סבלה מהתנכלויות ערביות, והקשר עם מרכז הארץ התנהל יותר ויותר באמצעות מטוסים. פרט לבעיית הניתוק, הייתה עמידתו של הקיבוץ איתנה, מה גם שבין מגיני המובלעת היהודית שבצפון ים המלח נכללה מחלקת פלמ"ח. לאחר הכרזת המדינה והצטרפות הלגיון הערבי ללחימה, השתנה מיסודו מצבו האסטרטגי של הקיבוץ. נפילת גוש עציון מספר ימים קודם לכן, תוך אובדן מאות מן המגינים, הגבירו את החשש לגורלה של בית הערבה. בכל זאת, כיוון שמפעלי ים המלח היו בבעלות בריטית, נותרה תקווה להפעילם בהסכמה, ונפתחו שיחות בהתאם. ב-15 במאי 1948 ניתנת הוראה להוציא את האוכלוסייה הבלתי-לוחמת מבית הערבה.
טרם שמוצו השיחות האמורות, ב-17 במאי 1948, החליט אמנון זעיר, ה"קונסול" של האזור המנותק, שאין סיכוי להגן על צפון ים המלח ויש לפנות את בית הערבה והמפעל הסמוך שבצפון ים המלח, לאחר הריסתם. עד ל-20 במאי, עובדי המפעלים וכן מחלקת פלמ"ח מהגדוד השישי בחטיבת הראל, בת כ-65 איש - פונו מצפון ים המלח בדרך הים לסדום. משפחות החברים פונו תחילה לקיבוץ שפיים ואחר כן התפלגו לשתי קבוצות, ובשנת 1949 ייסדו שני קיבוצים בגליל המערבי: גשר הזיו וכברי. הלוחמים שבין חברי הקיבוץ נטלו חלק בעמידתה של סדום במלחמת העצמאות, עד להסרת הניתוק של דרום ים המלח בסוף נובמבר 1948, במבצע לוט.
לאחר מלחמת ששת הימים
לאחר מלחמת ששת הימים, ב-17 ביוני 1967, הגיעו יוצאי בית הערבה מקיבוץ כברי לביקור באתר היישוב, אך רק מספר עצים וחלוקי בטון שרדו מבית הערבה[13]. באותה שנה אספו יוצאי בית הערבה מבית העלמין של בית הערבה את עצמות החללים שקבריהם חוללו וקברו אותם בקבר אחים. האזור עליו עמד בית הערבה הוכלל בשטח ביטחוני מפורז מעבר לגדר הביטחון והיישוב לא הוקם מחדש. בסוכות ה'תשמ"א, 1980 הוקמה היאחזות נח"ל בשם "בית הערבה" על ידי תנועת הנוער העובד והלומד סמוך למנזר דיר חג'לה כ־5 ק"מ מערבית למקום שבו ישב בעבר הקיבוץ[14]. ב-1 בספטמבר 1986 ההיאחזות אוזרחה בטקס בנוכחות שר הבטחון, יצחק רבין[15]. בשנת 1983 הוקמה היאחזות נח"ל מול נבו סמוך למיקום של נח"ל בית הערבה[16]. בהמשך הוסבה ההיאחזות לבסיס של צה"ל[17].
בשנת 2000 עבר קיבוץ בית הערבה המחודש לנקודת הקבע שלו, מערבית לכביש עוקף יריחו. בעשור השלישי של המאה ה-21, היישוב מונה כ-40 משפחות, מתוכן כ-30 המקיימות בו קיבוץ והשאר מתגוררות בבית הערבה כיישוב קהילתי. קיבוץ בית הערבה מתפרנס בעיקר מחקלאות. הקיבוץ מגדל תמרים - מג'הול, דקל נור ובהרי, ומתמחה בגידול פלפל ועגבניית שרי בחקלאות אורגנית. לקיבוץ יש פונדק דרכים "לידו" בצומת לידו - ים המלח[18]. כל המבנים בקיבוץ התמלאו עד אפס מקום, אך למרות זאת ניסיונות להשיג אישורי בנייה לצורך התרחבות לא צלחו. גן הילדים במקום פעל בעבר בבית פרטי בגלל העדר אישור לבנות מבנה עבור גן ילדים[19]. באפריל 2010 נהרסו בבית הערבה יסודות של מבנים בבנייה עבור בנים ממשיכים, במסגרת הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון[20].
בקיבוץ קיימת בריכת שחיה, גן ילדים ופעוטון. רוב תושבי הקיבוץ הם עובדי חוץ, ומיעוטם עובדים בחקלאות, ובעסקים אחרים של הקיבוץ.
בינואר 2017 עלתה על הקרקע התיישבות חדשה באתר שבו שכנה בעבר היאחזות הנח"ל בשם קדם ערבה. הקהילה היא מעורבת דתית-חילונית, ומונה 22 משפחות[21].
בספטמבר 2023 נגרעו משטח הקיבוץ אדמות היישוב בית חגלה, שהוכר כיישוב עצמאי[22].
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2023, מתגוררים בבית הערבה 565 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 11.2%.
השיר בית הערבה
מילות השיר
|
|---|
|
אני זוכר את בית הערבה, |
אביו של המלחין שמוליק קראוס עבד בשנות הארבעים בים המלח ונטל חלק בהקמתו של הקיבוץ. המלחין עצמו פקד את המקום פעמים רבות בילדותו, בסופי שבוע. ב-1966, לאחר מות אביו כתב קראוס את הלחן וביקש מחיים חפר ומעמוס קינן לכתוב שיר אשר יעלה את זיכרון המקום. הביצוע הידוע ביותר של השיר הוא של אריק איינשטיין, אם כי ישנם ביצועים אחרים, כמו של אריק סיני, מיקי שביב, יגאל בשן, רונית אופיר ושלישיית המעפיל.
תמונות מבית הערבה
-
בית בבית הערבה -
שלט הכניסה לבית הערבה
-
נוף מבית הערבה (בוקר)
-
מבנה קהילה
תמונות מבית הערבה הישנה
-
חבר קיבוץ בית הערבה נח על המיטה בחדרו, 1944 -
בית הערבה - המצבה
-
בית הערבה - הכיתוב על המצבה -
קבר האחים באתר בית הערבה הראשון
-
שלט קבר אחים בית הערבה
לקריאה נוספת
- דוד קורן, בסימן קריעה - ימיה האחרונים של בית-הערבה, תש"ח - פרקי יומן, עם עובד, 1983.
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא, תשל"ח 1978. עמוד 56.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1986. עמוד 694.
- ספי בן-יוסף, מדריך ישראל החדש כרך 7 שומרון ובקעת הירדן, הוצאת ידיעות אחרונות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור וכתר ספרים 2001. עמוד 141.
- סרט תיעודי "בית במדבר" (1947) על הקמת הקיבוץ המקורי בבימויו של בן עויזרמן .
- ישראל אבן נור, בית מול הר נבו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981.
קישורים חיצוניים
- בית הערבה - באתר המועצה האזורית מגילות
השיר "בית הערבה", מילים: חיים חפר ועמוס קינן, לחן: שמוליק קראוס, בביצוע אריק איינשטיין, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב- בית הערבה: הפרחת האדמה המלוחה, באתר ynet, 13 במאי 2005
- אודי אייזק, יא` באדר - 70 שנה להקמת קיבוץ בית הערבה!, 25 בפברואר 2010, כולל סרט משנת 1946
"בית במדבר", סיפור ההתיישבות של בית הערבה, מפיק:נורמן לוריא, 1947. | עברית | אנגלית |
בית הערבה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ צביקה דרור, שותפות במעשה הבריאה - הסיפור של בית הערבה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994, עמ' 36
- ^ דוד קורן, בסימן קריעה - ימיה האחרונים של בית הערבה, תל אביב: עם עובד, 1982, עמ' 16, מסת"ב 965-13-0125-2
- ^ ישראל אבן נור, בית מול הר נבו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981, עמוד 35
- ^ ישראל אבן נור, עמוד 37
- ^ ישראל אבן נור, עמוד 85
- ^ ישראל אבן נור, עמודים 58-61
- ^ ביקור הנציב העליון במכון זיו, דבר, 4 באפריל 1946
- ^ אלעד בן-דרור, 4, הדרך לכ"ט בנובמבר: פרשת אונסקו"פ וראשית מעורבותו של האו"ם בסכסוך הערבי-ישראלי, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2019, עמ' 112, מסת"ב 9789652174338. (בעברית)
- ^ הומתק דינם של 5 חברי בית הערבה, משמר, 29 במרץ 1946
- ^ ישראל אבן נור, עמוד 95
- ^ ישראל אבן נור, עמודים 110-111
- ^ בית־הערבה עלתה מחדש על המפה, מעריב, 29 בספטמבר 1980
- ^ אבינועם בר יוסף, כשהישוב שוחרר היה מאוחר עבורנו אך ידענו שהבנים ישובו, מעריב, 2 בספטמבר 1986
- ^ שנות השמונים, אתר הנח"ל
- ^ תצפית ורד יריחו, אתר יישובי ים המלח
- ^ אודי איזק, קיבוץ אלמוג, נחל אוג, בית הערבה החדשה, אורמת, מאגר האוג, 10 בדצמבר 2009
- ^ ארנון לפיד, קיבוצי צפון ים המלח: נפרוש מהתנועה ומהמפלגה, באתר mynet קיבוץ, 28 באפריל 2010
- ^ דליה מזורי, בעקבות הריסת בתים: קיבוצי ים המלח נגד ברק, הדף הירוק, 29 באפריל 2010
- ^ קדם - ערבה מתוך האתר של מועצה אזורית מגילות
- ^ צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה ושומרון( (מס' 892), התשמ"א-1981 תקנות בדבר ניהול מועצות אזוריות (תחום היישוב בית הערבה – תיקון גבולות) (מועצה אזורית מגילות ים- המלח), התשפ"ג-2023, באתר הפרקליטות הצבאית
| ||||||||||||||||
.jpg){kind=link}
38324987בית הערבה