נמל תל אביב

נמל תל אביב

פרטים
בעלים	אוצר מפעלי ים

נמל תל אביב הוא מתחם בילוי וקניות עם גישה לים וללא פעילות נמלית. בשנת 2001 הכריזה חברת "אוצר מפעלי ים" על פרויקט שיקום נמל תל אביב, הכולל השקעה בשיקום המבנים ובשיקום התשתיות כחלק מהפיכתו של הנמל למתחם תרבות בילוי ופנאי הפתוח לציבור הרחב. מטרתו העיקרית של הפרויקט הייתה שדרוג המרחב והנוף הציבורי, החזרת נמל תל אביב לידי הציבור והפיכתו למתחם תרבות, בילוי, פנאי, ספורט, מוזיקה, קניות, אוכל ויצירה.

היסטוריה

רקע היסטורי

עם תחילת המרד הערבי הגדול ב-19 באפריל 1936 הוכרזה במסגרתו שביתה בנמל יפו, ועל מנת למנוע את נפילת ענף הפרדסנות שייצא את תוצרתו דרך נמל יפו ועליו התבססו כלכלת היישוב הוחלט להקים את הנמל העברי הראשון שישמש כנמל חלופי בתל אביב "העיר העברית הראשונה" - על אף התנגדות השלטון הבריטי, אשר ראה בכך כניעה לשביתה הערבית. הבריטים הסכימו להקמת מזח בצפונה של תל אביב ובלבד שהמימון לא יבוא מקופת המנדט. מיקומו של הנמל נקבע בצפון העיר, אזור בו שפך הירקון מבקיע את רכס הכורכר. מזח נמל תל אביב, נקבע בדיוק במקומו של 'עמוד הברזל' שקבעו במקום בשנת 1931, רב חובל אריה גרבנוב וחניכי בית הספר הימי זבולון של אגודת יורדי הים זבולון.

במאי 1936 הוקם מזח קטן וב-23 בפברואר 1938 הנמל נפתח רשמית . עבודות הפריקה והטעינה הופסקו ב-3 בנובמבר 1965 הן בנמל תל אביב והן בנמל יפו, בעקבות פתיחתו של נמל אשדוד. האונייה האחרונה עגנה בנמל תל אביב ביום 25 באוקטובר 1965.

תוכניות להקים נמל המתחרה בנמל יפו החלו כבר עם הקמתה של תל אביב. התוכנית להקמת הנמל בקצה רחוב אלנבי של ימינו לא עלתה בקנה אחד עם תוכנית גדס ולא יצאה לפועל. הנמל הוקם בחצי האי שיוצר שפך הירקון, בצפון-מערב העיר תל אביב.

תחילת פעילותו של הנמל

עם השביתה הערבית ב-1936, ביקשו המוסדות הציוניים רישיון מהממשלה לפרוק מטעני אניות ליד שפך הירקון. ב-15 במאי נתן הנציב העליון את הרישיון והורה להקים תחנת ביקורת מכס, ועבודות הקמתו של מזח קטן החלו מיד על ידי חברה יהודית.

תיאור של תחילת הפעילות בנמל תל אביב ניתן על ידי ותיקי הפלוגה הימית של הפועל. תיאור מפורט ניתן על ידי יאיר שוחט (עובד הנמל מהקמתו עד סגירתו). עובדי נמל נוספים מוותיקי הפלוגה הימית המתארים את הקמת הנמל הם שמואל טנקוס, מנשה ברוך (נש), שייקה ערמוני, דוד מימון, יעקב ורדי, מכס זילברברג ואהרון אלטמן.
מדברי ותיקי הפלוגה הימית של הפועל עולה התיאור הבא: עם אישור השלטונות הבריטיים להקמת מעגן לפריקת סחורות בתל אביב הוטל על מרכז הפועל תל אביב בראשות זאב שרף להפעיל את הפלוגה הימית של הפועל בראשות יואל ליפשיץ לצורך תחילת הפעילות. פעולה ראשונה הייתה איתור המיקום המדויק של המעגן בסביבת יריד המזרח אשר חלק מהמבנים שלו היו אמורים לשמש כמחסנים.

בחירת מיקום המעגן נעשה על ידי כתריאל יפה והאחים עמירם שוחט (מפעילי עליה ב' אשר נספה בפעולת כ"ג יורדי הסירה) ויאיר שוחט, אשר חיפשו אזור בו המים בקרבת החוף הם מספיק עמוקים לצורך מעבר של סירות עמוסות. מיקום המעגן אושר על ידי רב החובל יוסף פודולי מאגודת זבולון. הוחלט להשתמש באופן זמני בסירות החתירה הכבדות של הפועל עד אשר תירכשנה דוברות במתכונת נמל יפו. בנוסף לסירות החתירה הוחלט להשתמש בסירת המנוע "טרומפלדור" של הפלוגה הימית ומקום עגינתה היה בירקון.
עם קבלת האישור על הקמת המעגן ומידע על מועד הגעת האנייה אורגנה קבוצת סווארים סלוניקאים מעובדי נמל חיפה והם היו מוכנים להגיע לתל אביב עם הגעת האניה הראשונה שהגיע בעזרת אלאלוף ספנות שהייתה בבעלות יהודים מסלוניקי.

• 
  טקס הפתיחה של נמל תל אביב, 23 בפברואר 1938.
• 
  כרזת ברכה של איגוד הספנות העברי לנמל תל אביב. כולל דגל של החברה לשירות ימי עתיד.

בניית הנמל

על מנת להקים את הנמל הוקמה חברת "אוצר מפעלי ים", ומניותיה נרכשו על ידי הציבור היהודי. הקמת הנמל התבצעה על ידי יהודים יוצאי יוון (בעיקר יוצאי קהילת סלוניקי), אשר להם היה ניסיון רב בעבודות הנמל. מזח העץ, שהקמתו נחגגה בפאר רב, התמוטט למחרת היום, אולם מזח מתכת חדש נבנה לאחר חודש.

החלה חפירת נמל קבע על פי תוכניתו של מהנדס העיר יעקב שיפמן. בניית הנמל הסתיימה בפברואר 1938, עת נפתח נמל הנוסעים. ב-23 בפברואר התקיים טקס פתיחה חגיגי בהשתתפות ראשי היישוב. בנית הנמל העברי הראשון עוררה התרגשות רבה ביישוב, ונחשבה בעיני רבים כצעד נוסף בדרך להקמת מדינה עצמאית. שירים רבים נכתבו לכבוד הנמל (המוכר בהם בימינו הוא "שיר לנמל" של לאה גולדברג המתחיל ב-"למרחקים מפליגות הספינות, אלף ידיים פורקות ובונות, אנו כובשים את החוף והגל, אנו בונים פה נמל"). רבים רכשו מניות בחברת "אוצר מפעלי ים" כהזדהות עם המפעל.
שובר הגלים של הנמל לא נבנה כנהוג לתוך הים אלא נבנה במקביל על קו החוף, והמעגן נחפר בקרקע פרטית ביבשה בחוף הים מזרחית לקו המים. צורת הבניה היה ברור שהנמל יהיה קטן ולא נמל עמוק מים, כך שאוניות לא יכלו להיכנס לתוכו אלא לעגון בקרבתו.

הפעלת הנמל

בעת פתיחתו היה קרוי הנמל בשם: שער ציון, משום שממנו הגיעו גם ספינות של עולים חדשים. כיום הרחוב הראשי שהוא הוביל אל הכניסה הראשית של הנמל קרויה בשם: רחוב שער ציון.
האוניות עגנו מחוץ לנמל, עבודות הפריקה והטעינה נעשו לדוברות שהוכנסו ל"בריכת הנמל" בעזרת ספינות גרר קטנות. נוסעים ועולים חדשים הורדו מן האוניות בלב ים לסירות קטנות, "לאנץ'" בשפת הנמל, ובאנגלית "(Launch (boat" ואלה יצאו ונכנסו לבריכת הנמל.

החברה לשירות ימי עתיד צוינה לשבח על ידי מנהל הנמל הראשון זאב הים (רב חובל), על כך שאניות החברה ביקרו בקביעות בנמל החדש. בשנה הראשונה לקיומו ביקרו אניות החברה בנמל תל אביב 62 פעמים. ”נאמנות זאת של "עתיד" לנמלנו הצעיר בתנאים רחוקים מנוחות וקרובים להפסד תרמה רבות לביסוסו של הנמל.” עם הזמן צורפו לסווארים הסלוניקאים פועלים ומתנדבים מהאזור. ביניהם היו חברי הפלוגה הימית של הפועל וחברי אגודת זבולון.
מנהל הנמל הראשון היה זאב הים ומנהל התפעול הראשון היה רב החובל יוסף פודולי מאגודת זבולון.

ביום 19 במאי 1936 הגיעה לחוף תל אביב האנייה היוגוסלבית צ'טוורטי אשר הביאה מטען של שקי מלט שמשקל כל אחד מהם כ־25 ק"ג. הסירות אשר שימשו להעברת המטענים היו "נחשון" ו"עמל" של הפלוגה הימית ועוד סירה של אגודת זבולון. יום פריקת המלט בחוף תל אביב מתואר על ידי יוסי גולדברג באתר האנציקלופדיה העירונית של עיריית תל אביב. ראש העירייה מאיר דיזנגוף נשא דברים ובסיומו של הטקס הועבר שק מלט אחד למשמורת במוזיאון תל אביב.

עם סיום השביתה הכללית הערבית באוקטובר 1936, היו סוחרים יהודים שטענו כי יש לשוב ולהשתמש בנמל יפו, אולם בן-גוריון העדיף את השיקולים הלאומיים על פני הכלכליים והמזח הפך לקבוע. עובדי נמל יפו הערבים פרסמו לאחר תום השביתה הצהרה בה תקפו את ממשלת המנדט על כך שאשרה את הקמת המזח בתל אביב ועל ידי כך "נישלה 2,000 משפחות ערביות מפרנסתן". ההצהרה ביקרה גם את ההנהגה הערבית ונשאל בה: "מהן ההכנות שנעשו בידי המנהיגים הנעלים, אשר תבעו מאתנו להתמיד בשביתה עד הסוף כדי להביא עלינו את העונש החמור הזה?".
מאז תום השביתה הערבית, הפעיל הוועד הערבי העליון לחץ מתמיד על הממשלה לבטל את הרישיון להפעלת המזח, אולם נכשל בכך ונאלץ להסתפק בקריאה לסוחרים הערבים להשתמש בנמל יפו בלבד ולהחרים את נמל חיפה כדי לפצות את נמל יפו על ההפסדים שנגרמו לו.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה הנמל בסיס צבאי עבור הצבא הבריטי. בתקופת מלחמת העצמאות שימש כנמל האספקה הראשי של מדינת ישראל. מאחר שנמל חיפה נותר בשליטה בריטית.

• 
  האונייה הנורווגית "פולוכס" שנתקעה לאחר סערה מול חופי תל אביב ב-22 בפברואר 1934, בטרם נחפר הנמל במקום
• 
  נמל תל אביב בזמן שלב החפירה הראשון. מימין פתח היציאה למעגן האוניות
• 
  נמל תל אביב בשנים הראשונות להקמתו
• 
  נמל תל אביב, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937
• 
  אבן היסוד של יריד המזרח אותה הניח סיר ארתור ווקופ בשנת ה'תרצ"ג

סגירת הנמל

בשנות המדינה הראשונות הועלו תוכניות להמשיך ולפתח את הנמל כנמל ראשי נוסף לצד נמל חיפה. התוכניות נגנזו מפני שהתברר כי לא היה די שטח בעורף הנמל (שהיה כבר בנוי) לצורך הרחבתו, ושמסובך להעביר מסילת ברזל ודרכים רחבות לנמל דרך שטח העיר. לפיכך הוחלט באמצע שנות החמישים לבנות נמל חדש בשפך נחל לכיש, לימים נמל אשדוד. בינתיים, שימש נמל תל אביב להבאת סחורות שונות, בהן נפט ומזוט לתחנת הכוח רדינג.

לאחר סגירתו שימש הנמל כשטח של מחסנים ובתי מלאכה. במלחמת יום הכיפורים הועברו הדוברות של הנמל לחזית הדרום, ושימשו לצליחת תעלת סואץ, ואחר כך כבסיס לגשר היבשתי שבנה חיל ההנדסה בתעלה. באמצע שנות התשעים הוחלט בעיריית תל אביב ובחברת אוצר מפעלי ים להפוך את הנמל למתחם מסחר תיירות ופנאי, והמתחם הותאם לשימושים אלה.

לאחר הקמת המדינה

לאחר הקמת המדינה המשיך לפעול באופן רגיל עד לפתיחתו של נמל אשדוד ויחד סגירתו נסגר גם נמל יפו. לאחר פתיחתו של הנמל החדש באשדוד נזנח שטחו של הנמל בתל אביב והפך למוקד של מופקרות ושל סמים וחלק מן המבנים שבו נהרסו בחלקם או הפכו ל"מחסנים" עבור כלי בית וקרמיקה.

שיקום הנמל כמתחם בילוי

בשנת 1988 החלו זוג האדריכלים יעקב יער ואורה יער יחד עם אדריכלית הנוף לאה רובננקו עובדים על תוכנית לשיקום ופיתוח הנמל כמתחם בילוי ותעסוקה. אולם שנה אחר כך נמכר חלק משטח הנמל, שהיה בבעלות "החברה לפיתוח תל אביב", לאנשי העסקים יעקב נמרודי וגד זאבי שביקשו לבנות במקום. הסוכנות היהודית שהייתה בעל מניות ב "חברה לפיתוח תל אביב" יחד עם עיריית תל אביב, התנגדה למכירת החברה בלי שנערך מכרז פומבי וקידום תוכנית המתאר לאזור התעכב במשך שנים רבות.

במהלך שנות ה-90 נעשה ניסיון ראשון בתהליך שיקום הנמל כאשר החלו לשפץ חלקים מן המתחם ולנסות לחבר את טיילת תל אביב אל תוך המתחם ביחד עם הקמתם של מתחמי בידור במתחם. במהלך שנות ה-2000 נעשו במתחם שיפוצים נרחבים ושוקמו מבנים, בין היתר הוקם במקום גם: שוק הנמל.

• 
  מיצב בנמל תל אביב.
• 
  כתובת כניסה בנמל תל אביב.

מגדלור הנמל ותל כודאדי

מגדלור נמל תל אביב שהוקם בצדו השני של נחל הירקון בסמוך לתחנת הכוח של רדינג ולצידו תל כודאדי שנמצא תחתיו

בשנת 1935 הוקם מגדלור נמל תל אביב הוקם בצידו השני של נחל הירקון בסמוך אל תחנת הכוח רדינג על ידי הבריטים ומתחתיו נחשף תל ארכאולוגי בשם: "תל כודאדי". המגדלור הפסיק לפעול בשנת 1965 עם פתיחתו של נמל אשדוד ובמשך שנים רבות עמד נטוש ומוזנח. בשנת 2011 החל לעבור תהליך שיקום ושיפוץ שנמשך במשך שנתיים.

במסגרת פרויקט שיקום הנמל הוכרזה תחרות אדריכלים במסגרתה הוצגו הצעות לפיתוח המרחב הציבורי בנמל. במסגרת התוכנית הזוכה, שהוצגה על ידי משרד האדריכלים מייזיליץ-כסיף בשיתוף עם האדריכלית גלילה יבין, נבנו טיילות עץ ייחודיות (בשטח כולל של למעלה מ-20 אלף מ"ר), תוכננו פינות ישיבה והצללה ושוקמו שטחי החניה (כאשר אלה נבנו כך שיוכלו לארח שווקים וירידים).

בנמל פועלים למעלה מ-60 עסקים מתחומי האוכל, אופנה, בריאות ותקשורת, אולמות אירועים וכנסים, מועדונים וחנויות. בין העסקים הללו פעלה תחנת הרדיו האזורית "רדיו תל אביב". בנמל פועל שוק איכרים פתוח. הרחוב הראשי במתחם הנמל קרוי בשם: "רחוב נמל תל אביב".

החל משנת 2012 מדי חצי שנה מתקיים מופע "קולות חדשים" ביוזמת רובי ראובני ואנשי האנגר 13.

גלריה

• 
  הנמל בשנת 1950 לערך
• 
  הנמל יחד עם יריד המזרח בשנות ה-30, קפה גלינה ברקע
• 
  האונייה צ'טבורטי בפריקתה מול חוף תל אביב, מאורעות 1936
• 
  מכסה לבריכת תשתיות הנושא את חותמת הנמל ההיסטורית משנת 1936. מכסה זה שוחזר כחלק מחגיגות ה-70 לנמל תל אביב בשנת 2006 על ידי 'אוצר מפעלי ים' כחלק משיקום תשתיות הנמל
• 
  עבודת דוברות בנמל תל אביב 1952.
• 
  כתובת "שיר לנמל", של לאה גולדברג בכניסה לנמל תל אביב
• 
  הכניסה לנמל
• 
  המבנה המעוגל של חברת מספרו בכניסה לנמל ת"א (1939).
• 
  הטיילת בנמל
• 
  העגורן המשופץ של הנמל
• 
  מזח הנמל כיום
• 
  הטיילת בנמל תל אביב, 2013

ראו גם

חוף תל אביב שפך הירקון גלידה מונטנה יריד המזרח תל כודאדי

גשר ווקופ אצטדיון המכביה מגדלור תל אביב מרכז הירידים והקונגרסים בישראל

לקריאה נוספת

• דב לוצקי (עורך), כ"ה לנמל תל אביב, הוצאת אוצר מפעלי ים, 1961.
• עופר רגב, טיול קטן בעיר גדולה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור
• זאב הים (רב חובל), נתיבי ים הוצאת מלוא בע"ם בשיתוף החבל הימי לישראל, 1972, עמ' 60.
• יצחק אייזיק הלוי הרצוג נמל תל אביב - שער לשבי ציון בתוך ישראל והים - אסופה, הוצאת ספרים מ ניומן בע"מ עמ'248–249.
• דניאלה רן, בין ספינה לרציף' תולדות לשכת הספנות הישראלית 1982-1932, פרדס הוצאה לאור, 2008, עמ' 16–19, 28, 42, 44, 48, 52, 54, 63-62, 81, 97-95, 104, 106, 134, 158-157, 160, 166, 175, 192, 198.
• דוד רמז צער גידול נמלים בתוך ישראל והים - אסופה, הוצאת ספרים מ ניומן בע"מ עמ' 255–257.
• הלל ירקוני הים האנייה ועם ישראל, הוצאת פרדס הוצא לאור, 2009, עמ' 275–277.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נמל תל אביב בוויקישיתוף

• אתר נמל תל אביב
• י פישמן, נמל תל־אביב בהתהוותו, ידיעות עיריית תל אביב, 15 ביוני 1936
• סיור בנמל תל אביב - באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל"
• נמל תל אביב מתרחב, יומני כרמל נובמבר 1951 (התחלה 2:01)
• נמל תל אביב חוגג שנה, יומני כרמל מאי 1937
• הנציב העליון, ארתור ווקופ מבקר בנמל תל אביב, יומני כרמל, אוגוסט 1937 (התחלה 4:32)
• אדר' ד"ר קרן מטרני, אדר' עדי סלע וינר, חצי האי הירקוני - סקר תיעוד מתחמי - נמל תל אביב ומחסני שפך הירקון, פברואר 2017
• הקמת נמל תל אביב בארכיון שיכון ובינוי (סולל בונה)

סיורים וירטואליים

• סיור וירטואלי בנמל - כניסה דרומית
• סיור בשובר הגלים
• סיור על השובר החיצוני

היסטוריה

• פתיחת נמל תל אביב באתר העירייה
• שמעון שטרן, ‏נמל תל-אביב – אפיזודה בתולדות היישוב, קתדרה 25, ספטמבר 1982, עמ' 134-113
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:תל אביב 100
  פרמטרי חובה [ 2 ] חסרים old_north/namal, נמל תל אביב, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"

הערות שוליים

שפך הירקון
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.

1. רדינג 3; 2. כיכר פלומר; 3. אולם אוסישקין (נהרס); 4. שבט צופי ים - תל אביב; 5. מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות; 6. מרכז הטניס מכבי; 7. בית זבולון; 8. מגדלור תל אביב; 9. תל כודאדי; 10. תחנת שירותי כיבוי והצלה בתל אביב; 11. גשר בר-יהודה; 12. גשר בן-אליעזר; 13. גשר אוסישקין; 14. גלידה מונטנה; 15. האנגר 11;

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29956329נמל תל אביב