פניציה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפעל פניציה בחיפה, 1946

מפעלי פניציה הם מפעלים לייצור מוצרי זכוכית, שהוקמו בחיפה בשנת 1934. כיום פועלות תחת שם זה שתי חברות תחת בעלויות נפרדות:

  • בירוחם פניציה מפעלי זכוכית בע"מ - מייצר מכלי זכוכית לתעשיית המשקאות והמזון בישראל ובחו"ל.
  • באזור התעשייה ציפורית שבנוף הגליל פניציה תעשיות זכוכית שטוחה בע"מ - המפעל היחיד בישראל המייצר זכוכית שטוחה לסוגיה. המפעל נחשב, בעבר, לאחת מספינות הדגל של הייצוא הישראלי.

צפון

חברת פניציה הוקמה בשנת 1934 כעסק משפחתי לצורך הקמת מפעל לייצור זכוכית לחלונות במפרץ חיפה, על מגרש של הקרן הקיימת[1]. ב-12 בפברואר 1935 הונחה אבן פינה למפעל[2]. הנהלת החברה כללה את בוקסבאום מהולנד, מיכאליס מגרמניה, קופרמן מרומניה, ושני נציגים של חברת "יפיקו": ע. ניומן וד"ר קוזמירק. לצורך הקמת המפעל הוציאה ממשלת המנדט חוק מיוחד הפוטר ממכס מכונות למפעלים לייצור זכוכית[3]. בינואר 1936 הוסק התנור[4] וב-25 בפברואר 1936 הוחל בייצור הזכוכית[5]. בהקמת המפעל הושקעו 53,000 לא"י ועבדו בו כ-70 פועלים[4]. המפעל פעל זמן קצר לייצור דוגמיות שנטען שהיו ברמה גבוהה ואז הפסיק לפעול למספר חודשים לצורך תיקון יסודי של האמבטיה בעונה המתה[6], אולם העבודה במפעל לא חודשה[7] ובשנת 1939 התנהלו סביב החברה הליכי כינוס נכסים[8]. בתחילת 1941 נמכר המפעל לסולל בונה שפעלה להפעילו מחדש[9]. בנובמבר 1942 דווח שהמפעל החל לייצר זכוכית באיכות טובה "אבל יש עוד כמה דברים הטעונים שכלול והשלמה"[10]. העבודה במפעל הושבתה במשך כמה חודשים בשנת 1943 וחודשה באוקטובר 1943. העבודה התנהלה באופן רצוף והעובדים נדרשו לעבוד במשך חודש רצוף ללא ימי מנוחה[11].

בשנת 1945 עבדו במפעל בחיפה כ-220 עובדים והוא היה המפעל היחיד במזרח התיכון לייצור שמשות[12]. כ-60% מהתוצרת של פניציה נמכרה בשנים 1944–1945 בארץ ישראל והשאר במדינות שכנות[13]. תוצרת המפעל שעמדה על כ-150 אלף ממ"ק בשנת 1941-1942 עלתה לכ-555 אלף ממ"ק בשנת 1945–1946[14]. בשנים 1945–1946 הורחב המפעל בחיפה והוקם בו בניין לייצור בקבוקים וכלי בית מזכוכית[15] שהחל לפעול ביולי 1947[16].

ב-27 בפברואר 1949 הונחה אבן פינה למפעל שלישי של פניציה בחיפה[17]. בשנת 1955 זכתה פניציה בפרס קפלן[18].

כמפעל הסתדרותי, הייתה הנהלת החברה כפופה להחלטות של ההסתדרות. בתחילת 1972 הוחלט להצמיד את שכר עובדי פניציה לדירוג עובדי המתכת. מאיר עמית, מנכ"ל "כור תעשיות", טען שהחלטה זאת היא גזר דין מוות לפניציה[19].

ב-1989 הוכרזה פניציה כמונופול בתחומי הזכוכית השטוחה, זכוכית הביטחון ומכלי הזכוכית.

באוקטובר 1989 נמכר המפעל בחיפה לוויליאם דווידסון, הבעלים של "תעשיות גארדיאן"[20]. המפעל, בניהולו של עודד טירה, עבר מהעסקת 380 עובדים, להעסקת 220 עובדים, תוך שמירה על היקף הייצור. החברה ייצאה כ-25% מתוצרתה. רוב הייצוא היה לאיטליה, בעיקר זכוכית דקה לתמונות. המפעל ייצא גם מסכים לטלוויזיות, מקלחונים וזכוכית מחוסמת[21]. בשנת 1994 עבר המפעל בחיפה לפארק תעשייה ציפורית ועל האתר של המפעל הישן הוקם קניון חוצות המפרץ. בשנת 2012 עבר המפעל משבר כלכלי[22] והוא נמכר לחברת פורטיסימו קפיטל[23].

ירושלים

בינואר 1944 נפתח מפעל של פניציה בירושלים בשיתוף האוניברסיטה העברית, לייצור כלי זכוכית עדינים[24]. עם שאר מפעלי סולל בונה, נכלל פניציה בקונצרן כור שהוקם ב-1944. בשנת 1969 עבר המפעל למבנה חדש והעסיק 58 עובדים[25].

דרום

בראשית ימי פניציה, במהלך מלחמת העולם השנייה, נעשו ניסיונות להביא חומר גלם למפעל מהנגב[26], ולימים נטען שהדבר נעשה בגלל שמקורות האספקה נותקו במהלך המלחמה[27]. בתחילת שנות ה-50 הועבר חול מהמכתש הגדול לחיפה[28], אולם עלויות ההובלה היו גבוהות מעלות ייבוא החול מחוץ לארץ[29], ולכן עלה הרעיון להקים מפעל זכוכית בבאר שבע[30][31] ובינואר 1952 הונחה אבן פינה למפעל[32]. ביוני 1952 פורסם בעיתונות שעם פתיחת המפעל בבאר שבע ייפסק ייבוא הזכוכית לישראל[33], אולם זמן קצר לאחר מכן הופסקו עבודות הבנייה של המפעל, בנימוק של פגמים בבנייה[34] ואתר המפעל נותר שומם עם שתי שורות של עמודים ענקיים[35]. ההחלטה שלא לבנות את המפעל נתקבל לאחר שהתברר שההערכות לגבי הביקוש לזכוכית היו מופרזות[36] ואף המפעל בחיפה עבד רק בכמחצית כושר ייצורו[37]. בשנת 1955 הוחלט להשתמש במבנה בבאר שבע להקמת מפעל ללבני שמוט[38].

בשנת 1958 עלתה תוכנית להקים מפעל זכוכית בירוחם, שנדחתה בהיעדר ביקוש מספיק לזכוכית בישראל[39]. בראשית 1960 הוחלט שוב על ידי כור, לאור התעוררות בביקוש, להקים מפעל זכוכית בנגב[40].

באמצע שנות ה-60 הוקם מפעל של פניציה בירוחם לייצור בקבוקי זכוכית קטנים[41] לתרופות ומוצרי קוסמטיקה[42]. במקביל הקימה גם חברת המשקאות "טמפו" מפעל לייצור בקבוקי זכוכית חד פעמיים[43], שהחל לפעול בתחילת 1968[44]. במהלך השנים התקיימו מגעים בין פניציה לטמפו על שיתוף פעולה[45], ובאוגוסט 1976 נחתם הסכם על הקמת חברה משותפת לשיווק משותף של בקבוקי הזכוכית[46]. המפעל של פניציה נפגע בשריפה בתחילת 1978 והושבת למשך חודשים רבים. חלק מהעובדים הועברו לעבוד במפעל של טמפו[47]. בשנים 1978-1979 רכשה פניציה את מפעל הזכוכית של טמפו[48]. אולם באותה תקופה ירדה הצריכה של בקבוקי זכוכית בישראל והמפעל נדרש להתייעל על ידי פיטורי עובדים[49].

באוקטובר 1987 קרס התנור במפעל בירוחם והמפעל הושבת למספר חודשים[50]. המפעל שוקם ובמאי 1989 חזר לייצר בקבוקים וצנצנות[51] שכולם יועדו למשק הישראלי. למרות היותו מונופול בייצור בקבוקי זכוכית בישראל, לא הצליח המפעל למכור את כל תוצרתו וסבל מהפסדים כבדים. בתחילת ינואר 1990 ההנהלה השביתה את רוב הפעילות במפעל והוציאה את העובדים לחופשה ללא תשלום[52]. בכור הוחלט לסוגרו אם לא יגיע לאיזון תפעולי עד אמצע 1991[53]. בסוף 1990 הציבה החברה אולטימטום בפני העובדים שאם לא יחתמו על הסכם הבראה שכלל פיטורי 50 מתוך 240 עובדים, המפעל ייסגר[54].

בשנת 2017 החלה חסידות גור בחרם על תוצרת המפעל, משום שהוא פועל גם בשבת, כחלק מאילוצי ייצור הזכוכית.[55] חרם זה, יחד עם תחרות מצד יבוא זול, הביאו בשנת 2019 להודעה של הנהלת המפעל על כוונה לפטר את עובדיו. משרד הכלכלה הבטיח למפעל סיוע כספי, על מנת למנוע את הפיטורים.[56]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. פורצי גדר, דבר, 20 ביוני 1935
  2. בית חרושת לזכוכית, דבר, 13 בפברואר 1935
  3. לקראת גמר עבודת הבנייה והרכבת המכונות בבית החרושת פניציה, הירדן, 18 באוקטובר 1935
  4. 4.0 4.1 פניקיה נכנסת לתקופת הייצור, דבר, 24 בינואר 1936
  5. היום התחלת הייצור בפניציה, דבר, 25 בפברואר 1936
  6. בית-החרושת "פניקיה" יחדש את עבודתו באוקטובר, דבר, 26 ביולי 1936
  7. עמידתנו הכלכלית, העולם, 1 במאי 1941
  8. בית חרושת לשמשות פניציה בע"מ, הארץ, 2 ביולי 1939
  9. בית החרושת פיניציה לסולל בונה, דבר, 28 בינואר 1941
    עבודות סולל בונה בשנה האחרונה מיליון ורבע לירות, דבר, 12 במרץ 1941
  10. חידוש הייצור בפניציה, דבר, 9 בנובמבר 1942
  11. ביח"ר לזכוכית פניציה, משמר, 15 בנובמבר 1943
  12. הצלחת פניציה, דבר, 21 במרץ 1945
  13. במפעלי הזכוכית של סולל בונה, משמר, 17 באוגוסט 1945
  14. מ. ציטרון, סיכויי תעשיית הזכוכית בארץ, משמר, 29 במרץ 1946
  15. כלי זכוכית ב"פניציה", הבוקר, 8 בינואר 1946
  16. ביח"ר חדש לייצור כלי זכוכית, הצופה, 20 באוגוסט 1947
    דב שובל, גם כלי זכוכית מייצרת פניציה, משמר, 9 בספטמבר 1947
  17. הונחה אבן פינה לביח"ר לזכוכית שיגדיל פי 3 את תפוקת "פניציה", על המשמר, 28 בפברואר 1949
  18. כך זכתה מועצת הייצור ב"פניציה" בפרס הייעול ע"ש א. קפלן ז"ל, דבר, 14 ביולי 1955
  19. דוד לפיקין, עמית מאשים: אין גיבוי לשינויים הדרושים למשק, דבר, 10 במרץ 1972
  20. אורי גינוסר, פניציה חיפה נמכרה ב־12 מליון דולר בתיווך פרס למשקיעים אמריקנים, מעריב, 27 באוקטובר 1989
  21. נילי שחק ברופמן, זגג לאומי, מעריב, 19 בפברואר 1991
  22. גדעון לויב"פניציה" לא מבעירים צמיגים, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2012
  23. בתיה פלדמן‏, הכירו את פורטיסימו - הקרן שהצילה את פניציה, באתר וואלה! NEWS‏, 21 באוקטובר 2012
  24. ייצור כלי זכוכית עדינים בפניציה בירושלים, משמר, 24 בספטמבר 1944
  25. נשים בבתי החרושת בירושלים, למרחב, 6 במרץ 1969
  26. ניצול המחצבים בנגב, דבר, 15 בדצמבר 1954
  27. כורנוב, על המשמר, 26 באוקטובר 1949
  28. יהושע ביצור, שימורים ישווקו בצנצנות זכוכית, מעריב, 17 ביוני 1953
  29. "פניציה" תקים מפעל משנה בבאר שבע, חרות, 5 באפריל 1951
  30. ביח"ר לכלי זכוכית יוקם בבאר שבע, חרות, 18 בינואר 1951
  31. ח. מ. באסוק, ממעלה העקרבים עד עמק השידים, הצופה, 9 במרץ 1951
  32. הונח היסוד לביח"ד לזכוכית חלולה בבאר־שבע, על המשמר, 4 בינואר 1952
    מפעל גדול לייצור זכוכית חלולה מוקם בבאר שבע, דבר, 4 בינואר 1952
  33. יופסק יבוא זכוכית, שערים, 12 ביוני 1952
  34. 500 מובטלים בבאר שבע, מעריב, 8 באוקטובר 1952
  35. י. להב, בירת הנגב ללא איפור, קול העם, 25 בדצמבר 1953
  36. לשם מה נבנה בית חרושת גדול?, זמנים, 26 באפריל 1954
  37. הלל דן מודה בשגיאות, אבל ..., הבוקר, 4 באוקטובר 1954
  38. מפעלי תעשיה חדשים מוקמים בבירת הנגב, דבר, 13 בדצמבר 1955
  39. התכנית להקמת מפעל לקריסטל בלתי מציאותית, הבוקר, 29 ביולי 1958
  40. שלמה גבעון, בית־חרושת לזכוכית שטוחה יוקם בנגב, על המשמר, 29 בפברואר 1960
  41. כור תקים מפעל לייצור זכוכית חלולה בכפר ירוחם, למרחב, 9 בדצמבר 1964
  42. "פניציה" בירוחם יתחיל בייצור עוד לפני סוף השנה, הצופה, 16 ביוני 1966
  43. יצחק שתיל, חידוש מהפכני בטמפו; בקבוק לשימוש חד פעמי, חרות, 25 ביוני 1965
  44. דוב עילם, "טמפו" בירוחם, למרחב, 20 במרץ 1968
  45. שמעון רפפורט, פניציה מיכלים דנה בהשקעת 5 עד 8 מליון ל"י בחידוש ציוד, מעריב, 4 בספטמבר 1972
  46. "כור‭:"‬ יימשך ייצור בקבוקים ב"פניציה", דבר, 29 באוגוסט 1976
    חברה משותפת תשווק בקבוקי "פניציה מיכלים", מעריב, 28 בספטמבר 1976
  47. צפוי חידוש העבודה בטמפו ירוחם, דבר, 17 בספטמבר 1978
  48. הפסדים ל'פניציה' בינואר־יוני 79, דבר, 3 באוקטובר 1979
  49. בוקי נאה, אם יפוטרו עובדים בפניציה יפגינו תושבי ירוחם בירושלים, מעריב, 24 באפריל 1980
  50. פרשת התנור של פיניציה, מעריב, 2 בפברואר 1988
  51. יואב יצחק, פיניציה חידשה את הייצור המלא של בקבוקי זכוכית, מעריב, 22 במאי 1989
  52. אורי גינוסר, הנהלת פניציה ירוחם משביתה יצור בקבוקים וצנצנות זכוכית, מעריב, 2 בינואר 1990
  53. טל שחף, פניציה יסגר במחצית '91 אם עד אז לא יגיע לאיזון תפעולי, מעריב, 25 בספטמבר 1990
  54. אורי גינוסר, פניציה בירוחם ייסגר בסוף החודש אם העובדים לא יקבלו את תכנית ההבראה, מעריב, 18 בדצמבר 1990
  55. טלי חרותי-סוברחסידות גור הטילה חרם על פניציה בגלל השבת - 240 עובדים יפוטרו?, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2019
  56. אילנה קוריאל, שר הכלכלה: גובש הסדר בהיקף 15 מיליון שקל למפעל פניציה, באתר ynet, 14 במאי 2019
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0