עלייה חדשה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עלייה חדשה
מדינה היישוב היהודי בארץ ישראל
מנהיגים פנחס רוזן
אידאולוגיות ליברליזם
התמזגה לתוך המפלגה הפרוגרסיבית

"עלייה חדשה" הייתה מפלגה ליברלית בתקופת היישוב.

היסטוריה

מפלגת "עלייה חדשה" נוסדה באמצע שנת 1942 כגלגול למפלגה פוליטית של "התאחדות עולי גרמניה ועולי אוסטריה" (העגוע"א) הא-פוליטית. בראש המפלגה עמד פנחס רוזן שגם היה יו"ר "התאחדות עולי גרמניה ועולי אוסטריה". התארגנות ראשונה של המפלגה הייתה בחיפה, לקראת הבחירות לוועד הקהילה ביוני 1942[1]. המפלגה זכתה בקרוב לרבע הקולות בחיפה ובעקבות ההצלחה התמודדה רשימה של המפלגה בנתניה[2]. לקראת סוף שנת 1942 קיימה המפלגה ועידה ארצית בכפר שמריהו[3][4]. באוקטובר 1943 התקיים כינוס ארצי שני של המפלגה, הפעם בחיפה. חלק מהישיבות של הכינוס היה בעברית וחלק בגרמנית[5]. באותה עת היו למפלגה כ-10,000 חברים וכ-50 סניפים[6].

המפלגה זכתה ב-18 נציגים מתוך 171 נציגים בבחירות שנערכו לאספת הנבחרים הרביעית שנערכו בשנת 1944. נציגה, גאורג לנדואר, הצטרף להנהלת הוועד הלאומי, אך פרש ממנה לאור חוסר המעש של ההנהלה[7].

עם החלטת החלוקה ב-29 בנובמבר 1947 התעורר מחלוקת במפלגה בשאלת קבלת התוכנית. הרוב במפלגה, בראשות פנחס רוזן תמך בעמדת הנהגת היישוב שקיבלה את תוכנית החלוקה, ורוזן היה חבר מטעם המפלגה במינהלת העם ועם הכרזת העצמאות הפך להיות שר המשפטים בממשלה הזמנית. המיעוט, בהנהגת גאורג לנדואר ראתה בתוכנית החלוקה, תוכנית שאינה בת קיימא. המיעוט גם דרש שהמפלגה תזדהה בצורה ברורה עם המערב והתנגד להקמת המפלגה הפרוגרסיבית[8].

באוקטובר 1948 התאחדה המפלגה עם תנועת העובדים הליברלית העובד הציוני ועם סיעה א' של הציונים הכלליים ליצירת המפלגה הפרוגרסיבית.

אופי המפלגה

המפלגה נסמכה על עולים מגרמניה ומאוסטריה שהגיעו לארץ ישראל בימי העלייה החמישית. כן שתפה פעולה עם עולי צ'כוסלובקיה והונגריה. חלק מתעמולתה נגעה לשמירה על כבודם וזכויותיהם של עולי העלייה החמישית[9] ובמיוחד על תרבותם בה הם היו גאים[10].

המפלגה הייתה בעלת אופי מדיני מתון. היא תמכה בשיתוף פעולה עם שלטונות המנדט הבריטי בתוכניות בהתאם לספר הלבן כרע הכרחי, דבר שהוצג על ידי יריביה כשמאלנות[11] ואף אנטי-ציונות[10][12]. המפלגה לא הביעה עמדה לגבי תוכנית בילטמור, דבר שפורש על ידי מתנגדיה כתמיכה בהמשך החיים היהודיים בארץ ישראל תחת חסות המנדט הבריטי. דוברי המפלגה טענו שהם אינם מתנגדים לעצמאות, אך שוללים את קשירת גורלה של הציונות בתוכנית אחת[13].

המפלגה הייתה ציונית, ליברלית ומתונה. כן הייתה המפלגה חילונית, כרובם של עולי מרכז אירופה.

בטאון

המפלגה הוציאה לאור בעברית את בטאונה "עמודים" החל מאמצע 1944[14][15][16] ובגרמנית את בטאונה מיטיילונגסבלט[17][18][19][20].

בחירות בהן השתתפה

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ מגבשים רשימות, דבר, 7 במאי 1942
  2. ^ בפרוס הבחירות בנתניה, דבר, 20 באוקטובר 1942
  3. ^ החלטותיה הנוספות של וועידת עולי גרמניה, הצופה, 10 בנובמבר 1942
  4. ^ חיפה, עלייה חדשה מגבשת כוחותיה, הצופה, 24 בנובמבר 1942
  5. ^ חיפה, כינוס עלייה חדשה, הצופה, 31 באוקטובר 1943
  6. ^ עליה חדשה בכינוסה הארצי, משמר, 31 באוקטובר 1943
  7. ^ ד"ר לנדאואר עזב את הנהלת הועה"ל, משמר, 16 במרץ 1945
  8. ^ מרכז "עליה חדשה" בעד הקמת המפלגה הפרוגרסיבית, דבר, 21 באפריל 1948
  9. ^ העלייה החדשה, דבר, 14 ביולי 1942
  10. ^ 10.0 10.1 י. גן צבי, העלייה החדשה, הצופה, 11 בנובמבר 1942
  11. ^ לעולי אירופה התיכונה בחיפה, המשקיף, 22 ביוני 1942
  12. ^ כישלון ציון בציון, המשקיף, 29 ביוני 1942
  13. ^ הכינוס הארצי של עלייה חדשה דן על המדיניות הציונית, משמר, 1 בנובמבר 1943
  14. ^ שבועון לעליה חדשה, משמר, 26 ביוני 1944
  15. ^ "עליה חדשה" מבקשת רק לצום, המשקיף, 21 באפריל 1946
  16. ^ איך עושים זאת?, הצופה, 13 בינואר 1947
  17. ^ בטאון העלייה החדשה, המשקיף, 19 ביולי 1943
  18. ^ מחלוקת ויצמן בן גוריון, המשקיף, 15 בינואר 1945
  19. ^ "עליה חדשה" סבורה שאי אפשר לדרוש עלית 100 ‬אלף, המשקיף, 20 בנובמבר 1946
  20. ^ עלייה חדשה עולה על דרך ישנה, קול העם, 2 באפריל 1947
  21. ^ הבחירות ברעננה, המשקיף, 16 במרץ 1944
  22. ^ תוצאות הבחירות לוועד בנימינה, משמר, 18 בינואר 1945
  23. ^ נצחון להסתדרות בבחירות למועצה המקומית ברחובות, משמר, 6 בפברואר 1945
  24. ^ תוצאות הבחירות למועצת נהריה, משמר, 31 בדצמבר 1945
  25. ^ חלוקת המאנדאטים, הצופה, 31 באוקטובר 1946
  26. ^ סוכמו תוצאות הבחירות, משמר, 11 בנובמבר 1946
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25268836עלייה חדשה