נשר מפעלי מלט ישראליים

נשר מפעלי מלט ישראליים
	קובץ:לוגו נשר.svg
נתונים כלליים
סוג	חברה פרטית
מייסדים	בוריס גולדברג, יהושוע חנקין, מיכאל פולק
תקופת הפעילות	1923–הווה (כ־101 שנים)
חברת אם	משאב
משרד ראשי	חזון 2, בית נשר, א. התעשייה, ת.ד. 166, רמלה 72101
שליטה בחברה	כלל תעשיות 100%
ענפי תעשייה	ייצור מלט
יו"ר	אבי פישר
מנכ"ל	אלדד בן משה
	www.nesher.co.il

נשר מפעלי מלט ישראליים (באנגלית: Nesher Israel Cement Enterprises) היא חברה ישראלית לייצור מלט וצמנט פורטלנד. נכון לשנת 2015 נשר היא החברה הגדולה ביותר בישראל המייצרת מלט, ומהווה מונופול מוכרז בענף.

החברה נשלטת על ידי לן בלווטניק, דרך כלל תעשיות. בעבר החזיקה כלל תעשיות ב-75% מנשר ו-25% הנוספים הוחזק בידי התאגיד האירי CRH^[1]. בשנת 2015 נמכרו מניות החברה האירית לכלל, המחזיקה עתה את מלוא הון המניות של נשר^[2].

מקור השם

המקור לשם "נשר" אינו ודאי. ההשערה הנפוצה היא שהמפעל נקרא על שם העוף נשר שחי באזור, אבל תפוצת עוף זה בארץ ישראל לא כוללת את אזור הר הכרמל.

השערה אחרת היא שלמייסד המפעל מיכאל פולק היה קשר עם מפעל מלט בגרמניה ששמו כלל את השם נשר בגרמנית, Geier; וכאשר נשאל פולק מה יהיה שם המפעל שהוקם בארץ ישראל, בחר בתרגום השם לעברית^[3].

היסטוריה

רעיון הקמת בית חרושת למלט

בספרו "אלטנוילנד" (1902), חזה בנימין זאב הרצל את בנייתו של בית חרושת למלט בחיפה^[4]. בשנת 1903 עלה לארץ ישראל מרוסיה המהנדס נחום וילבושביץ (וילבוש), הוא סייר בארץ כדי לבחון את אפשרויות הפיתוח בה. באותה תקופה לא היה בארץ ישראל מפעל לייצור מלט, והמלט יובא ממפעל קטן במצרים. וילבושביץ העריך שבעקבות הגידול בבנייה יגדל הביקוש למלט. הוא הציע להקים מפעל שתפוקתו תהיה 10,000 טון בשנה, והמליץ על הקמתו בחיפה, בגלל הקרבה לנמל חיפה, מסילת הרכבת החיג'אזית ומרבצי אבן גיר מתאימים בכרמל. התכנון והיישום של הקמת המפעל נשר חיפה נמשכו כ-20 שנה למקטעים, עד אשר בשנת 1923 הוקם המפעל הראשון, מפעל נשר חיפה. המהנדס היהודי-הונגרי ארפד גוט סייע בהקמת מפעל המלט ליד חיפה. בין המשקיעים בפועל בבית החרושת היה הבנקאי היהודי-הולנדי יעקובוס קאן (Jacobus Henricus Kann) שהיה הבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי ויזם ציוני נלהב שהקים ומימן רבים מהמפעלים הציוניים. העיר נשר הייתה בתחילת דרכה התיישבות פועלים שעבדו במפעל נשר חיפה, עם הזמן גדלה התיישבות זאת לעיירה ובהמשך לעיר נשר. שמה המלא של החברה בהיווסדה: "חברת המלט צמנט פורטלנד, נשר בע"מ".

המשך פעילות החברה

בעקבות ביקוש גדול למלט שנוצר בעקבות גלי העלייה הגדולים של שנות ה-50 הקימה החברה את מפעל נשר רמלה. בשנת 1955 הגיע היקף הייצור של נשר לכ-563 אלף טון בשנה. בשנת 1954 ייצאה החברה כ-135 אלף טון מלט, 80% לטורקיה^[5]. בשנת 1960 רכשה הממשלה מניות בכורה בנשר^[6]. מניות חברת נשר הוחזקו בעיקרן על ידי החברה המרכזית וכור^[7]. בשנת 1964 נמכרו מעט מניות של החברה לכלל^[8] ואמפל. בשנת 1972 רכשה כלל את החברה המרכזית^[9] וכך הגיעה לבעלות על כמחצית המניות של נשר^[10].

בשנת 1969 רכשה החברה את מפעל המלט 'שמשון' אשר בהר טוב, ליד בית שמש, אשר הגיע להליך פירוק^[11]. חברת נשר שדרגה את המפעל והביאה אותו לכושר יצור מלא. באפריל 2015, במסגרת הסדר בין נשר לרשות ההגבלים העסקיים, ומשרדי האוצר והכלכלה מכרה נשר את מפעל הר טוב למשפחת וייל וחברת שמשון^[12].

מפעל נשר ברמלה שודרג בשנות ה-90, בשנת 1995 ו-1999 הוקמו 2 כבשנים המייצרים קלינקר בתהליך יבש, אלו החליפו את שלושת הכבשנים הישנים אשר ייצרו קלינקר בתהליך רטוב.

בספטמבר 2020 הודיעה הממונה על התחרות על ביטול מעמדו של מפעל המלט נשר כ"מונופול" לאחר שנתח השוק של המפעל ירד מ-90% ל-50%^[13].

חברת "נשר" ומחיר המלט בישראל

במסמך ובו ניתוח שוק המלט בישראל שהוגש לוועדת הכלכלה בשנת 2008 נמצא שחברת נשר ניצלה לאורך שנים את מעמדה המונופוליסטי כדי לגבות מחיר גבוה עבור המלט. מחירים אלו גרמו לייקור עלויות הבניה והדיור, וכן לפגיעה עקיפה, המתבטאת בתשלום מיסים גבוהים יותר בגין מימון תשתיות ממשלתיות, כגון כבישים, בניית מנהרות וגשרים וחפירת תעלות^[14].

זיהום אוויר מפגע ריח ופגיעה בסביבה

במשך עשרות שנים ועד שהוחלפו שלושת הכבשנים במפעל רמלה בשלהי שנות התשעים, נטען על ידי תושבי המושבים עזריה ויד רמב"ם השכנים למפעל כי הם סובלים ממחלות נשימתיות שונות המיוחסות לזיהום הרב שנפלט ממפעל נשר הסמוך. בנוסף נודעו מפעלי נשר השונים כי פגעו באופן קשה ובלתי הפיך בנוף בעקבות חציבה נרחבת^[15].

עם זאת, בדיקות שערך המשרד להגנת הסביבה בשנת 2012 הראו שהיקף הפליטות של חומרים מזהמים לאוויר ביחס לתפוקות הייצור נמצא בקנה מידה זהה לאלו האירופיים עבור חלק מהחומרים, ועבור חלק מהחומרים הוא אפילו נמוך מהם באופן משמעותי^[16].

נשר רמלה מחזיקה בבעלות משותפת עם חברת ורידיס ואיגוד ערים דן לתברואה במפעל ה-RDF באתר המיחזור בחירייה. הכבשן הראשי של נשר רמלה מוזן ב'דלק תולד פסולת' ממתקן ה-RDF. המתקן המתופעל על ידי 'ורידיס', משום שאינו מטפל כראוי בפסולת הרטובה, הוא מפגע סביבתי של ריחות קשים לתושבי גוש דן בעוטף חירייה, מטרד שהיה נחלתם בעבר עת שימש אתר חירייה אתר להטמנת פסולת עד סגירתו ב-1998^[17].

בחודש אוגוסט 2022, המשרד להגנת הסביבה קנס את חברת נשר מפעלי מלט ישראליים ב-6 מיליון שקל חדש בגלל זיהום אוויר שנגרם על ידי מפעל נשר רמלה ליישובים הסמוכים למפעל^[18]^[19].

מפעלים בשליטת החברה

מפעל נשר רמלה (ברמלה)
מפעל נשר חיפה (בנשר)

גלריית תמונות

הסמל המקורי של בית החרושת
לוגו נשר בעיצובו של איתמר דוד

ראו גם

מלט בישראל

לקריאה נוספת

צ. אשל המלט ויוצריו: נשר ביובלו, מפעלי מלט פורטלנד ישראליים נשר, 1976
המלט ויוצריו - הרעיון ומימושו, נשר מפעלי מלט ישראליים והוצאת יבנה, 2002
אהרון קמינקר, השכונה בצל ארובות העשן - זכרונות על שכונת נשר, 1978

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשר מפעלי מלט ישראליים

אתר האינטרנט הרשמי של נשר מפעלי מלט ישראליים
היסטוריה של מפעל נשר באתר החברה
מפעלים מספרים - הפיצוץ הגדול בכרמל, דבר, 6 ביוני 1958
דבורה ברנשטיין, ‏יהודים וערבים במפעל 'נשר', קתדרה 78, דצמבר 1995, עמ' 106-82
מיכאל יעקובסון, הנשר נפתח: הצצה נדירה למפעל המלט נשר ברמלה, באתר Xnet‏, 9 במרץ 2014
אורה קורן, מלחמות בוץ בענף המלט, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2017
תמונות מאוסף נשר מפעלי מלט ישראליים מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה

הערות שוליים

^ אדריאן פילוט, ‏מסתמן: נשר תיאלץ למכור אחד ממפעליה, באתר גלובס, 20 ביוני 2013
^ מיכאל רוכוורגר, כלל תעשיות רכשה את האחזקות של CRH האירית במשאב, באתר TheMarker‏, 17 בספטמבר 2015
^ מקור המידע להשערה זו - אחד מעובדי נשר הוותיקים
^ תיאודור הרצל, אלטנוילנד, ספר רביעי, פרק ד.
^ עליה הייצוא מלט נשר, הצופה, 26 ביוני 1955
^ רכישת מניות בכורה של נשר, דבר, 31 במרץ 1960
^ 21% ממניות נשר יימכרו, מעריב, 23 בינואר 1964
^ הונה הנפרע של כור, מעריב, 12 בינואר 1965
^ כלל רוכשת השליטה על החברה המרכזית, דבר, 27 בדצמבר 1972
^ סו"ב והחברה לישראל, דבר, 22 במאי 1973
^ נשר תקים מפעל שלישי למלט, דבר, 20 בדצמבר 1970
^ אורה קורן, נשר חתמה על מכירת המפעל בהר-טוב למשפחת וייל ולחברת שמשון תמורת 185 מיליון ש', באתר TheMarker‏, 28 באפריל 2015
^ אלה לוי-וינריב,"רשות התחרות: נשר לא מונופול, שוק המלט תחרותי", גלובס, 2 בספטמבר 2020
^ ניתוח שוק המלט בישראל, באתר הכנסת, ‏;6 במרץ 2008.
^ עלון מידע לתושבים, מועצה אזורית גזר, 1977
^ מרשם פליטות לסביבה, עמודים 26-27, באתר המשרד להגנת הסביבה
^ האזרח גואטה | למה אתר חירייה חזר להסריח ומי מרוויח מזה? - פרק 9 - מתחת לאף, 2019, נבדק ב-2019-10-23
^ (https://shakuf.co.il/37175 המשרד להגנת הסביבה קנס את מפעל נשר ב-6 מיליון שקל – ולא שולל תביעה פלילית], נעמי נידם, יעל געתון, באתר שקוף - גוף התקשורת של הציבור, 22 באוגוסט 2022
^ קנס בסך כ-6 מיליון שקל נגד מפעל המלט נשר על פליטת מזהמים, יובל אזולאי, באתר כלכליסט, 21 באוגוסט 2022

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34562833נשר מפעלי מלט ישראליים

[1] אדריאן פילוט, ‏מסתמן: נשר תיאלץ למכור אחד ממפעליה, באתר גלובס, 20 ביוני 2013

[2] מיכאל רוכוורגר, כלל תעשיות רכשה את האחזקות של CRH האירית במשאב, באתר TheMarker‏, 17 בספטמבר 2015

[3] מקור המידע להשערה זו - אחד מעובדי נשר הוותיקים

[4] תיאודור הרצל, אלטנוילנד, ספר רביעי, פרק ד.

[5] עליה הייצוא מלט נשר, הצופה, 26 ביוני 1955

[6] רכישת מניות בכורה של נשר, דבר, 31 במרץ 1960

[7] 21% ממניות נשר יימכרו, מעריב, 23 בינואר 1964

[8] הונה הנפרע של כור, מעריב, 12 בינואר 1965

[9] כלל רוכשת השליטה על החברה המרכזית, דבר, 27 בדצמבר 1972

[10] סו"ב והחברה לישראל, דבר, 22 במאי 1973

[11] נשר תקים מפעל שלישי למלט, דבר, 20 בדצמבר 1970

[12] אורה קורן, נשר חתמה על מכירת המפעל בהר-טוב למשפחת וייל ולחברת שמשון תמורת 185 מיליון ש', באתר TheMarker‏, 28 באפריל 2015

[13] אלה לוי-וינריב,"רשות התחרות: נשר לא מונופול, שוק המלט תחרותי", גלובס, 2 בספטמבר 2020

[14] ניתוח שוק המלט בישראל, באתר הכנסת, ‏;6 במרץ 2008.

[15] עלון מידע לתושבים, מועצה אזורית גזר, 1977

[16] מרשם פליטות לסביבה, עמודים 26-27, באתר המשרד להגנת הסביבה

[17] האזרח גואטה | למה אתר חירייה חזר להסריח ומי מרוויח מזה? - פרק 9 - מתחת לאף, 2019, נבדק ב-2019-10-23

[18] (https://shakuf.co.il/37175 המשרד להגנת הסביבה קנס את מפעל נשר ב-6 מיליון שקל – ולא שולל תביעה פלילית], נעמי נידם, יעל געתון, באתר שקוף - גוף התקשורת של הציבור, 22 באוגוסט 2022

[19] קנס בסך כ-6 מיליון שקל נגד מפעל המלט נשר על פליטת מזהמים, יובל אזולאי, באתר כלכליסט, 21 באוגוסט 2022

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

כלל תעשיות
החזקות נוכחיות	יפאורה-תבורי (30%) • קבוצת גולף א.ק. (52%) • כלל ביוטכנולוגיה (49%) • קרגל (18%) * כלל נדל"ן באמצעות חברת משאב: נשר מפעלי מלט ישראליים (100%) • קבוצת תעבורה (50%)
החזקות בעבר	מנועי בית שמש (42%) • גרנית הכרמל השקעות (50%) • נייר חדרה (59%) • נובה (25%) • סאיטקס (22%) • ECI Telecom • די פארם (יוניבו)

נשר מפעלי מלט ישראליים

תוכן עניינים

מקור השם