יצחק טבנקין
 | |||||
| לידה |
8 בינואר 1887 בוברויסק, האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 ביולי 1971 (בגיל 84) עין חרוד מאוחד, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1911 | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין, קיבוץ עין חרוד מאוחד | ||||
| סיעה | מפ"ם, אחדות העבודה - פועלי ציון | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
יצחק טַבֶּנְקִין (בכתיב יידי: טאַבענקין; 8 בינואר 1887 – 6 ביולי 1971) היה מנהיג ציוני, סוציאליסט, מאבות התנועה הקיבוצית, המנהיג הדומיננטי של הקיבוץ המאוחד[1] וחבר הכנסת.
תולדות חייו
טבנקין נולד בעיר בוברויסק שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בלארוס). הוא למד בחדר, אך בהמשך רכש גם השכלה כללית. בהמשך עבר לפולין, וסייע לייסד בה את ארגון "פועלי ציון".
בשנת 1911 עלה לארץ ישראל ותמך בהתלהבות בהתיישבות חקלאית. עבד כחקלאי במושבים מרחביה, כפר אוריה בנובמבר 1913 עבד כשומר ברחובות. בעקבות רצח חברו יוסף זלצמן עבר למלא את מקומו בחוות כנרת ונמנה עם מייסדי קבוצת כנרת. בהמשך הצטרף לארגון "השומר".
ב-1921 הצטרף לגדוד העבודה, ובאותה שנה נמנה עם גרעין ההקמה של קיבוץ עין חרוד. בעקבות הסכסוך שפרץ בשנת 1923 בין טבנקין לבין מנהיגי הגדוד, נפרד משק עין חרוד מהגדוד והפך לגרעינו של הקיבוץ המאוחד. טבנקין חי בעין חרוד עד למותו.
טבנקין היה בין האישים המרכזיים בקבוצת "הבלתי מפלגתיים" שבראשות ברל כצנלסון ונמנה עם מייסדי אחדות העבודה (שקמה כאיחוד בין פועלי ציון וקבוצת "הבלתי מפלגתיים"). כאשר "אחדות העבודה" התאחדה עם הפועל הצעיר והקימו את מפא"י ב-1930 הגיע גם טבנקין למפלגה זו ונמנה עם ראשיה. אך לימים נתגלעו חילוקי דעות בינו לבין רוב אנשי מפא"י על רקע תפקידו של הקיבוץ והיחס למשטר בברית המועצות, שטבנקין רק אהד עד 1937 אבל אז פנה להערצתו כדי להגן על מנהיגותו בקיבוץ המאוחד מפני מאמצי בן-גוריון וברל כצנלסון להדיחו באמצעות איחוד עם חבר הקבוצות. המפנה השמאלני הזה הגביר חילוקי דעות והוביל לפילוג מפא"י ב-1942, ולפרישת טבנקין והקיבוץ המאוחד בשנת 1944 ממפא"י בראש "סיעה ב'" והקים את התנועה לאחדות העבודה.[2]
טבנקין נמנה עם ראשי מפ"ם ב-1948 עד פילוגה ב-1954, אז עבר להנהיג את "אחדות העבודה - פועלי ציון". הוא היה חבר בכנסת הראשונה והשלישית, אך התפטר באמצע הקדנציה ביוני 1958, מטעמי בריאות וגיל,[3] ובמקומו נכנס לכנסת שר התחבורה, משה כרמל.
לאחר מלחמת ששת הימים, היה מאבותיה של התנועה למען ארץ ישראל השלמה. הוא פרסם נאומים ומאמרים שרבים מהם עוסקים ברעיונות תנועת העבודה והתנועה הקיבוצית וכן בארץ ישראל. כמו כן היה ציר בכל הקונגרסים הציוניים שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
אשתו הראשונה של טבנקין היא חוה סטאשבסקי להם היו ארבעה ילדים: המשורר משה טבנקין, יוסף (יוספ'לה) טבנקין, שהיה ממפקדי הפלמ"ח, חנה טבנקין, אדריכלית במקצועה, והצעיר אהוביה טבנקין, שהיה פעיל למען ארץ ישראל השלמה. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לחומה חיות, חלוצה מהעיר קובל מרכזת ענייני התרבות וההסברה בקיבוץ המאוחד, אותה הכיר עוד בשנות ה-30.
המושב ייט"ב בבקעת הירדן נקרא על שמו (יד יצחק טבנקין). השם ייט"ב היה הצעה של יהושע גבעוני, חבר של משפחת טבנקין. כמו כן, נקראים על שמו מכון המחקר יד טבנקין, רחוב בחיפה, רחוב העובר בשטחי רמת גן וגבעתיים, רחוב בקריית ארבע, ורחוב בשכונת נווה יעקב בירושלים.
כתביו
- לשאלות ההסתדרות, תל אביב: מרכז מפלגת פועלי ארץ ישראל, תש"ב-1941.
- להתגייסות ולהגנה: אחדותינו הגורלית ההתגוננות ברשות עצמנו לנוכח הסכנה, לפועלי תל אביב, עין חרוד: דפוס הקיבוץ המאוחד, תש"ב.
- המדינה העברית והדרך אליה: דברים בשאלת חלוקת הארץ, [עין חרוד]: הקיבוץ המאוחד, תש"ד-1944.
- לאור התמורות, תל אביב: מפלגת הפועלים המאוחדת, 1948.
- בשאלות המפלגה, [תל אביב: מפלגת הפועלים המאוחדת, תשי"א].
- החברה הקיבוצית, [תל אביב], הקיבוץ המאוחד, תשי"ד-1954.
- על דרך הקיבוץ המאוחד ועל עקרונות הקומונה, [אפעל]: יד טבנקין, תשל"ד.
- אין לאן לסגת, [תל אביב]: למרחב והמרכז הסמינריוני של הקיבוץ המאוחד באפעל, [1967].
- דברים (התקין והביא לבית הדפוס אריה פיאלקוב; שבעה כרכים של מאמרים), [תל אביב]: הקיבוץ המאוחד, [1967–1985].
- בדרכי השליחות: מבחר דברים בשאלות ההסתדרות ותנועת הפועלים (כונס והותקן בידי אברהם תרשיש ואריה פיאלקוב), [תל אביב]: תרבות וחינוך, [1969].
- לקח ששת הימים: ישובה של ארץ בלתי-מחולקת, [תל אביב]: הקיבוץ המאוחד - תרבות וחינוך, תש"ל-1970.
- ההתיישבות - מהות ודרך, הקיבוץ המאוחד, תשמ"ג.
ביידיש
- יצחק טאבענקין, וואס באדייט די צעטיילונג פון ארץ ישראל?, ורשה: החלוץ, 1937.
- וועגן און אומוועגן, [פריז]: הסתדרות נוער עולמית דרור החלוץ הצעיר - המזכירות לארצות אירופה, [תש"ח-1947].
לקריאה נוספת
- אריה פיאלקוב, דברי יצחק טבנקין, 1970-1919 (תרע"ט-תש"ל), הציונות כרך ב', 1971, עורך: דניאל קארפי
- אורי ברנר, יצחק טבנקין ב"הגנה": עד 1924, עריכה: אריה פיאלקוב, רמת אפעל: יד טבנקין, 1976.
- אריה פיאלקוב, יוסק'ה רינוביץ', 'יצחק טבנקין - פרקי חיים, האיש ופעלו, חברים ותלמידים מספרים, סוגיות במשנתו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1982
- מתתיהו מינץ, חבר ויריב: יצחק טבנקין במפלגת פועלי-ציון 1912-1905, יד טבנקין, 1986
- ברוך כנרי, לשאת את עמם: ההגשמה, השליחות והדימוי העצמי של הקיבוץ המאוחד, הקיבוץ המאוחד, 1989.
- ברוך כנרי, טבנקין בארץ ישראל, יד טבנקין, 2003
- יעקב צור, מן הים עד המדבר: טבנקין והקיבוץ המאוחד באמונה ובמאבק לשלמות הארץ, יד טבנקין ויד יצחק בן צבי, 2015
קישורים חיצוניים
- אלישע פורת, אבא קובנר ויצחק טבנקין, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 במרץ 2013
יצחק טבנקין, באתר הכנסת - יצחק טבנקין, באתר כנסת פתוחה
- יצחק טבנקין, כורח המלחמה וחובת המעשה, דבר, 29 בדצמבר 1968
- אייל כפכפי, החלוציות הלאומית של יצחק טבנקין, קתדרה 48, יוני 1988, עמ' 144-120
- נקדימון רוגל, 'עבורו, אי-הנסיגה מתל-חי הייתה מובנת מאליה', קתדרה 52, יולי 1989, עמ' 184-183
- אורי ברנר, 'עבורו אי-הנסיגה מתל-חי הייתה מובנת מאליה' – תגובה, קתדרה 55, מרץ 1990, עמ' 186-185
- נקדימון רוגל, 'עבורו, אי-הנסיגה מתל-חי הייתה מובנת מאליה', קתדרה 52, יולי 1989, עמ' 184-183
- מוטי גולני ויעקב צור,
האדמו"ר מעין חרוד, סרטון באתר יוטיוב, אוניברסיטת חיפה - קובי דנה, יצחק טבנקין: עיונים בכתביו - הציונות החלוצית, מגזין אימגו
הערות שוליים
- ^ חבצלת פרבר, "האמת על הקיבוץ": הביקורת החריפה והכואבת מכולן, באתר nrg, 27 באוגוסט 2013
- ^ ר. שפירא האמת על הקיבוץ, פרדס, חיפה, 2013, פרק שני
- ^ כרמל לכנסת במקום י. טבנקין, דבר, 3 ביוני 1958
24703510יצחק טבנקין
- רשימת חברי הכנסת
- יהודים בלארוסים
- אנשי העלייה השנייה
- חברי פועלי ציון
- חברי הכנסת מטעם מפ"ם
- חברי התנועה למען ארץ ישראל השלמה
- חברי הוועד הלאומי
- חברי אספות הנבחרים
- רטוריקנים ונואמים ישראלים
- ציונים סוציאליסטיים
- משפחת טבנקין
- עין חרוד: אישים
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- מייסדי קיבוצים
- חברי הכנסת הראשונה
- חברי הכנסת השלישית
- חברי אחדות העבודה
- ילידי 1888
- ישראלים שנפטרו ב-1971