גרשום שוקן
 | |
| לידה |
29 בספטמבר 1912 צוויקאו, הקיסרות הגרמנית |
|---|---|
| פטירה |
20 בדצמבר 1990 (בגיל 78) תל אביב-יפו, ישראל |
| תקופת הפעילות | 1939–1989 (כ־50 שנה) |
| עיסוק | עורך |
| מעסיק | הארץ |
| מדינה |
 ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עלייה | 1934 | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין נחלת יצחק | ||||
| השכלה | אוניברסיטת היידלברג, בית הספר לכלכלה של לונדון | ||||
| סיעה | המפלגה הפרוגרסיבית | ||||
| |||||
גרשום גוסטב שוקן (29 בספטמבר 1912 – 20 בדצמבר 1990) היה העורך הראשי והמוציא לאור של עיתון "הארץ" במשך שנים רבות, וזוהה עם גישתו ואופיו של היומון.
ביוגרפיה
שוקן נולד בצוויקאו שבגרמניה. למד באוניברסיטת היידלברג ובבית הספר לכלכלה של לונדון. שוקן עלה לארץ ישראל בשנת 1934. בתחילת 1936 רכש אביו, שלמה זלמן שוקן, את "הארץ"[1] כמתנת חתונה לבנו, שמונה לעורך העיתון ב-1939. שוקן, וכך גם "הארץ", אימץ עמדות ליברליות ומקורבות לאלו של הציונים הכלליים. שוקן היה אף פעיל במפלגה הפרוגרסיבית, וכיהן כחבר כנסת מטעמה בכנסת השלישית. שוקן לא היה שותף ליוזמותיו העסקיות של בנו, עמוס שוקן להוצאת "העיר" ואחר כך "חדשות".
גרשום שוקן, שענייני תרבות וספרות היו קרובים ללבו, שלח ידו גם בכתיבת שירה, תחת שם העט "רוברט פוזן". ספר שיריו "שירים לעת מצוא", שהיה תלת לשוני (עברית, אנגלית וגרמנית), הופיע בהוצאת עקד בשנת 1970.
עמדות
בתחילת ספטמבר 1949 פרסם שני מאמרים בעיתון "הארץ", בהם דרש לחוקק חוק שיאסור על ישראלים להתיישב בגרמניה או אפילו להיכנס לתחומה, אלא אם מדובר בשליחות לאומית לעניין ספציפי. החוק שהציע אמור היה לאסור גם על כל מגע חברתי בין אזרחים ישראלים וגרמנים, כולל מגע מקרי מחוץ לגרמניה.[2]
ב-1985 פרסם בהארץ מאמר שכותרתו "קללת עזרא" בו יצא נגד נגד האיסור על נישואי תערובת ביהדות[3]:
האיסור של עזרא הסופר היה אולי מוצדק בתנאים של עדה דתית. לעם ריבוני החייב להגיע לדו-קיום עם בני מוצא אחר וליצור יחסים נורמליים עם שכנים שמעבר לגבולותיו, איסור זה, המסמל את הניכור בין היהודים לבין שאר הקבוצות, נהפך לקללה. אם הוא יתמיד, הוא יתרום להנצחת המתח בתוך הארץ ולהנצחת בידודה של ישראל באזור. עלינו להשתחרר מקללתו של עזרא.
משפחתו
גרשום שוקן נשא לאישה את שולמית פרסיץ, בתה של שושנה פרסיץ, ולזוג נולדו שלושה ילדים: עמוס שוקן, המו"ל הנוכחי של "הארץ", הלל שוקן, אדריכל, ורחלי אידלמן, הבעלים והמנהלת של הוצאת שוקן. עזב את אשתו מבלי להתגרש ממנה, וחי עם ידועה בציבור, יהודית יונה. שוקן נפטר בתל אביב ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק. בצוואתו הוריש שוקן את רכושו ליהודית יונה ולשלושת ילדיו. אחרי מותו ערערה פרסיץ על תוקף הצוואה וטענה כי נכתבה בהשפעה לא כשרה של יונה, אך תביעתה נדחתה.[4]
לקריאה נוספת
- יובל אליצור, גרשום שוקן - המחדש השמרן, 31 דמויות ממעצבי דור המדינה, הוצאת כרמל, 2008, עמודים 225 - 230.
קישורים חיצוניים
גרשום שוקן, באתר הכנסת - גרשום שוקן, באתר כנסת פתוחה
- אמיר גולדשטיין, ברית מפתיעה בשנות השישים : עיתון "הארץ", מנחם בגין והחלופה השלטונית, קתדרה - לתולדות ארץ-ישראל ויישובה 158 (תשעו) 151-180.
- יותם ראובני, 25 שנה למותו של גרשום שוקן, 12 ביולי 2015, באתר המגזין ליברל
מכּתביו:
- קללתו של עזרא, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2010
- דרכו של זלמן שוקן אל היהדות ובתוכה, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2010
הערות שוליים
- ^ "הארץ" עבר לידי שוקן, דואר היום, 3 בינואר 1936
- ^ תום שגב, 1949 – הישראלים הראשונים, עמ' 261, הערה; עמ' 338, הערה 65: "אנחנו והגרמנים", 2.9.49, עמ' 2, ו"נגד יחסי מסחר עם גרמניה", 4.9.49; המיליון השביעי: הישראלים והשואה, עמ' 174.
- ^ בשנת 2010 לציון 20 שנה למותו, פרסם העיתון את המאמר בשנית. גרשום שוקן | קללתו של עזרא, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2010
- ^ עמוס שוקן ויהודית יונה נ' שולמית שוקן (ארכיון)
25534687גרשום שוקן
- רשימת חברי הכנסת
- קצרמר ישראלים
- אנשי העלייה החמישית
- עיתונאים עבריים ביישוב
- עורכי הארץ
- חברי הכנסת מטעם המפלגה הפרוגרסיבית
- מו"לי עיתונים ישראלים
- משוררים ישראלים
- משוררים כותבי עברית
- עורכי עיתונים ישראלים
- משפחת שוקן
- חברי הכנסת השלישית
- אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק
- בוגרי בית הספר לכלכלה של לונדון
- ילידי 1912
- ישראלים שנפטרו ב-1990