המלווה הלאומי
המלווה הלאומי היה מלווה מרצון למימון הוצאות מלחמת העצמאות, עליו החליטה מנהלת העם, לקראת הקמת המדינה.
ב-18 בדצמבר 1947 עלתה הצעה להכריז על "מלווה לאומי".[1] בישיבה השנייה של מנהלת העם, ב-26 באפריל 1948, הוחלט על עריכת מלווה לאומי בסך 5,000,000 לירות ארץ ישראליות, לשם מימון המערכה שעמד בה היישוב מאז כ"ט בנובמבר.
הציבור נתבקש לקנות בבנקים, החל מ-11 במאי 1948, תעודות מלווה שבהן הילווה הרוכש את כספו לסוכנות היהודית, לתקופה של 5 שנים בריבית של 3%. למלווה ערבו קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל בנכסי המקרקעין שלהן ובהכנסותיהן.
תעודות המלווה היו מסמך סחיר והציבור על כל שכבותיו נקרא לרוכשן. במנשר שפירסמה ב-2 במאי 1948, קראה מנהלת העם לציבור:
"השתתפות במלווה אינה תשלום מס, אלא השקעת אמצעים על בסיס בנקאי בטוח... יראה נא כל יהודי את העמדת האמצעים הדרושים למאבק על קיומנו ועל עתידנו כהכרח מוחלט. כל יהודי ישתתף במלווה הלאומי כמלוא יכולתו".
כספי המלווה הלאומי שימשו את היישוב והמדינה בראשית ימיה למימון ההוצאות הכבדות של ניהול מלחמת העצמאות. לאחר הכרזת המדינה באו בעקבות המלווה הלאומי מספר מלוות מטעם ממשלת ישראל.
לרוכשי תעודות המלווה הובטחה הצמדה של שער המטבע, שלושה דולר אמריקני ללירה.[2]
קישורים חיצוניים
- מודעה של עיריית תל אביב הקוראת לתושבים למלא את חובתם כלפי המלווה הלאומי, באתר עיריית תל אביב - הארכיון העירוני
הערות שוליים
- ^ דיוויד סלע, 70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 22 דצמבר 2017
- ^ משק ואספקה: בבורסה, דבר, 16 בדצמבר 1948.
