תחנת הכוח רדינג
רדינג היא תחנת כוח לייצור חשמל הממוקמת בצפון תל אביב, בצמוד לשפך הירקון. התחנה נקראת על שמו של הלורד רופוס דניאל אייזקס, המרקיז מרדינג, שהיה יו"ר דירקטוריון חברת החשמל בשנות ה־20 וה־30.
היסטוריה
תחנת הכח הראשונה של חברת החשמל הוקמה בשכונת רמת השרון בתל אביב ב־1923, והספקה היה 0.3 מגה-וואט. במהלך השנים הבאות נבנו תחנת נהריים בעמק הירדן, ותחנת חיפה (בהספק כולל של כ־47 מגה-וואט), ונפרס קו מתח גבוה שהוביל חשמל מתחנות אלו לתל אביב. בעקבות ההתפתחות המהירה של תל אביב בשנות ה־30, נוצר צורך להקמת תחנה נוספת באזור תל אביב, בשל הביקוש המתגבר והפסדי ההולכה בעת העברת הזרם מתחנות כח מרוחקות. לכך הצטרף נימוק ביטחוני, פגיעה חוזרת ונשנית בקווי חשמל במהלך המרד הערבי הגדול שפגעו ברציפות ואמינות זרם החשמל, וחייבו בניית תחנת כח בסמוך ככל האפשר לתל אביב. להקמת התחנה נבחר שטח שומם מצפון לירקון.
תחנת הכוח החלה להיבנות בסוף שנת 1937, והושלמה בספטמבר 1938. הספק התחנה בזמן פתיחתה היה 24 מגה ואט, כשליש מיכולת הייצור הכללית של חברת החשמל בשנה זו. הייצור בתחנה נעשה באמצעות מזוט כחומר דלק, שהפעיל יחידת ייצור קיטורית. בנוסף לייצור החשמל, בשטח התחנה פעלו גם סדנאות ייצור נשק בלתי לגאלי עבור ההגנה בניצוחו של המהנדס עובד התחנה, חיים סלבין. התחנה הייתה מטרת תקיפה במהלך מלחמת העולם השנייה (על ידי חיל האוויר האיטלקי), ובמהלך מלחמת העצמאות (על ידי חיל האוויר המצרי), אך לא נגרם לה נזק משמעותי במהלך תקיפות אלו. במהלך אוגוסט 1948 נחנכה בתחנה יחידה ייצור נוספת בעלת יכולת ייצור של 12 מגה-וואט, שמילאה את חסרונה של תחנת נהריים (18 מגה-וואט) שהושבתה לאחר כיבושה על ידי הלגיון הירדני. החל מתקופה זו ועד להקמת תחנת הכח באשדוד ייצרה תחנת רידינג כמחצית מכמות החשמל הארצית. יחידות ייצור אלו כונו בדיעבד בשם 'רידינג א', ופעלו עד 1970. בחוף הים, בסמוך לתחנה, הוקם מעגן לקליטת מיכליות מזוט, כתחליף להובלה יבשתית מנמל תל אביב[1].
באמצע שנות החמישים הוקמה באתר תחנת רדינג ב', בעלת שתי יחידות בהספק כולל של כ-100 מגה ואט (פעלה עד 2004). תחנת רדינג ג' הוקמה בשנת 1956 (ערב מבצע קדש) כתחנת גיבוי סודית לשעת חירום (בה צפו פגיעה אפשרית בתחנת רידינג) בבונקר עמוק באתר סמוך (תל קסילה), ובה פעלו 2 יחידות ייצור בהספק כולל של 40 מגה-וואט. יחידות אלו פעלו עד שנת 1983. תכנון אתר רידינג ג' נעשה על ידי AEG כאשר המימון היה מכספי השילומים (הפרויקט כונה 'פרויקט 326'), והבנייה בפועל בוצעה על ידי סולל בונה. הטורבינות להפעלת התחנה נרכשו מחברת ג'נרל אלקטריק, לאחר שסחר עם פולין, שעבורה יועדו הטורבינות במקור, נאסר מתוקף אמברגו אמריקאי שאסר סחר עם מדינות הגוש המזרחי.
בסוף שנות השישים נבנתה באתר תחנת רדינג ד'. רדינג ד' הכילה שתי יחידות ייצור, בהספק כללי של 428 מגה-וואט.[2]. התחנה החלה לפעול בשנת 1970, ובה בעת נסגרה תחנת רדינג א'. תחנה זו היא בעלת ארובה גבוהה (כ-150 מטרים), הבולטת בקו הרקיע של תל אביב. לצורך הקמת הארובה נחקק בשנת 1967 חוק מיוחד שעקף את חוק התכנון והבנייה (זכה לכינוי "חוק רדינג ד'").
בשנת 1993 דרש המשרד לאיכות הסביבה שחברת החשמל תתקין בתחנה משקעים אלקטרוסטטיים להקטנת זיהום אוויר. אולם, בשנת 1995 הוחלט על מעבר לגז טבעי ועל כן הדרישה למשקעים אלקטרוסטטיים נזנחה[3]. בשל עיכובים בביצוע המעבר, החליט המשרד לסגור את התחנה ל-3 חודשים בשנת 2006, בעקבות דרישת ארגוני איכות הסביבה ותושבי שיכון למד הסמוכה.[4]
בשנת 2006 עברה תחנת רדינג ד' לשימוש בגז טבעי, כתחליף למזוט ששימש להפעלת תחנה זו מאז הקמתה. לצורך ביצוע ההסבה נבנה קו צינורות תת-ימי להובלת הגז מנקודת הקליטה באשדוד, לתחנת רידינג. מאוחר יותר, נערכה הסבה חוזרת להפעלת התחנה באמצעות מזוט בשימוש משני (בעת חוסר בגז טבעי).
כיום מייצרת תחנת רדינג כ-5% בלבד מתפוקת החשמל בישראל, אך היא פועלת במלוא כושר הייצור רק כשצריכת החשמל מתקרבת למלוא כושר ייצור החשמל הארצי[דרוש מקור]. עם זאת, לתחנה חשיבות בשל מיקומה בגוש דן, עובדה שהיא בעלת חשיבות בעת תקלות ברשת ההולכה הארצית.
בניין תחנת רדינג א', בניינה של התחנה המקורית שוקם ושוחזר, ואף הוכרז כמבנה לשימור. בבניין מתקיימות לעיתים תערוכות בנושאים שונים. ארובת תחנת רדינג ד' נצבעה בשנות התשעים ועוצבה כאלמנט סביבתי.
לאחרונה[5] נקבע במועצה הארצית לתכנון ולבניה ששטח המתחם יצומצם ביותר ממחצית, ושחוף הים שבאתר יחזור לרשות הציבור. בשנת 2011 החליט משרד הפנים לפנות שטחים נרחבים שבמתחם התחנה, ולהמיר אותם לשטח ציבורי ירוק לטובת תושבי ומבקרי העיר. אולם, נראה שלאחרונה חברת החשמל מנסה להגדיל את כמות היצור ולקדם מהלך נגדי כדי להחזיק בשטחים אלה.[6].
תחנת רידינג ד' מיועדת לגריטה ב־2021[7].
בתאריך 21 ביוני 2014, התהפכה סירה ליד תחנת הכוח בה אב ובתו בת ה-7 והם נסחפו למערכת קירור המים. במשך כשעה ניסו צוללנים לחלצם ולאחר שהופסקה השאיבה במקום הם נמשו ללא רוח חיים.
אדריכלות
בתכנון תחנת הכח רדינג א' (דאז תחנת דרום) כמו גם בתכנון שאר מבני חברת החשמל בארץ ישראל, הושקעו מאמצים ניכרים בתכנון האדריכלי על מנת שיהלום את חשיבות המבנים ויהיה עדכני ביחס לפרויקטים מקבילים בעולם. פנחס רוטנברג לא התפשר בדרישותיו מהאדריכלים איתם נועץ וביקש לראות חלופות בכל שלבי התכנון על מנת להגיע להחלטה נכונה עבור תחנות הכח שנבנו. רדינג א' תוכנן על ידי האדריכלים רוזנהק ושטרן כשילוב של בנין תחנת הכח ובנין המשרדים של חברת החשמל בחיפה, שתוכננו על ידי האדריכל הבריטי קליפורד הולידיי.
1. רדינג 3;
2. כיכר פלומר; |
לקריאה נוספת
- הרברט, גילברט. בשאיפה למצוינות באדריכלות: מבנים ופרויקטים של מפעל החשמל בארץ ישראל 1921-1942. מרכז מחקר למורשת הארכיטקטורה, הטכניון, חיפה, 2003.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רדינג |
- אתר תחנות הכוח: רדינג (תל אביב)
- נועם דביר, תעשייה וטבע נפגשים בפארק רדינג, באתר עכבר העיר, 8 ביולי 2010
- מיכאל יעקובסון, תל אביב חוברה לה יחדיו: ההצלחה של פארק רדינג, באתר Xnet, 22 בנובמבר 2011
נעמה ריבה, רדינג 2.0: הצצה לעתיד הארובה של תל אביב, באתר הארץ, 26 ביוני 2016- מיכאל יעקובסון: המרינה השנייה של תל אביב: 300 יאכטות מול תחנת רדינג ושדה דב, 25 בינואר 2018, xnet
הערות שוליים
- ^ נפט ומאזוט הובאו ארצה, למרחב, 27 בנובמבר 1956
- ^ דוד מושיוב, רידינג ד' במירוץ נגד הזמן, דבר, 10 בדצמבר 1969
- ^ אורלי פישמן, ייצור חשמל בגז טבעי בתחנת הכוח "רדינג", באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 11 בינואר 2005
- ^ ממחר: תחנת רידינג תפסיק לפעול
- ^ המדינה תמחק 2.5 מיליארד שקל לחברת החשמל תמורת נכסים בת"א,26.09.17
- ^ חברת החשמל פועלת לדחיית פינוי רדינג,30.05.16,
- ^ דוח כספי של חברת החשמל לשנת 2014, פרק ג', עמ' 18
| אנרגיה בישראל | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחנות כוח |
| ||||||||||||||||||
| שדות גז ונפט | חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין • כריש | ||||||||||||||||||
| חברות וארגונים | תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • חברת קו צינור אירופה אסיה • ערבה פאוור קומפני | ||||||||||||||||||
| אנרגיה גרעינית בישראל • גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה | |||||||||||||||||||