המשקיף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיתון המשקיף 29 בדצמבר 1947

המשקיף היה עיתון יומי עברי בתקופת היישוב, בטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר. עיתון "המשקיף" ראה עצמו בראש ובראשונה כמגן על שלמות המולדת ועובדה זו התבטאה במפת ארץ ישראל, שהופיעה בשער העיתון, והקיפה את שני עברי הירדן.[1]

"המשקיף" נוסד בתל אביב בשנת 1938, והחל לצאת לאור באופן סדיר בינואר 1939 (לאחר כמה גיליונות ניסיוניים שפורסמו בחודש שקדם לראשית הופעתו הסדירה), כעיתונה של מפלגת הצה"ר הרוויזיוניסטית. קדמו לו, כעיתונים רוויזיוניסטיים, העיתונים "חזית העם" ו"הירדן".

משנת 1940 עד לסגירת העיתון בשנת 1949 היה עורך העיתון אייזיק רמבה. בין חברי מערכת העיתון נמנו אברהם שכטרמן, שמואל שניצר, שלום רוזנפלד, יצחק גוריון, בנימין אליאב, יוסף ויניצקי, הלל הרשושנים ואחרים. מתוך מערכת "המשקיף" צמחו מספר עיתונאים ובכלל זה דיסנצ'יק, רוזנפלד ושניצר, שעברו לעבוד בתור עורכי העיתון "מעריב".[2]

זאב ז'בוטינסקי, בשנת חייו האחרונה, פרסם ממאמריו בקביעות בעיתון. משתתפים בולטים נוספים היו אב"א אחימאיר ומשה ז"ק. כל שנותיו שימש העיתון כבמה לא-רשמית של הארגון הצבאי הלאומי, גם לאחר הפילוג ופרישת לח"י, וכתוצאה מכך שימש כיעד של הבולשת הבריטית. המערכת שכנה ברחוב הרכבת 14 בתל אביב, ובהמשך עברה לרחוב צ'לנוב 2 בעיר. לרשותה עמדו סניפים בחיפה וירושלים.

הוצאתו של העיתון הופסקה במהלך 1948, לאחר פרישה של חברי מערכת רבים לטובת הקמת עיתון חרות, הוצאתו חודשה לסרוגין עד שב-25 במאי 1949 נסגר העיתון סופית. העיתון נסגר בעקבות חיסולה של המפלגה הרוויזיוניסטית. חברי המערכת, שפרשו מהעיתון, הקימו את עיתון "חירות".[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אריה נאור, Aryeh Naor, Rightist Political Dailies in Israel: Ideology, Politics and the Failure of Privatization / יומוני מפלגות הימין: הבסיס האידאולוגי, ההקשר הפוליטי וכשלון ההפרטה, Kesher / קשר, 1999, עמ' 71–79
  2. ^ "המשקיף". העין השביעית. נבדק ב-2018-05-06.
  3. ^ אהובה בוצר, Ahuva Botser, The Rise and Fall of "Herut" / עלייתו ונפילתו של העתון הרות, Kesher / קשר, 1997, עמ' 143–150
Telecom-icon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0