משגב לדך
 | |
| מבנהו הנוכחי של בית החולים, בשכונת קטמון | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | בית חולים כללי |
| בעלים | קופת חולים מאוחדת |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1854 |
| שמות קודמים | בית החולים רוטשילד |
| שירותים | |
| מיטות | 75 |
| http://www.misgav-ladach.co.il/ | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | חזקיהו המלך 27 |
| מיקום | ירושלים |
משגב לדך הוא בית חולים שפעל במקור בעיר העתיקה בירושלים והחל מ-1949 נמצא בשכונת קטמון בירושלים.
מקור השם
שמו ניתן לו על פי הפסוק ”וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ; מִשְׂגָּב, לְעִתּוֹת בַּצָּרָה:” (תהילים, ט', י'). פרוש השם הוא מחסה לסובל ("משגב" פירושו "מחסה" או "מבצר", "דך" פירושו "סובל").
משגב לדך בעיר העתיקה
הקמת בית החולים
באמצע המאה ה-19, הקימו בני הקהילה הספרדית בעיר העתיקה בירושלים חברה בשם "משגב לדך" שסיפקה שירותי בריאות לתושבי הרובע היהודי, רובם דלי אמצעים ופרנסתם על כספי "החלוקה". החברה מומנה מכספי עשירי הקהילה היהודית בסלוניקי שביוון. בשנת 1888, כאשר בית החולים "רוטשילד" מיסודו של הברון ג'יימס מאיר רוטשילד, ששכן בבנין בעיר העתיקה, עבר אל מחוץ לחומות, קיבלה החברה את בנינו לידיה ופתחה בו בית חולים שהיה פתוח לבני כל העדות[1].
המבנה הראשון של בית החולים נבנה בשנת 1854 בכספי תרומה של בני מאיר-אנשל אבי משפחת רוטשילד. המקום נקרא על שם התורם ג'יימס מאיר רוטשילד והיה ידוע תחילה כבית החולים מאיר רוטשילד. לאחר מעבר בית החולים רוטשילד אל מחוץ לחומות בשנת 1888, נפתח במקום בית החולים משגב לדך.
בשנת 1893 פרסם בית החולים שמיום היווסדו קיבלו בו טיפול רפואי 18,662 חולים ואושפזו בו 1270 חולים. עד אותה שנה עבד בבית החולים רופא אחד, ד"ר קרלאמו מזארקי, ובאותה שנה התקבל לעבוד בבית החולים, הרופא אליעזר הכהן, ושני הרופאים עבדו לסירוגין[2]. באותה שנה עברו לעבוד עבור בית החולים בגיוס תרומות חיים מיכל מיכלין, גיסו של אליעזר הכהן, ומיכל הכהן אביו של אליעזר הכהן. סביב העניין נוצרה מחלוקת בין בית החולים ביקור חולים לבין בית חולים משגב לדך לגבי גיוס תרומות והדיוק בפרסומים לצורך גיוס תרומות. משגב לדך פרסמה שהיא מטפלת בבני כל העדות ומתוך 1270 המאושפזים אצלה, 320 היו אשכנזים, בעוד בית החולים המתחרה מטפל באשכנזים בלבד[3].
בבית החולים הייתה ספרייה תורנית על שם הרב חזקיהו מדיני רבה של חברון בסוף המאה ה-19. הרב שמואל נסים שהיה אחד ממייסדי החברה 'משגב לדך' יחד עם עוד רבנים שהגיעו משאלוניקי, ספד לרב מדיני בחצר משגב לדך.
במלחמת העצמאות
בחודש מאי 1948, בעת הקרב על העיר העתיקה במלחמת העצמאות, אוכלס בית החולים מעבר ליכולתו על ידי אזרחים ולוחמים פצועים. פצועים ממגיני הרובע היהודי טופלו על ידי שלושת הרופאים מעובדי בית החולים הדסה, אברהם לאופר, עלי פייזר ואגון ריס. לעיתים טיפלו וניתחו את הפצועים תחת אש[4]. הרופאים נעזרו באחות ואח מוסמכים, אחות סוציאלית, אחות מעשית, ומתנדבות. רבים מהלוחמים חייבים לצוות הרפואי את חייהם. כאשר נפלה העיר העתיקה בידי הלגיון ד"ר ריס הלך לשבי עם הפצועים והדוקטורים פייזר ולאופר היו כנראה היהודים האחרונים שעזבו את העיר העתיקה.
את בית החולים ניהל הד"ר עמנואל פרופר משנת 1935 עד פינוי העיר העתיקה באביב 1948[5].
בסרט הישראלי הנודע גבעה 24 אינה עונה משנת 1955, מתוארים ימיו אלה של בית החולים. ערב כניעת העיר העתיקה ללגיון הערבי, נסוגו אחרוני הלוחמים לבנין בית החולים שפונה קודם לכן מחוליו. ב-28 במאי 1948, לאחר הכניעה, תפסו כוחות הלגיון הערבי את בנין בית החולים ופוצצו אותו. הספרייה התורנית שהייתה בבית החולים הושמדה.
משגב לדך בקטמון
בית החולים הראשון
לאחר מלחמת העצמאות, ביוני 1949 עבר בית החולים לבית ערבי נטוש בשכונת קטמון, ברחוב כובשי קטמון[6]. תחילה פעל מדירה אחת במבנה[7], ששימשה, בין השאר, כמרפאה למתן חיסונים נגד אבעבועות רוח וטיפוס הבטן[8]. וב-1953 שופץ המבנה כולו והוסב לבית חולים ליולדות בו 20 מיטות, ועוד 10 מיטות לניתוחים כלליים, לאחר שנתקבלו תרומות לרכישת ציוד[9]. טקס הפתיחה של בית החולים נערך ב-15 באפריל 1953, ועמד בסימן 100 שנים להקמת "משגב לדך"[10]. בשנת 1957 פרץ סכסוך בין ראשי ועד העדה הספרדית בירושלים שהיה אחראי על ניהול בית החולים, והרב הראשי הספרדי יצחק נסים ששימש כנשיא האגודה, ובית המשפט מינה נאמן כמנהל זמני[11]. ב-1958 שוב פרץ סכסוך על מינוי מנהל לבית החולים[12]. ב-1962 לאחר שנפתר הסכסוך, יזמה הנהלת בית החולים תוכנית פיתוח, שבמרכזה בניית מבנה חדש ומודרני לבית החולים על מגרש ריק סמוך לבית המגורים שבו פעל. המגרש היה במקור בבעלות ערבית, אך עבר לחזקת רשות הפיתוח וזו הסכימה למכור אותו לבית החולים[13].
בית החולים החדש
ב-23 באפריל 1968 הונחה אבן הפינה לבית החולים החדש ברחוב חזקיהו המלך, שתוכנן להכיל 200 מיטות. אך בנייתו התעכבה עקב חוסר תקציב והתנגדות משרד הבריאות למיקומו[14]. בדצמבר 1977 החליטה הנהלת בית החולים לבנות את הבניין במגרש שרכשה למרות התנגדות משרד הבריאות[15], ולאחר שנים רבות של תכנון ואיסוף תרומות הוחל בבניית בית החולים באוקטובר 1979 בתכנון האדריכלים ד"ר אלכסנדר פרידמן ויצחק בלט[16]. בניית בית החולים נמשכה שנים רבות, על פי קצב גיוס התרומות. בשנת 1983 סייע נשיא המדינה יצחק נבון למאמצים, שהוביל מסע גיוס תרומות בלונדון. מסע ההתרמה אורגן ביוזמת המיליארדר ליאון תמן, שהיה יושב ראש חבר הנאמנים של בית החולים (ואחד התורמים הגדולים לפרויקט). וכן המסעדן הירושלמי יחזקאל שמש, שהיה יושב ראש הקרן לבניית בית החולים[17]. בשנת 1984 הושלם שלד המבנה, אך משרד הבריאות המשיך לסרב לתמוך בפרויקט מאחר שבית החולים היה קטן ולא תאם את תכנוני המשרד. בנוסף הוא ממוקם בלב שכונת מגורים ולא סמוך לכבישים ראשיים[18]. בניית מבנה בית החולים הושלמה בשנת 1986, אך לא נותר תקציב לרכישת ציוד. כך שבשלב הראשון נפתח המבנה באופן חלקי רק עם 60 מיטות (ולא 200) כמו בתכנון המקורי. בקומת הקרקע והקומה הראשונה[19].
בכניסת בניין בית החולים מוצגים חלונות ויטראז' בשם "בראשית" בגודל 30 מטר רבוע. החלונות יוצרו על ידי האומן הישראלי-שווייצרי דן רובינשטיין ומומנו כתרומה לבית החולים על ידי התורם הגרמני אדי הובר. חנוכת החלונות הצבעוניים הייתה בשנת 1993 בנוכחות ראש העיר לשעבר טדי קולק. הוויטראז' מחולק לחמישה חלונות. ארבעה חלונות מייצגים בצורה פיגורטיווית-סימלית פרקים מספר בראשית ודלת הכניסה מוקדשת לתולדות בית החולים משגב לדך.
משגב לדך החדש פעל אז בעיקר כבית יולדות פרטי והיה חלוץ בתי החולים בישראל בגישת חופש הבחירה בלידה, שבאה לידי ביטוי בין השאר במתן אפשרות ללידה טבעית ולידת בית בין כותלי בית חולים. בשנת 1994 נימול תינוק בבית החולים ולאחר מספר ימים נוצר נמק במקום המילה אשר הסב לתינוק נזק בלתי הפיך. הורי התינוק הגישו נגד בית החולים והמוהל תביעה. התביעה נגד בית החולים נדחתה[20], אך בשנת 2001 פסק בית המשפט העליון כי על המוהל, חבר הכנסת לשעבר נסים זאב, לשלם לתינוק ולהוריו פיצויים של יותר מ-750 אלף ש"ח[21]. בשנת 1997, הוחל בהשלמת מבנה בית החולים, לאחר שגויסו תרומות להשלמת גימור הפנים בקומות העליונות של הבניין[22].
בבעלות קופת חולים מאוחדת
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 התברר, כי בית החולים נקלע לחובות כבדים וצבר גירעון של למעלה מ-20 מיליון שקל. בעקבות זאת נערכה חקירה של עמותת משגב לדך על ידי רשם העמותות. בחקירה נחשפו ליקויים בניהול ובעקבותיה נאלץ מנהל העמותה להתפטר. בדצמבר 2000 ביקשה ההסתדרות להוציא צו פירוק לעמותת משגב לדך ולמנות לבית החולים מפרק מפעיל. זאת מאחר שלא שולם לעובדים שכר ותנאים סוציאליים תקופה ארוכה. בנוסף עשתה העמותה שימוש בכספי הפנסיה של העובדים. הניהול עבר לרואה חשבון דורון שורר שמונה כמנהל מיוחד וכונס נכסים[23]. בפברואר 2001, לאחר שניסיונות ההבראה נכשלו, נסגר המוסד בהוראת משרד הבריאות[24]. במקביל נבדקה האפשרות למכור את המבנה או להמשיך להפעיל במקום בית חולים[25]. שורר חתם על חוזה להשכרת המבנה עם חברת נוה שבא, שביקשה להפעיל במקום מוסד גריאטרי, ולא בית-חולים[26]. ואילו הקבלנים ראובן אלה ומשה סלע הציעו 12 מיליון דולר, והבטיחו להמשיך להפעיל את בית החולים[27], בית המשפט הורה להוציא מכרז למכירת מתחם בית החולים[28]. למכרז ניגשו מספר גורמים, ביניהם קופות חולים מכבי ומאוחדת[29]. בסוף שנת 2001 זכתה קופת חולים מאוחדת במכרז[30].
קופת חולים מאוחדת החלה בשיפוץ המבנה והתאמתו לצורכי הקופה. במהלך השיפוצים נמצאו מאות מבחנות ובהן שרידי עוברים וממצאים פתולוגיים במחסן בית החולים[31]. בית החולים נפתח מחדש בתום השיפוץ בשנת 2005 כבי"ח כללי-פרטי.
במסגרת פיתוח של בית החולים ובעקבות אישור משרד הבריאות לפתיחת חדרי הניתוח, נפתחו באוגוסט 2014 חדרי הניתוח, הכוללים 4 חדרים וחדר התאוששות שבו 9 מיטות אשפוז יום. הניתוחים מתמקדים בתחומים הבאים: כירורגיה כללית, כירורגיית ילדים, אורתופדיה, גינקולוגיה, כף יד, אא"ג, פלסטיקה, עיניים ואורולוגיה.
באוקטובר 2017, נחנך בבית החולים מכון MRI, לטובת מבוטחי קופת חולים מאוחדת באזור ירושלים. צעד שנועד לחסוך לקופה את הצורך לשלוח את מבוטחיה למכונים בבעלות אחרים[32]. במרץ 2022 הכריזה קופת חולים מאוחדת על פרויקט שיפוץ בית החולים, בעלות של עשרות מיליוני שקלים, במסגרתו יעבור הניהול לרשת "מדיקה" שבבעלות הקופה[33].
לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת עם עובד, 1978. עמוד 4884.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של משגב לדך- משגב לדך - האגף הסיעודי - דף המחלקה הסיעודית בבית החולים משגב לדך
- שפרה שוורץ, מלחמת בתי החולים, הספרייה הווירטואלית של מטח
בית החולים הכללי משגב לדך (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ מיכל רוה ואיתמר לוין, רוטשילד פתח, שורר סגר, באתר גלובס, 20 בפברואר 2001
- ^ מכתבי סופרים, הצפירה, 3 בספטמבר 1893
- ^ ורד פרכטר, 1837, בית חולים נולד בארץ ישראל, באתר הארץ, 24 ביוני 2002
- ^ "ירושלים בתקופת המנדט העשייה והמורשת", פרק : "התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק משנה : "הרפואה בירושלים", יהושע בן אריה - העורך, הוצאת יד בן צבי, משכנות שאננים, ירושלים, תשס"ג, 2003, עמוד 305
- ^ פרופ' ישעיהו ליבוביץ, "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים"
- ^ בית חולים משגב לדך, לימודי ירושלים, קורסים וסיורים בירושלים
- ^ בית החולים הכללי "משגב לדך", הד-המזרח, 5 באוגוסט 1949
- ^ זריקות נגד טיפוס, הארץ, 20 ביוני 1949
הרכבת אבעבועות בירושלים, קול העם, 27 בפברואר 1949
תחנות ההרכבה נגד טיפוס המעיים בירושלים ובתל-אביב, קול העם, 27 במאי 1951 - ^ בית חולים "משגב לדך" יפתח מחדש!, הצופה, 10 באפריל 1953
- ^ 100 מלאו ל"משגב לדך", על המשמר, 16 באפריל 1953
- ^ צו לתפיסת בי"ח "משגב לדך", הצופה, 4 באוגוסט 1957
- ^ בוטל מינוייו של מנהל "משגב לדך", הבוקר, 26 בנובמבר 1958
- ^ בית־החולים "משגב לדך" - "מבריא" ומתכנן הרחבה, מעריב, 4 במרץ 1962
- ^ אבן פינה לבניין חדש של "משגב לדך", הצופה, 24 באפריל 1968
- ^ מועצת "משגב לדך" החליטה: הבנין החדש ייבנה ב"מגרש הישן", מעריב, 29 בדצמבר 1977
הנהלת "משגב לדך" חזרה על דרישתה להקים בנין חדש, מעריב, 12 באוקטובר 1977 - ^ מתחילה בניית בית חולים "משגב לדך" החדש, מעריב, 31 באוקטובר 1979
- ^ נבון למסע התרמה, כותרת ראשית, 20 ביולי 1983
- ^ אורה עריף, ב"משגב לדך" מבקשים הזדמנות נוספת, מעריב, 6 בינואר 1984
- ^ שלמה הורוביץ, 'משגב לדך' החדש מוקם ללא אישור משרד הבריאות, כותרת ראשית, 13 באוגוסט 1986
- ^ שמואל דקלו, ביהמ"ש העליון חייב את ח"כ נסים זאב לשלם 825 אלף שקל לתינוק שנימול על ידו, באתר גלובס, 11 ביולי 2001
- ^ ע"א 2055/99 פלוני נ' הרב נסים זאב, פ"ד נה(5) 241 (ניתן ב-11.7.2001)
- ^ בי"ח משגב לדך יורחב בהשקעה של 5.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1997
- ^ ההסתדרות מבקשת לפרק את בית החולים הירושלמי הוותיק משגב לדך, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2000
- ^ מיכל רווה, משרד הבריאות הורה לסגור את בית החולים משגב לדך שבירושלים, באתר גלובס, 19 בפברואר 2001
- ^ אלעזר לוין ומיכל רוה, משרד הבריאות יבחן פתיחתו מחדש של ביה"ח משגב לדך, באתר גלובס, 22 בפברואר 2001
- ^ ביהמ"ש המחוזי בירושלים כינס דיון דחוף בפרשת סגירת ביה"ח משגב לדך, באתר גלובס, 21 בפברואר 2001
- ^ אלעזר לוין, הקבלנים ראובן אלה ומשה סלע הציעו 12 מיליון דולר עבור בי"ח משגב לדך בירושלים, באתר גלובס, 20 בפברואר 2001
- ^ אלעזר לוין, ביהמ"ש הורה להוציא מכרז חדש למכירת מתחם בית החולים משגב לדך בירושלים, באתר גלובס, 1 במרץ 2001
- ^ ידיעות אחרונות: משפחת שפירא חוזרת לישראל - הגישה הצעה לרכישת בית החולים משגב-לדך, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2001
- ^ ביהמ"ש העליון עיכב את החלטת המחוזי לפתיחת המכרז לרכישת ביה"ח משגב לדך, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2001
- ^ יהונתן ליס, שרידי עוברים נמצאו בבית חולים נטוש בירושלים, באתר הארץ, 27 בינואר 2004
- ^ סיגל קליין, בית החולים משגב לדך מבית מאוחדת: טקס פתיחת מכון MRI חדיש, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2017
- ^ לקראת שיפוץ משמעותי: עשרות מיליוני שקלים יושקעו במרכז הרפואי משגב לדך, באתר כל העיר, 28 במרץ 2022
35751455משגב לדך