כפר גלעדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כפר גלעדי
"בית ראשונים" בכפר גלעדי (2009)
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע[1] ‎313 מטר
תאריך ייסוד 1916
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 789 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎12.4% בשנה
33°14′33″N 35°34′29″E / 33.2424622542701°N 35.5747291674302°E / 33.2424622542701; 35.5747291674302
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2] 		5 מתוך 10
http://www.kfar-giladi.org.il
התחשיבה - הצריף הראשון של כפר גלעדי, 1918
מבנה חדר האוכל הישן של כפר גלעדי (2007)
מוזיאון "בית השומר" (2011)
אנדרטת "האריה השואג" בבית הקברות בכפר גלעדי (2004)
חלקת "השומר" בבית הקברות (2006)
אנדרטה ל-12 הצנחנים שנהרגו מרקטה ב-2006, ליד בית הקברות בכפר גלעדי (2009)
כפר גלעדי, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1937-1938

כְּפַר גִּלְעָדִי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ מורכב מאיחוד שנעשה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 בין כפר גלעדי, תל חי וקיבוץ טבריה. מדרום לקיבוץ שוכנת כיום מכללת תל חי.

תולדות היישוב

הקמת היישוב

כפר גלעדי הוקם במלחמת העולם הראשונה, בתאריך 21 באוקטובר 1916, על אדמת יק"א. ראשוני חלוציה היו חברי אגודת השומר שנוסדה בשנת 1909 בגליל. החברים המקימים היו ישראל ומניה שוחט, יוסף טרומפלדור, ישראל גלעדי, מניה לויטין, יצחק בן-צבי, אלכסנדר זייד, יחזקאל חנקין, יחזקאל ניסנוב, צבי בקר, מנדל פורטוגלי ומשה גבעוני (גולדשטיין). שאיפת המייסדים, שהיו שומרי מושבות, הייתה להתיישב על גבולות הארץ, במקומות מסוכנים ביותר. לפיכך בחרו בגבעה זו בקרבת גבול הארץ. האמונה הייתה אז שגבולות הארץ נקבעים בהתאם לתחומי ההתיישבות.

צריף הראשונים ("צריף העץ") התנוסס למרחוק ונקרא בפי הערבים "התחשיבה", וסימל את היישוב בשנותיו הראשונות. תחילה חשבו לקרוא ליישוב "גבעת־השומר" אבל בסוף הוחלט על השם "כפר בר־גיורא", על שם אגודת בר גיורא שחבריה הקימו את "השומר". בשנת 1918, עם מות חברם, ישראל גלעדי, שהיה מראשי "השומר" ומנהיג הקבוצה שהתיישבה במקום, הוחלט לקרוא את היישוב על שמו.

כפר גלעדי כמו תל חי ויישובים אחרים בסביבה היו חלק מההתיישבות החדשה בתחילה המאה ה-20 באצבע הגליל. לאחר מלחמת העולם הראשונה נמצא היישוב בתחילה בתחום המנדט הצרפתי על סוריה, מאוחר יותר תוקן הגבול ואזור אצבע הגליל צורף למנדט הבריטי על ארץ ישראל. הימצאות היישובים היהודיים באצבע הגליל תרמה להחלטה על צירוף האזור לארץ ישראל[דרוש מקור].

התפתחות אוכלוסיית היישוב

בית ראשונים בכפר גילעדי. המקום משמש את ארכיון הקיבוץ

במלחמת העולם הראשונה, עת חיפשו הטורקים את אנשי ניל"י, הם אסרו את כל הגברים במקום והיישוב ננטש. הוא נעזב פעם נוספת בעקבות אירועי תל חי במרץ 1920, ולאחר שבעה חודשים שבו המתיישבים למקום. בספטמבר 1921 הצטרפו אנשי "השומר" מכפר גלעדי לגדוד העבודה, ובשנים שלאחר מכן קלט הקיבוץ מאנשי הגדוד. בשנת 1926 התאחדו שני הקיבוצים השכנים לקבוץ אחד ושמו: "כפר גלעדי-תל חי". לאחר הצטרפות קיבוצי גדוד העבודה לקיבוץ המאוחד קלט כפר גלעדי בשנת 1932 את "קיבוץ טבריה" של תנועת נצ"ח, מעולי המדינות הבלטיות וברית המועצות. בשנת 1936 באו לקיבוץ עולים מגרמניה ובהמשך הגיעו קבוצות רבות של נוער מניצולי השואה ועולים מארצות המזרח.

במהלך שנות השלושים והארבעים, שימש כפר גלעדי כתחנת מעבר מרכזית למעפילים שעלו לארץ דרך סוריה ולבנון. העולים דרך לבנון הוסתרו תחילה בכפר גלעדי, הועברו לאיילת השחר, משם לראש פינה ולאחר שצוידו בבגדים מתאימים ותעודות נשלחו לחיפה. בשיטה זו עברו בכפר גלעדי כ-8,000 עולים באופן בלתי-חוקי.

במלחמת העולם השנייה נדרשו החברים להתפנות בגלל הסכנה מצבא צרפת של וישי ששלט בסוריה. היישוב לא פונה, פרט לילדים שהועברו זמנית לתל יוסף. בשנות המאבק בבריטים שימש בסיס לפלוגות השדה (פו"ש), לפלמ"ח ובסיס להעפלה דרך היבשה מגבול סוריה וגבול לבנון.

בראשית שנות החמישים, בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד עבר כפר גלעדי טלטלה קשה כאשר חלק מן החברים בקיבוץ פרשו לקיבוץ הגושרים וקבוצת פורשים מדפנה נקלטה בו.

במאה ה-21

מאז שנת 2004 כפר גלעדי הוא קיבוץ משתנה (מופרט) שחבריו מקבלים שכר דיפרנציאלי (לא שוויוני) ומשלמים עבור חלק מהשירותים שמספק הקיבוץ לחבריו. בקיבוץ בית ספר יסודי אזורי בשם "עלי גבעה".

במהלך מלחמת לבנון השנייה, ב־6 באוגוסט 2006, פגעה קטיושה שירה החזבאללה בקבוצת חיילי מילואים, מחטיבה 226, שחנתה בסמוך לכניסה לבית הקברות, בהמתנה לכניסה ללבנון לפעילות מבצעית. מהפגיעה נהרגו 12 חיילים, והייתה זו אחת התקריות הקשות במלחמה. לאחר האירוע האשימו חלק מהמשפחות השכולות את בני הקיבוץ בכך שלא התירו לחיילים את הכניסה לקיבוץ בטענה שהחיילים יפגעו ברכוש הקיבוץ, אך אנשי הקיבוץ התנערו מאחריות ואילו תא"ל אלון פרידמן, ראש מטה פיקוד הצפון, שלח מכתב למזכירות הקיבוץ שבו נטל בשם צה"ל את מלוא האחריות על התקרית.[3] במקום הוקם גל-עד לזכר החללים.

ענפי הפרנסה

עד הקמת המדינה היו ענפי המשק העיקריים, ענפי החקלאות המקובלים: רפת לפרות, מכלאה לצאן, לולים לתרנגולות, תפוחים וגידולי ירק ופלחה. היה גם מפעל שימורים לזיתים בתל חי. בסוף שנות החמישים החלה לפעול ליד הקיבוץ מחצבה. הוקם תאגיד של הקבוץ ושמו "מחצבות כפר גלעדי" ובית מרגוע, אשר היום הפך למלון ונקרא מלון כפר גלעדי.[4] היום הם מהווים את מקורות הפרנסה העיקריים של הקיבוץ.

לקיבוץ ארבע מחצבות המצויות באזור של אבני גיר ובזלת. המחצבות מספקות את מוצריהן גם לביצורי הגבול בגולן ובצפון. המחצבות מייצרות מגוון מוצרים: חומרי מחצבה, חצץ, מצעים, אספלט, בטון, חצץ בזלת מיוחד לכבישים ראשיים, אבקות גיר לתעשיות הפלסטיק, הצבע, הנייר והדבק וחמרי קוורץ ליצור משטחי מטבח ייחודיים.

אתרים

מוזיאון בית השומר

בכפר גלעדי ממוקם מוזיאון בית השומר, אחד מ-12 המוזיאונים של משרד הביטחון, אשר נחנך בשנת 1969.[5] הוקם כדי להציג את תולדותיהם של ארגוני בר-גיורא והשומר, ואת תפקידיהם בהתיישבות, בגיוס נשק ובהגנת היישוב. הוא מתמקד בשני נושאים: התפתחות כוח המגן בארץ ישראל, וההתיישבות בגליל ובאצבע הגליל. המוזיאון הוקם על ידי אחרוני אנשי השומר, ובראשם מאיר ספקטור, רחל ינאית בן-צבי ונחום הורביץ. הבניין תוכנן כעין מגדל שמירה הצופה לעבר כל אצבע הגליל ולחצר תל חי. התצוגה במוזיאון כוללת מסמכים היסטוריים, צילומים, דגמים, שחזור "המדאפה" (חדר האורחים). דיוראמה אור-קולית, חיזיון אור-קולי, מבחר כלי נשק, דגלים ותלבושת מלאה של חבר השומר. בשנת 2008 שופץ ושודרג המוזיאון כדי שיתאים לתקופה המודרנית. המבקר עובר בין תחנות שונות ומפעיל סרטי טלוויזיה המראים את התקופה ההיא וברקע מוקראים מכתבים שאיש השומר כותב למשפחתו.

בקיבוץ קיימים שני סליקים הפתוחים לביקורים מודרכים: סליק "השומר"[6] וסליק "ההגנה".

בית הקברות והאריה השואג

ערך מורחב – בית הקברות כפר גלעדי - תל חי

בבית הקברות של הקיבוץ מצוי אתר ההנצחה לחללי תל חי ובו אנדרטת האריה השואג וקבריהם של מגיני תל-חי, כמו כן קיים במקום בית קברות בו טמונים חברי ארגון "השומר", חללי צה"ל ותושבי היישוב.

גבעת השוקת

במערב הקיבוץ, ליד הכביש, סמוך למחצבות ולעינות גלעדי, מצויה "גבעת השוקת". בה נתגלה בית קבורה מן התקופה הרומית. במקום נמצאו שרידי בנייה וחרסים. על דופן הבניין כתוב באותיות עבריות מרובעות "חזקיה" - כנראה אבי המשפחה. ההערכה היא שאבי המשפחה נקבר במקום בסביבות שנת 200 לפנה"ס. בתוך הבור יש ארון קבורה נוסף, מהודר, עשוי שיש ועליו כתובת יוונית המציינת את שם הנקבר: הירקלידס, כנראה פקיד ממשלתי בכיר. האתר נחפר בראשית שנות השישים על ידי הארכאולוג יעקב קפלן, בסיוע חברי קיבוץ כפר גלעדי. קפלן הציע לזהות את האתר כינוח המקראית.[7]

לקריאה נוספת

עיינו גם בפורטל:
פורטל אתרי מורשת בישראל
  • ייסוד ישוב חדש בעצם המלחמה: ראשיתו של כפר־גלעדי, מזכרונות אלכסנדר זייד, תרע"ו–תרע"ז (1916–1917). בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך שני, פרק צט, עמ' 1047–1055.
  • יעקב גולדשטיין, השומר באצבע הגליל, בתוך: מרדכי נאור (עורך), אצבע הגליל, 1967-1900: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר (עידן 16), ירושלים: הוצאת יד בן צבי, תשנ"ב-1991, עמ' 71–74.
  • זאב וילנאי, מדריך הגליל, ירושלים: הוצאת אריאל, 1980.[8]
  • מיכה לבנה, קיבוץ לבדד ישכון: פרקים בתולדות כפר-גלעדי, קיבוץ עצמאי רחוק מהמרכז, בתוך: מרדכי נאור (עורך), אצבע הגליל, 1967-1900: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר (עידן 16), ירושלים: הוצאת יד בן צבי, תשנ"ב-1991, עמ' 112–124.
  • יהודה ליאו פיקרד, הגאולוגיה של כפר גלעדי, בתוך: ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה – ספר זלמן ליף ב, ירושלים: הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1953, עמ' 73–77.
  • מרדכי נאור, ההעפלה מגבול הצפון, בתוך: הנ"ל (עורך), אצבע הגליל, 1967-1900: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר (עידן 16), ירושלים: הוצאת יד בן צבי, תשנ"ב-1991, עמ' 150–151.
  • גדעון קלוורי, תולדות הספרייה בכפר גלעדי והרקע החברתי לצמיחתה כדגם להתפתחות ספריית קיבוץ, יד לקורא כ, 1981, עמ' 51–68.
  • יעקב קפלן, המאוזוליאום בכפר-גלעדי, בתוך: ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה – ספר אלעזר ליפא סוקניק ח, ירושלים: הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1967, עמ' 104–113.
  • שלמה קפלנסקי (עורך), קובץ השומר, תעודות, זכרונות ודברי הערכה, תל אביב: הוצאת ארכיון העבודה, תרצ"ז-1937.
  • דרורה הייק, בליווי פרופ' יוסי בן-ארצי, כפר גלעדי - שער עלייה / ההעפלה היבשתית מגבול הצפון 1946-1919, הוצאת אפי מלצר, 2015.
  • הדסה ברלינסקי (רבינוביץ)-יומנים ומכתבים של צעירה ירושלמית שעברה לכפר גלעדי בשנות השלושים ("מירושלים לכפר - גלעדי" אתר "כרמוניה")

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


היסטוריה

ארכאולוגיה

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ אלי אשכנזי, צה"ל: אנו נושאים באחריות למות 12 חיילי מילואים בכניסה לכפר גלעדי, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2007.
  4. ^ אתר מלון כפר גלעדי
  5. ^ הונחה אבן פינה לבית השומר ליד קבר טרומפלדור, דבר, 4 במרץ 1966; נחנך בית השומר בכפר גלעדי, דבר, 8 במאי 1969
  6. ^ הסליק נסגר ב-2019 לאחר שחלק מתקרתו התמוטטה
  7. ^ יעקב קפלן, לזיהוין של אבל בית מעכה ושל ינוח, ידיעות בחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, שנה ל', א-ב, תשכ"ו, עמ' 52-56
  8. ^ מהדורה מצולמת מתוך: זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל: חיפה, העמקים, הגליל והחרמון, תל אביב: הוצאת תור ישראל, 1954.


יישובי מועצה אזורית הגליל העליון (מחוז הצפון)
קיבוצים איילת השחר • ברעם • גדות • גונן • דן • דפנה • הגושרים • חולתה • יפתח • יראון • כפר בלום • כפר גלעדי • כפר הנשיא • כפר סאלד • להבות הבשן • מחניים • מלכיה • מנרה • מעיין ברוך • משגב עם • נאות מרדכי • סאסא • עמיעד • עמיר • צבעון • קדרים • שדה נחמיה • שמיר • שניר
מפת שטח המועצה האזורית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35854205כפר גלעדי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=כפר_גלעדי&oldid=2247933"