כנרת (מושבה)
 ים כנרת ממרום המושבה כנרת
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -73 מטר |
| תאריך ייסוד | 1908 |
| סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 681 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.7% בשנה |
(למפת הגליל העליון רגילה)   כנרת | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
כִּנֶּרֶת הוא יישוב כפרי יהודי השוכן לחופה הדרום-מערבי של ימת הכנרת, בבקעת כנרות כ-185 מטר מתחת לפני הים, בצפון. נוסד כמושבה בשנת 1908 על ידי חברת יק"א. הכפר ממוקם כ-6 ק"מ מדרום לטבריה במחוז הצפון, ישראל. שמו של היישוב נקרא על שמה של כנרת הקדומה. נהוג לכנות את הכפר (בשיבוש לשון) "מוֹשָׁבַת כִּנֶּרֶת" כדי להבדילו מקבוצת כנרת השוכנת לדרומו.
היסטוריה
היישוב נוסד כמושבה בשנת 1908 על ידי חברת יק"א לצד חוות כנרת שקמה כמה חודשים לפני כן, בראשיתו תושביו היו בעיקר איכרים מהמושבות הוותיקות בארץ, אולם במשך ארבע השנים שלאחר-מכן התחלפה מרבית האוכלוסייה בחלוצים צעירים מבני העלייה השנייה.
לאחר קום המדינה, המדיניות העקרונית של משרד הפנים הייתה שהמושבות ינוהלו על ידי רשויות מקומיות עצמאיות – מועצה מקומית או עירייה, ולא ייכּללו במועצה אזורית. על-פי מדיניות זו, הוקמה מועצה-מקומית בל' בחשוון תש"ך (7 בדצמבר 1959) ועד לשנת 2003 שטח השיפוט שלה השתרע על כ־7,000 דונם; המועצה המקומיתת פעלה לשימור צביונו הכפרי של המקום ולשחזור ושימור אתריו הקדומים. במסגרת איחוד רשויות מקומיות ב־2003, בוטלה המועצה המקומית, והכפר צורף למועצה האזורית עמק הירדן. כיום היישוב מנוהל על ידי ועד מקומי, כמו שאר היישובים הכפריים הישראליים.
היישוב כיום
בכניסה למושבה נמצא "רחוב המייסדים" ובו הבתים הראשונים הבנויים מאבן בזלת. בקצה הצפוני של הרחוב, מחוץ לגדר המושבה, ניצב בית משפחת טריידל, הגבוה משאר הבתים ברחוב, ועליו, על פי הפולקלור המקומי[3], כתב יעקב פיכמן את שירו אגדה (...ארמון רב תפארת). בבית אחר ברחוב זה נמצא "מוזיאון כנרת" הכולל את ארכיון המושבה ומוצגים מראשיתה.
צמוד למושבה נמצאת חוות כנרת, החווה החקלאית הראשונה אשר הוקמה ב-1908 על אדמת הקרן הקיימת לישראל ובכספי הסוכנות. בחווה נולד רעיון הקיבוץ, ומתוך כך הוקם משק הפועלות הראשון והוקמה חוות הלימוד לנערות בשם חוות העלמות שנועדה "למלא את החסרון בפועלות מנוסות המורגש בארץ... להקנות לצעירות ידיעה בכל מקצועות המשק שהאישה יכולה להתמחות בהן, כדי שתוכלנה לקבל עליהן הנהלת מטבחים לפועלים וסידורם, סידור קבוצות לגידול ירקות וליתר מקצועות המשק, שעל ידן תוכלנה לעבוד ולהתקיים הפועלות החדשות שנכנסות לארץ". מחצר כנרת יצאו גרעינים להגשים את רעיון הקיבוץ (דגניה א') והמושב. בה נוסד (1916) "המשביר" שהפך לרשת קמעונות לפועלים. בחווה חיו ופעלו ברל כצנלסון, אהרון דוד גורדון, חנה מייזל ובה עבדה וקיבלה את השראתה רחל המשוררת. המקום הוכרז אתר לאומי.
בשנים האחרונות משנה היישוב את פניו ואף שגם בני הדור השני והשלישי ממשיכים לעסוק בחקלאות (זית, תמר, מנגו, הדר ועוד) ירד חלקה של החקלאות ונתווספה ליישוב אוכלוסייה יוֹממת. בכוונתה של המושבה להמשיך את מגמת ההתרחבות.
בחוף המושבה פועל שבט צופי ים כנרת. השבט משתייך לתנועת הנוער צופי ים הארצית. הפעילות מתחלקת לשניים, החניכים עוסקים בפעילות ימית ובשיט, ובחלקה השני עוברים פעילות חינוכית חברתית וערכית. המדריכים הם החל מכתה ט' ועד י"ב, לאחר שעברו קורס הדרכה. המדריכים ממשיכים לעבור תכנים והעשרות, ובסיום הלימודים נפתחת בפניהם האפשרות לצאת לשנת שרות באחד משבטי צופי ים האחרים.
בשולי המושבה הוקמה ב-1975 אנדרטה לזכר סג"ם ארנון נול בן דגניה א' וסג"ם דודו אברמסון בן כנרת, נווט וטייס ששירתו בטייסת העמק, שטסו לחופשה ביום שישי 1.5.53 במטוס הרווארד שקיבלו. הם היו אמורים לנחות בבסיס רמת דוד ולהמשיך לביתם, אולם הם עברו קודם מעל למושבה כנרת, ביתו של אברמסון, ושם ביצעו אווירובטיקה בגובה נמוך. תוך כדי כך פגעה כנף המטוס בכבלי חשמל, המטוס התרסק ושניהם נהרגו[4].
לקריאה נוספת
- מוקי צור, "כנרת - ארץ הנחשים של דלייקה סוהו", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
- שמואל יזרעאלי, 80 שנה לכנרת : החוה והמושבה וראשית ההתיישבות בגליל, כנרת : מועצה מקומית כנרת, 1988 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
כנרת (מושבה : ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- אתר המושבה
- המושבה כנרת באתר הרשות לפיתוח הגליל
- תמונות מאוסף המושבה כנרת מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
חוות כנרת, מושבת כנרת וחוות העלמות, 1913, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מילות השיר "אגדה" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ http://www.sky-high.co.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=3286883
| ||||||||||||||
כנרת (מושבה)36539276Q2891213