צי הצללים
'צי הצללים' הוא כינוי של כ-45 אוניות מעפילים שנתפסו על ידי "הסיירת הפלשתינאית" - שייטת הצי הבריטי שהוקמה בשלהי 1945 למניעת ההעפלה - ונעצרו בשובר הגלים בנמל חיפה. לאחר כיבוש חיפה על ידי ההגנה בקרב על חיפה באפריל 1948, ועל אף שהבריטים שלטו בנמל עד 30 ביוני, הוחל בהכנת עשרה כלי שיט מתוך "הצי" הזה שהיו בעלות עבר קרבי, ביניהן 2 קורבטות, לשימוש קרבי. אוניות אלו הוו את בסיס חיל הים הישראלי במהלך מלחמת העצמאות.
סגר ימי בריטי, ומעצר
בסיום מלחמת העולם השנייה חודשה ההעפלה של שארית הפליטה - ניצולי השואה מאחר שהבריטים המשיכו במדיניות הספר הלבן שפורסם ב-1939. ההתחלה הייתה צנועה (ספינת המעפילים הראשונה 'דלין' הביאה באוגוסט 1945 37 מעפילים). 6 הספינות הראשונות הצליחו לפרוץ את הסגר הבריטי. לעצירת זרם הפליטים שהלך וגבר - כ-70,000 עד הכרזת העצמאות ב-1948 - הטילה 'הסיירת הפלשתינאית' סגר ימי על חופי הארץ. ספינות המעפילים יורטו בדרכן והובלו לנמל חיפה שם הורדו הפליטים והובלו למחנות מעצר בארץ, שהמרכזי והגדול בהם היה מחנה המעצר בעתלית. אחרי שהמחנה בעתלית התמלא (כ-3000 איש) בשנת 1946, החלו הבריטים להעביר את המעפילים למחנות המעצר בקפריסין. יוצאים מהכלל היו 4,500 מעפילי אקסודוס שהוחזרו לגרמניה ו-15,000 מעפילי 'הפאנים' שהועברו ישירות לקפריסין והאוניות נעצרו בקפריסין (בהסכמה עם הבריטים הצוותים נשארו באוניות).
השמשת מספר מאוניות "צי הצללים"
עוד לפני סיום המנדט הבריטי החלו בחשאי עבודות להכשרת מספר אוניות מצי הצללים לשימוש 'השירות הימי' שהיה תחילתו של חיל הים. שתי הראשונות, האונייה מדינת היהודים ששמה הוסב לאח"י אילת (א-16) והאונייה ווג'ווד (שם רשמי 'השומר', ק-18), הניפו את נס השירות הפעיל בחודשי מאי-יוני ויצאו למעגן תל אביב. שתיים נוספות, הגנה, ששמה בחיל הים היה אח"י הגנה (ק-20) ובן הכט, ששמה הוסב לאח"י מעוז (ק-24), הצטרפו לחיל הים במהלך יולי 1948. לאחר שהבריטים סיימו את שליטתם בנמל חיפה בסוף יוני 1948, הושמשו מספר אוניות נוספות מצי הצללים לשימוש צבאי בחיל הים ולמשימות הבאת עולים ורכש.
צוותי אוניות צי הצללים שהושמשו שיקפו את כח האדם עליו התבססו חיל הים וצי הסוחר בתקופת הקמת המדינה: יוצאי הפלי"ם, אנשים ממתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי ומגוון אנשים נוספים בעלי ניסיון בימאות ובדיג - בוגרי תנועות הנוער הימיות ובתי הספר ואקדמיות ימיות בארץ ובחו"ל, ביניהם מתנדבי חוץ לארץ (מח"ל) וגיוס חוץ לארץ (גח"ל), יהודים ואחרים, שהגיעו לסייע במקצועות ימיים ובפיקוד ימי.
לאחר קום המדינה, טיפלה בהשמשת אוניות צי הצללים חברת "אניות וספינות" - חברת בת של המוסד לעלייה שהתמזגה באוגוסט 1948 עם חברת "צים". החברה גם טיפלה באוניות צי הצללים הרבות שלא הושמשו, היוו מטרד והיה צורך לסלקן מהנמל.
להלן טבלה של ספינות צי הצללים שהושמשו עבור חיל הים או צי הסוחר (משא/נוסעים):
| שם הספינה | שם בחיל-הים (אח"י) / בצי האזרחי | הערות |
|---|---|---|
| בן-הכט | אח"י מעוז ק-24 | |
| יאשיהו ווג'ווד | אח"י השומר (ווג'ווד) ק-18 | |
| הגנה | אח"י הגנה ק-20 | |
| התקווה | אח"י התקווה ק-22 | |
| מדינת היהודים | אח"י אילת א-16 | הוחלף לאח"י מצפן |
| אף-על-פי-כן | אח"י אף-על-פי-כן | נמצאת במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה |
| חנה סנש | אח"י חנה סנש | |
| גאולה | גאולה א/ק 29 | |
| ברכה פולד | ברכה פולד א/מ 28 | |
| קדימה | קדימה א/מ 24 | |
| תיאודור הרצל | תיאודור הרצל א/ק 31 | |
| תל-חי | תל-חי א/מ 38 | |
| משמר-העמק | משמר-העמק | לא צורפה לצי הסוחר הישראלי והמשיכה לשאת דגל איטלקי; עסקה בהבאת עולים ורכש |
הספינות העיקריות ב"צי הצללים"
- אח"י מעוז (ק-24) - הספינה נתפסה על ידי הבריטים במרץ 1946, כששימשה כספינת מעפילים בשם בן הכט. הספינה נכנסה לשירות בחיל הים הישראלי בספטמבר 1948 כאוניית אספקה בשם אח"י מעוז וממנה יצאו סירות הנפץ ששימשו להטבעת המשחתת המצרית האמיר פארוק במלחמת העצמאות.
- אח"י וג'ווד - קורבטה שנתפסה על ידי הבריטים ביוני 1946 כאשר שימשה כספינת מעפילים בשם "יאשיהו וג'ווד". הספינה נכנסה לשירות ביוני 1948 כאח"י וג'ווד (ק-18), והשתתפה בכמה מהחשובות שבפעילויות חיל הים במלחמת העצמאות ובהן הפגזת צור, הפגזת עין רזאל, טיבוע המשחתת האמיר פארוק והפגזת עזה. אח"י וג'ווד הוצאה משירות אחרי שחיל הים קלט באמצע שנות החמישים את המשחתות אח"י אילת ואח"י יפו.
- אח"י הגנה (ק-20) - קורבטה שנתפסה על ידי הבריטים ביולי 1946, כאשר שימשה כספינת מעפילים בשם "הגנה". הספינה נכנסה לשירות ביולי 1948 והוצאה משירות בשנות החמישים, לאחר קליטת המשחתות אח"י אילת ואח"י יפו.
- "ברכה פולד" - הספינה נתפסה על ידי הבריטים באוקטובר 1946 כששימשה כספינת מעפילים בשם "ברכה פולד". בשנת 1948 הועברה לחזקת חברת "אוניות וספינות", ושימשה למטרת תובלה אזרחית מספר שנים בחברה זו שהתמזגה עם צים.
- אח"י אף-על-פי-כן - הספינה נתפסה על ידי הבריטים בקיץ 1947 כששימשה כספינת מעפילים בשם "אף על פי כן". הספינה הושמשה על ידי חיל הים הישראלי, ושימשה כנחתת. בשנת 1958 יצאה הספינה משירות. הספינה מהווה היום חלק מתצוגת מוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.
- אח"י אילת (א-16) - הספינה נתפסה על ידי הבריטים באוקטובר 1947 כששימשה כספינת מעפילים בשם "מדינת היהודים". ב-21 במאי 1948 הושמשה כספינת חיל הים אח"י אילת. בשנת 1956, עם הכנסתה לשרות של אח"י אילת ק-40 הוסב שמה ל"אח"י מצפן". הספינה הוצאה משירות ב-22 בפברואר 1961.
- אקסודוס - לאחר שהמעפילים הורדו ממנה בנמל חיפה, האנייה צורפה לצי הצללים. בגלל חשיבותה ההיסטורית לא סולקה ונשארה נטושה בנמל מספר שנים, עד שעלתה באש באוגוסט 1952 ושרידיה טובעו בחוף שמן.
מקורות וקריאה נוספת
- דניאלה רן, בין ספינה לרציף' תולדות לשכת הספנות הישראלית 1982-1932, פרדס הוצאה לאור, 2008, עמ'92-91, 113, 215-213.
- מורי גרינפילד, "הצי הסודי של היהודים", משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1994.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "צי הצללים", באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
- ה. שטויר, צי הצללים קם לתחיה, 'מערכות ים' ל"ז- ל"ח, קובץ העשור לחיל הים, יולי 1958, עמ' 51.
- יוסף ירבלום, מעלילות הפלדה של "צי הצללים", 'מערכות ים' 104, יולי 1971, עמ' 40.
הערות שוליים
צי הצללים32038811Q7064960