זכרון יעקב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "זכרון יעקב" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו זכרון יעקב (פירושונים).
זכרון יעקב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה זיו דשא
גובה ממוצע[1] ‎78 מטר
תאריך ייסוד 1882
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 24,356 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 96
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.1% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 771 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 176
תחום שיפוט[2] 31,610 דונם
    - דירוג ארצי 62
32°34′14″N 34°57′08″E / 32.5706473141205°N 34.9522710612084°E / 32.5706473141205; 34.9522710612084
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
8 מתוך 10
    - דירוג ארצי 42
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.5229
    - דירוג ארצי 5
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.4%
גילאי 5 - 9 8.2%
גילאי 10 - 14 9.6%
גילאי 15 - 19 9.2%
גילאי 20 - 29 12.9%
גילאי 30 - 44 14.7%
גילאי 45 - 59 20.0%
גילאי 60 - 64 5.5%
גילאי 65 ומעלה 13.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 18
–  יסודיים 11
–  על-יסודיים 11
תלמידים 5,582
 –  יסודי 3,492
 –  על-יסודי 2,090
מספר כיתות 248
ממוצע תלמידים לכיתה 25.1
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל זכרון יעקב נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
www.zichron-yaacov.co.il
זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים

זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היא נוסדה כמושבה ב-6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה, והייתה המושבה השנייה של אנשי העלייה הראשונה, (אחרי ראשון לציון).

המושבה יושבת על חוטם הכרמל, חלקו הדרומי של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

היסטוריה

ראשוני המתיישבים הגיעו מרומניה באוניה "טטיס", שאורגנה על ידי הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה. האוניה יצאה מנמל גאלאץ שעל הדנובה ב-25 באוגוסט 1882, כשעל סיפונה הפליגו חמישים משפחות ובהן 228 נפשות. חלקן יצאו לגליל ליישב את המושבה ראש פינה.

אלה ממשפחות המייסדים שלא עלו לראש פינה שהו בחיפה עד שנרכשו האדמות שנועדו למושבה מידי פרנסיס ז'רמן, סגן הקונסול הצרפתי בחיפה.

בהתחלה נקרא שמה של המושבה "זמרין",[4] שם יהודי או שומרוני מתקופת הבית השני או תקופת המשנה אשר משמעותו בשפה הארמית-השומרונית הוא ככל הנראה 'כורמים' והשתמר בשמו של כפר האריסים הערבי "זמארין" (בערבית: زُمَّارِين) ששכן במקום לפני רכישת אדמותיו וחידוש היישוב העברי ב-1882,[5] וכן משום ששם זה הזכיר למתיישבים את השם "שומרון" בלועזית ('סמאריה').

למייסדי המושבה לא היה ידע רב בחקלאות, ומשום כך ב-1883 המושבה נקלעה לקשיים רבים. התושבים פנו תחילה לברון הירש. נציגו, מר ונציאני, הגיע למושבה, והציע להם לעבור לארגנטינה לקבל שם פתרון למצוקתם. לאחר התייעצות קצרה קם נציג המתיישבים להודות על הרצון הטוב - אך הכריז: "לא נעזוב את המקום הזה, שכן באנו לארץ אבותינו למטרה קדושה, ואיננו רוצים לחיות במקום אחר בעולם".[דרוש מקור: מדויק] אז פנו התושבים ל'נדיב הידוע', שניאות לפרוס את חסותו על היישוב. עיתון המגיד פרסם ב-1883 (כ"ח אלול תרמ"ג) את הידיעה: "נדיב בלתי-ידוע מציל את זכרון יעקב". לאחר פחות מחודשיים, במאמרו בט"ו חשון תרמ"ד פרסם העיתון ידיעה נוספת בנושא, בכותרת: "נפתרה החידה: הנדיב הבלתי ידוע הוא הברון רוטשילד, הידוע".[6] הברון רוטשילד נתן למקום את השם "זכרון יעקב" על שם אביו ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד, בעת שחנך את בית הכנסת שנבנה בלב המושבה.

הברון בנה באמצעות פקידיו (הראשון בהם היה יהודה ליאון וורמסר) את מבני המגורים והמשק במושבה, הקים מוסדות ציבור למיניהם ודאג להפעלתם ותפקודם. במיוחד בלטו שרותי החינוך ושרותי הרפואה, שהוענקו על ידי "הפקידים", שחלקם היו מומחים במקצועם. שירותים אלה ניתנו לתושבי זכרון יעקב ו"מושבות השומרון" על חשבונו של הברון. רוטשילד גם דאג שהאיכרים יטעו כרמי יין, וגם הקים בזכרון את היקב השני בגודלו בארץ (היקב הראשון והגדול הוקם בראשון לציון והיה פעיל עד 2013; עם סגירתו, היקב בזכרון יעקב הפך לגדול ביותר בארץ). אחרי שהכרמים הראשונים שנטעו נפגעו מכנימת הפילוקסרה דאג הברון לייבא זנים חדשים מארצות הברית.

ב-1900 עברה המושבה זכרון יעקב לטיפולה של חברת יק"א (חברת התיישבות יהודית), אך למעשה המשיכה להיות מנוהלת וממומנת בידי הברון.[7] ב-1901 הקים אהרן אהרנסון בן זכרון יעקב, בשותפות עם האגרונום זליג סוסקין, משרד לייעוץ חקלאי, שממנו התפתחו מאוחר יותר גופים שונים למחקר חקלאי בארץ ישראל. גם שאר עיסוקיו, יוזמותיו ומסעיו של אהרון אהרנסון, נוהלו מבית משפחתו במושבה.

ב-1903 כונסה בזכרון "הכנסייה הארצישראלית" בהשתתפות נציגי היישוב היהודי מכל הארץ, 'הישוב הישן' והחדש, ביוזמתו של מנחם אוסישקין. האספה התכנסה בתגובה ל'קונגרס אוגנדה' בנשיאותו של הרצל בבזל, ובהחלטותיה נרשם שהצירים מארץ ישראל מתנגדים לתוכנית אוגנדה. בתום כינוס 'הכנסייה' נשארו במושבה נציגי המורים והגננות, ואלה ייסדו את הסתדרות המורים. ייתכן שזהו אירוע ראשון בתולדות היישוב בו ניתנה לנשים הזכות לבחור ולהיבחר. לוועד המנהל של הסתדרות המורים נבחרה חנה לנדאו, יחד עם דוד ילין, וילקומיץ ואחרים.

ד"ר הלל יפה, הרופא הידוע במלחמתו בקדחת, עבד והתגורר במושבה והקים בה ב-1907 מרפאה ששרתה חולים מכל האזור.

בזכרון יעקב פעלה משפחת אהרנסון, ממנה יצאו אהרן אהרנסון ושרה אהרנסון, שייסדו וניהלו את מחתרת ניל"י בזמן מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה קלטה זכרון יעקב פליטים רבים שגורשו בידי הטורקים מתל אביב.[8]

במפקד האוכלוסין המנדטורי מ-1931 נמנו ביישוב 1,429 נפשות (ביניהם גם 214 מוסלמים ו-23 נוצרים).

ראשי המועצה המקומית

אתרים בעלי חשיבות

יד למייסדים

בכניסה הדרומית לזכרון יעקב, במקום שהיה בעבר הגורן של המושבה, נמצא מוזיאון "יד למייסדים".אשר הוקם להנצחת משפחות החלוצים, מייסדי המושבה זכרון יעקב ובנותיה: מאיר שפיה ובת שלמה. המבנה והגן המקיף אותו, אשר נחנכו בשנות ה-60 של המאה ה-20, הוקמו על השטח בו שכן הגורן, אז בדרום המושבה והיום - עם התרחבותה של המושבה - נמצא במרכזה, מול בית העלמין. על הקיר החיצוני של המבנה, המעוצב בצורת מגילת קלף מגולגלת, מוטבעים אריחי קרמיקה המנציחים את שמות מייסדי המושבה, ובחזית הגן נמצאים שני לוחות אבן גדולים, אשר התווספו בשנות ה-80 של המאה ה-20 ומוקירים את פועלם של המייסדים ואת תרומתו של הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד לקיומה של המושבה בימיה הראשונים. פנים המבנה שופץ בשנים האחרונות, וכיום מצוי בו מיני-מוזיאון, המציג תמונות ומסמכים מעברה של המושבה.

מדרחוב דרך היין

קטע של רחוב המייסדים, הרחוב הראשי של זכרון יעקב, ששומר ושופץ כ"מדרחוב דרך היין", מהווה פנינת חמד מיוחדת אשר מושכת מטיילים ומבקרים רבים. לצידו מצוי ביתה של משפחת אהרנסון המשמש היום כמוזיאון בית אהרנסון, וכן בית הפקידות הגדול שהוסב להיות מוזיאון העלייה הראשונה.

תחנת הרכבת זכרון יעקב

במערב היישוב הייתה בעבר תחנת נוסעים של רכבת ישראל ששירתה את ישובי הסביבה. התחנה נמצאת על מסילת החוף של רכבת ישראל, כיום בצמוד לתחנה נמצא קניון מול זכרון. התחנה פעלה משנת 1920 ועד שנת 1996, אז נסגרה לשירות נוסעים בשל היעדר ביקוש. כיום קיימת במקום תחנת רכבת תפעולית.

אתרים חשובים נוספים:

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בזכרון יעקב 24,356 תושבים (מקום 96 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 76.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 17,828 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[20]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בזכרון יעקב:


הקהילה החרדית

ערך מורחב – ישיבת זיכרון מיכאל

הקהילה החרדית, המורכבת בין היתר מבוגרי ישיבת זיכרון מיכאל השוכנת בעיר, הוקמה על ידי רבי שלום מאיר יונגרמן. הקהילה מתפרסת בשתי שכונות. שיכון 'חפץ חיים' (רמת צבי) ושיכון 'חזון אי"ש'. בשיכון 'חזון אי"ש' פועלים מספר בתי כנסת המשרתים את האוכלוסיה המגוונת של הקהילה. בית כנסת חזון אי"ש של האשכנזים, בית כנסת משכן רפאל של הספרדים ובית הכנסת שרמן של התימנים. הישיבה הגדולה שוכנת אף היא בשיכון. בשכונת 'חפץ חיים' ממוקמים שני תלמודי תורה "זכרון גבריאל" לאשכנזים ו"מפי עוללים" לספרדים, ומספר בתי כנסת. 'מסילת ישרים' לאשכנזים, 'אהל חנה' לספרדים, וכן בית כנסת לעדת התימנים. כמו"כ פועלים בשיכון ישיבה קטנה 'תפארת יעקב', בית יעקב 'זכרון גבריאל', בית ספר רננים לחינוך מיוחד וישיבת מתיבתא לחינוך מיוחד המשוייכת לרשת שתילים, וכן כוללי אברכים. בנוסף קיימים מספר כוללי אברכים המשוייכים לקהילה במספר ערים באזור ביניהם: קיסריה, אור עקיבא, פרדס חנה-כרכור, בת שלמה ועתלית.

בתחילת דרכה של הקהילה מינה רבי חיים גריינמן את רבי יעקב ישראל פוזן כרבה של הקהילה, ובהמשך החליפו בנו הרב ראובן. בשכונת 'חפץ חיים' מכהן הרב צבי אשר פרידמן כרבה של השכונה כן משמשים כרבני הקהילה הרב דב לנדו [שאף היה שובת שם בעבר אחת לשלושה שבועות] , הרב יוסף חיים בן דב והרב אברהם קלמנוביץ.

קהילת בית אל

ערך מורחב – קהילת בית אל בזכרון יעקב

הקהילה הגרמנית היא קבוצה של נוצרים ציוניים המונה היום כ-800 חברים במסגרת של קיבוץ עירוני. הקהילה הגיעה לישראל בשנת 1963 בהנהגתה של האחות הגרמניה אמה ברגר. לאחר שנרפאה ממחלה קשה, ראתה בכך נס ונדרה נדר להקדיש את חייה לעבוד את בורא-העולם. הדרך בה בחרה לעשות זאת, הייתה על ידי עזרה בפועל לשיבת העם היהודי לארץ ישראל, כמובטח במקורות. גב' ברגר ואחותה אלזה, הצליחו לרכז אנשים שהסכימו לדרכה בשם קהילת בית א-ל. חברי הקהילה עזבו את הזרמים השונים בנצרות ויצאו מהכנסייה, כאשר הינם מאמינים בתנ"ך ולהבדיל בכתבי הנצרות כלשונם-ללא פרשנויות.

ספרייה ציבורית ע"ש יעקב לוי

הספרייה הציבורית ע"ש יעקב לוי, ראש המועצה של זכרון יעקב בין השנים 1960 - 1975. הספרייה זכתה בפרס ק"י גולן כספרייה הציבורית המצטיינת לשנת תשע"א (2011) מטעם משרד התרבות והספורט.[21]

פעילויות ומפעלים קהילתיים בזכרון יעקב

בזכרון יעקב מתקיימת פעילות קהילתית מגוונת וענפה וברחבי המושבה מופעלים מרכזים קהילתיים שונים המשמשים את תושביה ולרווחתם. אחד המפעלים האלו הוא בית מלאכה קהילתי ומרכז סדנאות ויזמות סביבתית-קהילתית שמהווה מרחב לעבודה משותפת וחלוקת משאבים של כלים וידע, תוך יצירת קהילה וקירוב הקהילות השונות של המושבה. בית המלאכה הקהילתי הוא פרויקט שהוקם ביוזמת התושבים, בשיתוף המועצה המקומית והמשרד להגנת הסביבה.

גלריית תמונות

ערים תאומות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של זכרון יעקב

היסטוריה

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ מפת אזור הכרמל מאת מולינן, 1907 (בגרמנית) עם ציון השם 'זמרין' (זכרון יעקב), באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  5. ^ אתר החדשות של זכרון יעקב
  6. ^ המגיד, כ"ח אלול תרמ"ג, (1883), המגיד ט"ו חשון תרמ"ד (1883), מתוך: שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, 1973, פרק: פקידות הברון, עמודים 77-78
  7. ^ חבצלת,"הודעה מפתיעה: המושבות זוכות לעצמאות", י"ט שבט תר"ס, (1900)
  8. ^ דוד בר יוסף, קליטת מגורשי יפו ותל אביב בזכרון יעקב ושפיה, כרמים-מרכז התיעוד והמידע,זכרון יעקב, 2017
  9. ^ אנדרטה לזכר אהרון אהרונסון - הצפה, יום רביעי, מאי 27, 1959; עמוד 2
  10. ^ ברונשטיין צבי, אלבום המשפחות, עדת ראשון לציון
  11. ^ תסיסה במפא"י בזכרון. הבקר, יום חמישי, אוקטובר 13, 1955; עמוד 4
  12. ^ יעקב לוי, ראש מועצת זכרון יעקב-למנוחות - דבר, 30/01/1975
  13. ^ ישי שיבובסקי ראש מועצת זכרון-יעקב, דבר, 21 במרץ 1975.
  14. ^ ישי שיבובסקי ראש מועצת זכרון יעקב לשעבר, הלך לעולמו. עיתון "כאן נעים" 08/11/2016
  15. ^ זכרון יעקב: ראש המועצה הנצחי – פורש, רעות נדלין ynet, 2003
  16. ^ אלי אבוטבול: לפעמים חלומות מתגשמים, בלינקר, 2013
  17. ^ המושיעה של זכרון יעקב, רותי רוסו, 2016
  18. ^ ראש המועצה, זיו דשא, איתי טטרו, 24/6/2016 גיליון: 1003, גפן
  19. ^ סיבוב שני בבנימניה, אלי אבוטבול ניצח את ראש מועצת זכרון יעקב המכהן, באתר ynet, ‏2024-02-28
  20. ^ פרופיל זכרון יעקב באתר הלמ"ס
  21. ^ הספרייה הציבורית זכרון יעקב, פרס הספרייה הציבורית המצטיינת לשנת תשע"א, ‏מרץ 2012
  22. ^ ביקורת: אלי אשד, הברון רוטשילד ושפני הניסיונות של זיכרון יעקב, מגזין אימגו, 29 באוקטובר 2005


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

זכרון יעקב35881797Q198399