קריית מוצקין
 סמל העיר קריית מוצקין  סמליל ממותג של העיר - בשימוש מראשית 2017 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 כיכר התותח בקריית מוצקין
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | חיים צורי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 9 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1934 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 49,400 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 44 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.7% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 12,898 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 7 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 3,830 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 211 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   קריית מוצקין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
7 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 89 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4234 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 85 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל קריית מוצקין נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| motzkin.co.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קִרְיַת מוֹצְקִין היא עיר במחוז חיפה בישראל, אחת מהערים המרכיבות את אזור הקריות. הוכרזה כעיר בשנת 1976[4].
נמצאת בעמק זבולון שבמישור החוף הצפוני, צפונית לחיפה ודרומית לעכו. גובלות בה השכונות החיפאיות קריית חיים וקריית שמואל במערב, קריית ים בצפון-מערב, וקריית ביאליק במזרח, כשבתווך, בין קריית מוצקין וקריית ביאליק, עובר כביש 4.
העיר קרויה על שם ליאו מוצקין, שהיה מיוזמי הקונגרס הציוני העולמי הראשון, ולאחר מכן שימש יושב-הראש של מספר קונגרסים ציוניים.
היסטוריה
בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה פעלו בארץ ישראל מספר גופים שעסקו בגאולת קרקעות. ביניהם היו "קהילת ציון אמריקאית", חברת "משק", שהוקמה בגליציה כחברה כלכלית ב-1923 לשם רכישת קרקעות והתיישבות בארץ ישראל, וחברת "קדם" של יהודי גרמניה. את אדמת ג'ידרו[5], הקרקע שעל חלקה הוקמו קריית חיים, קריית ים, קריית מוצקין ושכונת "עיר גנים" שבקריית אתא, התכוונה לרכוש הקרן הקימת לישראל, אולם לא היה לה די כסף לכך. כאשר עלתה האפשרות לרכוש את אדמות ג'ידרו, הוקמה, ביוזמת יוסף לוי ובניהולו של מיכאל אליניקוב, "חברת הכשרת מפרץ חיפה" שאיגדה את שלושת הגופים במטרה לרכוש אדמות אלו ממשפחת סורסוק. האדמות נרכשו לבסוף בשנת 1924, אולם המשבר הכלכלי שבא שנתיים אחר כך, והוצאות הפיתוח הגדולות שהיו כרוכות בהכשרת הקרקע, הביאו את החברה למכור את האדמות לקרן הקיימת ולחברת PEC.
חלק ניכר מהעולים בני העליות הרביעית והחמישית התיישבו בערים, עובדה שגרמה לעליית מחירי הדיור לקנייה ולהשכרה, וחלק מהעולים לא הצליחו למצוא לעצמם פתרונות דיור סבירים. עובדה זו גרמה לקבוצות שונות בארץ ישראל להקים יישובים חדשים, ובכך לאפשר זמינות דיור. בין קבוצות אלו התארגנו גם בני המעמד הבינוני בחיפה, רובם סוחרים, ובעלי מלאכה עצמאיים, במטרה להקים יישוב סמוך לחיפה שבו יוכלו לגור.
בפברואר 1933 הקצתה הקרן הקיימת שטח בגודל כ-335 דונם ל"ארגון המעמד הבינוני בחיפה" לשם הקמת "שכונה עממית"[6] למשפחות שמפרנסיהן אינם חברי ההסתדרות הכללית. על פי התוכנית הראשונית חולקו מגרשים בשטח של דונם כל אחד[7]. תכנון השכונה התבצע על ידי סר פטריק אברקרומבי. בסוף 1933 בקשה הקק"ל לצמצם את גודל המגרשים לשטח של חצי דונם, דבר שהעלה את רוגזם של המתיישבים[8][9]. ב-9 באוקטובר 1934 הונחה אבן הפינה לשכונה, והוחלט לקראה על שם המנהיג הציוני ליאו מוצקין[10]. ב-1935 התיישבו המשפחות הראשונות בבתיהן שבשכונה והתאגדו באגודה שיתופית בשם "שכונה עממית אגודה שיתופית בע"מ", אגודה שלא קיבלה אל שורותיה מי שהיה חבר בהסתדרות הכללית[11]. בשנת 1939 הגיע מספר הבתים בקריה ל-345 ומספר התושבים לכ-2000[12]. במהלך מלחמת העולם השנייה כמעט ולא גדל מספר הבתים בקריה והוא צוין כמעל 350[13].
ב-11 ביוני 1940 הוכרזה קריית מוצקין כמועצה מקומית. בתחומי היישוב שכן אז בסיס צבאי בריטי גדול וכן, תחנת נוטרים.
בימי מלחמת העצמאות, הותקפה והושמדה בגבולה של קריית מוצקין שיירת נשק ערבית, אשר הובילה נשק ותחמושת לערביי חיפה. בסמוך למקום הקרב, הוקמה אנדרטה לזכר הנופלים בו.
ב-1949 נהרגו חמישה מילדי הקריה ומספר ילדים אחרים נפצעו, כשרימון יד ישן, שמצאו בחולות סמוך לעיר, התפוצץ. חמשת הילדים הובאו לקבורה בלוויה משותפת. הם הונצחו כנפגעי פעולת איבה ולזכרם נקרא רחוב בעיר בשם "רחוב הילדים". אירוע זה נודע כאסון הילדים[14].
בסוף שנת 1988 החליטה ועדה של משרד הפנים על סיפוח לעיר של שטח המחנה הצבאי "כורדני" (870 דונם). בשנת 2007 סיים צה"ל את פעילותו במחנה, ובשטח שהתפנה נבנתה שכונה חדשה, "משכנות האומנים". במקום מתוכננים לקום עוד כמה אלפי יחידות דיור וכן מתנ"ס חדש.
בתחילת המאה ה-21 הונחו על שולחן הכנסת מספר הצעות לאיחוד הקריה עם שכנתה קריית ביאליק, או לחלופין איחוד כל אזור הקריות לעיר אחת. הרעיון לא יושם לבסוף[15][16].
סמל העיר
ערך מורחב – סמל העיר קריית מוצקין
הסמל המקורי עוצב בשנת 1946 על ידי אברהם ניסטי, מורה לאמנות בבית הספר היסודי "אחדות". העיצוב נבחר באופן רשמי, בשינויים קלים, על ידי חברי המועצה המקומית בשנת 1956 ועבר שינוי קל נוסף בשנות ה-70. הסמל כולל מספר מרכיבים:
- מגדל המסמל את מגדל המים ההיסטורי של העיר - המבנה הראשון שהוקם ביישוב
- מנורה המסמלת את האור ואת מדינת ישראל
- סירה השטה בים ומסמלת את מפרץ חיפה ואת המעפילים שיישבו את העיר בראשית ימיה, ובאו בדרך הים
- בעבר נהוג היה לחשוב[17] כי הסירה היא סמלו של שבט זבולון, שבשטחו ממוקמת העיר. הסירה לקוחה מברכת יעקב לזבולון: ”זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון” (בראשית מ"ט 13).
בשנת 2012 שונה עיצוב סמל העיר[18]. הסמל משמר את המוטיבים שהופיעו בשלושת העיצובים הקודמים של הסמל: מגדל המים, המנורה וספינת המעפילים. התווספו להם סרט ובו שם העיר, צמרת עץ ירוקה, המסמלת את ההקפדה על איכות הסביבה הנהוגה בעיר, וכן בניינים, המתארים את הנוף האורבני של העיר[19].
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית מוצקין 49,400 תושבים (מקום 44 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.7%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 83.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,407 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[20]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
נתונים אלה, בעוד העיר נעדרת אזורי תעשייה וכשאזורי המסחר בה מצומצמים, מציבים את קריית מוצקין מבחינה סטטיסטית ברשימת עשר הערים הצפופות ביותר בישראל. צפיפות האוכלוסין בה היא 10,170.8 נפש לקמ"ר[21][22].
בבדיקה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף שנת 2007, נמצא כי רמת שביעות הרצון של תושבי העיר מהשירותים העירוניים אותם הם מקבלים, היא השנייה בגובהה בארץ[23].
שכונות
- לב מוצקין: שכונת רבי קומות במרכז העיר, בה נמצאים רבי הקומות הגבוהים ביותר צפונית לעיר חיפה (18 עד 24 קומות). בשכונה מצוי ה"רַבְמַד" (הלחם של המילים "רב ממדים"), מרכז מסחרי מהראשונים בישראל, שנחנך בשנת 1983[24] וידוע גם בשם "לב הקריות". ברבמד עשרות חנויות וסניף דואר. בסמוך, מצוי גשר רבין, המחבר את הקריה עם קריית ים. בלב מוצקין ממוקמים גם בית הספר התיכון "אורט קריית מוצקין", אולפנה "סגולה" וחטיבות הביניים הממלכתיות "יצחק רבין" ו"יונתן נתניהו".
- מוצקין הוותיקה: גרעין ההתיישבות הראשוני של העיר משנות ה-30 וה-40; האזור מאופיין בבנייה נמוכה צמודת קרקע.
- נווה אביבים: שכונת וילות צמודות קרקע, בסמוך שכונה נוספת דומה - בנייה רוויה צמודת קרקע.
- נווה גנים: מצויה בצפון העיר ובה בניינים בני 4–8 קומות שבצידם מגדלי מגורים בני 12–18 קומות. בכניסה לשכונה קיים מתחם שזכה לשם "מוצקין הצעירה", ובו מספר בניינים בני 5–7 קומות. בקצה השכונה נמצא גשר בגין, המחבר את הקריה עם קריית ים.
- משכנות אמנים: השכונה החדשה ביותר בעיר. ממוקמת במקום בו שכן בעבר המחנה הצבאי "כורדני". שמות הרחובות בשכונה הם שמותיהם של אמנים ישראליים שהלכו לעולמם, כגון עוזי חיטמן, עפרה חזה, נעמי שמר ואהוד מנור.
בעיר שכונות נוספות משנותיה הראשונות: שכונות (שיכוני) "רסקו" ו"עמידר", "שיכון צ'כי" ושכונת "פנטגון".
מוסדות בעיר
- תחנת מד"א
- תחנת משמר אזרחי ושיטור קהילתי
- "בית גרושקביץ" - מוזיאון היסטורי לתולדות העיר, פועל בבית ראש המועצה הראשון אריה לייב גרושקביץ. המבנה שופץ ב-2004 ונחנך כמוזיאון ב-2006.
- קונסרבטוריון עירוני ללימודי מוזיקה ופיתוח קול
- שתי מרפאות של שירותי בריאות כללית ("הרמן" ו"הרב קוק") ושתיים של מכבי שירותי בריאות ("גושן" ו"נתניהו")
- רשת מתנ"סים עירונית
- הספרייה העירונית של קריית מוצקין - בשנת 2015 החליטה מועצת העיר קריית מוצקין לקבל את הצעתו של ראש העיר, חיים צורי, ולקרוא לספרייה העירונית על שמו של ראש העירייה הקודם, שמחה מילר, שתכנון בניית בניינה החדש החל ביוזמתו.
אתרי בילוי ופנאי
.jpg)
- ה"חי פארק" - נבנה בתחילת שנות האלפיים. הפארק כולל אמפיתיאטרון המכיל 2,500 מקומות ישיבה ו-7,500 מקומות נוספים על המדשאות, לונה פארק לילדים שנקרא "לונה חי פארק", מסלולי צעידה וגן חיות מהגדולים בישראל, החבר ב-EAZA - איגוד גני החיות האירופאי.
- היכל התיאטרון קריית מוצקין - בשנת 2010 נחנך בעיר אולם תיאטרון[25] בו 894 מקומות ישיבה. האולם שוכן בקרבת החי-פארק ונחשב לחדיש בכל הנוגע לתנאי האקוסטיקה שבו.
- ה"ספורטלי" - מרכז הספורט והנופש העירוני נבנה בשנות ה-90.
- הרבמ"ד - מרכז מסחרי, מן הראשונים בישראל[26] בתצורת "קניון". שמו הוא הֶלחֵם של "רב ממדים".
- מועדון השחמט העירוני
בעבר
- "גלי גיל" - קאנטרי קלאב שפעל מאז שנות ה-80 ועד 2019
- בית הקולנוע "אורות" - בית קולנוע שפעל בעיר מאז 1947 ועד לשנות ה-80.
תחבורה
כביש 4 עובר במזרח העיר ומפריד אותה מקריית ביאליק. מסילת הרכבת בין נהריה לחיפה עוברת במקביל לכביש זה, במערב העיר ומפרידה בין קריית מוצקין לקריית ים וקריית שמואל. לעיר גם תחנת רכבת.
חינוך
ב-1936 נוסד בית הספר הראשון ביישוב, בית הספר "אחדות". בית הספר השני הוא בית הספר הממלכתי-דתי "מצפה" (במקור נקרא "תחכמוני"), אשר נוסד בשנות ה-40. ב-1957, קם בית הספר הממלכתי על-שם חיים ויצמן ולאחר מכן, בתי-הספר "קורצ'אק", "אלונים" ו"שרת" (שני האחרונים חדלו לפעול בתחילת שנות ה-2000). בהמשך הוקמו בתי הספר הממלכתיים ע"ש "בן-גוריון", "בגין" וב-2017, החל לפעול, בשכונת "משכנות אומנים", בית הספר על-שם יצחק נבון[27].
בעיר שתי חטיבות ביניים, ע"ש יצחק רבין וע"ש יונתן נתניהו, בית הספר התיכון העירוני "אורט קריית מוצקין", אולפנת "סגולה" לבנות וכן תיכון טכנולוגי שנפתח בשנת 2011 ושייך לרשת "עתיד".
בעיר פועלות מספר תנועות נוער לציבור הכללי והדתי לאומי: עזרא, הצופים, בני עקיבא, המחנות העולים, של"ח (מש"צים), מד"צים וצמר"ת. כמו כן פועלת בקריית מוצקין "מועצת נוער עירונית".
במאי 2012 נבחרה העיר על ידי מינהל חברה ונוער במשרד החינוך לזוכה בפרס הראשון מבין הרשויות בארץ, על הישגיה בקידום הנוער והחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי בעיר[28].
בשנת 2020 הוקם בית ספר ממלכתי ע"ש ראובן ריבלין.
שירותי דת
בעיר כ-25 בתי כנסת, שני מקוואות טהרה, שני בתי חב"ד ומועצה דתית פעילה.
הרב הראשי הראשון של העיר היה הרב מרדכי פוגלמן. הרב הראשי האשכנזי הנוכחי הוא הרב דוד מאיר דרוקמן. הרב הראשי הספרדי, האחרון לעת עתה בעיר, היה הרב יוסף אוחנה, אשר פרש בשנת 2017 לגמלאות.
בשנת תש"ע החל לפעול בעיר גרעין תורני בשם "סרוגי מוצקין", הפועל בבית הכנסת המרכזי. הגרעין מקיים אירועים מרכזים לכלל תושבי העיר כגון "שמחת בית השואבה", "הקפות שניות" ו"מדורת ל"ג בעומר".
שלטון מוניציפלי
עם הקמת קריית מוצקין, נוסד ועד לשכונה. בנוסף, השתייכו תושבי קריית מוצקין ל"וועד הקהילה של חיפה"[29].
יו"ר ועד השכונה הראשון היה פישל ברייטמן, איש "המזרחי". הוא שימש בתפקיד החל מאמצע מאי 1934 ועד 1936, עת התפטר בשל חילוקי דעות שהיו בין ארגון המעמד הבינוני לבין האגודה השיתופית. בשנה שלאחר מכן כיהנו ברוטציה ארבעה בראשות ועד השכונה: יעקב ז'ק, אלימלך ברקוביץ, משה מנדלסון ומשה אלנבוגן. לאחריהם, במשך כשנה (1937–1938) שימש בתפקיד זאב פרוש. ישראל שפירא החליף את פרוש בשנים 1938–1940. בסוף שנות ה-30 החלו שלטונות המנדט הבריטי בתהליך של הקמת מועצות מקומיות ברחבי ארץ ישראל. לגבי מפרץ חיפה, הם העלו שלוש אפשרויות[30]: מועצה נפרדת לכל קריה, מועצה מאוחדת לכל הקריות או סיפוח הקריות לחיפה. נציגי קריית מוצקין דרשו הקמת מועצה נפרדת לקריית מוצקין בשל האופי הימני של היישוב[31].
עם הקמת המועצה המקומית, מונה ישראל שפירא לכהן כראש המועצה המקומית הראשון.
ב-1941 נערכו בחירות, בהן נבחר אריה גרושקביץ לראשות המועצה. במשך חמש שנים הוא כיהן גם כיו"ר האגודה השיתופית עד שב-1946, בשל חילוקי דעות בין חברי האגודה לבין המועצה, הודח גרושקביץ מראשות ועד האגודה.
ב-1958 עבר השלטון מהציונים הכלליים למפלגה הפרוגרסיבית. במשך שנה שימש נח עלוני בתפקיד יו"ר המועצה המקומית ובבחירות 1959 נבחר לתפקיד נציג מפא"י, משה גושן. גושן, השלישי לכהן כראש המועצה המקומית קריית מוצקין, היה גם הראשון לכהן בה כראש העיר, עת הוכרזה כעיר ב-1976. הוא שימש בתפקיד עד פטירתו מאירוע לבבי בעצרת פוליטית בשנת 1984. לאחריו כיהן בראשות העיר, במשך שתי קדנציות, שמחה מילר.
ראש העיר הנוכחי הוא חיים צורי. הוא משמש בתפקיד ראש עיריית קריית מוצקין (כראש סיעת "מוצקינטו", סיעה מקומית) משנת 1993. לצידו שלושה סגני ראש-עיר ומועצת-עיר בת 15 חברים.
ראשי היישוב מאז היותו מועצה מקומית
| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| ישראל שפירא | 12.5.1940 – 26.3.1941 |
| אריה גרושקביץ | 26.3.1941 – 9.1.1958 |
| נח עלוני | 12.1.1958 – 14.12.1959 |
| משה גושן | 15.12.1959 – 26.6.1984 |
| שמחה מילר | יולי 1984 – נובמבר 1993 |
| חיים צורי | נובמבר 1993 - מכהן |
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קריית מוצקין |
אתר האינטרנט הרשמי של קריית מוצקין
- פרופיל קריית מוצקין נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- ראובן לייבל, תולדות קריית מוצקין 1934 - 1947, באתר "מאמרים" - רשת להפצת מאמרים לשימוש חופשי, 12 בדצמבר 2010
- בית גרושקביץ - מוזיאון וארכיון היסטורי לתולדות קריית מוצקין - אתר האינטרנט של המוזיאון
תמונות מאוסף מוזיאון וארכיון קריית מוצקין במאגר האוספים הדיגיטליים בספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה- י. אופיר, הקריה שלא נבלעה, חרות, 4 ביוני 1951
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ראובן בן-צבי, 3 הקריות ליד חיפה יהיו ערים מיום רביעי, מעריב, 9 באוגוסט 1976
- ^ צבי גנין, קריית חיים ארלוזורוב – ניסיון באוטופיה עירונית, 1933–1983, הוצאת ועד קריית חיים, באמצעות הוצאת מילוא, 1984
- ^ שכונה חדשה, דואר היום, 7 בפברואר 1933
- ^ השכונה העממית, דואר היום, 31 באוקטובר 1933
- ^ השכונה העממית של המעמד הבינוני, דואר היום, 25 בדצמבר 1933
- ^ מהחלטות האספה של חברי השכונה העממית, דואר היום, 8 בינואר 1934
- ^ שכונת מוצקין, דבר, 9 באוקטובר 1934
- ^ האגודה השיתופית המשיכה לפעול עד פירוקה, בשנת 1960.
- ^ שנה חמשית לקרית מוצקין, המשקיף, 30 במאי 1939
- ^ אחרי אפתעת הבחירות בקרית מוצקין, המשקיף, 20 באוגוסט 1945
- ^ רחוב הילדים, באתר "ארץ זוכרת יושביה"
- ^ מורן אזולאי, השר שטרית לא מרפה מיוזמת איחוד הקריות, באתר mynet קריות, 2 בדצמבר 2008
- ^ מאבק בצפון נגד איחוד הקריות, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2003
- ^ לפי דעת החוקרים בשנות האלפיים, השטח המוגדר כ"עמק זבולון" בימינו לא נכלל בנחלתו של שבט זבולון, כי אם למעשה היה בנחלתו של שבט אשר.
- ^ נדב מאיוסט, מוצקין: מדוע שונה סמל העיר בפעם הרביעית?, באתר mynet קריות, 21 במרץ 2012
- ^ סמל עיר חדש לקריית מוצקין, באתר עיריית קריית מוצקין, 29 במרץ 2012
- ^ פרופיל קריית מוצקין באתר הלמ"ס
- ^ דליה מזורי, ערב ראש השנה: 7.8 מיליון אזרחים בישראל, באתר nrg, 26 בספטמבר 2011
- ^
יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים, בשנתון הסטטיסטי לישראל 2011, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ מורן אזולאי, מוצקין במקום השני בארץ בסקר שביעות רצון, באתר ynet, 30 ביולי 2009
- ^ מירית פנחס, פיצה רימיני ברבמד נסגרה אחרי 35 שנה, באתר mynet קריות, 29 במרץ 2018
- ^ אלי לוי, בקרוב: תיאטרון גם בקרית מוצקין, באתר nrg, 3 בפברואר 2009
- ^ יצחק שוורץ, נוף הקריות ישתנה, מעריב, 28 במרץ 1960
- ^ דורון גולן, בית הספר החדש בקרית מוצקין ייקרא ע"ש יצחק נבון, באתר "בלינקר", 23 במרץ 2017
- ^ קריית מוצקין זכתה באות "מינהל חברה ונוער", באתר "קריות באינטרנט", 31 במאי 2012
זכיית רשויות באות "מינהל חברה ונוער", הודעה מטעם דוברות משרד החינוך, 31 במאי 2012, באתר משרד החינוך - ^ יצחק נימצוביץ, לקראת הבחירות לועד הקהלה בחיפה, הבוקר, 11 באוגוסט 1938
- ^ השלטון העצמאי ביישובי עמק זבולון, הבוקר, 28 באפריל 1938; המשך
- ^ קרית מוצקין דורשת מועצה נפרדת, הבוקר, 21 בפברואר 1939
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת חיפה • נפת חדרה |  |
| ערים | אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • כפר קרע • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין | |
| מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים | |
| מועצות אזוריות | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
| ראשי המועצה המקומית ועיריית קריית מוצקין | ||
|---|---|---|
|
