אריה שנקר

אריה שנקר (1877– 3 באוקטובר 1959) היה תעשיין, מחלוצי תעשיית הטקסטיל בישראל והנשיא הראשון של התאחדות התעשיינים בישראל.

ביוגרפיה

שנקר נולד סמוך לפוהרבישצ'ה שבפלך ויניצה באוקראינה, כבן למשפחת חסידים (אביו - בן ציון), שהתייחסה לאדמו"ר רבי שמעון מרוז'ין. בנערותו היה פעיל בארגונים ציוניים בעירו.

שנקר עלה לארץ ישראל מרוסיה בשנת 1924, והיה ליזם ולתעשיין. מחלוצי תעשיית הטקסטיל בארץ ישראל. לאחר שרכש את בית החרושת לודז'יה שעמד ברחוב נחמני 43 בתל אביב הפך אותו למפעל מצליח. בשנת 1935 הועתק המפעל לשכונת "אגרובנק" (לימים אחת משכונות חולון) והיה לאחד מהמפעלים הבולטים בארץ ישראל של תקופת המנדט. תוצרתו נשלחה לאסיה ולאירופה. אחיינו, בן ציון שנקר, עבר לחולון עם משפחתו בעקבות העתקת המפעל והפך לאחד ממקימי העיר חולון.

הקים את ארגון "התאחדות בעלי התעשייה בארץ ישראל" (כיום התאחדות התעשיינים) והיה נשיאו.

אריה שנקר נפטר בתל אביב בב' בתשרי תש"ך (1959) ונטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.^[1]

על שמו נקרא אזור התעשייה קריית אריה במערב פתח תקווה (ורחוב באזור תעשייה זה), שנקר - בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב, שהוקם בשנת 1970 ברמת גן^[2] ורחובות במפרץ חיפה, בחולון ובהרצליה פיתוח. כמו כן, משנת 1980 מעניקה התאחדות התעשיינים את "אות יקיר התעשייה" הנקרא על שמו לתעשיינים ותיקים על תרומתם לפיתוח התעשייה במדינת ישראל.