ההסתדרות הציונית העולמית
 | |
| מטה הארגון | בית המוסדות הלאומיים בירושלים |
|---|---|
| יושב ראש | יעקב חגואל |
| תקופת הפעילות | 1897–הווה (כ־128 שנים) |
| נוצר מתוך | התנועה הציונית |
ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם. באותו קונגרס הוטל על היינריך אלחנן יורק-שטיינר להכין את תקנות הארגון.
היסטוריה
ההסתדרות הציונית נמנית עם המוסדות הלאומיים, שפעלו להגשמת מטרתה של התנועה הציונית – הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. ההסכמה בין כל חלקי התנועה הציונית להתאחד מאחורי התביעה להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל התגבשה רק סמוך להקמת מדינת ישראל. בתחילת דרכה ייצגה ההסתדרות הציונית את היישוב היהודי בארץ ישראל אל מול השלטון העות'מאני ואחר כך את כל העם היהודי[1]. בשנת 1929 עברה הפעילות הביצועית של ההסתדרות הציונית לידי הסוכנות היהודית, וההסתדרות הציונית נותרה כגוף קובע מדיניות.
החברות בהסתדרות הציונית הייתה פתוחה בפני כל יהודי שהסכים עם מטרותיה ורכש את "השקל הציוני".
בקונגרס הציוני ה-23, שהתכנס בירושלים בשנת 1951, הוגדרו מחדש מטרותיה של ההסתדרות הציונית, לאחר שמטרתה העיקרית עד אותה עת - הקמת מדינה יהודית, זכתה להגשמה.
ההסתדרות הציונית ממשיכה בפעילותה גם כיום, ומתמקדת בעיקר בעידוד העלייה, בהעמקת הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות, בחינוך ציוני, יהודי התפוצות ובמאבק באנטישמיות.
מטה ההסתדרות הציונית העולמית נמצא בבית המוסדות הלאומיים ברחוב המלך ג'ורג' 48 בירושלים, בבניין משותף לסוכנות היהודית, להסתדרות הציונית העולמית, לקק"ל ולקרן היסוד.
בעקבות הקמתה של מדינת ישראל הוסדר מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית במדינה בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל.
מוסדות הארגון
לניהול פעילותה ולהגשמת מטרותיה הקימה ההסתדרות הציונית מוסדות אחדים, בתחומי פעילות מגוונים:
- הקונגרס הציוני, שקובע את חוקת ההסתדרות הציונית.
- הוועד הפועל הגדול והוועד הפועל המצומצם (ההנהלה הציונית).
- המשרד הארצישראלי, הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל. תפקידו העיקרי היה קידום פעילות ההתיישבות בארץ.
- הסוכנות היהודית, הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית שהחליפה את המשרד הארצישראלי.
- המועצה הציונית בישראל, היא זרוע הפעילות והחינוך
- הקרן הקיימת לישראל שעסקה ברכישת אדמות בארץ ישראל.
- קרן היסוד: המוסד הכספי המרכזי של ההסתדרות הציונית.
- חברת "הכשרת היישוב": עסקה ברכישת קרקעות, גם בשביל הקרן הקיימת לישראל.
- "אוצר התיישבות היהודים", זרוע לפעילות פיננסית של ההסתדרות הציונית. חברה בת של גוף זה הייתה "בנק אנגלו-פלשתינה", כיום בנק לאומי.
- "החטיבה להתיישבות": זרוע מיישבת
היחס החרדי להסתדרות
בציבור החרדי בעבר שרר קונצנזוס סביב העמדה לאסור כל שיתוף פעולה עם ההסתדרות. גם תנועת אגודת ישראל אשר תמכה בהשתתפות דה פקטו בבחירות לכנסת, שללה בחריפות שיתוף פעולה עם ההסתדרות. כך ניסח זאת יושב ראש אגודת ישראל בירושלים, הרב משה בלוי[2]: ”ישנה עוד דוגמה של איסור השתתפות, אע"פ שאין לה תוצאות מעשיות, והיא השתתפות בשיטה רוחנית, כגון בהסתדרות הציונית או בהסתדרות המזרחי. מפני שהנכנס אל הסתדרות זו, הרי הוא מודה בשיטתה, ומכיוון שהשיטה שיטת ה"לאומיות גרידא" של הציונות, או שיטת ה"שיתוף" של המזרחי, הם בסתירה לשיטת התורה; הרי כל המודה בשיטה זרה זו הוא ככופר בשיטת התורה, ומטעם זה אינה באה בחשבון כלפי אגודת ישראל שאלה של אחדות עם ההסתדרות הציונית או הסתדרות המזרחי.”
ב-2021 התמודדה לראשונה בבחירות להסתדרות הציונית העולמית תנועת ארץ הקודש אותה הקים הרב פסח לרנר על מנת לייצג את הקהילות האורתודוקסיות, מאחר ולדעתו, הרפורמים והקונסרבטיבים השתלטו על המוסדות הלאומיים ומשתמשים בהם על מנת להשפיע על השיח במדינת ישראל במגוון רחב של נושאי דת ומדינה[3]. התנועה קיבלה 20,000 קולות ובכך הפכה לסיעה השלישית בגודלה בארצות הברית, השווים ל-25 מושבים[4][5]. נטען שלרנר קשור לתנועת דגל התורה ולחבר הכנסת יצחק פינדרוס[6], טענות שלרנר הכחיש[3].
בחודש אדר ה'תשפ"ה פרסם הרב דוב לנדו מכתב ביתד נאמן וסרטון בהם אסר את ההשתתפות בבחירות להסתדרות הציונית העולמית תוך שהוא משווה זאת לאיסור עבודה זרה. לדבריו הרבנים שהתירו את ההשתתפות בחחירות הסתמכו על מידע מטעה שהוצג בפניהם[7]. בעקבות דבריו הוציאו גם חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה קול קורא האוסר את ההשתתפות בבחירות[8].
יושבי ראש ההסתדרות הציונית
| מספר | תמונה | שם | שנים בתפקיד | הערות | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | |
בנימין זאב הרצל | 1897–1904 | קבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בבזל ובוינה | |||
| 2 |  |
דוד וולפסון | 1905–1911 | קבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בקלן שבגרמניה | |||
| 3 |  |
אוטו ורבורג | 1911–1921 | כיהן בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ולכן העביר את מרכז הפעילות לקופנהגן הנייטרלית | |||
| 4 | _-_President_Chaim_Weizmann.jpg) |
חיים ויצמן | 1921–1931 | קבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בלונדון | |||
| 5 |  |
נחום סוקולוב | 1931–1935 | ||||
| (4) | |
חיים ויצמן | 1935–1946 | ||||
| 6 |  |
דוד בן-גוריון | 1946–1956 | ||||
| לאחר קום המדינה עבר מרכזה של ההסתדרות הציונית לירושלים. | |||||||
| 7 |  |
נחום גולדמן | 1956–1968 | ||||
| 8 |  |
אהוד אבריאל | 1968–1972 | ||||
| החל משנת 1972 תפקיד זה אינו קיים. בראש הארגון עומד יושב ראש הנהלת הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית או יושב ראש הסוכנות היהודית. | |||||||
| ראש הנהלת הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית | יושב ראש הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית | ||||||
| 9 | 
|
לואי אריה פינקוס | 1972 | שימש כיו"ר הוועד הפועל עד 1972 וכיו"ר ההסתדרות הציונית העולמית עד אוקטובר 1973 | |||
| 10 |  |
יצחק נבון | 1972–1978 | 10/א | 
|
אריה דולצ'ין | 1973–1975 |
| 10/ב | 
|
פנחס ספיר | 1975–אוגוסט 1975[9] | ||||
| (10/א) |
|
אריה דולצ'ין | אוגוסט 1975–1976 | ||||
| 10/ג | 
|
יוסף אלמוגי | 1976–1978 | ||||
| ב-1978 אוחדו שוב שני התפקידים | |||||||
| 11 | |
אריה דולצ'ין | 1978–1987 | כהונה שלישית בתפקיד | |||
| 12 | קובץ:Dinitz simcha.jpg | שמחה דיניץ | 1987–1994 | ||||
| מ"מ |  |
יחיאל לקט | 1994–1995 | יו"ר בפועל | |||
| 14 |  |
אברהם בורג | 1995–1999 | ||||
| 15 |  |
סלי מרידור | 1999–2005 | ||||
| 16 |  |
זאב בילסקי | 2005–2009 | ||||
| בשנת 2009 שוב הופרדו התפקידים | |||||||
| יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית | יו"ר הסוכנות היהודית | ||||||
| 17 |  |
אברהם דובדבני | 2009–2020 | 17 | 
|
נתן שרנסקי | 2009–2018 |
| 18 |  |
יעקב חגואל | 2020–מכהן | 18 | 
|
יצחק הרצוג | 2018–2021 |
| מ"מ |
|
יעקב חגואל | 2021 | ||||
קריאה נוספת
- מרדכי נאור, הבניין שבו נולדה המדינה, בית המוסדות הלאומיים, ספריית יהודה דקל,2020.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית
- ההסתדרות הציונית העולמית, באתר הסוכנות היהודית
- ההסתדרות הציונית העולמית באתר הכנסת
- ההסתדרות הציונית העולמית, אתר מרכז התקשורת עם התפוצות והמאבק באנטישמיות
- ההסתדרות הציונית תעודד עולים להשתקע ביו"ש, 'מקור ראשון', יולי 2020
- הארכיון הציוני המרכזי - הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית, ביניהן ההסתדרות הציונית העולמית
- "העולם" שבועון ההסתדרות הציונית העולמית 1907-1950 באתר עיתונות יהודית היסטורית
יהושע גוברין (אוסקר גרינבוים), יו"ר ההסתדרות הציונית האוסטרית, עולה לארץ. יומני כרמל, אוקטובר 1938 (התחלה 1:38)- ההסתדרות הציונית העולמית, באתר הבנק אוצר התיישבות היהודים
הערות שוליים
- ↑ סעיף 4 לכתב המנדט: "סוכנות–יהודית נאותה תוכר כמוסד ציבורי שמטרתו לייעץ ולשתף פעולה עם מינהלת פלשתינה בעניינים כלכליים, חברתיים ואחרים, הנוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ואת ענייני האוכלוסייה היהודית בפלשתינה, וזאת בפיקוח תמידי של הממשל וכן לסייע ולקחת חלק בהתפתחות הארץ. הארגון הציוני, כל עוד מוסדותיו וחוקתו נחשבים הולמים בעיני המנדטורי, יוכר כסוכנות. היא תנקוט בצעדים בהתייעצות עם ממשלת הוד–מלכותו הבריטי, כדי להבטיח את השתתפותם של כל היהודים החפצים לסייע בהקמתו של הבית הלאומי היהודי אל מול שלטון המנדט הבריטי
- ↑ קול ישראל כסליו תש"פ.
- ^ 3.0 3.1 הרב פסח לרנר, החרדי של ההסתדרות מגיב: "אין לנו קשר ל'דגל התורה'", באתר כיכר השבת, 8 בספטמבר 2022
- ↑ חנני ברייטקופף, לראשונה: הערים החרדיות יכללו באזורי העדיפות של קק"ל, באתר כיכר השבת, 15 בפברואר 2021
- ↑ דניאל הרץ, לראשונה הוכרו החרדים בהסתדרות הציונית, באתר כיכר השבת, 22 באוקטובר 2020
- ↑ חנני ברייטקופף, כוח ותקציבי עתק: כך החרדים יסייעו לאיווט ליברמן, באתר כיכר השבת, 20 באוקטובר 2020
- ↑
רשכבה"ג מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א בדברים נוקבים על חומרת האיסור להשתתף בבחירות להסתדרות הציונית, סרטון באתר יוטיוב
- ↑ (WZO) - קול קורא בענין הבחירות להסתדרות הציונית
- ↑ אז נפטר
ההסתדרות הציונית העולמית31961306Q205386