שלמה צמח
 | |
| לידה |
2 ביוני 1886 פלונסק |
|---|---|
| פטירה | 6 בנובמבר 1974 (בגיל 88) |
| לאום | יהודי |
| עיסוק | חינוך |
| שפות היצירה | עברית |
| סוגה | ספרות, עריכה |
| יצירות בולטות | שנה ראשונה |
| פרסים והוקרה | פרס ביאליק לספרות יפה, פרס ישראל |
שלמה צֶמַח (2 ביוני 1886 – 6 בנובמבר 1974) היה חלוץ, סופר ומחנך עברי. חברו מנוער של דוד בן-גוריון, ומראשוני העלייה השנייה. חתן פרס ביאליק לספרות יפה (1944) ופרס ישראל לספרות יפה (תשכ"ה-1965).
ביוגרפיה
צמח נולד בעיר פלונסק שבפולין הרוסית בשנת תרמ"ו (1886), נצר לר' אברהם אבלי הלוי גומבינר (בעל ה"מגן אברהם") וצאצאו ר' צבי הירש הלוי מפלונצק (בעל "צמח לאברהם"; מכאן שם משפחתו). הוא בן גילו וחברו של בן-גוריון. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובבית המדרש. בהיותם בני 14 ייסדו בן-גוריון וצמח בפלונסק אגודת נוער ציונית בשם "אגודת עזרא", שחבריה החליטו לדבר עברית בלבד.
צמח עלה לארץ ישראל בנעוריו, בשנת 1904, בראשית ימי העלייה השנייה. חמש שנים היה פועל חקלאי במושבות העבריות. בספרו "שנה ראשונה" שפורסם בשנת 1952, הביא תיאור של שיחותיו עם האיכרים על בעיות התקופה. צמח היה ממייסדי "הפועל הצעיר" בשנת 1905 וממייסדי "החורש" עם אליעזר שוחט ב-1907.
בשנים 1909–1914 למד צמח חקלאות, ספרות ופילוסופיה בצרפת. בשנת 1914 הוסמך כמהנדס חקלאי, ויצא לבקר את בית הוריו בפלונסק, ועקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה נתקע בפולין. עסק בפעילות ספרותית בוורשה ולאחר מכן באודסה. בשנת 1921 חזר לארץ ישראל. שימש כמורה במקווה ישראל, ואחר כך ניהל את המחלקה להדרכה בתחנת הניסיון החקלאית של ההנהלה הציונית.[1]. בשנת 1933 היה ממייסדי בית הספר החקלאי כדורי ומנהלו הראשון.
צמח כתב ספרי עיון וספרי עזר חקלאיים והיה מבקר ספרותי. ערך את כתב העת הספרותי "מאזנים". זכה בפרס ברנר ב-1955,[2] והיה חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת ה'תשכ"ה (1965).
שלמה צמח נפטר בשנת 1974. על שמו נקרא רחוב בירושלים בשכונת יפה נוף.
בתו הייתה חוקרת ומתרגמת הספרות עדה צמח ובן-דודו דוד צמח היה מתרגם ופובליציסט באירופה.
בשנת 2006 פרסמה חוקרת הספרות נורית גוברין מאמר בעיתון "הארץ", שבו תיארה את יחסי החברות-יריבות ששררו בין בן-גוריון וצמח מאז ילדותם המשותפת בפלונסק ולכל אורך ימי חייהם. החוקרת ניתחה סיפור של צמח בשם "רזלה ועטרה" שפורסם בשנת 1930, המספר ספורן של שתי פרדות ומצאה בו אלגוריה על פרשת יחסיהם של הסופר ובן-גוריון. בשנת 2010 יצא לאור ספרו של אריה (בודה) בודנהיימר "בזכות החבר מפלונסק", המגולל את סיפורו של שלמה צמח, ובתוכו גם סיפור הידידות והמחלוקת עם דוד בן-גוריון.
ספריו
- אליהו מרגלית (רומן), ורשה: הוצאת יהודיה, 1921.
- סיפורים מחיי הארץ, הוצאת ראובן מס, 1939.
- שנה ראשונה, הוצאת עם עובד, 1952.
- מסה וביקורת, הוצאת דביר, 1954.
- דפי פנקס, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ב.[3]
- סיפור חיי, כפי שנרשם בידי עדה צמח, הוצאת דביר, 1983, מסת"ב 965-01-0121-7
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של שלמה צמח, בקטלוג הספרייה הלאומית
יחיעם ויץ, "בזכות החבר מפלונסק: מסעותי עם שלמה צמח ודוד בן-גוריון" מאת אריה (בודה) בודנהיימר, שונאים, סיפור אהבה, באתר הארץ, 18/08/10- נורית גוברין, שתי פרדות - דוד בן-גוריון ושלמה צמח, באתר הארץ, תרבות וספרות, 1 ביוני 2006. כונס בספרה: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ג', הוצאת כרמל, 2008.
- שלמה צמח, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
הערות שוליים
| הקודם: אהרון קבק |
פרס ביאליק במשותף עם יהודה קרני 1944 |
הבא: יעקב פיכמן |
- המכלול: השלמה - ספרות
- המכלול: השלמה - אישים
- סופרים כותבי עברית
- אנשי חינוך עבריים ביישוב
- אנשי העלייה השנייה
- סגל בית הספר כדורי
- מבקרי ספרות יהודים
- מבקרי ספרות ישראלים
- עורכי עיתונים בשפה העברית
- זוכי פרס ישראל לספרות ושירה
- זוכי פרס ביאליק לספרות יפה
- זוכי פרס ברנר
- ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב
- חברי הפועל הצעיר
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- משפחת צמח
- ישראלים שנפטרו ב-1974