אריך מנדלסון
 | |
| אריך מנדלסון | |
| לידה |
21 במרץ 1887 אלנשטיין, ממלכת פרוסיה |
|---|---|
| פטירה |
15 בספטמבר 1953 (בגיל 66) סן פרנסיסקו, קליפורניה |
| תקופת הפעילות | 1912–1953 (כ־41 שנים) |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| יצירות ידועות | מגדל איינשטיין |
אריך מנדלסון (Erich Mendelsohn; 21 במרץ 1887 – 15 בספטמבר 1953)[1] היה אדריכל יהודי בעל שם עולמי, אשר עבודתו הושפעה בעיקר מן האסכולות האקספרסיוניסטית והפונקציונליסטית באדריכלות. חותמו של מנדלסון באדריכלות הארץ ישראלית בא לידי ביטוי בשורת מבנים עירוניים בעלי ערך שתכנן בתקופת היישוב[2].
חייו
אריך מנדלסון נולד בשנת 1887 בעיר אלנשטיין בפרוסיה המזרחית שבגרמניה (כיום אולשטין בפולין).
עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה עבר לאנגליה ולארץ ישראל, ובהן התגורר ופעל במקביל.
מנדלסון, שהיה אדריכל בעל שם עולמי, לא הסתגל לתנאי החיים בארץ ישראל של תקופת המנדט, היגר בשנת 1941 לארצות הברית, ובה נפטר בסן פרנסיסקו בשנת 1953.
עבודתו
מנדלסון תכנן בגרמניה מפעלי תעשייה, את מגדל איינשטיין בפוטסדאם ואת "כלבו שוקן", רשת בתי המסחר של זלמן שוקן.
בארץ ישראל פתח מנדלסון משרד אדריכלים שפעל במחצית השנייה של שנות ה-30. בין עובדי משרדו היה האדריכל גד אשר שלימים הפך לאדריכל הראשי של מחלקת העבודות הציבוריות. מנדלסון תכנן את ביתו של חיים ויצמן ברחובות, אשר כונה "הארמון". הבית, שנבנה בשנת 1936, התפרס על שטח של 796 מ"ר. עם היבחרו של ויצמן לנשיאות מדינת ישראל, הפך הבית למעונו הרשמי של הנשיא. בשנת 1966, עם פטירתה של ורה ויצמן, הפך הבית למוזיאון, ובשנת 1999 שופץ המקום ושוקם על ידי האדריכל הלל שוקן ונפתח מחדש לציבור. הבית כולל עשרה חדרי מגורים ועוד כ-40 חדרי שירות, ושטחי הגנים המקיפים את הבית משתרעים על פני 44 דונם. בסמוך ל"בית ויצמן" תכנן מנדלסון מספר מבנים ב"מכון זיו" (שהפך לאחר מכן למכון ויצמן למדע).
בתל אביב תכנן את המבנה הראשון של מכללת מקס פיין, שהוקם בשנת 1931 בגבול מתחם הנפט ושכונת הרכבת, (שכונת העגלונים).
זלמן שוקן, לקוחו של מנדלסון מתקופת עבודתו בגרמניה, שעלה לארץ ישראל בשנת 1934, הזמין את מנדלסון לתכנן עבורו את מעונו (בית זלמן שוקן) ואת ספריית שוקן בשכונת רחביה בירושלים.
בנוסף לאלה תכנן מנדלסון את בניין בנק אנגלו-פלשתינה בירושלים (לשעבר בניין בנק לאומי ברחוב יפו מול כיכר ספרא וכיום סניף של לשכת התעסוקה), את בית החולים הדסה הר הצופים בירושלים ואת בית החולים רמב"ם בחיפה.
מנדלסון היה מבין התומכים במיזם אטלנטרופה[3].
לקריאה נוספת
- זיוה שטרנהל, "אריך מנדלסון – מברלין לירושלים", אלפיים 32, 2008.
- David Palterer (a cura di) "Erich Mendelsohn. Nuove riflessioni New riflections Tre Lune Edizioni Mantova 2004
- David Palterer, "Tracce di Mendelsohn", in Domus, 646, 1984, pp. 4-9
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריך מנדלסון |
- בית ויצמן, באתר של מכון ויצמן למדע
- נועם דביר, לגלות את מנדלסון מחדש, עכבר העיר, 14 בדצמבר 2009
- מיכאל יעקובסון: חזיונות בלתי פוסקים: סרט חדש על אריך מנדלסון(הקישור אינו פעיל), 1.12.11, Xnet.
- דוקי דרור, חסר בית: דוקי דרור על האדריכל אריך מנדלסון, באתר ynet, 18 בדצמבר 2011
- קשת רוזנבלום, אריך מנדלסון, האדריכל שחלם על אחוות העמים השמיים, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2012
- מיכאל יעקובסון: וילה ויצמן, יצירת המופת האדריכלית של אריך מנדלסון, נפתחת מחדש(הקישור אינו פעיל), 5.7.2017, xnet
- מיכאל יעקובסון: הכי קרובה למעון ראש הממשלה בירושלים: פנינה אדריכלית נפתחת באופן נדיר(הקישור אינו פעיל), 21 ביוני 2018, xnet
- אריך מנדלסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
