הצבי
"הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915). בשער העיתון הוא הוצג כ"עיתון לחדשות, ספרות, מדעי הלשון וענייני המדינות".
תולדות העיתון
בתחילה רצה בן יהודה לקרוא לעיתון "האור" אבל הוא לא הצליח לקבל רישיון לשם זה. השם "הצבי" נלקח משמו של בעל הרישיון להוצאת העיתון, יצחק הירשנזון (הירש=צבי). במסגרת ניסיונו של בן יהודה לשנות את שם העיתון יצא כתב העת מאוקטובר 1890 ועד מאי 1893 בשם "האור" ומעליו נכתב "הוספה להצבי". לאחר שהשלטונות זיהו את המעשה חזר שם כתב העת לשם "הצבי" ובו הופיע ממאי 1893 ועד אפריל 1901, מועד בו נסגר זמנית.
בסוף נובמבר 1893 נעצר בן-יהודה לחקירה שבסופה הוחלט להעמידו לדין על הסתה למרד, לאחר שכמה מאנשי היישוב הישן, שאותם בן-יהודה הרבה לתקוף בעיתוניו, דיווחו לשלטונות על מאמר שכתב יונאס בעיתון.[1] בן-יהודה הורשע אך במרץ 1894 זכה בערעור ובוטלה סגירת העיתון. למרות זאת, מושל ירושלים לא התיר את חידוש הופעתו, אלא רק כעבור 14 חודשים.[2] לאחר שהמושל נענה לשתדלנויות הרבות, חידש "הצבי" את הופעתו ב-11 בינואר 1895 (ט"ו בטבת תרנ"ה). הגיליון השני, בכ"ב בטבת, הופיע תחת הכותרת: "עתון שבועי לחדשות לספרות ומדע להלשון וענייני המדינות". הייתה זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש במילה "עיתון".[3]
בין השנים 1902–1908 היה העיתון סגור ובמקומו הוציא בן-יהודה את כתב העת "השקפה". ב-28 בספטמבר 1908 הפך "הצבי" לעיתון היומי הראשון בארץ ישראל, לאחר שהופיע בתחילה כשבועון.
באמצע אדר א' תרע"ה (1915), הוסב סופית שמו של העיתון ל"האור".
תכנים
בעיתון לחם בן יהודה נגד כספי החלוקה, פעל למען עבודת האדמה והיישוב החדש, ופרסם את מילותיו החדשות. השלטונות הטורקיים האשימו את העיתון בהטפה למרד, בעקבות זאת נסגר העיתון, ובמשך כמה שנים ראה אור בשם עיתון "האור". בסופו של דבר, בעזרתו של הברון רוטשילד הצליח בן יהודה לאשר את הוצאתו מחדש.
העיתון עורר מהומה גדולה וחרם על בן יהודה כשכתב בו שאין על איכרי המושבות לקיים את שנת השמיטה, משום הפגיעה הקשה שתיגרם לפרנסתם.
כותבים
בשנתו הראשונה של העיתון לקחו בו חלק יעקב יהודי, דוד ילין, הרב סולימאן מני, יחיאל מיכל פינס, משכילי היישוב הישן דוד בוימגרטן (ירושלים) ומאיר טויבנהויז (צפת), וכן ישראל בלקינד וחיים חיסין (ראשון לציון), מרדכי לובמן (ראש פינה ויסוד המעלה) ועוזר דב ליפשיץ (יפו). מאמר פרי עטו של האחרון הצית מלחמה כנגד העדה הספרדית, שבסופה הוחרם העיתון בחודש טבת תרמ"ו.
בגלגוליו השונים של העיתון כתבו בו גם זאב יעבץ, דוד יודילוביץ, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, ישראל זנגוויל, אברהם לודוויפול, אהרן ליבושיצקי, מקס נורדאו, נחום סלושץ, יוסף קלוזנר, מנדל קרמר ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'. גם אשתו של בן יהודה חמדה ובנו איתמר לקחו בו חלק פעיל.
כאשר יצא הגיליון היומי הראשון של העיתון, בשנת 1908, הופיעו בו בין היתר מאמרים משל יהושע ברזילי, ארתור רופין וא"ד גורדון. "האור" החל להופיע בארבעה עמודים קטנים. אליעזר בן-יהודה היה כותב את מאמרו הראשי של העיתון וחמדה בן-יהודה הייתה כותבת בעיקר על ענייני אופנה; איתמר בן-אב"י כתב מאמרים על מדיניות חוץ, את החדשות המקומיות וידיעות כלליות שהועתקו מתוך עיתונים מצריים. יהושע ברזילי היה כותב מאמר אחד לשבוע ודוד יודילוביץ פרסם מדי פעם מסות בלשניות ורשמי-מסע; מנשה מאירוביץ כתב מדי פעם, תחת השם "מזקני היישוב", על חיי האיכרים ועל בעיותיו של הפועל העברי; יהודה גרזובסקי פרסם בהמשכים את תרגום הסיפור "עולם הפוך" מאת ז'ול ורן; יוסף ממן כתב מדור מיוחד על ענייני הערבים. מדי פעם השתתפו גם כותבים אורחים, כגון: מרדכי אזרחי, אברהם אלמליח, ישעיהו קרניאל ויהודה סילמן. כמו כן, נעשה שימוש בידיעות שסיפקה בחינם סוכנות ידיעות גרמנית.[4]
לקריאה נוספת
- עוזי אלידע, העולם בצהוב: לידת עיתונות ההמון הארץ-ישראלית (מ"הצבי" ל"האור", 1914-1884), הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2015
קישורים חיצוניים
- "הצבי" באתר הספרייה הלאומית
- גיליונות "הצבי" באתר עיתונות יהודית היסטורית - גרסה בת חיפוש בכל טקסט העיתון
- עוזי אלידע, "העיתון היומי הראשון בארץ ישראל - הצבי-האור 1914-1908", קשר, אביב-קיץ 2008, 9-32.
- עוזי אלידע, "סיקור לידתה של תל אביב בעיתון היומי 'האור', קשר 39, סתיו 2009, עמ' 50–62.
- הצבי / האור, ערך בתוך: מנוחה גלבוע, לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה
זאב פרי, "יהודים, לכו אל הרכבת, המשורר ביליק יבוא היום", באתר הארץ, 27/03/09- עופר אדרת, הצהובון הארץ־ישראלי הראשון הסעיר את דמיון הקוראים בסוף המאה ה-19, באתר הארץ, 15 בינואר 2015
הערות שוליים
