חניתה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חֲנִיתָה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מטה אשר
גובה ממוצע[1] ‎342 מטר
תאריך ייסוד 1938
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 815 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎9.2% בשנה
33°05′17″N 35°10′28″E / 33.0881079917711°N 35.1744512175894°E / 33.0881079917711; 35.1744512175894
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2] 		7 מתוך 10
http://www.hanita.co.il

חֲנִיתָה הוא קיבוץ בגליל המערבי, על גבול לבנון, מצפון-מזרח לשלומי. זהו אחד מיישובי חומה ומגדל.

היסטוריה

חניתה הייתה יישוב יהודי קדום בנחלת שבט אשר. בתקופת התלמוד נזכרת העיירה חנותה (העליונה והתחתונה) בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובפסיפס כתובת רחוב כעיירה יהודית בתחום צור, המחויבת בקיום המצוות התלויות בארץ[3]. היישוב שלט על המעבר מרכס סולם צור לעמק הפורה שמתחתיו.

ממצאים ארכאולוגיים

כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בה נזכרת חניתה כעיירה יהודית בתחום צור
כיכר חומה ומגדל בכניסה לחניתה
חניתה, יישוב חומה ומגדל, 1938
העלייה לקרקע של קיבוץ חניתה, 21 במרץ 1938
אוסף כלי נשק במוזיאון, (2007)
לוחית הנצחה ליוסף סיניגליה באתר חניתה תחתית ביער חניתה
שחזור חומה ומגדל בחניתה תחתית

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום עם העלייה לקרקע בשנת 1938 נמצאו:

חלק ניכר מממצאים אלו מוצג כיום במוזיאון שבקיבוץ.

רכישת הקרקע

בשנות המרד הערבי הגדול ובהתאם לספר הלבן ממשלת המנדט הבריטי אסרה על רכישת קרקע על ידי יהודים באזורים מסוימים, בהם האזור בו ממוקם היום קיבוץ חניתה. יוסף סיניגליה, איש הקרן קיימת לישראל, יחד עם חברו אליעזר וינשל, יזמו את קניית האדמות בגליל הצפוני עבור הקמת יישוב עברי. בעל האדמות, ג'מיל אבו אביאד, עורך דין, חבר מועצת העיר חיפה וסרסור קרקעות[4] סבר כי סיניגליה, בעל חזות איטלקית טיפוסית, הוא נציג הכנסייה, המבקשת לרכוש קרקעות על מנת להקים עליהן מנזר. באמצעות מתווך ערבי מלבנון, הקרקעות הועברו ונרשמו בסופו של דבר על שם קק"ל במשרדי הטאבו בעכו.

וכך מספר יוסף סיניגליה:

בדצמבר 1937 פנו אלי אברהם וינשל ואחיו אליעזר וביקשו שאסייע להם ברכישת שטח של למעלה מ-4,000 דונם המשתרע לאורך גבול לבנון. לאחר התייעצות עם יוסף וייץ וד"ר גרנות התברר שקק"ל מעוניינת בתוכנית אבל אין לה הכסף הדרוש לקניה וגם אין הביטחון בכך שהסוכנות תהיה מוכנה ליטול לידיה את ההוצאות הכרוכות בעליה על הקרקע. הבינונו כי אם לא ניצור מצב שיאלץ קבלת החלטה לא נגיע לגבול הצפון מערבי. הדרכון האיטלקי שהיה בידי באותם הימים איפשר לי להופיע כקונה לא יהודי, ואמנם לאחר גמר פעולת הרכישה התנקמו הכנופיות הערביות במורה הדרך שלי, שהיה ערבי ממוצא לבנוני והרגו אותו.

— רכישת אדמות חניתה

באתר חניתה תחתית יש לוח הנצחה לזכרו של יוסף סיניגליה.

העלייה לקרקע

המרד הערבי הגדול שפרץ בשנת 1936 סיכן את היישובים החדשים והבלתי מוגנים. לכן הוחלט להקים מודל חדש להתיישבות: מודל "חומה ומגדל" הקמת יישוב מוגן המוקף חומה ובו מגדל שמירה, ביום עבודה אחד. רכישת אדמות חניתה – 5,000 דונם של אדמת טרשים הררית, עוררה מחלוקת בקרב ההנהגה הציונית (נטען כי "יהודים אינם יכולים לחיות מההר" וכן הובע חשש, כי בהיות היישוב התנחלות יהודית מבודדת בלב אזור ערבי, ייפול השטח במדינה הערבית, אם תקום), אולם בסופו של דבר החליט דוד בן-גוריון בתחילת שנת 1938 לאשר את הרכישה[5]. קבוצת המתנדבים שתכננה להתיישב בחניתה הציעה תוכנית: להקים מחנה במרחק קילומטר מהכביש, ולאחסן בו מזון, מים, תחמושת, ביגוד וכלי עבודה, כהכנה לעלייה לנקודת ההתיישבות הנמצאת בלב אזור של יישובים ערבים.

בבוקר 21 במרץ 1938 הגיעו 400 איש, וביניהם 100 אנשי פלוגות השדה בפיקודו של יצחק שדה. יוסף פיין מדגניה ודוידקה נמרי מאשדות יעקב ניהלו את מבצע העלייה על הקרקע, שבו השתתפו כ־50 משאיות אל האתר מזרחית לכפר הערבי אל-באסה. הם פצחו בפריצת דרך למחנה וסחבו על גבם ועל חמורים וגמלים ל"חניתה תחתית" את כל הציוד הדרוש. לעת ערב עזבו רוב האנשים את המחנה, ורק קבוצת כיבוש בת כ־100 איש בפיקודו של צבי בן יעקב נשארה. העלייה לחניתה הייתה מגדולי מבצעי ההתיישבות של חומה ומגדל, להתיישבות באזור חדש, הררי, עוין וקשה להגנה. העלייה לקרקע זכתה לסיקור עיתונאי נרחב בעיתוני התקופה. מפורסמת התמונה, שצולמה במהלכה, בה נראה יצחק שדה, חובק משני צדדיו את יגאל אלון ומשה דיין, על גבה כתב חיים ויצמן את המילים הנבואיות "המטה הכללי" (בצרפתית).

בו בלילה הותקפו המתיישבים על ידי ערביי האזור ושניים מהם, יהודה ברנר ויעקב ברגר נהרגו. אחר כך, המשיכו ועבדו, ובתוך חמישה ימים פרצו דרך אל חניתה תחתית. בסך הכול נפלו עשרה אנשים על הגנת המחנה. העבודות נמשכו עד שבתאריך 8 באפריל נפרצה הדרך לבית האבן – משכנה של משפחת אריסים ערבית – במקום שכונה "חניתה עילית", אז עברה הקבוצה לשם והשאירה את חניתה תחתית להיות מחנה אימונים לקורס מ"כים עבור ההגנה.

כיום נמצא באזור חניתה תחתית חניון גדול של הקרן הקיימת ובו שחזור של חומה ומגדל וסלע הנצחה לעשרת הנופלים בחניתה תחתית.

השנים הראשונות

לאחר שישה חודשים במקום הוחלפו פורצי הדרך בקבוצת "שימרון", שתפקידה היה ליצור תשתית ליישוב חקלאי, ומאוחר יותר הצטרפה אליה קבוצת "שגב". כלכלת היישוב התבססה על גידול מטעים וגידולי ירקות, אך בהצלחה מועטה עקב הפיצול הרב של החלקות והמחסור במי השקיה. כמו כן היו ביישוב דיר עיזים, רפת ולול. כדי להרחיב את מקורות ההכנסה ייסדו בקיבוץ יוזמות שונות, שמהן הצליחו שתיים: בית מרגוע ומפעל לייצור כלים לחיתוך מתכת.

היישוב במלחמת העצמאות

בתחילת מלחמת העצמאות נותקו שבעת יישובי הגליל המערבי מהשטח שנועד להיות מדינת ישראל ונמצאו בשטח שיועד למדינה ערבית. ילדי היישוב פונו לחיפה[6]. ביום הכרזת המדינה פרצו הכוחות הלוחמים את המצור והגליל המערבי אוחד עם שאר המדינה (מבצע בן עמי).

מלחמת חרבות ברזל

יומיים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, פונה הקיבוץ ורוב חבריו עברו לקיבוץ עין חרוד[7]. באפריל נפל בקיבוץ כטב"ם שפצע באורח קשה חייל מילואים, חברת כיתת הכוננות בקיבוץ[8]. בעקבות המלחמה, הועבר מפעל "עדשות חניתה" לכרמיאל.[9]

כלכלה

חברי הקיבוץ מתפרנסים מחקלאות ותעשייה. לקיבוץ מטעי בננות, אבוקדו, גידולי שדה וגם רפת משותפת עם קיבוץ סער. כמו כן יש בקיבוץ שני מפעלים:

  • "אייברי דניסון חניתה" (בעבר "קוטלב חניתה)" מייצר ציפוים מתכתיים על יריעות פלסטיק לתעשיות שונות[10]. במפעל למעלה מ-220 עובדים, שעשירית מהם הם חברי הקיבוץ. בשנת 2016 נמכר המפעל לחברת אייברי דניסון (אנ') האמריקאית תמורת 75 מיליון דולר[11].
  • "עדשות חניתה" מייצר עדשות מגע ועדשות להשתלה[12]. רוב הייצור מיועד לייצוא. המפעל הוקם סביב שנת 1982. בשנת 2024 העסיק המפעל 150 עובדים.[9]

מוזיאון חניתה

ערך מורחב – מוזיאון חניתה לחומה ומגדל

מוזיאון חניתה נמצא בבית האבן שהיה בחניתה העילית ביום העלייה לשם. שמו הרשמי של המוזיאון הוא "מוזיאון לחומה ומגדל להנצחת הנוטר והשוטר העברי מתקופת המנדט הבריטי". במוזיאון תצוגה של אביזרים ומסמכים מתקופת חומה ומגדל, הנוטרות העברית ותצוגה של ממצאים ארכאולוגיים שנתגלו במקום, בעיקר רצפות פסיפס. בעיקר מפורסם "הפסיפס הגאומטרי" שהוא ייחודי בארץ. במקום מוקרן סרט על העלייה לחניתה.

לקריאה נוספת

עיינו גם בפורטל:
פורטל אתרי מורשת בישראל

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חניתה

היסטוריה

מלחמת חרבות ברזל

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א': "אילו עיירות אסורות בתחום צור שצת ובצת ופי מצובה עלייתה וחנותה תחתייה/ארעייתה ובית כריא וראש מנא ואמון ומזי".
  4. ^ ארכיון ציוני מרכזי 5 (2) KKL, תיק חניתה
  5. ^ קיבוץ חניתה - חניתה - קהילנט, באתר www.hanita.co.il
  6. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, ילדי חניתה פונו מהקיבוץ במלחמת העצמאות לחיפה, באתר הארץ, 28 באפריל 2023
  7. ^ שירי לב-ארי, דז'ה וו: "עכשיו אנחנו, ילדי חניתה, שוב על רפסודה", באתר כלכליסט, 6 בנובמבר 2023
  8. ^ צה"ל: חבר כיתת כוננות בקיבוץ חניתה נפצע קשה מהתפוצצות כטב"ם נפץ, באתר ynet, 13 באפריל 2024
  9. ^ 9.0 9.1 עידן אבני, סוף עצוב: אחרי 42 שנים בקיבוץ חניתה - המפעל שמעסיק 150 עובדים עובר בגלל המלחמה, באתר ישראל היום, ‏17 באפריל 2024
  10. ^ האתר של Avery Dennison | Hanita
  11. ^ אתר למנויים בלבד גיא ארז, אקזיט בגבול לבנון: קיבוץ חניתה מוכר את מפעל קוטלב ב-75 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 13 בדצמבר 2016
  12. ^ האתר של Hanita Lenses


יישובי מועצה אזורית מטה אשר (מחוז הצפון)
קיבוצים אדמית • אילון • אפק • בית העמק • געתון • גשר הזיו • חניתה • יחיעם • יסעור • כברי • כפר מסריק • לוחמי הגטאות • מצובה • סער • עֶבְרוֹן • עין המפרץ • ראש הנקרה • שמרת
מושבים אחיהוד • בוסתן הגליל • בן עמי • בצת • לימן • נתיב השיירה • עמקה • רגבה • שבי ציון
יישובים קהילתיים אשרת • כליל
כפרים ערביים שיח' דנון
כפרים בדואים ערב אל-עראמשה
כפר שיתופי נס עמים
מפת שטח המועצה האזורית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חניתה38646766Q2890402

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חניתה&oldid=2586695"