אנדה עמיר-פינקרפלד

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדה עמיר-פינקרפלד

אנדה עמיר-פינקרפלד, 1936



לוחית זיכרון לזכרם של אנדה עמיר-פינקרפלד ואחיה יעקב פינקרפלד, בחזית הבית שבו התגוררו, ברחוב רש"י בתל אביב

אַנְדָה עמיר-פּינְקֶרְפֶלְד (26 ביוני 1902, ריישא, גליציה27 במרץ 1981, כ"א באדר ב' תשמ"א, תל אביב) הייתה משוררת וסופרת ילדים ישראלית. בין שירי הילדים המפורסמים שלה: כושי כלב קט, האנקור, תרנגול אני והקיפוד, אנית זהב[1].

קורות חייה

אנדה פינקרפלד (Anda Pinkerfeld) נולדה בשנת 1902 בריישא (ז'שוב, רייכסהוף) שבגליציה למשפחה מתבוללת. אביה, יואל, היה אדריכל בממשלה האוסטרית ולרגל עבודתו נדד ממקום למקום. לבסוף נשתקעה המשפחה בלבוב והילדים למדו בבתי ספר נוצריים. במלחמת העולם הראשונה שירת בחזית כקצין בצבא האוסטרי[2]. בילדותה לא קיבלה חינוך יהודי. בגיל שבע כתבה את יצירתה הראשונה, תפילה למען שחרור פולין, בפולנית. בעקבות פוגרום בלבוב בסתיו 1918 עברה מגימנסיה פולנית לגימנסיה יהודית.

למדה מדעי הטבע באוניברסיטאות לבוב ולייפציג. בשנת 1920, בתקופת העלייה השלישית, עלתה לארץ ישראל יחד עם חבריה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", עבדה בייבוש ביצות בעמק, ולאחר שחלתה בקדחת שבה לבית הוריה בפולין לצורך החלמה. בעת שהותה שם פרסמה בפולנית את ספר שיריה הראשון: Pie'sni Zycia ("שירים על החיים")[3], ב-1921. בשנת 1923 חזרה בלוויית בעלה, אריה (קרמפנר) עמיר. הם התיישבו בקיבוץ קריית ענבים, שם נולדה ביתם, ציפור, וכעבור תקופה בתל אביב. בנם, עמוס עמיר, שירת שנים רבות בחיל האוויר והגיע לדרגת תא"ל. עד שנת 1929 עבדה בתל אביב כמיקרוביולוגית.

כל השנים הוסיפה לכתוב שירים בפולנית עד שבעידודו של המשורר אורי צבי גרינברג החלה לכתוב שירים גם בעברית. בשנת 1928 פורסמו בעיתון דבר שיריה הראשונים בעברית עליהם חתמה בשם העט בת-חדוה[3]. באותה תקופה החלה לכתוב סיפורת לילדים ולפרסם משיריה בעיתון "דבר" ו"דבר לילדים" (בחתימת "אנדה"). במהלך השנים התפרסמו כתביה, ובהם תרגומים לעשרות ספרים נודעים.

לאחר מלחמת העולם השנייה יצאה בשליחות הסוכנות היהודית למחנות הפליטים בגרמניה (19461947).

בינואר 1948, בתחילת מלחמת העצמאות, התנדבה אנדה עמיר-פינקרפלד לאסוף חומר כתוב על הנופלים, ולרכז את עזבונותיהם הספרותיים. עם הקמת משרד הביטחון העבירה את פעילותה לארכיון צה"ל, ובסוף 1949 הצטרפה למחלקה להנצחת החייל. הכרך הראשון של מפעל ההנצחה "יזכר" (1955) – כיום באתר האינטרנט "יזכור" של משרד הביטחון – והכרך הראשון של "גווילי אש" (1952), מבוססים ברובם על החומר שאספה.

לאחר מכן המשיכה בפעילות חברתית בסיוע לסופרים ואמנים עולים ולתקופה עמדה בראש "בית מאניה ביאליק".

בדצמבר 1953 זכתה בפרס רופין, בשנת 1978 הוענק לה פרס ישראל לספרות ילדים[4].

אנדה עמיר-פינקרפלד נפטרה בשנת 1981 בתל אביב, ונקברה בבית עלמין הדרום בבת ים.

אחיה, יעקב פינקרפלד, היה אדריכל וחוקר בתי כנסת.

ספריה לילדים

  • על ענן כביש (1933)
  • שירי ילדים (1934. פרס מוסד ביאליק[5]
  • נרות חנוכה (1934)
  • לארץ הילדים (1938)
  • כינוס קופסות הקרן הקיימת (1938)
  • סחרחרת פלא (1939)
  • אלף-בית לילדי פניקס (1940)
  • שנים-עשר אחים, שנים-עשר ירחים (1940) – מונולוגים בחרוזים של חודשי השנה.
  • איה בגן-החיות (1941)
  • מדוע הספר בקוע? (1942)
  • ראו הגן של רות ורן (1942)
  • גד גמד (1942)
  • השפן הלבן (1942)
  • נוצת זהב (1942)
  • התנין והבובה (1942)
  • חרוזים עליזים (1944)
  • שלום, ילדים! (1946)
  • אני בריא! (1947)
  • כאלה היו (1953) – דמויות לוחמים ממלחמת העצמאות.
  • כוכבים בדלי (1957)
  • סודי עם אחי הגדול (1958) – סיפורו הרגיש של ילד, השומע כי אחיו נהרג בקרב והוא יוצא לחפשו, עד שהוא לומד להבין את משמעות המוות.
  • תעלולי עין אחת עיקשת (1958) – סיפור בעל רקע אוטוביוגרפי על עשרה חודשים בחיי המספרת, בהם שכבה חבושת עיניים לאחר שעינה הימנית נפגעה ואט אט גילתה בעצמה אור חדש, "המאיר גם אם עיניך עצומות".
  • משפט בני היער (1959) – יצורי היער מחליטים להעמיד לדין את האדם המשחית וגוזרים על ילד לשרת את החיות ולטפל בצמחים.
  • רחל ובועז (1960) – עיבוד האופרטה בסטין ובסטינה של מוצרט.
  • יום אחד אחרי אוהורו (1962) – מחזה שהוצג בחגיגות העצמאות של קניה.
  • כזה היה (1963) – עשרה סיפורים מומחזים על אנצו סרני.
  • אני שר מאושר (1973)
  • על מה תודה (1981)

דיסקוגרפיה

  • אנדה עמיר, סירים על הקיר, 1974
  • מתחת לארון -שירי אנדה עמיר פינקרפלד, מוזיקה שפי ישי, 1986

לקריאה נוספת

  • שרה בן-ראובן, אנדה ויצירתה, גוונים, 2016
  • נורית גוברין, "כניעה צורך כיבוש"; "בִּרְכַּת המוות השלווה", בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ב', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב / 2002.
  • נורית גוברין, "היא נפלה בשדות: על ברברה פרופר משדה-בוקר", בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ב', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב / 2002. על שירה של אנדה עמיר על ברברה פרופר.
  • זהבה ביילין (עורכת). אנדה עמיר-פינקרפלד ועולם יצירתה, במלאת לה 75 שנה. הוצאת עקד, תשל"ז/1977

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע, "אנית זהב", מילים : אנדה עמיר-פינקרפלד, לחן : יצחק אדל, עיבוד : גיל אלדמע, "כנוסי המקהלות", תשל"ו, 1976, (ע 1)
  2. יהודית הררי, אשה ואם בישראל, מסדה, 1959, עמ' 463-464
  3. 3.0 3.1 אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1948-1900, דביר, 1988, כרך שני, עמ' 512-505
  4. חתני פרס ישראל תשל"ח, דבר, 10 במאי 1978
  5. הפרסים של מוסד ביאליק, דבר, 10 בינואר 1936.


שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0