הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הטכניון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
תצפית על קמפוס הטכניון
תצפית על קמפוס הטכניון
אוניברסיטה ציבורית
תקופת הפעילות 1912 (הנחת אבן הפינה)
1924 (תחילת הלימודים) – הווה
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' אורי סיון
מנכ"ל פרופ' בועז גולני
צוות 1,218
סגל אקדמי בכיר 1,350
סטודנטים
כלל הסטודנטים 13,787[1]
סטודנטים לתואר ראשון 9,381[1]
סטודנטים לתואר שני 3,243[1]
סטודנטים לתואר שלישי 1,158[1]
סטודנטים מתוקצבים 12,490[2]
מיקום
מיקום חיפהנווה שאנן
אתר רשמי
(למפת חיפה רגילה)
 
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
סמלילו הקודם של הטכניון
לוחית תרומה מנחושת לזכר התורמים שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן

ישנן 6 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה
המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60)

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות. הקמפוס הראשי של הטכניון ממוקם בנווה שאנן.

בטכניון 18 פקולטות ויחידות אקדמיות. הטכניון הוא המוסד הוותיק בתחום המחקר הטכנולוגי בישראל ונחשב למוביל בתחום זה. הטכניון הוא אחד מהאוניברסיטאות הראשונות בישראל, יחד עם האוניברסיטה העברית בירושלים, כשהטכניון נפתח שבועיים לפני האוניברסיטה העברית בשנת 1925.

נשיא הטכניון מאוקטובר 2019 הוא פרופ' אורי סיוון.

היסטוריה

הצורך בהקמת בית ספר טכני

בשנת 1901 קמה בברלין שבגרמניה "חברת עזרה של יהודי גרמניה" (בקיצור "עזרה"). לחברת עזרה היו שתי מטרות: לעזור ליהודי מזרח אירופה ולקדם את התרבות הגרמנית אצל היהודים שמחוץ לגרמניה.

בחודשים ספטמבר–דצמבר 1907 סייר מייסד "עזרה", ד"ר פאול נתן, בארץ ישראל כדי לראות את בתי הספר ש"עזרה" הקימה. בזמן שהייתו בישראל עלה בדעתו רעיון להקים מוסד לימודי עליון במתכונת של בית ספר טכני, שיהיה גולת הכותרת של פעולתה החינוכית של "עזרה".

יוזמתו של פאול נתן נבעה משינויים שהתחילו להתרחש באזור. האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ ישראל באותה תקופה פיגרה מהבחינה הטכנולוגית אחרי אירופה. באותה עת התחילה הממשלה הטורקית ליזום עבודות פיתוח גדולות ונזקקה להרבה עובדים טכניים. עובדים כאלה לא היו בסביבה משום שלא היה שום בית ספר טכני בכל האימפריה העות'מאנית ולכן היה צורך להביא עובדים טכניים מחוץ לאימפריה.

פאול נתן קיווה שיהודים בוגרי בית הספר הטכני החדש יתקבלו לעבודה בפרויקטים הטכנולוגיים החדשים, ועל ידי כך:

  • ישתפר מצבם הכלכלי של יהודי ארץ ישראל.
  • הכלכלה הגרמנית תזכה לעזרה עקיפה, משום שכל המכשור, וחלק מחומרי הבנייה והידע ההנדסי, ייובאו מגרמניה.
  • יהודים יוכלו ללמוד בארץ ישראל מקצועות טכניים שנאסר עליהם ללמוד במקומות רבים במזרח אירופה.
  • יותר יהודים ירצו לעלות לארץ ישראל.

פאול נתן תכנן ששפת הלימוד בבית הספר הטכני תהיה גרמנית, כיוון שכל ספרי הלימוד עתידים היו להיות בגרמנית, והציוד שבו עתידים היו התלמידים להשתמש הגיע מגרמניה (כי מימון בית הספר הגיע מחברת עזרה הגרמנית).

בשנת 1908 פנה נתן בבקשת סיוע לדוד ויסוצקי, בנו של זאב קלונימוס ויסוצקי שהיה ממנהיגי חובבי ציון, ומייסד חברת "תה ויסוצקי". ויסוצקי התחייב לתרום 100,000 רובל להקמת בית הספר הטכני ומאה אלף רובל נוספים חמש שנים מאוחר יותר. אחד העם, שהיה ידידו של קלונימוס ויסוצקי, היה שותף במשא ומתן והצליח להכניס להסכם סעיף המבטיח את האופי היהודי של המוסד.

ב-29 במרץ 1908 חתמו ויסוצקי ואחד העם בברלין על התעודה לייסוד "קרן ויסוצקי" של חברת עזרה לשם הקמת בית ספר טכני בארץ ישראל.

הקמת הטכניקום

בניית הטכניון בחיפה, צילום משנת 1912
משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל, בצילום משנת 1913
מבנה הטכניון הישן במבט פנורמי, 2008

אחרי חשיבה ממושכת הבין ד"ר פאול נתן שהמקום הטוב ביותר לבית הספר הטכני הגבוה הוא חיפה. על אף שחיפה בתקופה העות'מאנית הייתה עיר קטנה עם 20,000 תושבים, מתוכם רק 2,000 יהודים, היו לה יתרונות אחדים:

  • באותו הזמן התחילה הממשלה הטורקית להשתמש בחיפה בתור צומת מרכזי לרכבות שהגיעו עד לארצות השכנות.
  • הממשלה הטורקית תכננה פרויקט להרחבת הנמל בחיפה.

היה ברור ששתי עובדות אלו יהפכו את חיפה למרכז תעשייתי ותחבורתי. בית ספר טכני קשור לתעשייה ולתחבורה באופן ישיר וכך יספק עבודות לבוגרי הטכניון. בנוסף, היישוב היהודי בחיפה היה קטן ולא מקובע בדעות פוליטיות או דתיות כמו מקומות מרכזיים אחרים כגון ירושלים, שהייתה נתונה להשפעה חרדית, או יפו. בית ספר טכני יכול להפוך את העיר למרכז יהודי חדש ולקדם את פיתוחה.

ב-1908 קיבל פאול נתן את תרומתם של יורשי ויסוצקי וכך יכול היה להתחיל לקנות קרקעות. הוא ביקש מאפרים כהן, נציג "עזרה" בארץ, לחפש מקומות בחיפה שיתאימו לבית הספר הטכני. הנציג מצא כמה מקומות שאותם בדק פאול נתן באופן אישי חודשיים אחר כך, ובחר, לאחר שהתייעץ עם שמואל פבזנר, בשטח בגודל 46 דונם בשכונת "מיראוואן", אשר נודעה לאחר מכן כהדר הכרמל. השטח נקנה מכמה בעלי קרקע ערבים וגרמנים מתנועת הטמפלרים. בשל חוק טורקי שאיפשר רישום קרקע רק על שם אזרחי האימפריה, נדחה רישום הקרקע על שם חברת "עזרה" הגרמנית בשנתיים שלמות, עד שנתן הפעיל לחץ על הממשלה הטורקית בעזרת השגריר הגרמני באיסטנבול. באוגוסט 1910 נרשמה לבסוף הקרקע על שם ד"ר ג'יימס סימון, יו"ר חברת "עזרה". קניית השטח, התיווך והרישום עלו 100,000 פרנק צרפתי.

מכיוון שהיה צורך בכסף נוסף, נערכה עוד מגבית שבה הותרמו ארגונים נוספים. ארגון קרן קיימת לישראל תרם 100,000 פרנק, דרש וגם קיבל נציגות בדירקטוריון של בית הספר (שמריהו לוין ויחיאל צ'לנוב). עוד קבוצת יהודים אמריקאים בראשות יעקב שיף תרמה 100,000 דולר. לארגונים התורמים היו דרישות שונות לגבי הרכב ההנהלה, אך בסופו של דבר, בפועל, היה זה ד"ר פאול נתן שניהל את הקבוצה שהוקמה לצורך ניהול "המכון לחינוך טכני" (שמו הראשון של הטכניון) ממקום מושבו בברלין.

כדי לקבוע את המקצועות שיילמדו במכון לחינוך טכני התייעץ פאול נתן עם שורת מורים מרחבי גרמניה. ההחלטות שהתקבלו היו:

  • המכון לחינוך טכני יהיה ברמה אמצעית, מהסוג הקרוי בגרמנית טכניקום. מסיבה זו החליטה "עזרה" לקרוא לבית הספר הטכני החדש טכניקום.
  • בטכניקום יהיו שתי מחלקות: הראשונה מכונאות, והשנייה בנייה ועבודות ציבוריות.
  • התארים שיקבלו בוגרי בית הספר יהיו: טכנאים, ועוזרים למהנדסים.
  • יוקם בית ספר תיכון המיועד להכנת תלמידים לטכניקום – לימים תיכון בסמ"ת.

לשם בניית הטכניקום הובא מגרמניה אדריכל יהודי בשם אלכסנדר ברוולד. אחרי שברוולד תכנן את מבני הטכניקום, נדרשו שלושה רישיונות שונים לצורך התחלת הבנייה - תהליך ארוך ומורכב שארך שנתיים. העיכוב נגרם הן מחמת עוינות התושבים הערבים והן בשל חוסר יעילותה של הממשלה הטורקית. כמנהל אחראי על הבנייה במקום, מטעם הנהלת המוסד, מונה ד"ר שמריהו לוין. ב-11 באפריל 1912 התקיים הטקס הרשמי של הנחת אבן היסוד לבניין הראשי של הטכניקום.

המכשולים בבניית הטכניקום ובהכנתו

בניית הטכניקום לוותה בקשיים רבים:

  • לא היו פועלים מיומנים לבנייה באזור ולכן היו צריכים להביא אותם ממקומות אחרים: ירושלים ואפילו גרמניה.
  • התגלע ריב בין העובדים היהודיים לעובדים הערבים על רקע הטענה שהפועלים היהודים מנעו כניסת עובדים ערבים לאתר, עד שהסתבר שזו האשמת שווא.
  • המתכנן התלבט ארוכות בקשר לסוג חומרי הבנייה שבהם יעשה שימוש בבניית הטכניקום בשל התקציב המוגבל.
  • רוב החומרים, וכל המכונות, הובאו מגרמניה, והדבר גרם לעלויות נוספות ולאיבוד זמן.
  • מקור המים לבית הספר היה אמור להיות באר שתיחפר בשטח הטכניקום, אלא שהפועלים המקומיים לא היו מיומנים מספיק על מנת להגיע לעומק הדרוש. אי לכך נדחתה בניית הבאר עד שמהנדס גרמני הגיע ובעזרת ציוד מתאים הצליח לחפור ולהגיע למי התהום בעומק של 100 מטר.

בניין בית הספר התיכון הושלם באביב 1913. המבנה הראשי של הטכניקום בשכונת הדר, המשמש בשנות האלפיים כמוזיאון הלאומי למדע, הושלם ברובו באותה שנה. המטרה הייתה שבתחילת אפריל 1914 יוכל המוסד להתחיל לפעול.

היה צורך לבצע הערכות מחדש של העלויות ובסופו של דבר התברר שלא ניתן להשלים את בניית הטכניקום בתקציב הקיים, וצריך היה לפנות שוב לתורמים ולנסות לגייס כסף ממקורות נוספים.

מכל המכשולים שבדרך, הקושי הרציני ביותר היה בעיית שפת ההוראה.

מלחמת השפות

ערך מורחב – מלחמת השפות

עד 1913 היה ברור שהלימודים בתיכון הצמוד לטכניקום, בית הספר הריאלי העברי בחיפה, יהיו בעברית, אך בטכניקום עצמו יילמדו מקצועות בגרמנית בשל מחסור בספרים בעברית, במורים מקצועיים דוברי עברית והיעדרם של מונחים מקצועיים בשפה העברית, שהייתה עדיין בחיתוליה.

הבעיה החלה כשפאול נתן החליט ששפת ההוראה בטכניקום ובתיכון שלידו תהיה גרמנית ולא עברית. הנימוקים לכן היו מעשיים גרידא – מכיוון שמטרת התיכון היא להכשיר תלמידים לטכניקום, מן הראוי שילמדו באותה שפה שבה ימשיכו אחר כך. ההחלטה הכעיסה מאוד את הגופים הציוניים שתרמו להקמת הטכניקום, הן משום שבהתחלה הובטח להם ששפת הלימוד העיקרית בבית הספר התיכון, ואף בחלק מהמקצועות בטכניקום תהיה עברית, והן משום שהשפה העברית המתחדשת הייתה לסמל של גאווה לאומית. גל מחאות והתנגדות שמקורו בגימנסיה הרצליה החל מתפשט ביישוב. הוויכוח בין הצדדים החריף וגרם לד"ר שמריהו לוין, שמונה על ידי חברת "עזרה" למנהל פרויקט הקמת הטכניקום ושתמך בעברית כשפה עיקרית בבית הספר התיכון, להתפטר מתפקידו. לוין נאם במסגרת הקונגרס הציוני ה-11 שנערך ב-1913, בדרישה שההסתדרות הציונית תהיה חייבת לדאוג לחינוך הדור הצעיר בארץ. ב-26 באוקטובר התקיימה ישיבה מכרעת בהנהלת מוסד הטכניקום בברלין לגבי שפת ההוראה. בהחלטה נתקבלה הצעתו של נתן ללמד בגרמנית.

כתוצאה מהחלטה זו התפטרו חברי ההנהלה הציוניים מהנהלת המוסד ובארץ ישראל קמה התנגדות רבה כנגד חברת עזרה, עד כדי כך שהסתדרות המורים הכריזה על חרם נגד הטכניקום והתיכון. למעשה, היה זה אקט סמלי בלבד שכן הטכניקום והתיכון טרם קמו ועדיין לא היו להם מורים.

המחלוקת על השפה הכשילה את הניסיון למצוא תורמים נוספים להמשך הפרויקט, הבנייה הופסקה בשל מחסור בכסף, ונדחתה פתיחת המוסד. כתוצאה מכך פוטרו כל העובדים וגברה העוינות כלפי חברת עזרה בארץ ישראל. לחברה לא נותרה ברירה אלא להיכנע, ובישיבה נוספת שנערכה ב-22 בפברואר 1914 היא נכנעה והודיעה ששפת הלימוד בטכניקום תהיה עברית.

לימים, ב-2008, הוחלט בטכניון לשנות את שפת הלימוד בתוכנית לתואר שני במנהל עסקים מעברית לאנגלית[3], והדבר גרר שוב ביקורת ציבורית שהזכירה את מלחמת השפות[4]. ב-2013 הוחלט בטכניון לחדול מהפעלת התוכנית בשפה האנגלית.

מלחמת העולם הראשונה

אלברט איינשטיין מבקר בטכניון (1923)

יישוב בעיית השפה לא פתר את בעיית התקציב, שהחמירה. ב-17 ביולי 1914 התנהלה ישיבה אחרונה של הדירקטוריון בברלין. בין חברי הנהלת המוסד פרצו ויכוחים פנימיים בנושא, עד שלבסוף חברת עזרה הציעה למכור את הטכניקום במכירה פומבית. מטרתה הסמויה של "עזרה", שהייתה בעלת החוב העיקרית של הטכניקום, הייתה לקנות את המקום בעצמה כדי שלא יפריעו לה עוד בניהולו.

שבועיים אחר כך פרצה מלחמת העולם הראשונה. הדבר איפשר לחברת עזרה (שמושבה בגרמניה, שהייתה בת בריתם של הטורקים) לקנות את הטכניקום כמתוכנן, כי מתחריה לקניית המוסד היו ממדינות ההסכמה שנלחמו בטורקיה. ב-15 במרץ 1915 נמכרו במכירה פומבית נכסי "אגודת הטכניקום", ו"עזרה" רכשה לעצמה את הקרקע והבניינים תמורת 225,000 מרק.

בזמן המלחמה הופסקה הבנייה והעבודה הצטמצמה לשמירה ולתחזוקה של הבניינים והציוד. ב-1917 תפש הצבא הגרמני את הבניינים והשתמש בהם כמכון חיטוי וכבית מטבחיים. באביב אותה שנה בא במקומו הצבא הטורקי, שהפך את הבניין הראשי לבית חולים. באוקטובר 1918 כבשו האנגלים את חיפה והמשיכו להשתמש במבני הטכניקום כבית חולים צבאי.

בתום המלחמה היה מצבה הכלכלי של "עזרה" בכי רע, וההסתדרות הציונית, בעלת ברית של הצד המנצח במלחמה, ניצלה את ההזדמנות וקנתה את הטכניקום מחברת עזרה ב-6 בפברואר 1920.

ד"ר פאול נתן, שהטכניקום היה גולת כותרת למפעל חייו, ושתכנן לעבור בערוב ימיו לחיפה - ראה בעיניים כלות כיצד יריביו משכבר משתלטים על המוסד.

פתיחת הטכניון

מצב הבניינים בשטח הטכניקום היה גרוע. הצבא הבריטי ייעד את המבנים לשמש כבית חולים ואף השתלט על הבאר במקום. רוב המכונות שהיו בין כותלי המוסד נגנבו או נמכרו בתקופת המלחמה. היה צורך דחוף לגייס כסף לתיקונים ולרכישת מכונות מחדש. כמו כן היה צורך לשכנע את האנגלים לפנות את השטח. ד"ר חיים ויצמן היה הרוח החיה בניסיונות לגייס את הכספים הדרושים לשיפוץ הבניינים, להשלמת הבנייה ולרכישת המכונות. התהליך ארך חמש שנים, במהלכן נמצאו הכספים הדרושים לתיקונים, נרכשו מכונות וציוד לימודים, נבחרו המורים והצוות המנהלי למוסד וגובשה תוכנית הלימודים של הטכניקום.

בספטמבר 1924 הוחלט לקבל את הצעתו של חיים נחמן ביאליק ולקרוא לבית הספר הטכני בשם "תכניון" (בנימוק שהמילה "טכני" הגיעה ליוונית מהמלה העברית "תֶּכֶן"). [רק ב-1945 נקבע השם "טכניון"[5]].

ב-1923 ביקר באתר ה"תכניון" אלברט איינשטיין והסכים שנה אחר כך להיות נשיא ועד המוסד.

שיעורי הערב הראשונים החלו ב-14 בדצמבר 1924. בחינות הקבלה התקיימו ב-16 בדצמבר 1924, והלימודים החלו ב-7 בינואר 1925, בקורס הראשון של המחלקה לבנייה וסלילה[6]. טקס הפתיחה הרשמי של ה"תכניון" התקיים בט"ו בשבט, 9 בפברואר 1925[7], 13 שנה מאז הנחת אבן הפינה. בכך היה ה"תכניון" לאוניברסיטה הראשונה שפעלה בארץ ישראל.

רוב הסטודנטים הצטרפו, החל משנת לימודיהם הראשונה, לשורות ההגנה. ב-1929, בפרוץ מאורעות תרפ"ט השתתפו הסטודנטים בהגנה על היישוב העברי בחיפה[8].

ב-1928 הוכר ה"תכניון" כמוסד טכני גבוה, ולאחר הבחינות ב-27 בפברואר 1929, קיבלו 16 סטודנטים תעודת מהנדס.

כשנפתח היה שטח ה"תכניון" 46 דונם. היו בו שבעה מבנים, והלימודים התרכזו באחד מהם. סגל המוסד מנה אז שישה מורים, ולמדו בו שישה-עשר תלמידים בשתי מחלקות: ארכיטקטורה והנדסה אזרחית. בשנים הראשונות התמודדו מנהלי המוסד עם בעיות שונות, כשהעיקרית - מחסור בכספים.

מראשית הלימודים ועד ימינו

הטכניון, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937
בניין הפקולטה להנדסה אווירונאוטית, 1956
בניין צ'רצ'יל והספרייה המרכזית בעת בנייתם, 1964

שלמה קפלנסקי, שניהל את הטכניון במשך 19 שנים, הקים בשנות ה-30 פקולטות ללימוד הנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסה כימית. בתקופה זו צמח הטכניון וקלט מדענים רבים שברחו מאימי השלטון הנאצי בגרמניה.

בשנת 1935 הוקמה הפקולטה להנדסת מכונות, לאחר שתחום הנדסת המכונות פוצל מהפקולטה לטכנולוגיה. בשנת 1938 ייסד פרנץ אולנדורף את המחלקה להנדסת חשמל, והוא היה דקאן הראשון של הפקולטה. הפקולטה הוקמה בשנת 1947, לאחר שתחום הנדסת החשמל פוצל מהפקולטה לטכנולוגיה.

מפנה חשוב בתולדות הטכניון חל בשנות ה-50: המוסד ניתק מהגופים הציוניים, הפך למוסד עצמאי, ושמו שונה ל"טכניון – מכון טכנולוגי לישראל" – שמו עד היום. באותן השנים לאחר תקופה של פיתוח וביסוס, קיבלו מחלקות המדע הבסיסי בטכניון, שכללו את מחלקות הכימיה, הפיזיקה והמתמטיקה, מעמד של פקולטות. וכן הוקמו הפקולטות להנדסת תעשייה וניהול, הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, והנדסה כימית.

בשנת 1950 הוקמו הפקולטה למתמטיקה והפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. בשנת 1952 הוקמה הפקולטה לפיזיקה בשנת 1954 הוקמה הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל כמחלקה להנדסה אווירנאוטית, לאחר שפרופסור סידני גולדשטיין שכנע את נשיא הטכניון בזמנו יעקב דורי ואת ראש הממשלה דוד בן-גוריון בחשיבותה. באותה השנה הוטלה על פרופ' דוד גינצבורג המשימה לפתח את המחלקה לכימיה בטכניון שכללה מספר חוקרים בתחומי הכימיה האנליטית והפיזיקלית, והוקמה הפקולטה לכימיה. בשנת 1953 הוקמה המחלקה להנדסה כימית בפקולטה לכימיה תעשייתית. בשנת 1962 המחלקה הופרדה מהפקולטה והפכה ליחידה אקדמית העומדת בפני עצמה – הפקולטה להנדסה כימית.

תחומי המחקר התרחבו, ונפתחו הפקולטות ללימוד ביולוגיה, הנדסה חקלאית, הנדסת מזון, הנדסת חומרים, הנדסת תעשייה וניהול והפקולטה לחינוך טכנולוגי, ונפתחה מחלקה נפרדת נוספת ללימודים הומניסטיים ואמנויות. מפאת צפיפות הבנייה שהקיפה את הטכניון לא ניתן היה להרחיבו במקומו, והיה הכרח לעבור לקמפוס אחר. המעבר לקמפוס החדש בנווה שאנן היה הדרגתי וארך כ-25 שנה. הפקולטה לארכיטקטורה הייתה האחרונה שעברה מהקמפוס בהדר הכרמל לזה שבנווה שאנן. הקמפוס החדש תוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר קליין[9], בעזרת תוכניות קודמות שערך האדריכל הברזילאי הנודע אוסקר נימאייר בעת שהותו בארץ. את מבני הקמפוס תכננו לאורך השנים אדריכלים שונים, בהתאמה לתוכנית הכללית.

את הפקולטה לפיזיקה הקים נתן רוזן, פיזיקאי בעל שם ששיתף פעולה עם אלברט איינשטיין בכתיבת המאמר על פרדוקס EPR. בשנות ה-60 נפתחו בטכניון הפקולטות לרפואה ולמדעי המחשב, ושיטת הלימוד הישנה הוחלפה בשיטת הצבירה. מספר הסטודנטים עלה ליותר מ-7,000.

בשנת 1969 הוקמו הפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה להנדסה ביורפואית והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט. ובשנת 1971 התמזגה הפקולטה לרפואה עם הטכניון והוקמה הפקולטה לביולוגיה.

עם מעבר הפקולטה לארכיטקטורה לקריית הטכניון, הוקם בבניין ההיסטורי בהדר ה"טכנודע" – המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה. הבניין שוקם ושומר בהתאם לתוכניות המקוריות של ברוולד. במשך שנים רבות, עד לפתיחת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היה הטכניון המוסד היחיד בישראל שהכשיר מהנדסים.

בשנת 1976 הוקם המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית בע"מ[10], מיסודם של הטכניון וחברת נמלי ישראל (בזמנו: "רשות הנמלים"). מכון זה, היחיד מסוגו בארץ, נחשב הסמכות העליונה בכל הנוגע למחקרי הנדסה ימית בארץ (הנדסת חופים ונמלים, השפעת מתקני התפלה על הסביבה החופית והימית ועוד).

בשנת 1990 התמנה לנשיא הטכניון פרופסור זאב תדמור, שהיה בוגר הטכניון הראשון שמונה כנשיאו של המוסד. בשנת 1992 הוקמה הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. בשנת 1994 הוקמה הפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

הטכניון חבר בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו[11].

בשנת 2002 הוקמה הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, מאיחוד של שתי פקולטות ותיקות בטכניון, הנדסה אזרחית והנדסה חקלאית.

הטכניון הסמיך קרוב ל-80,000 בוגרים מיום הקמתו ועד תום העשור הראשון של המאה ה-21. נכון לשנת 2011, לומדים בטכניון 12,832 סטודנטים לכל התארים, מתוכם 8,982 לתואר ראשון, 2,895 לתואר שני ו-934 לתואר שלישי, ועוד 21 ללימודי תעודה. נשים מהוות כ-40% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון.

הישגים בולטים של הטכניון

בול "הטכניון חיפה"
תאריך ההופעה: 1956
מעצב: ג. המורי

קריית הטכניון

הבניין על שם סגו – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

קמפוס הטכניון מכונה קריית הטכניון. הוא משתרע על פני 1,325 דונם, בין שכונת נווה שאנן לבין העיר נשר. מיקום הקמפוס נבחר על ידי דוד בן-גוריון, ואבן הפינה הונחה בשנת 1953[17].

קריית הטכניון כוללת מבני מעונות לסטודנטים ולסגל זוטר (ישנם מעונות ליחידים, לזוגות ולמשפחות עם ילדים), שבהם יותר מ-4,500 מיטות. בקרית הטכניון כתשעים בניינים, ביניהם 18 פקולטות ומחלקות. בקמפוס גם מרכז ספורט, בית קולנוע, בית כנסת, מרכז מבקרים, אכסניה, מועדוני תרבות, בית סטודנט, סניף בנק, חנויות, קפיטריות ומסעדות, גני ילדים ומרפאה. כמו כן במתחם גן אקולוגי, מגרשי ספורט אולימפיים, אמפיתיאטרון וטיילת ובה "אובליסק הטכניון", פרי תכנונו של האדריכל סנטיאגו קלטרווה, ושתי תחנות של הרכבלית: תחנת "טכניון מרכז" - לעליית וירידת נוסעים, ותחנת "טכניון אלונים" - כתחנת תפעול ובקרה בלבד.

הפקולטה לרפואה נמצאת מחוץ לקריית הטכניון, בשכונת בת גלים, סמוך למרכז הרפואי רמב"ם.

יחידות אקדמיות

בטכניון 18 פקולטות ומחלקות המעניקות תואר ראשון, שני ושלישי במבחר מסלולי לימודים.

פקולטות

מבנה בית הכנסת "אוהל אהרון" בטכניון, בתכנון האדריכל פרופ' אהרון קשטן. המבנה נבנה בתרומתו של הפילנתרופ היהודי-אמריקאי לודוויג יסלזון ונקרא על שם אחיו אהרון
הבניין על שם רפפורט - הפקולטה לרפואה
אובליסק הטכניון במרכז הטכניון, בתכנונו של סנטיאגו קלטרווה
בניין הפקולטה למתמטיקה

מחלקות

יחידות מחקר נוספות

אמנויות

ערך מורחב – תיאטרון הטכניון

רכבלית

ערך מורחב – רכבלית
תחנה הרכבלית העליונה בטכניון, אפריל 2021
מבט מלמעלה על תחנה הרכבלית העליונה בטכניון, אפריל 2021

באפריל 2022 נפתחו בטכניון שתי התחנות של "הרכבלית", רכבל אשר מקשר בין מרכזית המפרץ לטכניון ולאוניברסיטת חיפה. תחנה D (טכניון מרכז) נמצאת ליד בניין דנציגר ותחנה E (טכניון עליון) אשר נמצאת ליד בניין קנדה. תחנת טכניון עליון תהיה בתחילה תחנה תפעולית בלבד והיא לא תשרת נוסעים. בתחנה E נמצא הדיפו של המערכת.

נשיאי הטכניון

בניין הנדסת חשמל ואולמן, ברקע שכונת נווה שאנן ומפרץ חיפה, אפריל 2021
תמונה שם תקופת כהונה הערות
ארתור בלוק 1924–1925
מרדכי (מקס) הקר 1925–1927
שמואל יוסף פבזנר 1927–1929 (ניהול הצד האדמיניסטרטיבי)
פרופ' אהרן צ'רניבסקי 1927–1929 (ניהול הצד האקדמי)
פרופ' יוסף ברויר 1930–1931
ד"ר שלמה קפלנסקי 1931–1950
יעקב דורי 1951–1965 רב-אלוף במילואים
אלכסנדר גולדברג 1965–1973
עמוס חורב 1973–1982 אלוף במילואים

בתקופתו הוקם המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית

פרופ' יוסף זינגר 1982–1986
ד"ר מקס רייס 1986–1990
פרופ' זאב תדמור 1990–1998
עמוס לפידות 1998–2001 אלוף במילואים
פרופ' יצחק אפלויג 2001–2009
פרופ' פרץ לביא 2009 - 2019
פרופ' אורי סיון 2019 - ואילך
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
תעלת הגלים בבנין הידראוליקה - המכון לחקר הנדסה ימית

הקורטוריון

חבר הנאמנים של הטכניון, הנקרא גם "הקורטוריון", הוא הגוף בעל הסמכות העליונה במכון. בתחום אחריותו החלטות תקציביות, מינוי בעלי תפקידים בהנהלה הבכירה, תיאום פעולות של אגודות דורשי הטכניון בישראל ובחו"ל, פיקוח והכל בהתאם לחוקת טכניון. בקורטוריון יושבים אנשי ציבור מארץ ומחו"ל.

הקורטוריון מתכנס אחת לשנה בישראל למושב בן שבוע, במהלך חודש יוני. במסגרת אירועי הכינוס מחולקים מדי שנה תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון.

הקורטוריון הראשון של הטכניון נבחר ב-5 במרץ 1908. בין נציגיו היו דוד ויסוצקי ממוסקבה ואשר גינצבורג (אחד העם) מלונדון כנציגי חברת ויסוצקי, נציגי "עזרה" וד"ר שמריהו לוין[52].

יושב הראש הנוכחי של הקורטוריון הוא לואורנס ג'אקייר מארצות הברית, יו"ר לשם כבוד של הקורטוריון הוא עוזיה גליל. משנת 1990 עד 2003 יו"ר הקורטוריון היה איש עסקים ופילנתרופ יהודי אמריקאי הנרי טאוב, שעל שמו קרוי בניין פקולטה למדעי מחשב.

אגודות דורשי הטכניון

אגודת דורשי הטכניון הראשונה הוקמה על ידי אלברט איינשטיין, בשנת 1923.

היום אגודות דורשי הטכניון קיימות ב-16 מדינות.

אגודות דורשי הטכניון בישראל ובעולם דואגות לגיוס מקורות כספיים לצורך מימון פעילויות המחקר המתקיימות בטכניון, ולצורך סיוע לסטודנטים בצורת מלגות וכו'. אחת האגודות המשמעותיות בתרומתה לטכניון היא אגודת דורשי הטכניון של ארצות הברית (ATS). יו"ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, נכון ל-2016, הוא אלוף (מיל.) עמוס חורב.

רב בית הכנסת בטכניון

בשנים 1976–1980 כיהן בתפקיד הרב פרופסור אהרן שאר-ישוב. בשנים 1980–2013 כיהן בתפקיד הרב ד"ר אליהו רחמים זייני. ב-2013 נבחר לתפקיד הרב ד"ר אלעד דוקוב.

מערך ספריות הטכניון

ערכים מורחבים – מערך ספריות הטכניון, הספרייה המרכזית ע"ש אלישר

מערך ספריות הטכניון מורכב מהספרייה המרכזית ע"ש אלישר ומספריות מחקר בבנייני הפקולטות השונות. הספרייה המרכזית מהווה את הסמכות המקצועית הקובעת מדיניות, נהלים והנחיות עבודה לכלל הספריות בטכניון והיא מספקת תשתית לפעילויות המקצועיות עבורן. ספריות המחקר מתמקדות בצורכי המידע של הסטודנטים וחברי הסגל בפקולטות.

קשרים ומיזמים בינלאומיים

קשרים בינלאומיים

הטכניון חבר במספר בריתות ואגודות בינלאומיות :

מיזמים בינלאומיים

  • בשנת 2012 זכה הטכניון ביחד עם אוניברסיטת קורנל במכרז להקמת קמפוס טכנולוגי באי רוזוולט בניו יורק. שם הקמפוס, שבנייתו הסתיימה בספטמבר 2017 הוא "Cornell Tech". המכון מקדם יזמות, מיסחור ותרגום של רעיונות ליישומים ואינו פועל במודל של פקולטות או דיסציפלינות אלא בשלושה מרכזים אינטר-דיסציפלינריים[54].
  • ב-18 בדצמבר 2017 נחנך בסין מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT), פרי שותפות בין קרן לי קה שינג, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שאנטואו והטכניון[55].

אותות הוקרה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Carl Alpert, Technion: the story of Israel's Institute of Technology, New York, Haifa, 1982

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 לפי לוח 3 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (20192020)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
  3. ^ עפרי אילני, בטכניון ילמדו מינהל עסקים רק באנגלית, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2008
  4. ^ גילי גוראל‏, מלחמת השפות – גרסת 2.0, באתר וואלה!‏, 19 באוגוסט 2008.
  5. ^ סמדר ברק, "לתולדות שמו של הטכניון", לשוננו לעם, מחזור נא–נב, חוברת א', התש"ס–התשס"א.
  6. ^ נחום לוין, מאבק הראשונים על ייעוד הטכניון, תל אביב, 1964, עמ' 7
  7. ^ הפתיחה הרשמית של התכניון, דואר היום, 9 בפברואר 1925, המשך
  8. ^ נחום לוין, מאבק הראשונים על ייעוד הטכניון, תל אביב, 1964, עמ' 15
  9. ^ "קליין, אלכסנדר", בתוך: אליעזר פרנקל, כרונולוגיה: תולדות האמנות: אדריכלות, עיצוב, פיסול, ציור, תל אביב: הסדנא לעיצוב ואדריכלות, 1993, פרק 16: אמני ישראל 1930-39, עמ' 615, באתר sadnafrenkel‏
  10. ^ אתר המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית, באתר https://www.cameri-eng.com
  11. ^ מוסדות להשכלה גבוהה החברים בארגון האוניברסיטאות הבינלאומי
  12. ^ שי זמיר ואביאל מגנזי, הישראלי פרופ' דן שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה, באתר ynet, 5 באוקטובר 2011
  13. ^ הודעה לעיתונות באתר הטכניון
  14. ^ פורסם דירוג שנחאי החדש: מדעי המחשב בטכניון – במקום ה-15 מתוך 500 אוניברסיטאות מובילות בעולם, באתר הטכניון
  15. ^ הטכניון, ‏מנהלים חברות טכנולוגיות בשווי מיליארד דולר ויותר. הטכניון במקום השביעי בעולם – והיחיד מחוץ לארצות הברית בעשר הראשונות, באתר "הידען", 8 בספטמבר 2013
  16. ^ הטכניון – במקום השמיני בעולם בהנדסת אווירונוטיקה, הטכניון, 2 ביולי 2017
  17. ^ קטלוג הטכניון, עמ' 10(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  18. ^ אתר הפקולטה הנדסת אווירונאוטיקה וחלל
  19. ^ אתר הפקולטה להנדסה אזרחית
  20. ^ אתר הפקולטה להנדסת הסביבה(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  21. ^ אתר הפקולטה לארכיטקטורה
  22. ^ אתר הפקולטה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון
  23. ^ אתר הפקולטה לביולוגיה
  24. ^ אתר הפקולטה(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  25. ^ אתר הפקולטה להנדסה ביורפואית
  26. ^ אתר הפקולטה להנדסת חשמל
  27. ^ אתר הפקולטה לכימיה
  28. ^ אתר הפקולטה להנדסה כימית
  29. ^ אתר הפקולטה למדעי המחשב
  30. ^ אתר הפקולטה להנדסת מכונות
  31. ^ אתר הפקולטה הפקולטה למתמטיקה
  32. ^ אתר הפקולטה לפיזיקה
  33. ^ אתר הפקולטה לרפואה
  34. ^ אתר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול
  35. ^ אתר הפקולטה לחינוך, למדע וטכנולוגיה
  36. ^ אתר המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות
  37. ^ אתר היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ
  38. ^ [WWW.CAMERI-ENG.COM אתר המכון]
  39. ^ אתר המכון לננוטכנולוגיה(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  40. ^ אתר המכון למצב מוצק(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  41. ^ אתר מכון המתכות הישראלי
  42. ^ אתר המכון לחקר החלל
  43. ^ אתר המכון לחקר המים
  44. ^ אתר המכון לחקר לחקר התחבורה(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  45. ^ אתר המכון לחקר הבנייה
  46. ^ אתר המכון למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה
  47. ^ אתר המכון למדעי החיים וההנדסה
  48. ^ אתר המכון לחקר העיר והאזור
  49. ^ אתר המכון למחקר ופיתוח בארכיטקטורה(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  50. ^ אתר מרכז היזמות והחדשנות t-hub
  51. ^ אתר המכון למורשת הארכיטקטורה בישראל
  52. ^ הקמת הקורטוריון והשגת תרומות ראשונות(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  53. ^ Technion joins EuroTech Universities Alliance Technion Retrieved 7 November 2018
  54. ^ הטכניון חוגג את פתיחת קמפוס קורנל טק בניו יורק, באתר הטכניון, 14 בספטמבר 2017
  55. ^ חגיגת חנוכה: הטכניון חנך את האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין, באתר הטכניון, 18 בדצמבר 2017


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34678846הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל