פריצת מחנה עתלית
 | ||||||||||||||
| צריפי העצירים המשוחזרים במחנה המעצר בעתלית, כיום המוזיאון הלאומי למורשת ההעפלה על שם משה סנה | ||||||||||||||
| מערכה: תנועת המרי העברי | ||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 9 באוקטובר 1945 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מחנה המעצר בעתלית, ישראל | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון ישראלי | |||||||||||||
| ||||||||||||||
פריצת מחנה עתלית היה המבצע הראשון של תנועת המרי העברי.
רקע
בעקבות חטיפה אלימה של עולים, שהעפילו רגלית מסוריה ולבנון והשתכנו בכפר גלעדי שבצפון הארץ, על ידי הבריטים וכוונתם להסגיר אותם חזרה לארצם, שם צפוי היה להם גזר דין מוות, הוחלט כי יש לפרוץ את מחנה המעצר בעתלית ולחלצם ממנו, למרות קרבתו לבסיסי צבא בריטים גדולים והעדר דרכי תחבורה בטוחות לפיזור המעפילים. יומיים לפני המבצע הסתננה למחנה חוליית פלמ"חאים, אשר שימשו כמדריכי אימון גופני וג'ודו בפלמ"ח, במסווה של מורים, במטרה לארגן את המעפילים ולהשתלט על הזקיפים הרבים ששמרו על המחנה[1].
מהלך המבצע
ב-9באוקטובר 1945 נע בחשאי כוח מן הגדוד הראשון של הפלמ"ח, שקבל הוראה מהמוסד לעליה ב דווידקה נמרי שאול אביגור בהוראת בן-גוריון.כל נתיב הבריחה ותנועת הכוחות תוכנן על ידי דווידקה ששהה בבית אורן יומיים קודם למבצע. עליו פיקד המג"ד, נחום שריג, מבית אורן למחנה עתלית. הכוח פרץ למחנה בפעולה משולבת משלושה כיוונים, כאשר על הכוחות הפורצים פיקדו נחמיה שיין[2] וסגן מפקד הגדוד,יצחק רבין[3] ומיכה פרי מדריך קרב מגע, ושיחרר 208 האסירים. בזמן שקבוצה אחרת של פלמ"חאים שמרו על בסיסי הצבא הבריטי הצמודים, נלקחו האסירים ברכב וברגל ובמהלך הלילה חצו את הכרמל, במעלה נחל אורן, דרך עספיא, נחל נחש והגיעו עם שחר ליגור[4]. התכוונו לפזרם בין יישובי הסביבה אלא שבואה של המשטרה הבריטית עיכב את הפיזור. בניגוד לטענה הרווחת, הרי שביגור לא השיבו המעפילים או הישראלים, לשאלות הבריטים במשפט "יהודי מארץ ישראל" (השיטה בה השתמשו על חוף ניצנים בעת הורדת המעפילים מספינת שבתאי לוזינסקי). הקיבוץ נחסם מכל עבריו על ידי מכונות חקלאיות, כאלף מתושבי חיפה והישובים הסמוכים מלאו את הקיבוץ, והבריטים ויתרו ולא נכנסו אליו ולא נוצר כל מגע בינם לבין המעפילים או אנשי הישוב[5]. המעפילים הוסתרו בבתי החברים ביגור, ואחר כך פוזרו ברחבי הארץ.
על המבצע הזה ושיתוף הפעולה של קיבוץ יגור כתב יורם טהרלב את שירו "צל ומי באר", שאותו ביצעו הדודאים והפרברים. שמו של אחד הנחלים היורדים מהכרמל ליגור הוחלף מנחל נחש לנחל מעפילים על שם מבצע זה על פי החלטת ועדת השמות הממשלתית.
לקריאה נוספת
- מאיר פעיל, אברהם זהר ועזריאל רונן, פלמ"ח: פלוגות המחץ של ה"הגנה", 1949-1941, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון ועמותת גלילי, 2008.
קישורים חיצוניים
- הפריצה למחנה המעצר בעתלית, באתר מרכז מידע פלמ"ח.
- תהילה עופר, כך סייעו 'מורים לעברית' לרבין לפרוץ אל מחנה עתלית, מעריב, 8 בדצמבר 1985.
- קרני עם-עד, איפה היית ב-10 באוקטובר 1945?, "הקיבוץ", 4 במרץ 2004.
הערות שוליים
- ^ תהילה עופר, כך סייעו 'מורים לעברית' לרבין לפרוץ אל מחנה עתלית, מעריב, 8 בדצמבר 1985.
- ^ קרני עם-עד, איפה היית ב-10 באוקטובר 1945?, "הקיבוץ", 04.03.2004.
- ^ מאיר פעיל, עתלית ואנטבה : המחתרת והצבא - מעצבי דמותו ופעילותו של יצחק רבין, עת-מול : עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, מאי 1998, גיליון כ"ג 4 (138), כפי שהועלה באתר מט"ח.
- ^ אהרון קליין, איש המבצעים, סיפורו של מייק הררי, מפקד היחידה המבצעית של המוסד, כתר ספרים, 2014, עמוד 122.
- ^ ראיון של עפר גביש עם דר' מרדכי נאור 13.8.2014
