ישראל גלילי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל גלילי
ישראל גלילי, 1955
ישראל גלילי, 1955
לידה 10 בפברואר 1911
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית בראילוב, האימפריה הרוסית
פטירה 8 בפברואר 1986 (בגיל 74)
ישראלישראל נען, ישראל
תאריך עלייה 1914
מקום קבורה בית העלמין, קיבוץ נען
סיעה מפ"ם, אחדות העבודה - פועלי ציון, המערך, עבודה
שר ההסברה ה־1
5 ביוני 196717 במרץ 1969
(שנה ו־40 שבועות)
תחת ראשי הממשלה לוי אשכול ויגאל אלון
שמעון פרס (ב-1974)
שר בלי תיק
12 בינואר 19665 ביוני 1967
(שנה ו־20 שבועות)
תחת ראש הממשלה לוי אשכול
17 במרץ 196920 ביוני 1977
(8 שנים ו־13 שבועות)
תחת ראשי הממשלה גולדה מאיר, יצחק רבין
חבר הכנסת
14 בפברואר 194920 באוגוסט 1951
(שנתיים ו־26 שבועות)
15 באוגוסט 195513 ביוני 1977
(21 שנים)
כנסות 1, 3 - 8
תפקידים בולטים
ישראל גלילי ודוד כהן בטקס למלאת 25 שנה לנוער העובד

ישראל גלילי (10 בפברואר 19118 בפברואר 1986) היה ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ישראל גלילי בצעירותו, בחולצת התנועה של הנוער העובד

ביוגרפיה

ישראל גלילי נולד בשם ישראל בֶּרְצֶ'נְקוֹ, בבראילוב שבחבל פודוליה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). בשנת 1914, בהיותו בן שלוש, עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב שם למד ישראל בבית הספר העממי. לאחר מכן למד את מקצוע הדפוס.

בשנת 1924 נמנה עם מייסדי תנועת הנוער "הנוער העובד" ואף היה המזכיר הראשון של התנועה, ובשנת 1930 נמנה עם מייסדיו של קיבוץ נען, שבו היה חבר עד יום מותו.

בשנת 1927 התגייס ל"הגנה" ופתח בקריירה צבאית. ב-1935 מונה לחבר מרכז ההגנה, ומאוחר יותר הפך לממונה על הרכש והחימוש.

ב-1939 נאסרו חברי ההגנה על ידי הבריטים בכלא עכו. במהלך מאסרם, התגנב גלילי לכלא בתחפושת של שרברב, כדי להניא את האסירים ממחשבות בריחה.[1]

בתקופת מלחמת העולם השנייה השתתף בהכנות לפלישה גרמנית לארץ. בתקופת פעולתה של תנועת המרי העברי, שהייתה ארגון גג של המחתרות היהודיות בארץ ישראל, כיהן גלילי יחד עם משה סנה כנציג "ההגנה" בהנהגת התנועה. בשנת 1947 התמנה לראש המפקדה הארצית של הארגון (רמ"א).

בראשית מלחמת העצמאות, לפני הכרזת המדינה, עסק בארגון והקמת שירות האוויר, שהפך לחיל האוויר, וכן בהקמתם של השירותים שהפכו לאחר מכן לחילות השריון, הים והתותחנים. ב-3 במאי 1948 ביטל דוד בן-גוריון את תפקיד הרמ"א. ראשי האגפים במטה הכללי של ההגנה הציגו לדוד בן-גוריון אולטימטום בדרישה להחזיר את גלילי לתפקידו. פרשה זו מכונה "מרד הגנרלים". בן-גוריון הסכים להחזירו לתפקידו עד אשר מנהלת העם (הגוף המבצע העליון של היישוב בתקופה שבין החלטת האו"ם לבין הכרזת המדינה) תקבע נהלים לניהול המלחמה ותקנים למפקדיה.

ערב הכרזת המדינה השתתף גלילי בישיבת מנהלת העם שדנה בשאלה האם להכריז על הקמת המדינה. ביוני 1948 ניהל גלילי את המשא ומתן עם האצ"ל והלח"י על צירופם לצה"ל. גלילי ניהל את המשא ומתן עם מנחם בגין על גורל אוניית הנשק אלטלנה. שנים לאחר-מכן, ציין שמעון פרס, בעניין זה, ש"היה מי שהטעה את בן-גוריון. הוא היה ישר כסרגל ופעל לפי ההנחיות של גלילי". בן-גוריון, בריאיון לאחר מכן, סירב להתייחס לאפשרות שקיבל מידע לא-נכון מגלילי.[2] גלילי גם עסק ברכש נשק מחו"ל. עם הקמתו הרשמית של צה"ל השתתף גלילי, יחד עם בן-גוריון, בהשבעת סגל הפיקוד העליון של צה"ל.

בכנסת היה חבר מהכנסת הראשונה ועד הכנסת השמינית (עם הפסקה בכנסת השנייה) – בתחילה מטעם מפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת) ומאוחר יותר מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון והמערך. במהלך כהונת הכנסת הראשונה הוא ניהל משא ומתן מטעם מפ"ם על כניסה לממשלה, אולם הדבר לא יצא אל הפועל.[3] בממשלה ה-13 שימש כשר האחראי על מרכז ההסברה בימי מלחמת ששת הימים, ומספר פעמים לאורך העשור כשר בלי תיק (בממשלה ה-13 עד לממשלה ה-17). עם זאת, מעמדו והשפעתו היו רבים מהמקובל לשר בלי תיק. הוא היה מהמשפיעים ביותר על לוי אשכול[4] ונחשב גם אחד השרים המקורבים לגולדה מאיר עת כיהנה כראש ממשלה, לחבר קבוע ב"מטבחון" ולכותב הנאומים שלה. כמו כן שימש כחבר ועדת החוץ והביטחון ויושב ראש ועדת שרים לענייני התיישבות. היה ממצדדי תנועת ההתנחלות - מסמך גלילי ומיוזמי הקמת חבל ימית.[5]

בשנת 1963 התאבד בנו, יונתן. בעקבות מותו יצא הספר "יונתן גלילי, אביב קצר" - אוסף ממכתביו. בשנת 1986 נפטר גלילי. הוא הותיר אחריו אישה ובן - שלמה, אביה של אשת התקשורת עינב גלילי. אחותו של גלילי, אסתר ברצ'נקו שאול היא סבתו של הבמאי דרור שאול שכתב וביים את הסרטים מבצע סבתא, על פי סיפור לווייתה, ואדמה משוגעת.

בשנת 1982 יזם גלילי את הקמת המרכז לחקר כוח המגן ברמת-אפעל, שלאחר פטירתו נקרא על שמו.[6]

מכתביו

  • ישראל גלילי בבסיס צה"ל בסיני משתתף בתוכנית "קלידוסקופ" עם חיים יבין מהטלוויזיה הישראלית.
    ישראל גלילי בבסיס צה"ל בסיני משתתף בתוכנית "קלידוסקופ" עם חיים יבין מהטלוויזיה הישראלית.
    במוקדי עשיה והכרעה / מנאומיו ומסותיו של ישראל גלילי / ערך שלמה דרך, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1987
  • טעם המערכה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1987
  • אל ועל: איגרות ודמויות, אפעל: מרכז ישראל גלילי - יד טבנקין, 1990

לקריאה נוספת

  • אורה ערמוני, חבר ואיש סוד: שיחות עם סיני. הוצאת הקיבוץ המאוחד ויד טבנקין, 2008
  • עמוס שיפריס, ישראל גלילי: שומר המסד ונוטה הקו. הוצאת יד טבנקין, 2010
  • דני הדרי, ישראל גלילי: סמכות ללא תואר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אניטה שפירא, אביב חלדו, עמ' 161.
  2. ^ שלמה נקדימון, "אלטלנה" עמ' 471-470
  3. ^ המו"מ להרחבת הממשלה התקדם צעד נוסף, מעריב, 1 בפברואר 1950
  4. ^ הבר, היום תפרוץ מלחמה זכרונותיו של תא"ל ישראל ליאור. עידנים/ידיעות 1987. עמ' 119–120: "ראש וראשון ליועצים ולאנשים הקרובים בלשכת רה"מ היה השר ישראל גלילי...עצם ישיבתו בלשכת רה"מ, בקרבת רה"מ, הייתה לתועלת רבה לאשכול".
  5. ^ מפ"ם קובלת על פעולות ועדת השרים להתיישבות, דבר, 6 בנובמבר 1975
  6. ^ אסנת שירן, "חצי יובל להקמת המרכז לחקר כוח המגן מייסודו של ישראל גלילי", בתוך: ניר מן (עורך), עלי זית וחרב: קו התלם, יא, ירושלים: כרמל והמרכז לחקר כוח המגן מייסודו של ישראל גלילי, 2011, עמ' 272-265


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0