אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | דוד תדהר |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | אנציקלופדיה |
| הוצאה | |
| הוצאה | ספרית ראשונים |
| תאריך הוצאה | 1947–1971 |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 19 |
אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו היא אנציקלופדיה בעריכתו של דוד תדהר המונה 19 כרכים ובהם 6,000 ערכים, המכילים חומר ביוגרפי על אודות אישים יהודים שסייעו בבניית ארץ ישראל למן המחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך. הכרך הראשון פורסם ב-1947 והחומר אליו נאסף מספר שנים קודם לכך. הכרכים יצאו בערך אחד לשנה מאז 1947.
מטרתו של תדהר בכתיבת האנציקלופדיה הייתה איסוף חומר ביוגרפי על חלוצי היישוב ולהספיק לכתוב את החומר בטרם יילכו לעולמם. תדהר שלח אלפי שאלונים לצאצאי האנשים אשר הוגדרו על ידיו "חלוצי הישוב ובוניו" וביקש פרטים עליהם ועל מעשיהם. בנוסף לכך, ליקט פרטים על האישים לפי הכתובות על מצבות בבתי הקברות. תדהר השתמש גם בחומר מחקרי של חוקרים וסופרים אשר סקרו תקופה זו וראיין את "זקני הדור נושאי הזכרונות ועדי ראייה ושמיעה למעשים ולעושים" שהיו עדיין בחיים בעת חיבור ספרו.[1]
תדהר לא המתין לסיום איסוף כל החומר לשם כתיבת האנציקלופדיה והפצתה. הייתה לכך גם סיבה כלכלית: לא היה בידו תקציב מספיק להפקת אנציקלופדיה מלאה בבת אחת. לפיכך, כאשר אסף נתונים מספיקים, כתב את הכרך הראשון וקיבל תרומות ממשפחות האישים עליהם כתב עבור הוצאת הכרך. אישים ידועים נכללו באנציקלופדיה על פי החלטתו של תדהר (ואף זכו לכרך של האנציקלופדיה שבו נכללו ללא תשלום), אולם תדהר היה מוכן לכלול באנציקלופדיה אנשי יישוב אחרים תמורת תשלום מינימלי של 5 לא"י (סכום לא גבוה באותה עת), ומי שסירב לשלם מינימום זה לא נכלל באנציקלופדיה.[2] בראשית הכרך הראשון פרסם קול קורא לקוראים בו ביקש כי יכתבו לו אילו ערכים חסרים. כמו כן הפציר בבני משפחה, שלדעתם אחד מבני משפחתם שייך לחלוצי היישוב ובוניו ושמו לא הופיע באנציקלופדיה, כי יפנו אליו וימסרו מידע. לאחר שהפיץ את הכרך הראשון, המשיך באותה שיטה, פנה לאיסוף נתונים נוספים, אסף תרומות והוציא לאור כרכים נוספים, אשר כללו גם עדכון ערכים קיימים. בכל כרך, החל מהכרך השני, יש מבוא המתאר את החידושים מאז הסתיימה כתיבת הכרך הקודם ועד למועד פרסום הכרך החדש. כתוצאה מכך, האנציקלופדיה אינה מסודרת לפי סדר, לא אלפביתי ולא כרונולוגי. כדי למצוא ערך מסוים באנציקלופדיה יש להיעזר במפתחות, הפזורים בסופי כרכים אחדים, כאשר המפתח המפורט ביותר נמצא בכרך ה-19 והאחרון.
בנוסף למפתוח כרונולוגי ואלפביתי קיים גם מיפתוח לפי קבוצות, למשל: ביל"ויים, בנקאים, בעלי תעשייה, חוקרים ואנשי מדע, מורים ומחנכים, מייסדי מושבות וחקלאים, מייסדי תל אביב, סופרים ועיתונאים, עורכי דין, עסקני היישוב הישן, פקידי הברון, פקידי ממשלה (הכוונה לממשלה העות'מאנית והבריטית בארץ ישראל ומאוחר יותר - ממשלת ישראל), רבנים, רופאים, שופטים, אמנים, אנשי השומר, אנשי ניל"י, ראשי עיריות ומועצות ועוד.
העיתונות הישראלית עשתה בזמנו שימוש נרחב באנציקלופדיה כמקור לביוגרפיות, ובפרט לנקרולוגים (סקירה ביוגרפית עם מותו של אדם) – פעמים רבות תוך ציטוט קטעים שלמים ממנה – וללא מתן קרדיט למקור.[3]
קישורים חיצוניים
- האנציקלופדיה בשלמותה במהדורת אינטרנט באתר טורו קולג'
- ג. קרסל, אנציקלופדיות: ה., דבר, טורים 7–8, 30 ביולי 1947
- אברהם ברוידס, עם חלוצי הישוב, דבר, 2 בינואר 1948
- א. בן-יעקב, בשדה ספר: אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, הד-המזרח, 4 בפברואר 1949, המשך
- א. ב., אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו: כרך שלישי, הד-המזרח, 13 במאי 1949, המשך
- אברהם ברוידס, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, דבר, 27 במאי 1949
- אפרים ת., אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, דבר, 26 באוגוסט 1946
- שאול הון, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובניו, דבר, 24 ביוני 1949
- עמנואל בן-גריון, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו (עם צאת הכרך השלישי, תש"ט), דבר, 7 באוקטובר 1949
- מ. אג"ף, שלשה ספרים נפתחים: האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו מאת ד. תדהר, חרות, טור 1, 25 במרץ 1955 (עם צאת כרך ו)
- ג. קרסל, בקרית ספר: ה"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", דבר, טורים 1–2, 20 במאי 1955
- יוחנן פוגרבינסקי, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, חרות, 16 במרץ 1956 (עם צאת כרך ז)
- ג. קרסל, בקרית ספר וסופר: כרך חדש לאנציקלופדיה של תדהר, דבר, טור 1, 1 באפריל 1956
- אורי קיסרי, האנציקלופדיה שאין מצטטים אותה..., מעריב, 25 באפריל 1956
- יוחנן פוגרבינסקי, "אנציקלותדהר", חרות, 15 בפברואר 1957 (עם צאת כרך ח)
- "איך השגת את כל הפרטים האלה?, דבר, 1 במרץ 1957
- ג. קרסל, ספריו האחרונים של תדהר, דבר, 23 ביוני 1961
- ג. קרסל, ספרא וסייפא: תריסר כרכי תדהר, מעריב, 14 בספטמבר 1962
- חלוצי הישוב – כרך 17, דבר, טור 3, 4 בספטמבר 1968
הערות שוליים
- ^ מקור: כרך ראשון, עמ' 13.
- ^ לפי אלי אשד, כולם היו ילדיו: על ירון גולן, 9 ביוני 2007.
- ^ תופעה זו הייתה מוכרת גם בשעתה; ראו דברי אורי קיסרי: אורי קיסרי, האנציקלופדיה שאין מצטטים אותה..., מעריב, 25 באפריל 1956.
31037475אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו