נהלל

נהלל

מושב נהלל
מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	עמק יזרעאל
גובה ממוצע	‎85 מטר
תאריך ייסוד	1921
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	1,573 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎16.4% בשנה
(למפת הכרמל מוגדלת)   נהלל (למפת הכרמל רגילה)   נהלל (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נהלל (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נהלל 32°41′25″N 35°11′48″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	7 מתוך 10
http://www.nahalal.org.il

נהלל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937

נַהֲלָל הוא מושב עובדים בצפון עמק יזרעאל, והוא מושב העובדים הראשון בארץ. משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. שטחו כ-8,700 דונם. במושב 75 משקים חקלאיים.

מקור השם

המושב קרוי על-שם עיר מקראית הנזכרת בספר יהושע בנחלת שבט זבולון: ”וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן”, וכן בספר שופטים: ”זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת-יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל, וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס”.

בתקופת המשנה והתלמוד התקיים בסמוך היישוב מהלול, אשר זוהה על ידי חז"ל עם נהלל המקראית: ”ונהלל - מהלול, ושמרון - סימונייה”. שם זה נשתמר בשמו של הכפר הערבי מעלול שהיה קיים בסמוך למושב עד שננטש במלחמת העצמאות.

היסטוריה

המתיישבים הראשונים של נהלל אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית עלו לארץ ממזרח אירופה. שאיפתם הייתה להתיישב בארץ באופן שיתאים לערכים סוציאליסטים, בהם דגלו, תוך שמירה על פרטיות של הפרט והתא המשפחתי בשונה מהחברה הקיבוצית.

ניסוח העקרונות

רעיון מושב העובדים נהגה לראשונה באופן תאורטי על ידי יצחק וילקנסקי במאמרים שפורסמו בעיתון הפועל הצעיר. בשנת 1919 פרסם אליעזר יפה את חיבורו יסוד מושבי עובדים. בחוברת זו נוסחו לראשונה באופן מעשי עקרונות מושב העובדים בצד תכנון מפורט להקמתו. עקרונות היסוד כפי שנוסחו בחוברת ואשר על פיהם הוקמה נהלל הם:

• קרקע לאומית: מקימי המושב ראו לנגד עיניהם את אדמות הערבים שבכל דור חולקו מחדש בין בני המשפחה וכך הלכו וקטנו עד שנהיה קשה כלכלית להתקיים מהן, לכן הם החליטו שהקרקע תהיה שייכת למוסדות הלאומיים, ניתן יהיה להחכירה למעבד הקרקע בלבד והיא תעבור מדור לדור מבלי אפשרות לחלקה.

• עבודה עצמית: על מנת למנוע מצב בו נוצר מעמד של פועלים ומעמד של מעסיקים נקבע כי אסור להעסיק עובדים חיצוניים במשק החקלאי. מאוחר יותר כאשר הוקמה מעברה בסמוך לנהלל ונוצר צורך למצוא מקומות תעסוקה עבור תושביה שונה סעיף זה.

• משק חקלאי מעורב: נקבע כי בכל משק יהיה מגוון של ענפים חקלאיים וזאת על מנת למנוע תלות בענף אחד ועונתיות.

• ערבות הדדית: חברי המושב יהיו ערבים זה לזה, יתגייסו למפעלים ציבוריים (קניית כלים חקלאיים גדולים לשימוש הכלל לדוגמה), יסייעו זה לזה בעת הצורך ויאפשרו לוועדי המושב השונים שימוש בכספם (מסי אגודה שונים) לתמיכה בחברי מושב בעת צרה.

• קנייה ומכירה משותפת: נקבע כי החקלאים יקנו וימכרו את מוצריהם במשותף.

ההתיישבות

הגרעין הראשוני של חלוצי נהלל הוקם במושבה כנרת בשנת 1919. אל גרעין ראשוני זה נבחרו להצטרף חברים נוספים ממושבות וישובים חקלאיים נוספים כמו רבקה ויהודה גרינקר מיסוד המעלה וביניהם קבוצה שהגיעה מדגניה א' בראשות שמואל דיין. מרביתם של המתיישבים היו כבר בעלי משפחות, חברים במפלגת הפועל הצעיר ובעלי ניסיון חקלאי רב יחסית של כעשר שנים או יותר.

חלוצי נהלל באו למקום ב-ח' באלול ה'תרפ"א (11 בספטמבר 1921). בתחילה התיישבו בגבעה סמוכה לכפר הערבי השכן מעלול ליד תל שמרון גבעה אשר כינוה 'גבעת הכיבוש'. אחד העולים סיפר:

"בח' באלול תרפ"א יצאנו אל המקום הנועד וליד אלון גדול אשר למרגלות הגבעה ... הקמנו אוהל וכאשר באו באותו ערב עוד חברים מצאו כבר נקודת ישוב באוהל הראשון".^{[דרוש מקור]}

מגבעה זו השקיפו הראשונים על השטח הנועד למושבם על ידי הקרן הקיימת. מעיינות ונחלים יצרו ביצות ואיתם גם דגירה של היתוש אנופלס שמעביר את קדחת המלריה. הפחד והאזהרות של המומחים וביניהם גם הלל יפה שהיה מומחה לקדחת ולמלחמה בה, הביא אותם להתגורר זמנית בגבעה. המהנדס יוסף ברויר, תכנן את ייבוש הביצות בנהלל. לפי תוכניתו ולמרות האזהרות, החלו התושבים בעבודות לכריית תעלות שינקזו את מי הביצות ויאפשרו התיישבות במקום המיועד. העבודה נעשתה כולה על ידי המתיישבים עצמם ובעזרת פועלים יהודים. לאחר שהוכשרה האדמה החלו החלוצים לבנות צריפים שבהם התיישבו במקום הקבע.

באזור נקודת ההתיישבות הראשונה שוכן בית הקברות של היישוב, למרגלות תל שמרון.

כיכר בנהלל. מגדל המים הלבן הוקם בשנת 1924

נהלל נבנתה בצורת עיגול, על פי תוכניתו של האדריכל ריכרד קאופמן. מטרת התכנון הייתה לתת מענה לדרישות ביטחוניות ומעשיות אך היא שיקפה בעיקר את הרצון להקים מושב שיושתת על עקרונות השוויון. בצורה זו מרחק כל משק מן המרכז שווה וניתן לחלק את החלקות כך שגודלן יהיה שווה גם כן. בטבעת החיצונית של העיגול הוכשרו החלקות החקלאיות, צריפיהם של החקלאים נבנו בטבעת הקרובה לחלקות אלו ובחלק הפנימי של המעגל נבנו מוסדות הציבור וצריפיהם של עובדי הציבור. המעבר לבתי קבע החל רק ב-1933.

למרות קשייה של התנועה הציונית מצבה של נהלל בשנים הראשונות להקמתה היה טוב יחסית והיא שימשה מודל להקמתם של מושבי עובדים נוספים. בשנת 1923 הקימה חנה מייזל בנהלל את בית ספר חקלאי מקיף ויצו קנדה נהלל לצעירות בו התחנכה בין השאר חנה סנש. מאוחר יותר הפך בית הספר לבית ספר חקלאי מעורב.

כיום

במהלך השנים חלו שינויים רבים במבנה הארגוני של נהלל. באופן כללי ניתן לומר כי המושב נעשה פחות שיתופי. מוסד העזרה ההדדית בוטל, האחריות למצב הכלכלי של כל משק הועבר באופן בלעדי לידיו של הפרט. האגודה השיתופית עדיין קיימת אך לצידה של האגודה החקלאית שברשותה הנכסים החקלאיים של המושב הוקמה אגודה מוניציפלית נפרדת. הקשיים בחקלאות בארץ גרמו לתושבים רבים לפנות למקורות עיסוק אחרים, אף כי עדיין קיימים משקים פעילים רבים יחסית. במושב בית ספר יסודי אזורי ובית ספר תיכון אזורי, וכן מפעלים לייצור מזון לבהמות. המושב מהווה מקום מרכזי בעמק יזרעאל המספק שירותים למושבי וקיבוצי הסביבה.

במושב פועלת תנועת הנוער בני המושבים.

ידוענים

כמה מתושבי נהלל, הקבועים והארעיים, היו לאורך השנים דמויות מוכרות ובולטות. ביניהם חבר הכנסת הראשונה שמואל דיין, בנו שר הביטחון והרמטכ"ל משה דיין, ושלושת נכדיו - חברת הכנסת יעל דיין, הבמאי והתסריטאי אסי דיין והיוצר יהונתן גפן. בנהלל התגוררו פרקי זמן הצנחנית חנה סנש, הסופר והעיתונאי מאיר שלו, הרמטכ"ל ושר הביטחון שאול מופז, איש סיירת מטכ"ל מוקי בצר, איש התקשורת אוריאל בן-עמי, הזמרת שולה חן, הזמר דדי בן עמי, האלוף מוסה פלד, השר אריק נחמקין, חבר הכנסת עמוס הדר, הכדורסלן בועז ינאי ושרה שטרן לבית קרסיק (שרה מקפה תמר). בנוסף נולד וגדל ביישוב יוצר הסרטים, העורך והמוזיקאי רועי כפרי.

ייצוג בתרבות הישראלית

• השיר "הורה נהלל" חובר בשנת 1941 על ידי צבי בן יוסף לכבוד חגיגות 20 שנה לנהלל. הוא בוצע לראשונה ברדיו ב"קול ירושלים".
• השיר "אתם זוכרים את השירים" של יהונתן גפן, שפורסם לראשונה במהלך מלחמת יום הכיפורים (1973) והוקדש "לילדי נהלל". השיר מתאר את חיי הילדים במושב בצורה אוטופית, כניגוד חד למלחמה.
• נהלל נתנה השראה לרומנים "רומן רוסי" ו"הדבר היה ככה" מאת מאיר שלו.
• ספר השירה "מנהלל ועד בכלל – רטרוספקטיבה" מאת אוריאל בן-עמי, על יחסיו של המחבר עם מקום הולדתו והשפעותיו עליו.
• האמן הישראלי גל וינשטיין יצר עבודה בשם "נהלל" (2009-2010) המציגה דימוי של המושב במבט על, כשהוא עשוי משטיחים. העבודה נמצאת באוסף מוזיאון ישראל.
• הסרט התיעודי "בנהלל לא בוכים" של ציפי ביידר, על השכול והמאבק סביב יום הזיכרון בנהלל.

לקריאה נוספת

• אליעזר יפה, יסוד מושבי עובדים, יפו : הוועד המרכזי של מפלגת הפועל הצעיר, תרע"ט-1919.
• שמואל דיין, 1921 - ראשיתה של נהלל - ייסוד מושב עובדים - מהלול - המייסדים הולכים לתור את המקום - העלייה על הקרקע - נהלל - יבוש ביצות - סלילת הכביש, בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק קי"א.
• שמואל דיין, נהללים : סיפור ארבעים שנה, תל אביב : מסדה ותנועת המושבים, תשכ"א-1961.
• ‫רינה פורת (עורכת ומהדירה), החלום ושברו : חנה ויעקב ירדנאי, נהלל : הוצאה פרטית, 1989.
• ‫שמואל גדון, נהלל תרפ"א-תשל"א 1921-1971, ירושלים: משרד החינוך והתרבות - המרכז לטיפוח התודעה היהודית, תשל"א 1970.
• לביאה אפלבאום (עורכת), לא על הלחם לבדו : המשכיות ותמורות במושב נהלל, רחובות: המרכז לחקר התיישבות כפרית ועירונית, 1974.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נהלל בוויקישיתוף

• מושב נהלל, אתר המושב
• מט"ח, "לא על הלח לבדו". מהספר 'נתיבי בת הכפר' מאת רבקה גרינקר
• מט"ח, "שנה ראשונה בנהלל" מהספר נתיבי בת הכפר מאת רבקה גרינקר
• נהלל באתר הרשות לפיתוח הגליל
• נהלל, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
• מיכאל לוין, ‏עיר גנים כמקור לתכנון נהלל, קתדרה 14 ינואר 1980
• אוריאל בן-עמי, מדברים יהודית בנהלל, מקור ראשון, מוסף "שבת", 31 באוקטובר 2014
• נדב מן, 90 שנה - ועוד עובדים: דברי ימי נהלל בשחור-לבן, באתר ynet, 9 בספטמבר 2011
• ארי ליבסקר, אנחנו מגש העשב, באתר כלכליסט, 4 באוקטובר 2012
• הילה שמר, הטבעת החדשה במעגל של נהלל תמנע ממנו את רשימת אונסק"ו?, באתר ynet, 16 בנובמבר 2015
• טל מילנר-הוברמן, 'בית העם בנהלל - מתכנון לשימור: ערך, תפקיד ותפקוד המבנה על תהפוכותיו והשלכותיו', אתרים - המגזין, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 107–118.
• נהלל 1923, סרטו של יעקב בן דב
• 30 שנה לנהלל, יומני כרמל ספטמבר 1951
• 40 שנה לנהלל, שירות הסרטים הישראלי, 1961
• 50 שנה לנהלל, הטלוויזיה הישראלית, 1971

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0