עין שמר
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | מנשה |
| גובה ממוצע[1] | 43 מטר |
| תאריך ייסוד | 1927 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 689 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 8.5% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   עין שמר | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
| http://www.ein-shemer.com | |
עֵין שֶׁמֶר הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.
היסטוריה
ניסיונות התיישבות במקום נעשו ב-1913 ומ-1921 ואילך. ב-1927 הוקם היישוב על אדמות קק"ל. מייסדי הקיבוץ היו קבוצת "עין גנים", חניכי השומר הצעיר בפולין. עין שמר הוא אחד מארבעת הקיבוצים שהקימו את תנועת הקיבוץ הארצי.
במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט סבל הקיבוץ מהתקפות ירי ומהתנכלויות.[3][4][5] ב-28 באפריל 1938 נרצחו שני חברים בהתקפה על הקיבוץ.[6] באפריל 1953 הוצאו מהקיבוץ 21 חברים אשר הזדהו עם משה סנה ומק"י.[7]
שם היישוב יכול להתפרש מצד אחד כרמז לתנועת השומר הצעיר ומצד שני ניתן להתייחס לכך שהיישוב נקרא על שמו של שמר שממנו קנה עמרי המלך את שטח העיר שומרון.
בקיבוץ קיים מוזיאון לתולדות ההתיישבות ובמסגרתו מצויה "החצר הישנה" - בה גרו מייסדי המקום.
בשנותיו הראשונות התבסס הקיבוץ כלכלית בעיקר על ענפים חקלאיים. בשנת 1959 פותח זן של תפוח בשם "ענה" על ידי חבר הקיבוץ אבא שטיין.
אישים
אישים בולטים חברי הקיבוץ או התחנכו בקיבוץ:
- יעקב ריפתין (1907–1978) - איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם בשנים 1949–1965.
- צבי לוריא (1906-1968) - עסקן ציוני ממייסדי הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ומחותמי מגילת העצמאות.
- דוד (דדו) אלעזר (1925-1976) - איש צבא ישראלי, רמטכ"ל צה"ל בזמן מלחמת יום הכיפורים.
- דיויד בן אברהם (1928-2009) - הבן הראשון של עין שמר ואיש מאגרי המים של הקיבוץ
- ציבי גבע (1951) - צייר, פסל, מכהן כראש המחלקה לאמנות במדרשה לאמנות, בית ברל.
- אדם זרטל (1936 - 2015) - ארכאולוג, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה.
- אורי חופי (1935) - נפח ואומן בינלאומי. הקים בית ספר לנפחות בקיבוץ.
- עמוס בן אברהם (1955) - תת-אלוף במילואים בצה"ל.
- רקפת זהר (1960) - סופרת, עיתונאית ואשת חינוך ישראלית. עברה לקיבוץ לאחר שנישאה לבן הקיבוץ.
- עלי אלון (1935) - משורר עברי ועורך.
- אריה שמרי (1907-1978) - משורר יידיש, עורך ומתרגם. [1]
- צבי ארד (1909-1994) - סופר, משורר ומתרגם, ממייסדי הקיבוץ. [2]
- עזריאל אוכמני (1907-1978) - משורר עברי, ממייסדי הקיבוץ [3]
- רבקה גורפיין (1908-1983) - סופרת עברית, סופרת ילדים [4]
- יוסף בן-פורת (1906-1993) - ממייסדי משטרת ישראל וחבר מטה המשטרה בדרגת ניצב, ומנכ"ל משרד המשטרה. ממייסדי הקיבוץ.
- אבישי גרוסמן (1937) - מחנך, מורה וסופר ישראלי.
- פרופסור עִדית זֶרְטַל (1945) - היסטוריונית, חוקרת תרבות, מסאית ומתרגמת ישראלית.
- משה זֶרטָל (1909-1993) - ממנהיגי "השומר הצעיר" בוורשה ובארץ ישראל, מבקר ספרות, עיתונאי ועורך.
- דונלד סנפורד (1987) - אתלט אמריקאי-ישראלי.
מוזיאון "החצר הישנה" בקיבוץ
המוזיאון מתאר את ראשית ההתיישבות בקיבוץ וממוקם במקום בו הוקם הקיבוץ, בין חומות האבן המקוריות. במקום ניתן לראות שחזורים מדויקים של החצר המקורית, בית האבן, צריף המגורים, סככת כלים חקלאיים, מגדל המים, באר מים וחדר האוכל המקורי.
רכבת האלונים
במוזיאון "החצר הישנה" בקיבוץ, קיים מסלול רכבת האלונים הנוסע בשדות הקיבוץ. הנסיעה בקרון הרכבת ליד אורוות הסוסים, רפת הפרות ועל גישרון מעל נחל קטן, היא מעין סיור מודרך ברכבת הטורקית, מסילת הרכבת החיג'אזית, כאשר דמויות ברוח התקופה מוצבות לצידי המסילה.
הקשר של עין שמר לרכבת החיג'אזית אשר שימשה את הטורקים בימי מלחמת העולם הראשונה הוא במיקום יער האלונים בסביבה, ששרידים ממנו אפשר למצוא עד היום בשמורת אלון.
פעילויות ואתרים נוספים במוזיאון
-
תצוגת מכונות חקלאיות -
בית האבן במוזיאון (חזית) -
בית האבן במוזיאון (עורף) -
מגדל השמירה -
פסיפס בבית העם -
חדר האוכל, 2017 -
מגדל המים -
דגם החצר
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עין שמר |
- אתר האינטרנט של קיבוץ עין-שמר
- אתר החצר הישנה בעין שמר
- נקודות בשומרון "עין שמר", דבר, 1 ביולי 1936
- בישובי עובדים "עין שמר", דבר, 9 בספטמבר 1937
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יריות על עין שמר, דבר, 3 ביוני 1936
- ^ יריות, דבר, 9 במאי 1938
- ^ הוצת שדה חיטה של עין-שמר, דבר, 29 במאי 1938
- ^ לויתם של חללי עין שמר, דבר, 30 באוגוסט 1938
- ^ אנשי סנה הוצאו מעין שמר, דבר, 1 באפריל 1953
| ||||||||||||||||
