אברהם הרצפלד

אברהם הרצפלד

אברהם הרצפלד, ינואר 1951
לידה	8 ביוני 1896 סטבישצ'ה, האימפריה הרוסית
פטירה	30 באוגוסט 1973 (בגיל 77)
מדינה
תאריך עלייה	1914
מקום קבורה	בית הקברות כנרת
סיעה	מפא"י
חבר הכנסת 14 בפברואר 1949 – 22 בנובמבר 1965 (16 שנים) כנסות 1 – 5

אברהם הֶרצפֶלד (8 ביוני 1896 – 30 באוגוסט 1973) היה חלוץ איש העלייה השנייה, פעיל ציוני, ממייסדי מפלגת "אחדות העבודה" ובין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית, חבר הכנסות הראשונה עד החמישית. הרצפלד נודע בפעילותו למען יישוב ארץ ישראל ובהתמסרותו להקמת נקודות יישוב, בעיקר של ההתיישבות העובדת, בכל רחבי הארץ.

תולדות חייו ופועלו

נולד כאברהם פוסטרלקו בעיירה סטבישצ'ה בפלך קייב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה), ב"תחום המושב" היהודי. למד בישיבות ברדיצ'ב וטלז והוסמך לרבנות.

בצעירותו היה פעיל בארגונים של התנועה הציונית הסוציאליסטית, ועקב כך נאסר על ידי שלטונות הצאר הרוסי והוגלה לסיביר. הוא הצליח להימלט מסיביר באמצעות דרכון שנשא את השם אברהם הרצפלד. לאחר עלותו לארץ ישראל ב-1914, בתקופת העלייה השנייה, החל לעבוד כפועל חקלאי בפתח תקווה והיה חבר מפלגת פועלי ציון שבראשות דוד בן-גוריון.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה סייע למחתרות שפעלו בארץ, כמו ניל"י, שנרדפו על ידי גורמי השלטון של האימפריה העות'מאנית. הוא השתתף בפינוי הפצועים לאחר קרב תל-חי.

הרצפלד נמנה עם מייסדי מפלגת "אחדות העבודה" (שהוקמה בשנת 1919 כאיחוד של מפלגת פועלי ציון עם תנועת "הבלתי מפלגתיים" שבראשות ברל כצנלסון). כן היה בין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית (שהוקמה בשנת 1920), וכיהן במשך 40 שנה בהנהלת המרכז החקלאי, שתחילה פעל כגוף עצמאי של החלוצים ופועלים אנשי העלייה השנייה, ואחר כך כחלק מההסתדרות. הוא היה מראשי מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י - שהוקמה בשנת 1930 כאיחוד של פועלי ציון והפועל הצעיר) מראשיתה. הוא היה מאנשי הציבור הבולטים שהיו פעילים בהקמת נקודות התיישבותיות ברחבי הארץ.

הרצפלד חיבב מצעירותו ניגונים ושירה ושילב אותם בפעילויותיו, היה נוכח בכל טקס עלייה לקרקע של יישוב חדש, וכדבר שהפך למסורת סיים כל טקס כשפצח בשיר "שורו, הביטו וראו, מה גדול היום הזה, היום הזה...", דבר שהפכו לדמות ציורית עוד בחייו. מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הטיף הרצפלד להמשיך ולהתנחל בכל חבלי הארץ עליהם השתלטה ישראל במלחמה.

הרצפלד כיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י מאז הכנסת הראשונה ועד הכנסת החמישית. בכל הכנסות שבהן כיהן היה חבר בוועדת הכספים. בשנת 1972 זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

כידידו של מייסד וראש ישיבת ישיבת פוניבז' רבי יוסף שלמה כהנמן, עוד מימי לימודיהם בישיבת טלז, סייע לו בהקמת והחזקת מוסדותיו הענפים, ופתח עבורו דלתות במוסדות השלטון.

על שמו קרוי המושב שדי אברהם, המרכז הרפואי הגריאטרי הרצפלד בגדרה, בית יציב (בית שדות ולב) בבאר שבע, הקרוי על שם יצחק יציב ועל שמו, ורחובות בערים ברחבי הארץ.

ביתו בחולון משמש כארכיון ומוזיאון לתולדות חולון.

מכתביו

• אהרן מאירוביץ, הרצפלד מספר, תל אביב: המרכז לחקלאי, תשכ"ט-תשל"ד -1969–1974.
• אברהם הרצפלד, כבוש הקרקע בארץ ישראל, ירושלים: קרן היסוד, 1937.
• אברהם הרצפלד, לתנופה חלוצית מחודשת, [תל אביב: חמו"ל], תשכ"ו.

לקריאה נוספת

• שמעון קושניר, שדות ולב, פרקים מדרך חייו של אברהם הרצפלד, תל אביב: ספרית השדה, 1962.
• אהרון מאירוביץ, כזמר נודד - נעימות הרצפלד, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978.
• מאיר שלי, "רסיסי טלז", בתוך: עמנואל אטקס ושלמה טיקוצ'ינסקי (עורכים) ישיבות ליטא - פרקי זכרונות, ירושלים: מרכז זלמן שזר ומרכז דינור באוניברסיטה העברית, 2004.

קישורים חיצוניים

• אברהם הרצפלד, באתר הכנסת
• אברהם הרצפלד, באתר כנסת פתוחה
• אברהם הרצפלד שר את "שורו הביטו וראו" - באתר זמרשת
• סרטוני גבע על אברהם הרצפלד - חלק א'
• סרטוני גבע על אברהם הרצפלד - חלק ב'
• א. סדומי, ה"תחביבים" של הרצפלד..., דבר, 5 במאי 1972
• צבי מגן, בכוח הניגון והדמע מתגבר הרצפלד על רגעי חולשה, דבר, 10 במאי 1972
• רות בונדי, הזמר הנודד של ההתיישבות העובדת, דבר, 24 במרץ 1967
• דוד תדהר (עורך), "אברהם הרצפלד (פוסטרלקו)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 988

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24709098אברהם הרצפלד