רחוב הרצל (תל אביב)
שגיאות פרמטריות בתבנית:דרך
פרמטרים [ תאריך הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| רחוב הרצל, מבט מפינת רחוב וולפסון. בקצה נשקף מגדל שלום מאיר, 2007. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | בנימין זאב הרצל |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| ערים ראשיות | תל אביב |
| רובע | 5 |
| שכונה | תל אביב הקטנה |
|
(למפת תל אביב רגילה)   רחוב הרצל | |
רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל. הרחוב הוא הרחוב ההיסטורי המרכזי של אחוזת בית שהוקמה בשנת 1909, ונחשב לרחוב הראשון בעיר העברית הראשונה. אף שקיימים רחובות רבים בתחומי תל אביב שקדמו לרחוב הרצל (לא רק ביפו אלא גם בשכונות העבריות שקדמו לאחוזת בית), רחוב זה היה הראשון שתוכנן כרחוב עירוני שסביבו אמורה לצמוח עיר. הוא אף ממוספר כרחוב מספר 1 ברשימת רחובות העיר באגף מהנדס העיר תל אביב.
תוואי הרחוב
הרחוב הוא ציר צפון-דרום. בתקופת אחוזת בית הוא התחיל בגבעה קטנה שעליה עמדה הגימנסיה העברית הרצליה ("כרם ג'יבלי"), וממנה ירד דרומה עד לדרך יפו ומסילת הרכבת יפו-ירושלים, תוך שהוא חוצה רחובות מרכזיים כאחד העם, ושדרות רוטשילד. כיום ניצב במקומה של הגימנסיה העברית מגדל שלום מאיר, אשר נבנה בתחילת שנות השישים. בעקבות בניית המגדל הוארך הרחוב מעט צפונה, מתחת למגדל, וכיום מוצאו הצפוני הוא ברחוב גרוזנברג. בשנות העשרים הוארך הרחוב דרומה בקטע שמהווה רחוב מרכזי בשכונת פלורנטין וממשיך עד דרך קיבוץ גלויות. לאחר מלחמת העצמאות הוארך שוב הרחוב דרומה, וחובר לדרך שחצתה את מתחם אבו כביר, עד לדרך בן צבי בדרום העיר.
מספרי הבתים
רחוב הרצל הוא הרחוב היחיד בתל אביב-יפו שמספרי הבתים בו עולים מצפון לדרום ולא להפך. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבתיהם של אחד העם ועקיבא אריה ויס היו הבתים הראשונים ברחוב, ומתוך כבוד מוספרו 1 ו-2, בהתאמה. הרחוב המשיך מבתיהם דרומה.[1]
היסטוריה ותפקוד
חלוקת המגרשים של הרחוב נקבעה על ידי עקיבא אריה ויס, יוזם אחוזת בית, באמצעות הגרלה ב-11 באפריל 1909 וחלוקתם זו נשתמרה עד היום, כמו גם רוב הבתים הבנויים בחלקו הצפוני של הרחוב. הבתים שנבנו לאורך הרחוב היו תחילה בסגנון האקלקטי ובהמשך גם בסגנון הבינלאומי כמו בתים רבים בתל אביב החל משנות ה-20.
לאחר מלחמת העולם הראשונה ועד הקמת המדינה לערך, שימש רחוב הרצל כרחוב הראשי של העיר ועמוד השדרה שלה אשר סביבה התפתחה אחוזת בית והתחברה אל שאר השכונות העבריות אשר היוו את תל אביב. בשנות העשרים המאוחרות, התפתח רחוב אלנבי כרחוב המסחרי המרכזי של תל אביב, ומעמדו של רחוב הרצל כרחוב הראשי של העיר החל להתערער. למרות זאת, בתקופה זו רחוב הרצל החל לשנות את אופיו, והפך מרחוב מגורים ראשי לרחוב מגורים בעל חזיתות מסחריות (רוב בתים החד קומתיים נהרסו או שנבנו להם קומות נוספות). בשנת 1925 נבנה ברחוב פסז' פנסק, הפסז' הראשון בארץ. ברחוב הרצל מספר 16 נמצאת המעלית הראשונה בארץ שנבנתה בתוך בניין מגורים ומסחר.
ברחוב הרצל פינת שדרות רוטשילד בבית בן קומה, הוקם בשנות העשרים, על ידי הד"ר ישעיהו אליהו מכון הרנטגן הראשון של תל אביב.[2].
הצבתה של הגימנסיה הרצליה בקצה הרחוב, במיקום אסטרטגי חשוב מאד מבחינה אורבנית, הפכה אותה לנקודת הציון העירונית החשובה ביותר והעמידה את אידיאל החינוך העברי כנושא מרכזי בקהילה העירונית החדשה. מגדל שלום, שנבנה במקומה, משמש לפונקציה אחרת לגמרי אך תפקידו העירוני נשאר, שכן הוא בניין בולט בקצה הרחוב בעל חזית סימטרית ראשית הפונה אל הרחוב האורכי. למעשה, רחוב הרצל הוא אחד הרחובות הבודדים בישראל בו ניצב בניין כנקודת ציון עירונית בקצה ציר ישר באופן מאד ברור וסימטרי.
כבר כשנבנתה אחוזת בית היה ברור למייסדיה שבניית הגימנסיה בקצה הרחוב תמנע בעתיד את הרחבתו צפונה. רוב חברי ועד השכונה התנגדו למיקום זה, אולם חברת "גאולה", שהקצתה את קרקעות השכונה, דרשה שהגמנסיה תמוקם בראש הגבעה; וזאת, כדי שהנוסעים בדרך יפו ובמסילת הרכבת יוכלו להתרשם ממנה ומחשיבותו של החינוך ביישוב העברי.
בשנת 1949 הוצב ברחוב הרצל פינת רחוב דרך יפו הרמזור הראשון בארץ.
במשך שנים רבות נחשב חלקו הצפוני של הרחוב למוקד המע"ר של תל אביב, אולם מאז שנות השמונים מקובל כי המע"ר נודד לכיוון ציר האיילון. כיום הרחוב, יחד עם רחוב נחלת בנימין ורחובות נוספים בסביבה הוא מרכז של שוק הטקסטיל ומצויות בו חנויות רבות העוסקות בבדים ובתחומים נוספים של עיצוב פנים וריהוט. כמו כן, קיימות בו חנויות רבות של ריהוט עתיק.
בתחילת המאה ה-21 השקיעה עיריית תל אביב-יפו מאמצים רבים לעידוד שימור המבנים ברחוב ובשנת 2011 גם הושלם שיפוץ של הרחוב עצמו שכלל תשתיות חדשות ופיתוח שטח. הרחוב חוצה מספר רחובות מרכזיים נוספים (מצפון לדרום):
אתרים ברחוב
- מגדל שלום מאיר
- בית עקיבא ויס
- בית פולק
- הקיוסק הראשון
- פסז' פנסק - הפסז' הראשון בארץ ישראל, שנבנה בשנת 1925 על ידי מרדכי פנסק. בניין זה היה הבניין הראשון בעיר שנבנה מראש לתכלית מסחרית, לאחר שהוסר האיסור על קיום פעילות מסחרית בתחומי תל אביב. הבניין תוכנן על ידי יהודה מגידוביץ', וכלל שלוש קומות (לימים נבנתה קומה רביעית), הפונות לחצר פנימית. מלבד השימושים המסחריים כלל המבנה גם שני בתי קפה. לימים שכנה בבניין מערכת העיתון "ידיעות אחרונות". האטרקציה המרכזית הייתה המעלית הראשונה בארץ, "המעליה", שהייתה מעלית משא, ושרידיה ניצבים עד היום.
- כנסיית פטרוס ה"קדוש" - כנסייה שהוקמה בשנת 1894 על ידי הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית. היא שוכנת באבו כביר ונקראת "כנסית טביתא הקדושה" על שם נס הקמתה לתחייה של טביתא בידי פטרוס, במסורת הנוצרית (ביפו קיימות כנסיות נוספות על שם מסורת זאת). הכנסייה בנויה על שרידי בית קברות יהודי מהמאה השנייה עד למאה הרביעית לספירה, ולכן אחד הקברים מזוהה כקברה של אותה טביתא.
- גני הטבע - קומפלקס הכולל גן זואולוגי וגן בוטני, המופעלים על ידי עיריית תל אביב (באמצעות חברת גני יהושע), לאחר שבמשך שנים הופעלו על ידי החברה להגנת הטבע.
- בית הספר לטבע - בית ספר שהוקם על ידי דינה בנקלר בספטמבר 1986. בבית הספר מספר מרכזי למידה ייחודיים. גינה לימודית, המשמשת ללימודי חקלאות נמצאת בכניסה אליו וחממה מתקדמת נמצאת בחצר האחורית שלו. בית הספר מחולק לבית ספר יסודי (כיתות א'-ו') ולחטיבת ביניים (ז'-ט'), וסך הכול לומדים בו כ-700 תלמידים.
- פארק החורשות - בדרום הרחוב, משני צדיו, ניצבות חורשות גדולות בשטח של כ-300 דונם. החורשה המזרחית נקראת גם "חורשת קריית שלום", והחורשה המערבית מוכרת גם כ"חורשת אבו כביר". החורשות כוללות את חורשת האלונים הוותיקה בשטח תל אביב, שרידי בוסתנים, עצי פרי, שרידים מהפרדסים שהקיפו את יפו ובריכות השקיה שלהם, אתר עתיקות ושלולית חורף. החורשות סבלו מהזנחה וב-2011 הוחל בשיקום הפארק. ב-2013 נפתח לקהל חלקו הדרומי.
- בפינת הרחובות לילינבלום והרצל נמצא "בית שיף" אשר היום שוכן בן מוזיאון הרצלילינבלום להיסטוריה של הבנקאות בתל אביב.
 |
ראו גם
לקריאה נוספת
- אורי דביר, נקודת חן-תל אביב, הוצאת מודן.
קישורים חיצוניים
- רהיטים - רחוב הרצל תל אביב: קניון הרהיטים של ישראל בפורטל העיריות והמועצות האזוריות של ישראל
- מיכאל יעקובסון: העיר הלבנה הגיעה לפלורנטין: שימור מושקע במיוחד ברחוב הרצל, 24.5.14, Xnet
הערות שוליים
- ^ רון חולדאי, "מי אתה, עקיבא אריה ויס?", בלוג ראש עיריית תל אביב-יפו, 18.3.2010.
- ^ תל אביב: זכרונות 1919 - 1939 / דניאל מטלון, פרויקט בן יהודה
23644243רחוב הרצל (תל אביב)