מטולה

מטולה

שכונת "הר צפייה" על רקע הר דב
מדינה
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	דוד אזולאי
גובה ממוצע	‎442 מטר
תאריך ייסוד	1896
סוג יישוב	יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	2,202 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	250
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎18.9% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	236 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	205
תחום שיפוט	9,340 דונם
- דירוג ארצי	139
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   מטולה (למפת אצבע הגליל רגילה)   מטולה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מטולה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מטולה 33°16′43″N 35°34′37″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	53
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4429
- דירוג ארצי	56
לאום ודת   יהודים: 91.3%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 8.7% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 6.6% גילאי 5 - 9 5.2% גילאי 10 - 14 5.3% גילאי 15 - 19 5.5% גילאי 20 - 29 20.1% גילאי 30 - 44 21.6% גילאי 45 - 59 14.4% גילאי 60 - 64 5.9% גילאי 65 ומעלה 15.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 2 –  יסודיים 1 –  על-יסודיים 2 תלמידים 120  –  יסודי 78  –  על-יסודי 42 מספר כיתות 12 ממוצע תלמידים לכיתה 13.0 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מטולה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.metulla.muni.il

סמל מטולה לחגיגות 125 שנה

מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-10,000 דונם והיא שוכנת על גבעה בגובה 530 מטרים המשקיפה על הרי הגליל, על החרמון, על עמק החולה ועל עמק עיון. מטולה מוקפת בגבול עם לבנון ממזרח, מצפון וממערב.

מקור השם

בתחילה היה במקום כפר דרוזי בשם "אל-מֻטַ֫לַּה" (المطلة), שפירושו "התצפית". לאחר שנקנה המקום על ידי הברון רוטשילד, הציע אליעזר בן-יהודה לקרוא למקום "עם סגולה" על שם הילדה הראשונה שנולדה ביישוב^{[דרוש מקור]}. שם נוסף שהוצע היה "מצפה בנימין", על שם אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. שמות אלה ואחרים היו כולם בעלי שתי מילים, כמו שמות כל שאר היישובים שעזר הברון רוטשילד להקים: פתח תקווה, ראשון לציון, זכרון יעקב, מזכרת בתיה ועוד. לבסוף, נשאר עד היום העִברוּת של השם הערבי "אל-מֻטַ֫לַּה" – בעבר: מתולה, וכיום: מטולה.

היסטוריה

לפי ויקטור גרן, חוקר ארץ ישראל שסייר באזור בשנת 1870 וביקר בכפר, גרו במֶתֶלֶּה (Methelleh) באותה העת דרוזים שהגיעו מחבל החורן, ועיבדו בוסתנים ממזרח לכפר. הדרוזים החליפו אריסים נוצרים באומטללה אחרי 1860 בעקבות מרד הר הלבנון.

אדמות אומטללה נגאלו לכל המאוחר בשנת 1890 ביוזמת חברת יק"א, והברון רוטשילד באמצעות נציגו יהושע אוסוביצקי מג'בור בֵּיי, אפנדי ערבי נוצרי מצידון, שקצה נפשו במרדנותם של אריסיו הדרוזים, סירובם להעביר חלקו ביבול והסגת גבולו, חוסר יכולתו לאכוף את הסכם האריסות אף לא בכוח הזרוע של הג'נדרמרים הטורקיים. לאחר גאולת הקרקע הצטרפו מספר יהודים מבירעם, חאצביא, פקיעין, גוש חלב וישובים אחרים בגליל לכפר הדרוזי והחלה תקופה בת חמש שנים של שיתוף פעולה וחיים בצוותא של אריסים יהודים ודרוזים בחסות הברון רוטשילד. בשנת 1895 פרץ המרד הדרוזי נגד השלטון הטורקי. הדרוזים נטשו את חלקותיהם, ובכך הפרו את החוזה מול בעל הקרקע, אוסוביצקי בא כוחו של רוטשילד, והצטרפו למרד. בצוק העיתים נאלצו לעזוב גם המשפחות היהודיות המעטות ובכך בא הקץ על היישוב המשותף.

המושבה מטולה הוקמה ב-17 במאי 1896 ויושבה על ידי 59 משפחות ממושבות הברון השונות (בעיקר ראשון לציון וזכרון יעקב) שנזעקו לגליל בעקבות קריאתו של אוסוביצקי להציל את העונה החקלאית באומטללה הנטושה.

עיתון "הצבי" פרסם ב-1896 ידיעה תחת הכותרת "נבחרו להתיישבות במושבה מטולה" ומוסיף: "מזכרון יעקב הודיעונו, כי ביום ערב ראש חודש סיון נקראו לבית הפקידות שמונה עשר מפועלי המושבה, אחד-עשר אשכנזים ושבעה ספרדים, ופקיד המושבה האדון בן-שימול, הודיעם כי הם נבחרו לאכרים במושבה החדשה מטולה. כמעט פג לבם של המאושרים האלה מפני שמחתם על הבשורה הטובה הזאת".

חשיבות מטולה בקביעת קו הגבול הצפוני של מדינת ישראל

ראשון התהליכים שהתרחשו קודם להכרזת המדינה ותרמו לעיצוב גבולותיה היה ייסוד מטולה ב-1896. לדברי גדעון ביגר, "קיומה של התיישבות במטולה במשך עשרים וחמש השנים שקדמו לדיוני הגבול, הביא גם הוא לקביעתו של קו הגבול במקום שנקבע".

בסיום מלחמת העולם הראשונה הועברה מטולה לתחום המנדט הצרפתי על לבנון. במהלך מאורעות תר"פ הותקפה גם מטולה. תושביה ברחו לצידון ומשם עברו דרך הים לחיפה. הם חזרו אל היישוב החרב בסוף 1920. בעקבות תיקוני גבולות בין הבריטים לצרפתים הוחזרה המושבה לתחומי המנדט הבריטי בשנת 1923. בשנות ה-20 וה-30 הייתה מטולה אחת מתחנות הגבול הרשמיות בין ארץ ישראל ולבנון.

במלחמת העולם השנייה

בזמן מלחמת העולם השנייה שימשה מטולה מרכז לפעילות הצבאית של הבריטים נגד צבאות וישי בסוריה. במסגרת הסכם שביתת הנשק עם לבנון בתום מלחמת העצמאות הועברו הקרקעות החקלאיות של איכרי מטולה בעמק עיון הרשומות על שמם בטאבו בצידון לשטח לבנון, וזאת במטרה להפסיק את פעולות האיבה מהן סבלו תושבי המושבה. קו הגבול נקבע כ-30 מטרים מצפון לבתי התושבים.

לאחר הקמת המדינה

אדמות מטולה מצידו הלבנוני של קו הגבול הבינלאומי בעקבות הסכם שביתת הנשק עם לבנון 1949

חלק מהקרקעות בדרומו של עמק עיון הן בבעלות איכרי מטולה, והם עיבדו אותן גם לאחר שקו הגבול הבינלאומי בין המנדט הבריטי על ארץ ישראל לבין המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון הפריד בינן לבין המושבה עצמה וגם לאחר שלבנון הייתה למדינה ריבונית ב-1943. ההסכם הותיר את אדמות החקלאים של מטולה בעמק עיון הרשומים על שמם במרשם המקרקעין של צידון מצידו הלבנוני של קו הגבול הבינלאומי, ללא יכולת לעבדן. בעלי האדמות פוצו חלקית באדמה חלופית - כל משפחה קיבלה 30 דונם בעמק החולה ו-30 דונם נוספים באזור שנקרא "דרדרה" ליד המושבה יסוד המעלה. הסדר זה הוגדר ב"מסמך גבעתי" משנת 1952. במסמך נאמר, כי הקרקע החלופית היא זמנית, עד השבת קרקעות מרג' עיון.

בפברואר 1960 חוברה מטולה לרשת החשמל הארצית.

ימי הפתחלנד

בתקופת לחימת הגבול של שנות ה-70 (ימי הפתחלנד) סבלה מטולה ממקרים רבים של הפגזות וירי ואיבדה אחדים מבניה. בתחילת 1970 נחטף שמואל רוזנווסר, שומר לילה ביישוב, בידי מחבלים מארגון הפת"ח ולבסוף הוחזר תמורת המחבל מחמוד חיג'אזי.

הגדר הטובה

באמצע שנות השבעים עם פרוץ מלחמת האזרחים של לבנון הפך הגבול באזור זה למה שכונה "הגדר הטובה" ודרכו העניקה ישראל סיוע הומניטרי לתושבים בדרום לבנון. נוצרים ואף מתואלים (שיעים) קיבלו היתרי עבודה בישראל. השער במטולה נודע בתור שער פאטמה והוא פעל מיוני 1976 עד לנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000.

נסיגת צה"ל מלבנון

לאחר פינוי כוחות צה"ל מלבנון במאי 2000 התקיימו אירועי מחאה רבים לאורך גדר הגבול מול מטולה על ידי אנשי החזבאללה ותומכיהם תוך ידויי אבנים לעבר הגדר והיישוב.

מלחמת חרבות ברזל

באוקטובר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל פונתה מטולה מתושבים והוכרזה כשטח צבאי סגור. במהלך העימות נפגעו כ-300 בתים מירי טילי נ"ט ורקטות.

ראשי המועצה

• בשנות ה-60 כיהן יצחק יהלום שעוני כראש המועצה.
• מ-1969 ראש המועצה היה אסף פרנקל ("בומבה") ויד ימינו היה ביאליק בלסקי – בתקופה זו מועצת מטולה הגיעה לחובות גדולים שגרמו לניתוק אספקת המים שלה ולאי כיבוד המחאות שלה.
• בשנים 1978–1998 כיהן כראש מועצת מטולה יוסף גולדברג. גולדברג הוא בן של "מוכתר" מטולה לשעבר וגם נכד של "מוכתר" מטולה לשעבר.
• בשנים 1998–2008 כיהן כראש מועצת מטולה יעקב (קובי) כץ (בשנים 1993–1998 כיהן כסגן וממלא מקום ראש המועצה).
• בשנים 2008–2015 כיהן בתפקיד הרצל בוקר, שמילא את התפקיד עד שנפטר
• מאז יולי 2015, ראש המועצה הוא דוד אזולאי (אבי נדיב שימש כממלא מקום של בוקר, במשך חודשיים–שלושה, עד להסדרת כניסתו של אזולאי לתפקיד)

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במטולה 2,202 תושבים (מקום 250 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎18.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 73.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,351 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

כלכלה

רבים מתושבי מטולה מתפרנסים ממטעי פרי, בתי הבראה ופעילות תיירותית, בעיקר בתי אירוח (צימרים) וכן בתי קפה ומסעדות ברחוב הראשונים. בתחומי המושבה נמצאים נחל עיון והמפלים "מפל עיון", "מפל הטחנה", "מפל האשד" ו"מפל התנור", וכן מרכז קנדה, שהוא מרכז ספורט ונופש הכולל משטח החלקה על הקרח ואולם באולינג. כמו כן, ישנו תל ארכאולוגי גדול – תל אבל בית מעכה.

לקריאה נוספת

• 'מטולה', בתוך לכו ונלכה: סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, הוצ' יד בן-צבי, ירושלים 2004, עמ' 372–385
• 'בנייתה של מטולה', יוסי בן-ארצי, בתוך: ישראל - עם וארץ, ה'-ו' (1987/9), עמ' 219–232
• מטולה, יעקב הרוזן, ירושלים 1978
• אהרון אבן חן, "הלישנסקים ממטולה", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
• אהרון אבן חן, "הפסג'ירים של רובין", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
• יצחק אפשטיין, שאלה נעלמה, אודסה: אחיאסף, תרס"ז-ס"ח-1907.

מטולה רחובה הראשי של מטולה 1928 רחובה הראשי של מטולה 2013 מטולה בגלויה עתיקה בית המועצה מטולה – בית האיכר מטולה על רקע הר החרמון, מבט ממצפה דדו שלכת במטעי מטולה ישנן 8 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

• 

  פסל תפוחי העץ במטולה

• 

  מצפה דדו מעל מטולה

• 

  מבט על מטולה ממצפה דדו

• 

  מרכז קנדה במטולה

• 

  בית הכנסת 2013

• 

  מגדל המים הישן במטולה

• 

  מראה כללי של מטולה, 1937

קישורים חיצוניים

• אתר המועצה המקומית מטולה

• פרופיל מטולה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• מתיה קם, ייסוד המושבה מטולה, באתר מט"ח
• דף התל הארכאולוגי תל אבל בית מעכה באתר רשות העתיקות.
• א. עבר הדני, הבארון רצה לרכוש תותחים למטולה, מעריב, 1 ביולי 1966
• שרית סרדס-טרוטינו, מטולה: טיול קטן בשפיץ של המדינה, באתר ynet, 15 בנובמבר 2011
• על בית הכנסת היפה במטולה - כולל תמונת בית הכנסת (באתר ישראל טרוולר)
• רויטל חורש, כוכבת הצפון: ביקור קסום במטולה, באתר nrg‏, 11 ביוני 2012
• מתולה, הפועל הצעיר, 05 ינואר 1908
• * ועדה להרמת קרן הדת והיהדות בארץ הקדש, אלה מסעי, תרע"ו (1916), פפד"מ
• ביקור מצולם במצודת הטיגארט של מטולה - משטרת מטולה (לשעבר בסיס יחידת הקישור ללבנון) באתר youtube - צולם במהלך יוני 2020.
• כתבה ואלבום תמונות בניין משטרת מטולה (מצודת טגארט) (מחנה יחידת הקישור ללבנון לשעבר) - 6 ביולי 2020
• קים לגזיאל, "את הכסף שלי קברתי שם": אחד המקומות הקסומים בישראל בנפילה חופשית, באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2024
• מידע על מטולה בקטלוג הספרייה הלאומית
• מטולה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
• נופש במלון ארזים בגליל העליון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1956
• מתיחות בגבול ישראל-לבנון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1970
• פרד מונוסון מבקר בהתישבות בגליל העליון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, תאריך לא ידוע

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38770164מטולה