נגבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נגבה
מגדל המים המנוקב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית יואב
גובה ממוצע[1] ‎82 מטר
תאריך ייסוד 1939
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 872 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-9.2% בשנה
31°39′42″N 34°40′57″E / 31.6615439879903°N 34.6825125168936°E / 31.6615439879903; 34.6825125168936
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
8 מתוך 10
http://negba.org.il

נֶגְבָּה הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר באזור מישור החוף הדרומי ליד הערים קריית מלאכי, קריית גת ואשקלון השייך למועצה אזורית יואב. שטח הקיבוץ כ-12,000 דונם. מקור שמו של הקיבוץ הוא בבראשית, י"ג, י"ד: "וה' אָמַר אֶל-אַבְרָם שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם, צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה".
באתוס הישראלי מוכרת נגבה בזכות המערכה על נגבה במלחמת העצמאות.

הקמה

הקיבוץ הוקם על ידי גרעין "גבעת גנים" של חברי השומר הצעיר מפולין, אליו הצטרפו החברים הפולנים של גרעין "שמיר" שרוב חבריו עלו מרומניה[3]. היישוב הוקם ב-12 ביולי 1939 כיישוב חומה ומגדל, בסיוע חברי קיבוץ גבעת ברנר[4]. בעת הקמתה הייתה נגבה הנקודה היהודית הדרומית ביותר בכל ארץ ישראל, למעט סדום על חוף ים המלח.

בתחילה נקראה הנקודה בית עפה על שם הכפר הערבי הסמוך[5] או "גבעת גנים" כשם הגרעין המייסד, ולאחר כשנה הוסב שמו ל"נגבה" כדי לסמל את השאיפה להתיישבות יהודית בנגב[6].

המערכה על נגבה

נגבה ממוקמת בקצה הדרומי של האזור העיקרי של ישראל, והקרובה ביותר למובלעת יישובי הנגב המנותקים. המפה נכונה ל 16 במאי 1948
ערך מורחב – המערכה על נגבה

החלטת החלוקה הותירה את הקיבוץ בתחומי המדינה היהודית. כשפרצה מלחמת העצמאות היה נגבה היישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ ישראל, למעט יישובי הנגב ולסדום. עם פלישת המצרים ב-15 במאי 1948 התקדם צבאם ותפס את משטרת עיראק-סודאן, ששלטה על הכביש לנגב ועל קיבוץ נגבה השוכן למרגלותיה. נוסף למשטרה תפסו המצרים משלטים ויישובים ערביים בסביבות הקיבוץ, ומשם תקפו את התחבורה לנגב ואת נגבה, שהפריעה לתנועת המצרים בציר אשקלון-חברון-ירושלים. במקום נערכו קרבות כבדים נגד הצבא המצרי וערביי האזור.

למרות ההתקפות המצריות הכבדות שנסתייעו במטוסים, בטנקים ובתותחים, לא עלה בידם לכבוש את הקיבוץ. נגבה נהרסה, אך מגיניה התחפרו בבונקרים, בתעלות ובעמדות, ומשם המשיכו בעמידתם האיתנה בפני ההתקפות החוזרות ונשנות, שנמשכו כשלושה חודשים. במבצע יואב הובס הצבא המצרי, וב-9 בנובמבר 1948, לאחר כמה ניסיונות נפל, נכבשה משטרת עיראק סודן על ידי כוחות צה"ל. בכך באה הרווחה לחברי נגבה שהחלו מיד בשיקום הריסותיה.

עמידת הקיבוץ במערכה על נגבה, הפכה לסמל של עקשנות ונחישות בה עמדו מעטים מול רבים.

הנצחה וזיכרון

ערך מורחב – המוזיאון הפתוח בנגבה

בשנת 1953 הוצבה במקום אנדרטת המגינים לזכר החללים בסמוך לבית העלמין הצבאי, המציינת את אחוות הלוחמים: חבר וחברה של הקיבוץ עם חיל לוחם. אנדרטה זו פוסלה על ידי הפסל נתן רפופורט. גם מגדל המים המנוקב בפגזי האויב נותר כזכר למערכה הכבדה.

מול האנדרטה ניצב טנק לוקסט M22 כתחליף לטנק המצרי שנבלם מדרום לקיבוץ ב-12 ביולי 1948. ליד שער הקיבוץ נמצא שחזור של מבנה חומה ומגדל.

כלכלה

תושבי הקיבוץ מתפרנסים מגידולי שדה רפת גן (בשיתוף קיבוץ גבעת ברנר) ומשני מפעלי תעשייה. במקום יש מוזיאון פתוח, תחת כיפת השמים, הכולל דגם משוחזר של יישובי "חומה ומגדל", טנק מצרי שהשתתף בהתקפה על הקיבוץ והושמד, ומגדל המים המנוקב מפגזים, שנותר כמו שהוא.

עם בוגרי ותושבי הקיבוץ נמנים בין השאר חברי הכנסת לשעבר אבשלום וילן וענת מאור, האלוף במי"ל יוסי פלד, המחזאי אריה חן והטייס אלוף ההפלות גיורא אבן אפשטיין.

ספורט

ענף הכדורעף נחשב לספורט מאוד פופולרי בקיבוץ. קבוצת הכדורעף הייצוגית "הפועל נגבה" זכתה באליפות ליגת העל בכדורעף בעונת 1961/62.

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ אורי דרומי, הלוחמת מעמדה 6, באתר הארץ, 10 ביולי 2007
  4. ^ נתן, נגבה, דבר, 14 באוגוסט 1939
  5. ^ זאב וילנאי, היישוב החדש - בית עפה, דבר, 19 ביולי 1939
  6. ^ שמות ליישובים חדשים, דבר, 8 ביולי 1940


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38649561נגבה