רמת הכובש
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע[1] | 61 מטר |
| תאריך ייסוד | 1932 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,077 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -10.7% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   רמת הכובש | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.rmk.org.il | |
רָמַת הַכּוֹבֵשׁ הוא קיבוץ בשרון הדרומי, 7 ק"מ צפונית-מזרחית לכפר סבא, בתחום המועצה האזורית דרום השרון. הקיבוץ עלה על הקרקע באוגוסט 1932, לאחר שבע שנות הכשרה בפתח תקווה וכפר סבא. ב-2015 גרו בו כ-1049[3] נפשות ומתפרנס מתעשייה, גן אירועים, חקלאות, יזמות זעירה ועבודת חוץ של חלק נכבד מחברי המשק.
היסטוריה
רמת הכובש נוסד על ידי קבוצת "הכובש", שהוקמה בגליל וילנה של "החלוץ" והייתה "קיבוץ העלייה" הראשון של התנועה. שם הקבוצה מבטא את רעיונות כיבוש העבודה העברית וכיבוש עצמי לעבודת כפיים. פלוגה ראשונה של 20 עולים מקבוצה זו עלתה ארצה באוגוסט 1925 והגיעה לפתח תקווה. לאחר עלייה זו המשיכו לעלות פלוגות נוספות, וכעבוד חודשים אחדים נשלחו חלק מהחברים להקים פלוגה נוספת של הקיבוץ בכפר סבא. עד תום השנה הראשונה לקיומו גדל קיבוץ "הכובש" והגיע לכ-140 נפש. באוגוסט 1927 היה קיבוץ "הכובש" בין הקיבוצים שייסדו את הקיבוץ המאוחד, ובעקבות זאת אוחדו פלוגותיו לפלוגה אחת בכפר סבא. קשיי המחיה גרמו לעזיבה רבה ולצמצום הפלוגה, ובעקבות זאת הוחלט לצרף אליה את קיבוץ העלייה "שחריה" של "החלוץ".[4]
המקורות הכספיים של הקבוצה היו מועטים יחסית ואף על פי שחברי הקבוצה פנו להוריהם בבקשה לתמוך ברכישת קרקעות, ההענות הייתה נמוכה. חברי הקבוצה לקחו את הכסף שהצליחו לגייס וגייסו הלוואה מהקרן הקיימת. הכסף הספיק לרכישת שטח קרקע של 650 דונם במרחק 7 קילומטר מכפר סבא באדמת "ואדי יפו", עליו התיישבו בשנת 1932 ראשוני קבוצת "הכובש". באחד מחגי השבועות של סוף שנות ה-30 של המאה ה-20, תרמו חברי הקבוצה את אדמותיהם לקרן הקיימת ובתמורה קיבלו אדמה נוספת בחכירה לדורות.
במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936- 1939) סבלה רמת הכובש רבות מהתקפות והתנכלויות מצד תושבי הכפרים הערבים השכנים, קלקיליה, טירה ומיסכה (מיסקי), וספגה אבדות רבות[5] ובסך הכל איבדה 16 מחבריה וספגה נזקים כבדים ברכוש.[6] בשלוש שנים אלו הותקפה רמת הכובש יותר מכל יישוב אחר בארץ, והייתה סמל לעמידה של ההתיישבות היהודית.[7] אחד האסונות הקשים אירע ב-4 באוגוסט 1938, אז נהרגו שבעה מחברי המשק ואדם נוסף כאשר מכוניתם עלתה על מוקש.[8]
ב-16 בנובמבר 1943 ערכו שלטונות המנדט חיפוש נרחב בקיבוץ אחר נשק ולוחמי מחתרת, לאחר שעל גג אוטובוס נמצאו שני מקלעים ארוזים. בתגרה המונית שפרצה במהלך החיפוש עצרו הבריטים 35 איש ופצעו 14 אנשים, שאחד מהם מת מפצעיו.[9]
במאי 1948 מנה הקיבוץ 675 איש, בתוכם 238 חברים, 239 ילדים ו-15 הורים לחברים. הגיל הממוצע היה 39. ענפיו המרכזיים של המשק היו לול, רפת, מאפייה ופרדסים.[6] במהלך מלחמת העצמאות הותקפה רמת הכובש כמה פעמים.[10] ב-20 באפריל 1948 נהרגו ארבעה מחברי המשק שיצאו לעבוד בשדה סמוך לקלקיליה.[11] ב-10 במאי הותקף היישוב על ידי כוחות גדולים מטירה ומקלקיליה. בהתקפה נהרגו 3 יהודים וערבים רבים.[12] עם פלישת צבאות ערב למדינת ישראל ניצב היישוב מול הצבא העיראקי שניסה לחצות את הארץ במקום הצר ביותר שלה.[13] התקפות ירי נמשכו גם בחודשים אחר כך עד אפריל 1949, אז נחתמו הסכמי רודוס עם ירדן שחייבו גם את צבא עיראק.[14] ילדי המשק שפונו ערב הכרזת העצמאות חזרו אליו לאחר חתימת ההסכמים.[15] במהלך המלחמה נהרגו 12 מחברי המשק וכ-15 נוספים נפצעו. רוב ענפי החקלאות של המשק נהרסו בתקופה זאת.[6]
גם לאחר שוך קרבות מלחמת העצמאות המשיך הקיבוץ להיות מבודד ולסבול משכניו הערבים. מצב זה השתנה עם הקמתו של קיבוץ הנח"ל ניר אליהו בין רמת הכובש וכפר סבא, יישוב שיצר רצף התיישבות יהודית והקשה מאד על הסתננויות הערבים מצידו המזרחי של "הקו הירוק".
בשנת 1952, במהלך הפילוג בקיבוץ המאוחד, פרשו מהקיבוץ חבריו שתמכו במפא"י והקימו את קיבוץ עינת יחד עם פורשי גבעת השלושה.
במאה ה-21 היה רמת הכובש בין הקיבוצים הבודדים שלא הסתבך במשבר חובות הקיבוצים. הקיבוץ נחשב מבוסס ואמיד ועבר התחדשות בשנת 2006. בין היתר, בקיבוץ יש אולם ספורט אזורי, מבנה יד לבנים והיכל תרבות, וכן בית הספר היסודי האזורי "יחדיו".
גלריית תמונות
-
מבנה המקלחות המשותפות בקיבוץ -
חדר האוכל בקיבוץ -
בית מגורים טיפוסי בקיבוץ -
בית התרבות -
חזיתו הראשית של בניין בית התרבות -
לקריאה נוספת
- רמת הכובש, תעודות ורשימות, הוצאת הוועד הפועל של ההסתדרות, תל אביב, תרצ"ז
- גרשון ריבלין, ימי רמה: פרקי רמת הכובש, מערכות, 1964
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רמת הכובש |
- קיבוץ רמת הכובש, באתר המועצה האזורית דרום השרון
- רמת הכובש, אתר גבעתי (על פי ספרו של אריה יצחקי בעקבות לוחמים, מודן, 1988)
- אתר קיבוץ רמת הכובש
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ נתוני הלמ"ס, 2015
- ^ "הכובש" כפר סבא, קובץ הקיבוץ המאוחד, תרצ"ב, עמ' 291-300
- ^ ירו אל רמת הכובש, דבר, 11 במרץ 1936
הלילה היו יריות על רמת-הכובש, דבר, 24 באפריל 1936
רמת הכובש, דבר, 27 במאי 1936
400 עצים נעקרו ברמת-הכובש, דבר, 29 במאי 1936
רמת הכובש תחת אש מרצחים, דבר, 12 ביוני 1936
רמת הכובש באש יריות ביום ובלילה, דבר, 19 ביוני 1936
ההתקפה שלא הייתה כדוגמתה על רמת-הכובש, דבר, 19 ביולי 1936
לווית חנה פרוינד ברמת הכובש, דבר, 19 באוגוסט 1936
ההתקפה על רמת-הכובש שלא היה כמוה, דבר, 29 באוגוסט 1936
דניאל לוין הובא למנוחות, דבר, 25 ביולי 1938 - ^ 6.0 6.1 6.2 מרדכי בר און ומאיר חזן (עורכים), עם במלחמה, יד יצחק בן צבי, 2006, עמ' 263
- ^ רמת הכובש, אתר גבעתי (על פי ספרו של אריה יצחקי "בעקבות לוחמים")
- ^ אסון מחריד ברמת הכובש, דבר, 5 באוגוסט 1938
הלוויה ברמת הכובש, דבר, 7 באוגוסט 1938
בדמיך חיי!, דבר, 19 באוגוסט 1938 - ^ מעשה התעללות בישוב העברי התנפלות המשטרה על רמת הכובש, דבר, 28 בנובמבר 1943
10 שנים לחיפוש הנשק במשק רמת הכובש, דבר, 23 בנובמבר 1953 - ^ הותקף שומר השדות של רמת הכובש, דבר, 12 בינואר 1948
10 אנשי כנופיה נהרגו ורבים נפצעו בהתקפה בשרון, דבר, 30 במרץ 1948
מגיני רמת-הכובש עמדו שני ימים במערכה, דבר, 1 באפריל 1948 - ^ קרב פנים-אל-פנים ליד רמת-הכובש, דבר, 21 באפריל 1948
- ^ נהדפה התקפה קשה על רמת הכובש, דבר, 11 במאי 1948
- ^ א. ש., רמת הכובש במערכה, דבר, 27 ביוני 1948
- ^ כפר טירה בשרון - פורע שוב, דבר, 30 ביולי 1948
צלפים לעבר רמת הכובש, דבר, 9 בנובמבר 1948
יעקב ויסברד, דבר, 9 במרץ 1949 - ^ אלישע, רמת הכובש וילדיה במבחן הימים., דבר, 4 באוגוסט 1949
| ||||||||||||||
