רכבת ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חברת רכבת ישראל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רכבת ישראל
סמליל רכבת ישראל
קטר חשמלי בתחנת ירושלים – יצחק נבון
קטר חשמלי בתחנת ירושלים – יצחק נבון
נתונים כלליים
סוג חברה ממשלתית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
מוטו פשוט ליהנות מהדרך
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים)
חברות בנות

חברת רכבת ישראל מטענים בע"מ

חברת פיתוח מתחמי רכבת ישראל בע"מ[1]
מיקום המטה יוספטל 32 לוד
משרד ראשי תחנת הרכבת לוד
בעלות מדינת ישראל
ענפי תעשייה תחבורה, הובלת מטענים
הכנסות 2.84 מיליארד ש"ח (2022)[2]
רווח תפעולי הפסד של 123 מיליון ש"ח (2022)[2]
רווח הפסד של 133 מיליון ש"ח (2022)[2]
הון עצמי 719 מיליון ש"ח (2022)[2]
סך המאזן 36.0 מיליארד ש"ח (2022)[2]
יו"ר משה שמעוני
מנכ"ל מיכה מייקסנר
עובדים 3,216 (2015)
 
www.rail.co.il

Click to Shrink Back
אופקיםאחיהודאשדוד – עד הלוםאשקלוןבאר יעקבבאר שבע – מרכזבאר שבע – צפון / אוניברסיטהבית יהושעבית שאןבית שמשבני ברק – רמת החיילבנימינהבת ים – קוממיותבת ים – יוספטלדימונההוד השרון – סוקולובהרצליהחדרה – מערבחולון – וולפסוןחוצות המפרץחיפה – בת גליםחיפה – חוף הכרמלחיפה מרכז – השמונהיבנה – מזרחיבנה – מערביקנעם – כפר יהושעירושלים – גן החיות התנ"כיירושלים – יצחק נבוןירושלים – מלחהכפר חב"דכפר סבא – נורדאוכרמיאללהבים – רהטלודלוד – גני אביבמגדל העמק – כפר ברוךמודיעין – מרכזמזכרת בתיהמרכזית המפרץנהריהנמל התעופה בן-גוריוןנתיבותנתניהנתניה – ספירעכועפולהעתליתפאתי מודיעיןפתח תקווה – סגולהפתח תקווה – קריית אריהצומת חולוןקיסריה – פרדס חנהקריית גתקריית חייםקריית מוצקיןקריית מלאכי – יואבראש העין – צפוןראשון לציון – הראשוניםראשון לציון – משה דייןרחובותרמלהרעננה – דרוםרעננה – מערבשדרותתל אביב – אוניברסיטהתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכז
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏
תרשים תחנות רכבת ישראל

רכבת ישראל בע"מ היא חברה ממשלתית, האחראית להפעלת צי הנייד על מסילות הברזל הבין עירוניות בישראל. החברה עוסקת בשינוע נוסעים ומטען באמצעות רכבות, מפעילה את תחנות הנוסעים ותחנות טעינת משא ואחראית על תכנון ופיתוח תשתיות הרכבת במדינה.

איגרות חוב של החברה[3] נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

עיינו גם בפורטל

פורטל רכבת ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברכבת ישראל - בעבר, בהווה ובעתיד. הפורטל כולל קישורים לערכים בנושא קווי הרכבת, תחנותיה וההיסטוריה של רכבת ישראל, יחד עם תמונות ואנקדוטות בנושא.

מנכ"ל רכבת ישראל הוא מיכה מייקסנר[4] ויושב ראש הדירקטוריון הוא משה שמעוני[5].

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של רכבת ישראל

לפני קום המדינה

תחנת הרכבת יפו בשנת 1891, עוד בטרם נפתחה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת יפו–ירושלים
תחנת הרכבת חיפה מזרח, מטה הרכבת המנדטורית בארץ ישראל, שנת 1931 לערך. מראהו המפואר של הבניין אבד לבלי שוב לאחר שפוצץ על ידי ארגון אצ"ל בשנת 1946.
קטר 112 מסוג G-12 מוביל רכבת נוסעים סמוך לנתניה בשנת 1988
עיטורים בצורת סמל רכבת ישראל על הקיר התומך של מסילת הרכבת בכביש 431

שורשי רכבת ישראל טמונים בהתפתחות הרכבות בארץ ישראל לפני קום המדינה, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עד החלטת המוסדות הלאומיים באפריל 1948 על הקמת חברת רכבת ישראל.

ניתן לחלק את ההיסטוריה של הרכבות בארץ ישראל טרם קום המדינה לשלוש תקופות - תקופת השלטון העות'מאני, תקופת מלחמת העולם הראשונה ותקופת המנדט הבריטי.

לאחר הכרזת החלוקה

מבין נהגי הקטר והעובדים המקצועיים של הרכבת המנדטורית היה מיעוט מבוטל של יהודים[6]. מיד עם ההכרזה על תוכנית החלוקה בנובמבר 1947 החלה הסוכנות היהודית והוועד הלאומי בפעולות להקמת חברת רכבת יהודית (היא 'רכבת ישראל'), ולמנהלה מונה משה פייקוביץ', שהיה בעל תפקיד בכיר ברכבת המנדטורית. פייקוביץ' יחד עם יהודים נוספים שעמדו בתפקידים בכירים ברכבת המנדטורית פעל להכשרה רחבת היקף של יהודים למקצועות רכבתיים שונים, וכן דאג לריכוז ציוד מסילתי רב ככל האפשר מכל רחבי הארץ באזור חיפה, שנחשב לאזור בשליטה יהודית יחסית. פעולה זו יחד עם הצלחת הכיבוש היהודי הצבאי של חיפה ולוד במהלך מלחמת העצמאות, הובילה לכך שרוב מוחלט של רכוש הרכבת המנדטורית עבר לבעלות רכבת ישראל[7].

לאחר כיבוש חיפה ומנוסת הערבים באפריל 1948, הוחל בריכוז כל עובדי הרכבת היהודים, קורסי ההכשרה הרכבתיים והציוד הנייד בחיפה, וביוזמת פייקוביץ' הושג הסכם ב־23 באפריל 1948 עם הצבא הבריטי (שהמשיך להחזיק מובלעת באזור חיפה עד יוני 1948) בתיווך ארתור פ. קירבי, מנהל הרכבת המנדטורית, לפיו היהודים יפעילו את הרכבת, תוך מתן עדיפות לפעילות רכבות הצבא הבריטי, שפעלו לפינוי הצבא מארץ ישראל. כעבור ארבעה ימים, ב־29 באפריל, החלו לפעול רכבות המשא הראשונות מחיפה לחדרה[8][9]. בהמשך שימש הקו רכבות משא[10]. ביוני 1948 נפתח מחדש לתנועת נוסעים קו הרכבת הפרברית בין חיפה לקריות[11], ובסוף חודש זה הופעלה מחדש לנסיעות מיוחדות רכבת העמק לעפולה ועמק יזרעאל[12].

בראשית מלחמת העצמאות הוקמה 'פלוגת הרכבת' שנועדה להפעלת רכבות בתיאום עם צה"ל, ובראשה עמד דרור אלון (פייקוביץ'), בנו של משה פייקוביץ'[13].

לאחר הקמת מדינת ישראל

רכבת חשמלית חולפת על גשר הרכבת מעל עמק איילון

לאחר הקמת מדינת ישראל הוכפפה פעילות הרכבת לאחריות משרד התחבורה, ומשרדי הנהלת הרכבת פעלו בתחנת הרכבת חיפה מזרח. הרכבת החלה לפעול במדיניות של קרונות נוסעים אחידים לכל, ללא חלוקה בין מחלקות נוסעים באיכות ובמחירים שונים[14].

בתום מלחמת העצמאות החזיקה ישראל בחלקים שונים של המסילה המזרחית, בחלקה הצפוני (מאזור חדרה ועד חיפה), ובחלקה הדרומי (בין ראש העין ללוד), בעוד הלגיון הירדני והצבא העיראקי החזיקו בחלק המרכזי שבין חדרה לראש העין, שעבר במשולש, ובסמוך לטולכרם וקלקיליה. ישראל החזיקה במרביתה של מסילת הרכבת יפו–ירושלים (למעט קטעים קטנים באזור בתיר ובית צפאפה), במסילת העמק מחיפה לעפולה ועמק הירדן, עד נהריים, במסילת לוד - אשקלון ובמסילת חיפה - ראש הנקרה.

השליטה הצבאית החלקית על תוואי המסילה לא איפשרה את הפעלת הקו חיפה - תל אביב, וכתחליף לו הוחל בראשית 1949 בסלילת מסילת החוף בין חדרה לתל אביב. ב-4 בינואר 1949 נפתח שירות משולב רכבת-אוטובוס סדיר בין חיפה לתל אביב: קטע הנסיעה שבין חיפה לחדרה נעשה ברכבת ומשם המשיכו הנוסעים באוטובוס לתל אביב, כאשר בתחילה היו שתי רכבות יומיות בכל כיוון. בפתיחה החגיגית של הקו נכח שר התחבורה דוד רמז. באותו היום החלה רכבת ישראל אף בהפעלת חמש רכבות נוסעים יומיות בין חיפה לעכו. בתקופה זו פעלה הרכבת בהעברת עולים חדשים שהגיעו לנמל חיפה, הוסעו ברכבת לחדרה וממנה למחנות עולים זמניים[15].

במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות הועבר אזור המשולש מירדן לישראל, כאשר המסילה המזרחית עברה ברובה המוחלט לשליטת ישראל, אך מנגד הייתה סמוכה ביותר לגבול החדש עם ירדן (הקו הירוק, בסמוך לקלקיליה ולטולכרם עברה המסילה במרחק של בין עשרות למאות מטרים מקו הגבול[16]). קטע מסילה של כ־2 ק"מ בסמוך לתחנת טול כרם נשאר בשליטת ירדן. בנוסף הועברו קטעים קצרים של מסילת לוד - ירושלים מירדן לישראל, כדי לאפשר את הפעלת המסילה במלואה. גם מסילה זו עברה סמוך מאוד לגבול החדש.

בספטמבר 1949 חודש קו הרכבת בין חיפה לתל אביב, לאחר שנסלל תוואי חלופי לתוואי המסילה הישן אשר עבר בסמוך לטולכרם ונשאר בשליטת ירדן[17]. במקביל נסלל קטע חיבור בין ראש העין לתחנת בני ברק החדשה (כונתה אז 'תל אביב צפון'), כדי לאפשר גישה רכבתית לתל אביב, בלא צורך במעבר דרך לוד (נקודת החיבור של המסילה המזרחית ומסילת יפו - ירושלים)[18]. תחנת תל אביב צפון הייתה מרוחקת יחסית מתל אביב, ולצורך הגעה אליה נדרש שירות אוטובוס משלים.

ב-7 באוגוסט 1949 חודש קו הרכבת מתל אביב לירושלים. מתחנת תל אביב דרום יצאה בשעה 8:00 בבוקר רכבת חגיגית ומקושטת לעבר הבירה, כאשר על הרכבת נסעו בין השאר דוד בן-גוריון ודוד רמז. המונים עמדו לאורך המסילה והריעו לרכבת. אולם, שירות רכבות נוסעים סדירות לירושלים מחיפה, דרך המסילה המזרחית ולוד (שם היה קשר לנוסעים שהגיעו מתחנת הרכבת תל אביב דרום[19]) חודש רק ב-2 במרץ 1950[20].

בתחילת קיץ 1951 הושבתה רכבת העמק מפעילות, עקב העדר כדאיות כלכלית במסלולה בין חיפה לעפולה ועמק יזרעאל.

ב-15 באפריל 1953 צוינה בטקס חגיגי השלמת בניית מסילת החוף[21], לאורך 47 ק"מ, בין צומת רמז סמוך לפרדס חנה ותחנת הרכבת תל אביב צפון, אשר לימים נקראה תחנת הרכבת בני ברק. המסילה נבנתה בסיוע אמריקאי וקיצרה באופן משמעותי את זמן הנסיעה בין תל אביב לחיפה. ב-4 בנובמבר 1954 הושלמה הארכת המסילה כ-4 ק"מ עד לתחנת הרכבת תל אביב מרכז וזו נפתחה באותו היום לתנועת נוסעים. תחנה זו הייתה ממוקמת בשוליה הצפוניים של העיר ומרוחקת ממרכז העיר תל אביב של אז, ועקב כך עד היום מכונה לעיתים התחנה בטעות "רכבת צפון" בידי הציבור.

ב-29 במרץ 1956 נפתחה לתנועה מסילת הרכבת לבאר שבע.

Click to Shrink Back

מפה טופולוגית של קווי רכבות הנוסעים בישראל, נכון לשלהי 2021

בחודש נובמבר 1961 נפתח קטע מסילה קצר של שבעה קילומטר מצומת פלשת לנמל אשדוד. מסוף המטענים בנמל אשדוד משמש עד היום כתחנת מוצא לרבות מרכבות המשא ברכבת ישראל.

ב-8 בספטמבר 1965 נחנכת המסילה בין באר שבע לדימונה אשר משמשת בתחילה להובלת משא, ומ-1967 החלה לשמש גם לרכבות נוסעים[20].

לאחר מלחמת ששת הימים, נוספים כ-360 קילומטרים של מסילות ובסך הכל לרכבת כ-800 קילומטרים של מסילות בתקופה זו[20].

בספטמבר 1972 מופעל קו תל אביב-עזה-דיר אל בלח לנוסעים, קו זה נסגר במלחמת יום הכיפורים[22].

ב-1970 נסגרה התחנה ששכנה בסמוך לבית הדר, באזור שהיה בזמנו מרכזה של תל אביב. במקומה הוקמה תחנת הרכבת תל אביב דרום שמוקמה בקצה העיר ליד בית הספר הולץ. מהלך זה גרם לירידה משמעותית בכמות הנוסעים ברכבת, וסימל את תחילת דעיכתה של הרכבת בארץ, תקופה שנמשכה כמעט דור שלם עד להתחדשות הרכבת בשנות ה-90. במשך שנים סבלה הרכבת בישראל מהזנחה מתמשכת עקב העדפה לתחבורה ציבורית באמצעות אוטובוסים. בשנת 1988 אוחדה רכבת ישראל עם "רשות הנמלים" שהפכה לרשות הנמלים והרכבות, עד אז פעלה כיחידת סמך במשרד התחבורה[23].

בשנת 1994 שינתה הנהלת הרכבת את מדיניותה התקציבית - במקום לבקש מהממשלה תקציבים לפיתוח, שלא הגיעו, על מנת לבצע שיפורים במערך הרכבות, הוחלט להפעיל כל קו וכל תחנה שניתן להפעיל על מנת שהציבור יתחיל שוב לנסוע ברכבת ויפעיל לחץ על הממשלה להגדלת התקציב. הרכבת המאספת המייגעת מתל אביב לחיפה מולאה עד תום. הציבור דרש רכבת מהירה לחיפה לצד רכבת מתחנות הביניים לתל אביב. גם קווים אחרים שנפתחו בשנים אלו התמלאו עד מהרה בנוסעים כמו הקו בין רחובות לתל אביב. הגברת הדרישה אכן הביאה לשינוי. בו בזמן נעשה אף חיבור של רשת הרכבות הצפונית והדרומית דרך לבה של תל אביב באמצעות מסילת איילון העוברת בין מסלולי נתיבי איילון (עד אז יכלו רכבות מהצפון להגיע לדרום רק דרך עקיפת אזור המרכז במסילת ראש העין-לוד).

כחברה בע"מ

בספטמבר 2002 החליטה ממשלת ישראל כי רכבת ישראל תוצא מאחריותה של רשות הנמלים והרכבות, ותיהפך לחברה ממשלתית שתפעל על בסיס עסקי, כחלק מחוק ההסדרים לשנת 2003[24].

חברת "רכבת ישראל בע"מ" נוסדה ביולי 2003 לאחר הליך שכלל, בין היתר, חקיקה, חתימה על הסכם עם העובדים על תנאי השכר, חתימה על הסדרי הנכסים מול המינהל, הסכם סובסידיה ומימון מול האוצר, ופיתוח תוכנית עבודה רב שנתית[25]. יושב הראש הראשון של החברה היה משה ליאון.

בעשור השני של המאה ה-21, הרכבת נהנית מתקציב פיתוח הגדול יותר מתקציב הכבישים[26]. כתוצאה מהשיפור בהשקעות, גדלה תנועת הנוסעים ביותר מפי ארבעה, מ-6 מיליון נוסעים ב-1998 ל-26.8 מיליון נוסעים בשנת 2005.

במרץ 2015, הנפיקה רכבת ישראל שתי סדרות של איגרות חוב, שהחלו להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כך החברה גייסה כ-850 מיליון שקל[27].

ב-25 במרץ 2020, לראשונה מאז נוסדה רכבת ישראל, הופסקה תנועת רכבות הנוסעים בכל הארץ כחלק מהגבלות שהטילה הממשלה על התחבורה הציבורית עקב התפשטות נגיף הקורונה. לאחר 89 יום של השבתה, חזרה הרכבת לפעול ב-22 ביוני 2020 עם הגבלות רבות. בהן הגבלת כמות הנוסעים ל-500 איש בכל רכבת, דרישה להזמין שובר מראש, איסור אכילה ושתייה בזמן הנסיעה וחובת עטיית מסכה לכיסוי הפה והאף. ב-6 במאי 2021 בוטלה חובת השימוש בשוברים.

בשנת 2017 החל פרויקט חשמול מסילות רכבת ישראל, אשר יאפשר להשתמש בציוד נייד חשמלי[28][29][30]. העבודות אשר נמשכות מספר שנים גורמות להשבתה של נסיעות של חלק מהקווים בסופי שבוע ובלילות לתקופה ארוכה[31][32].

הקמת קריית רכבת ישראל בלוד

בשנת 2009 החליטה הנהלת רכבת ישראל על העברת כל יחידות הרכבת שהיו פזורות במבנים שונים ברחבי בארץ, אל תחנת הרכבת של לוד והקמת "קריית רכבת ישראל"[33]. ביוני 2017 יצא המכרז להקמת מרכז תחבורה משולב בתחנת הרכבת לוד. העלות המשוערת היא 100–150 מיליון שקל. בשנת 2018 נחנך בניין הנהלת רכבת ישראל החדש במתחם, ולאחר שנתיים בשנת 2020 נפתחה לתנועה תחנת הרכבת החדשה בלוד[34].

פעילות

פריסת מסילות הברזל

נכון לשנת 2018 רכבת ישראל מפעילה מדי יום באופן שוטף כ-565 רכבות נוסעים[35]. רכבות הנוסעים נעות בין 69 תחנות נוסעים פעילות ומסיעות יותר מ-67 מיליון נוסעים בשנה[35]. בנוסף, מפעילה הרכבת כ-150 רכבות משא מדי יום ובדרך זו משנעת כ-20,000 טון משא בכל יום.

בשנת 2005 עמד אורך המסילות הכללי של רכבת ישראל על 941.5 ק"מ, מתוכן 719 ק"מ משמשים כמסילות קו ראשי ו-222.5 ק"מ שלוחות משניות.

בתחילת שנת 2010 עמד מספר עובדיה של חברת רכבת ישראל על יותר מ-2,000. היקף פעילותה הכספית של החברה עמד אז על כמיליארד ש"ח ובמחזור זה נכלל תקציב פיתוח בסדר גודל של כ-30 מיליארד ש"ח[36].

את שנת 2008 סיכמה רכבת ישראל בשינוע של 130,000 נוסעים בממוצע ליום, ובהכנסה של חצי מיליארד שקלים ממכירת כרטיסים. מספר הנוסעים עלה ב-10.5% לעומת השנה שקדמה לה[37]. את שנת 2014 סיכמה רכבת ישראל בשינוע כ-200,000 נוסעים בממוצע ליום, ולהערכת מנכ"ל החברה, בועז צפריר, תהיה זו השנה הראשונה בה תציג הרכבת רווח נקי[38].

במאי 2021 רכשה רכבת ישראל בעלות של 3.8 מיליארד ש"ח קרונות תקניים הנמוכים ב-20 ס"מ מרוב הרציפים[39]. כיוון שתחנות רבות נבנו בתקן מיושן הרציף נמוך מגובה הקרונות המקובל כיום.

תעבורת נוסעים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

בעקבות תנופת הפיתוח והקמת התחנות, הרכבת הגיעה ליישובים חדשים ותנועת הנוסעים גברה בה. יחד עם זה, הנסיעה מהתחנות החדשות שהוקמו בדרום הארץ משדרות ודרומה לכוון תל אביב, עדיין איטית מאוד יחסית לנסיעה לתל אביב ממרחק זהה בצפון, וזאת בשל עצירת הרכבת ב־8 תחנות ביניים משדרות לתל אביב.

נתונים כלליים לשנים 2020-2001
2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020
רמת דיוק - איחור עד 5 דקות (באחוזים)[40] 88.52 88.66 87.75 91.51 83.77 84.64 82.63 91.32 86.70 89.19 86.60 89.99 92.93 95.31 95.29 94.30 91.9
סה"כ נוסעים (במיליונים)[40] 15 17.5 19.8 22.9 26.8 28.3 31.7 35.1 35.9 35.9 35.9 40.3 45.2 48.5 52.8 59.5 64.6 67.7 69.0 24.2[41]
ממוצע רכבות ליום[40] 218 252 261 288 289 349 348 338 338 340 335 394 409 443 431
אורך מסילה[דרושה הבהרה] (בק"מ)[42] 926 1,001 1,035 1,079 1,138 1,153 1,194 1,277 1,340 1384 1462 1462 1486

קרונות נוסעים[42]

179 411 411 422 581 585 645 645 645 674 719 737 752

בין 2012 ל-2015, עקב עומס רב ברכבות, הוגבלה נסיעת חיילים ברכבות בימי ראשון בבוקר והוסטה להסעות.

תשלום עבור הנסיעה ברכבת

רכבת בין אשקלון לשדרות

עלות כרטיס הנסיעה נקבעת על פי מרחק הנסיעה ומאפייני הנוסע, כגון גיל, שירות בצה"ל וכו'. בחלק מקווי הרכבת ניתן לרכוש בתוספת תשלום כרטיס הכולל מקום שמור בקרון ייעודי ברכבת.

ניתן לרכוש במחיר מוזל כרטיס המכיל מספר נסיעות (כרטיסייה), או כרטיס חופשי-חודשי. כמו כן, קיימים כרטיסי נסיעה ברכבת המשולבים עם כרטיסי נסיעה באוטובוס. החל מ-1 בדצמבר 2014, מתאפשרת רכישת כרטיס נייר בודד לכיוון אחד בלבד. רכישת כרטיסי הלוך-ושוב, כרטיסייה וחופשי-חודשי אפשרית רק באמצעות כרטיס הרב-קו.

במקרה של הגעת הרכבת לתחנת היעד באיחור של מעל לחצי שעה, זכאים הנוסעים לקבל כרטיס פיצוי חינם. היה והגיעה הרכבת ליעדה למעלה משעה לאחר המועד הנקוב בלוח הזמנים, יהיו הנוסעים זכאים לקבל שני כרטיסים לאותו קו בתור פיצוי[43].

בעקבות רפורמה בתעריפי הנסיעה, בראשית 2016 הוצעו הסדרי נסיעה אזוריים המשלבים רכבת ואוטובוס.

בעקבות רפורמה נוספת, בסוף מרץ 2018 הוצעו חוזי נסיעה בינעירוניים תקופתיים (בעיקר חופשי יומי/חודשי) המשלבים גם הם רכבת ואוטובוס, ובהם חוזה תקופתי כלל-ארצי. בד בבד, בוטלו כרטיסי הלוך-ושוב לטובת חוזים אלה ושימוש ב"ערך צבור".

בעקבות רפורמת דרך שווה בשנת ה'תשפ"ב, שונו תעריפי הרכבת לתעריף הנמדד על פי מרחק הנסיעה.

  • כרטיס נסיעה בעיצוב ישן
    כרטיס נסיעה בעיצוב ישן
  • כרטיס נסיעה בעיצוב ישן
    כרטיס נסיעה בעיצוב ישן
  • כרטיס פיצוי בעיצוב ישן
    כרטיס פיצוי בעיצוב ישן
  • כרטיס נסיעה לשוטר חובה בעיצוב חדש
    כרטיס נסיעה לשוטר חובה בעיצוב חדש
  • כרטיס חגיגי שהונפק לכבוד 60 שנות עצמאות לישראל
    כרטיס חגיגי שהונפק לכבוד 60 שנות עצמאות לישראל
  • כרטיס חגיגי לרגל סוכות תשס"ח
    כרטיס חגיגי לרגל סוכות תשס"ח
  • כרטיס נסיעה לבוחר בבחירות לכנסת ה-18
    כרטיס נסיעה לבוחר בבחירות לכנסת ה-18
  • כרטיס נסיעה בעיצוב חדש משנת 2010
    כרטיס נסיעה בעיצוב חדש משנת 2010

תפעול הרכבות

ערך מורחב – תפעול רכבות ברכבת ישראל

השליטה על תנועת הרכבות הארצית מבוצעת בעזרת מתקן שליטה ופיקוד ארצי (משוא"ה), הממוקם בתחנת חיפה חוף הכרמל. נכון לשנת 2020 נבנה מרכז בקרה נוסף בלוד.

חוקים ותקנות

בישראל אין חוקים מסודרים הקשורים לפעילות השוטפת של הרכבות. פקודת מסילות הברזל מ-1972 היא ניסוח מחודש של תקנות הרכבת מתקופת המנדט אך היא כללית מאוד ולא כוללת את כל האותות הנדרשים. לפיכך, באופן חריג ויוצא דופן בעולם, חברת הרכבת עצמה היא שכותבת את החוקים ומוציאה ספר המכיל את הוראות ההפעלה והאותות.

מתחמי תחזוקה

מתחם התחזוקה והתפעול בלוד, נובמבר 2020
מנעולי בטיחות במוסך הרכבת בלוד. למניעת אסון, נקבע נוהל לפיו כל עובד תחזוקה העולה על הרכבת משאיר מנעול כחותם אישי, כך יכול נהג הרכבת לוודא בקלות לפני נסיעה שאין עובדים שעלולים להיפגע

רכבת ישראל מפעילה חמישה מתחמי תחזוקה גדולים:

  1. מתחם בסמוך לתחנת הרכבת חיפה מזרח
  2. סדנאות אפרים ("סדנאות הקישון"), סמוך לתחנת חוצות המפרץ) במפרץ חיפה
  3. מתחם התחזוקה המרכזי בלוד (בסמוך לתחנת הרכבת)
  4. מוסך קטרים בדימונה (בסמוך לתחנת הרכבת דימונה)
  5. במתחם תחנת הרכבת באר שבע צפון נפתח מוסך גדול נוסף בשנת 2016.

בתחמים נעשים כל הטיפולים הדרושים להשמשת הציוד הנייד של רכבת ישראל, ובכלל זה קטרים וקרונות.

בטיחות ואמינות

ערך מורחב – תאונות רכבת בולטות בישראל
תאונה שקרתה ב-7 באפריל 2011, בה היו מעורבות שתי רכבות סמוך לתחנת נתניה

ב-26 בדצמבר 1963 אירע המקרה החמור ביותר של התנגשות רכבות נוסעים בשנותיה הראשונות של רכבת ישראל, כאשר שתי רכבות מחיפה ומתל אביב התנגשו חזיתית בבית יהושע. איש לא נהרג בתאונה ומתוך 55 הפצועים, 5 נזקקו לאשפוז בבית חולים. בתאונה נהרסו שני קטרי דיזל (105 ו-118) ולאור המחסור בקטרים, נאלצה רכבת ישראל להפסיק את השירות בין חיפה לירושלים עד לחודש מרץ 1964, כאשר הגיעו קטרי דיזל נוספים מארצות הברית.

ב-2 באוגוסט 1985 נהרגו חמישה נוסעי מכונית פרטית מפגיעת רכבת במפגש מסילת ברזל סמוך לטירת יהודה.

בפברואר 2012 הורשעה רכבת ישראל בגרימת מוות ברשלנות עקב אסון רבדים ב-2005 בו נהרגו שבעה בני אדם[44]. ביולי 2013 הורשעה הרכבת בגרימת מוות ברשלנות עקב תאונת הרכבת בבית יהושע בה נהרגו 5 נוסעים[45].

במהלך העשור השני של המאה ה-21 היו מספר תקלות של רכבות שעלו באש במהלך הנסיעה[46] ובמקרים מסוימים רכבות נאלצו לעצור את נסיעתן עקב דיווחים על ריח שרפה, דבר שגרם לעיכובי נסיעות וכן ביטולים.

החברה

בניין הנהלת רכבת ישראל בלוד

הרכבת פעלה כחלק ממשרד התחבורה החל מקום המדינה. ב-1988 פעילות הרכבת הועברה לרשות הנמלים והרכבות. בדצמבר 1996 החליטה ממשלת ישראל על הפרדת הרכבת מרשות הנמלים והרכבות, והקמת חברת רכבות ממשלתית. ב-2003 נוסדה חברת "רכבת ישראל" בע"מ.

משרדי הנהלת רכבת ישראל נמצאים סמוך לתחנת הרכבת לוד. הם עברו לשם לאחר שבמשך שנים שכנו בצמידות למוזיאון רכבת ישראל שבשטח תחנת חיפה מזרח, ולאחר מכן, בצמוד לתחנת הרכבת תל אביב מרכז.

יושבי הראש של רכבת ישראל

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 משה ליאון 15 ביוני 2003 26 באפריל 2006
2 יעקב אפרתי 23 ביוני 2008 13 בינואר 2011
3 דורון וייס 17 בנובמבר 2013 18 בספטמבר 2014
4 חוסם בשארה[47] 6 ביולי 2015 17 ביולי 2016
5 דן הראל[48] 20 ביוני 2018 פברואר 2020
6 משה שמעוני 22 בדצמבר 2020 מכהן
  • אין רציפות בזמני הכהונה של יושבי הראש כיוון שתפקיד זה לא אויש באופן רציף ולא מונו מחליפים.

המנהלים הכלליים של רכבת ישראל

מספר דיוקן שם תקופת כהונה הערה
1 משה פייקוביץ' 1948 - 1951
2 אריה אפרתי 1951 - 1953
3 בנימין גלבוע 1953 - 1954
4 מנחם סבידור 1954–1964
5 אברהם צוויק 1964–1972
6 יהודה רשף 1972–1974
7 צבי צפרירי 1974–1985
8 אליהו ברק 1985–1990
9 משה בר כוכבא (בריל) 1991–1992
10 יעקב שן צור 1993–1994
11 אהוד הדר 1994–1996
12 עמוס עוזני 1996–2001
13 יוסי שניר 2001–2004
14 יוסי מור 2004–2005
15 עופר לינצ'בסקי 2005–2007
16 יצחק (חקי) הראל 2007–2011
17 בעז צפריר 2011–2016
18 שחר איילון 2017 - מרץ 2019[49] פוטר מתפקידו, לאחר כהונתו כיהן כמנכ"ל בפועל סמנכ"ל המטענים, אורי שריר, למשך 3 חודשים.
19 מיכה מייקסנר 25 ביוני 2019[4] - מכהן

מבנה ארגוני

באפריל 2012 בוצעה רפורמה ארגונית ברכבת ישראל. פעילות הרכבת חולקה בין שמונה חטיבות ומספר אגפים. כמו כן הוקמו שתי חברות בת: חברה להובלת מטענים (51% מהמניות שלה עתידים לעבור למשקיע פרטי) וחברה לנדל"ן ולפיתוח מסחרי בבעלות מלאה של רכבת ישראל. בנוסף לכך, נקבע כי 30% מהציוד הנייד הקיים והעתידי של רכבת ישראל יתוחזקו באמצעות חברה פרטית חיצונית[50], מהלך שלווה במאבק של וועד עובדי הרכבת בראשות גילה אדרעי, החל מהכרזת שר התחבורה ישראל כ"ץ על הרפורמה, באפריל 2011.

פירוט החטיבות

  • חטיבת נוסעים אחראית על הפעלת תחנות והסעת רכבות נוסעים.
  • חטיבת מטענים הפועלת כחברה עסקית ומשמשת להובלת מטענים. בנוסף אחראית החטיבה על תפעול רכבות המשא ונהגי המשא.
  • חטיבת נייד האחראית בין היתר על אחזקת הציוד הנייד מכל הסוגים (משא ונוסעים).
  • חטיבת פיתוח אחראית על פיתוח רשת המסילות.
  • חטיבת כלכלה וכספים אחראית תהליכי הרכש והביצועים הכספיים של החברה תוך התאמה ליעדי הממשלה והנהלת הרכבת.
  • חטיבת תשתיות אחראית על הנחת המסילות ותחזוקתן, מערכות איתות וחשמל ומערכות נוספות.
  • חטיבת בטיחות, ביטחון ואיכות הסביבה אחראית על בטיחות בתחומים כגון: ציוד נייד, תחנות רכבת, תשתית ועוד. בנוסף אחראית על מערך הביטחון הכולל של רכבת ישראל, ומבקרת את פעילות הביטחון, הבטיחות ואיכות הסביבה בהתאם לחוקים.
  • חטיבת משאבי אנוש ולוגיסטיקה אחראית פיתוח ההון האנושי, גיוס וקליטת כוח אדם, הדרכות, רווחת העובדים, שכר, ניהול לוגיסטיקה בתהליכים חוצי ארגון, הפצת נהלים בנושאי לוגיסטיקה ועוד[51].

סמל הרכבת

סמל רכבת ישראל הראשון, עוצב בשנת 1949 על ידי הגרפיקאי פרנץ קראוס. סמל זה היה בשימוש במשך שנים רבות, ועל אף שעוצב סמל חדש בשנת 1967, שהיה גרסה לאותו הסמל, שימשו שתי הגרסאות במקביל ובגוונים שונים (בהתאם לציוד עליו הוטבעו) עד לאמצע שנות ה-90.

באמצע שנות ה-90 הוחלף הסמל לחלוטין בעקבות התחדשות מערכת הרכבות בישראל. הסמל החדש עוצב על ידי "סטודיו אדלר", חברת המיתוג של משרד הפרסום אדלר חומסקי. בסמל ניתן לראות צללית של מגן דוד נטוי, ממנו מתפצלות מסילות לארבע כיווני רוחות השמים, כסימן להתחדשות ולהתרחבות מערכת המסילות והרכבות.

  • סמלה הראשון של רכבת ישראל, שנת 1949
    סמלה הראשון של רכבת ישראל, שנת 1949
  • סמלה השני של רכבת ישראל, שנת 1967
    סמלה השני של רכבת ישראל, שנת 1967
  • סמלה השלישי של רכבת ישראל, שנת 1994
    סמלה השלישי של רכבת ישראל, שנת 1994
  • סמלה הרביעי של רכבת ישראל, שנת 2014
    סמלה הרביעי של רכבת ישראל, שנת 2014

מדי הרכבת ובעלי תפקידים

  • נהגי קטר - חולצה שחורה עם לוגו הרכבת בלבן
  • פקחים - חולצה מכופתרת כחולה, תג שמי, עניבה כסופה, ומכנסיים שחורים.
  • מאבטחי רכבות - קיץ: מכנסי דגמ"ח בצבע שחור, חולצת פולו קצרה, ז'קט ספארי בצבע בז'; חורף מכנסי דגמ"ח בצבע שחור, חולצת לקוסט ארוכה, ז'קט פליז בצבע שחור
  • מנהלי תחנות/מנהלי תחנות במשמרת - חולצה מכופתרת לבנה, תג שמי, עניבה שחורה, ומכנסיים שחורים.

ציוד ותשתית

ציוד נייד ברכבת ישראל

ערך מורחב – ציוד נייד ברכבת ישראל
רכבת נוסעים דו-קומתית על רקע חוף חיפה והמכון לחקר ימים ואגמים
רכבת נוסעים דו-קומתית הנוסעת מכיוון פתח תקווה לתל אביב במעבר מתחת לכביש 4
מתחם הדיור של רכבת ישראל בבאר שבע צפון, מרץ 2020
רכבות נוסעים במתחם הדיור של רכבת ישראל בבאר שבע צפון, מרץ 2020

עם הקמת רכבת ישראל ב-1948, ירשה הרכבת את הציוד של הרכבת המנדטורית. ציוד זה התבסס על קטרי קיטור ועל קרונות נוסעים ומשא שרובם היו ישנים ובמצב תחזוקתי גרוע. במהלך שנות ה-50 קנתה רכבת ישראל 11 קטרי דיזל מודרניים, 21 קטרי עיתוק, 312 קרונות משא, 8 קרונות נוסעים ופסי רכבת, הרכישה התאפשרה באמצעות הסכם השילומים עם גרמניה. ב-27 בפברואר 1959 הוציאה רכבת ישראל משימוש את אחרון קטרי הקיטור[52], לאחר טקס קצר עם קטר קיטור בתחנת הרכבת בלוד[20]. בשנות ה-60 נרכשו קרונות נוסעים רבים והוצאו משימוש כל הקרונות של הרכבת המנדטורית. מאז שנות ה-90, עם העלייה הניכרת במספר הנוסעים נרכשו קטרים חדשים וקרונות נוסעים רבים, בהם גם מערכי קרונועים וקרונות דו-קומתיים. נכון לשנת 2011 ממשיכה רכבת ישראל להצטייד בקטרים ובקרונות נוסעים חדשים, כך שכל הציוד המשמש להסעת נוסעים הוא לכל היותר בן 20 שנים, אך עדיין מתקשה להתמודד עם העומס הכבד על רכבות הנוסעים שלא מצליחות לעמוד בביקוש.

רשת המסילות

רשת קווי הנוסעים שמפעילה רכבת ישראל מרוכזת סביב מסילה מרכזית, הקרויה הקו הראשי: הר צין - דימונה - באר שבע - לוד - תל אביב - בנימינה - חיפה - עכו - נהריה. מהקו הראשי, שהוא למעשה חיבור של מסילת החוף, מסילת איילון, מסילת הרכבת יפו–ירושלים ומסילת הדרום, מתפצלות המסילות המשניות הבאות (מצפון לדרום):

מסופי מטען

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
ערך מורחב – מסופי רכבת משא

בישראל קיימים מסופי מטען: ברמת חובב, אשדוד, בני ברק, חדרה, חיפה, בית שאן, קישון ולוד[53].

תוכניות פיתוח

תוכנית החומש

ערך מורחב – תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל

תוכנית החומש של רכבת ישראל לשנים 2003–2008 התבססה על תקציב של כ-30 מיליארד שקלים חדשים. במסגרתה מתוכננת הרחבה משמעותית של רשת הרכבות. חלק מתאריכי היעד של הפרויקטים נדחו, כך שעל פי הערכות, השלמות חלקים ממנה עתידות להסתיים לכל המוקדם בשנת 2040.

עם המיזמים הנכללים בתוכנית החומש נמנים:

פרויקטים שהושלמו

פרויקטים בביצוע

פרויקטים עתידיים

נתיבי ישראל

ערך מורחב – נתיבי ישראל (תוכנית תחבורתית)

"נתיבי ישראל" היא תוכנית להאצת הקמתם של כבישים ומסילות רכבת לאורכה ולרוחבה של המדינה, בדגש על הנגב וצפון הארץ. התוכנית נהגתה וקודמה בשנת 2010 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ. היקף ההשקעה המקורי של התוכנית היה 51 מיליארד שקל, אולם בשל התנגדות משרד האוצר, קוצץ היקף ההשקעה ל-27.5 מיליארד שקל[83]. התוכנית עוסקת בקידומם והקמתם של קווי רכבת חדשים שיאפשרו נסיעה במהירות של עד 200 קמ"ש. בין המיזמים הרכבתיים הכלולים בתוכנית, נמצאים תכנונם וסלילתם של קווי רכבת לקריית שמונה ולאילת. "המסילה המזרחית" בין לוד לחדרה, עכו-כרמיאל ורכבת העמק בין חיפה לבית שאן. עוד נקבע בתוכנית כי קווי המסילה עכו-כרמיאל ורכבת העמק, יבוצעו בידי החברה הלאומית לדרכים.

רכבת ישראל והרשות הפלסטינית

בנוסף לתוכניות אלו הועלה גם הרעיון של שימוש ברכבת ליצירת ה"מעבר הבטוח" של פלסטינים בין רצועת עזה ליהודה והשומרון. יתרונה של הרכבת בהקשר זה הוא שקיום המעבר באמצעות רכבת מספקת שליטה ביטחונית טובה יותר על תהליך המעבר מעזה ליהודה והשומרון לעומת התהליך שנוסה בעבר בו הוקדשו כבישים מסוימים ל"מעבר הבטוח". במסגרת תוכנית זאת ישוקם קו הרכבת הישן מיד מרדכי למעבר ארז ו"הקו המזרחי" מהוד השרון לטולכרם. כמו כן יוקמו תחנות רכבת לנוסעים וסחורות בטול כרם ובמסוף ארז. בנוסף, הגישה רכבת ישראל לאישור תוכנית למסוף נוסף באזור ג'נין בקצה שלוחה מקו רכבת העמק המשוקם שיעבור ליד עפולה (שלוחה דומה לג'נין מקו העמק פעלה לפני קום המדינה). קו מוצע נוסף הוא קו שיקשר בין עזה למחסום תרקומיא הממוקם צפון-מערבית לחברון (באופן מעשי מדובר על הארכת מסילת חלץ המגיעה לקריית גת ממערב לכיוון מזרח למרחק של 25 ק"מ בערך). שיקום הקטע הקצר מיד מרדכי לארז יאפשר גם לשנע סחורות מעזה לנמל אשדוד ולשאר חלקי הארץ.

קווי רכבת ישראל

קווים פעילים

קו הרכבת באר שבע — נהריה
באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • להבים – רהט • קריית גת • קריית מלאכי – יואב • מזכרת בתיה • רמלה • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • עכו • נהריה
קו הרכבת מודיעין — נהריה
מודיעין – מרכז • פאתי מודיעין • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בנימינה • עתלית • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • חוצות המפרץ • קריית חיים • קריית מוצקין • עכו • נהריה
קו הרכבת באר שבע — כרמיאל
באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • קריית גת • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חדרה – מערב • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • אחיהוד • כרמיאל
קו הרכבת חיפה — כרמיאל
חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • חוצות המפרץ • קריית חיים • קריית מוצקין • אחיהוד • כרמיאל
קו הרכבת באר שבע – מרכז — בנימינה
באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה
קו הרכבת בית שאן — עתלית (קו העמק)
עתלית • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • יקנעם – כפר יהושע • מגדל העמק – כפר ברוך • עפולה • בית שאן
קו הרכבת בית שמש — נתניה
בית שמש • רמלה • לוד • לוד – גני אביב • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה
קו הרכבת אשקלון — הרצליה (קו השרון - אשקלון)
אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב • הרצליה
קו הרכבת ירושלים — הרצליה
ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה
קו הרכבת מודיעין — ירושלים-נבון
מודיעין – מרכז • פאתי מודיעין • ירושלים-נבון
קו הרכבת אשקלון — באר שבע - מרכז (קו הנגב המערבי)
אשקלון • שדרות • נתיבות • אופקים • באר שבע- צפון • באר שבע - מרכז
קו הרכבת דימונה — באר שבע
דימונה • באר שבע – צפון / אוניברסיטה
קו הרכבת לוד — ראשון לציון - הראשונים
לוד • ראשון לציון – הראשונים


קווי לילה

קו הרכבת הלילי ירושלים — בנימינה
ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – סבידור מרכז • הרצליה • נתניה • חדרה – מערב • בנימינה


קווים שהושבתו

קו הרכבת בית שמש — ירושלים – מלחה (מושבת)
בית שמש • ירושלים – גן החיות התנכ"י • ירושלים – מלחה
קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה (מושבת)
באר שבע – מרכז • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – יוספטל • תל אביב – ההגנה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • פול קוטרל, ישרו בערבה מסילה: היסטוריה מצולמת של הרכבת בארץ ישראל, הוצאת רכבת ישראל, 2008.
  • אילן פלקוב, רכבות בארץ-ישראל, עבר, הווה, עתיד, הוצאת "רכבת-ישראל", חיפה ספטמבר 1982.
  • אטלס רשת מסילות הברזל, רכבת ישראל בע"מ, חטיבת תשתיות, המרכז למיפוי ישראל, 2003.
  • יעקב אבוטבול (עורך), מילון מושגי הרכבת עברי אנגלי צרפתי, הוצאת רכבת ישראל, מהדורה ראשונה, ספטמבר 2001.
  • שמואל אביצור, ההינע בארץ-ישראל, תולדות ההרמה, הנשיאה, ההובלה וההסעה בארץ-ישראל, 'ארץ'- מחקרים ופרסומים בגאוגרפיה - מפעל לקידום ידע ארץ-ישראל: אוניברסיטת תל אביב, הסתדרות העובדים הכללית החדשה: האגף לחינוך, השכלה וספורט, מכון אבשלום: מכון לידיעת הארץ ע"ש חיים אבשלום, תל אביב תשנ"ז 1996.
  • יוסי ביילין, התעשייה העברית – שורשים, בית הוצאה כתר (במסגרת 100 שנה לתעשייה העברית), ירושלים, 1987.
  • ב. ברכמן, סלומון א., פייטלסון ע., שפר ד., מקומה של הרכבת במערכת התחבורה בישראל, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 1993.
  • ראובן גפני (עורך), עת־מול – עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל – דו-ירחון, חוברת מס' 185, (חוברת נושאית. נושא החוברת: על הפסים וביניהם – עולמה של הרכבת בישראל, יד יצחק בן-צבי, ינואר 2006.
  • ד. כרמל, מסילות ודרכים – עתיד התחבורה בארצנו, מאי 1953.
  • גרשון ניסים (צדקיהו), ההתקפה על בתי המלאכה של רכבת פלשתינה (א"י) במפרץ חיפה – 17.6.1946 – י"ח בסיון, תש"ו – פרשת הקרב ולקט דברי רקע עליו, מפעולות לח"י בתנועת המרי העברית, הוצאת א. בן-הר (ממשתתפי ההתקפה), 2003.
  • רנה סיון, מרגלית ליאת (עורכות), רכבת לירושלים, מוזיאון מגדל דוד – המוזיאון לתולדות ירושלים, אביב 2005 (אפריל 2005).
  • אבנר עובדיה (עורך), בתנועה מתמדת – תחבורה בישראל ביבשה, בים ובאוויר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, 2006.
  • פרידריך פרייהר, קרס-פון קרסנשטיין, עם הטורקים אל תעלת סואץ, משרד הביטחון – ההוצאה לאור בשיתוף בית-ספר שדה שדה-בוקר, 2003.
  • ברוך קטינקא (מהנדס), מאז ועד הנה, הוצאת "קרית-ספר", 1961.
  • צבי שטאל, תולדות התחבורה הציבורית בארץ-ישראל בראי כרטיסי הנסיעה, הוצאת ירון גולן, חולון 1995.
  • דוד תירוש, רכבת העמק, משרד החינוך והתרבות, אגף הנוער, האגף לטיפוח רווחה ושיקום, היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, החברה להגנת הטבע, מהדורה שנייה, 1994.
  • Paul Cotterell, The Railways of Palestine and Israel(הקישור אינו פעיל), Tourret Publishing, 1986.
  • crowther g.l., railway atlas of the middle east – m – 653 (also nanigations and street tramways), publisher: g.l. crowther, preston, england, 2006.
  • hateley r. k., (comp.), locomotives of the ministry of defence, industrial railway society, london, england, 1992.
  • hughes hugh, middle east railways, the continental railway circle, middlesex, england 1981, (designed by oxford publishing co.,oxford, england.
  • khairallah shereen, railways in the middle-east 1856 – 1948, political and economic background, (arab background series), librairie du liban, beirut 1991.
  • l'abbe nicole, les voyages artistiques (mis a la portee de tout le monde) jerusalem & la palestine, tolra – editeur, paris, 1898.
  • lockman zachary, comrades and enemies – arab and jewish workers in palestine, 1906 – 1948, university of california press, berkeley 94720, usa 1996.
  • nicholson j., the hedjaz railway, stacey international press, england 01.05.20051 900988 81x]
  • noll dieter (herausgeber), bickel benno, denffer ahmag v., die hedschas-bahn – eine deutsche eisenbahn in der wüste, deutsche gesellschaft für eisenbahngeschichte e. v. sitz karlsruhe, (dgeg), werl, germany 1995.
  • ochsenwald w., the hijaz railroad, charlottesville, university press of virginia, usa 1980
  • pick w.p, ‘development of railways in palestine’, ph.d. dissertation, dropsie university, usa 197?,
  • robinson neil, world rail atlas and historical summary vol. 8 – the middle east and caucasus, world rail atlas ltd, england, printed by the higher school of transport "t. kableshkov", sofia, bulgaria, 2006.
  • rothschild rabbi walter, arthur kirby and the last years of the palestine railways 1945 – 1948, ph.d thesis, king's college university, london 2007.
  • taylorson keith, narrow gauge at war, plateway press, brighton, england 1987.
  • taylorson keith, narrow gauge at war ii, plateway press, brighton, england 1996.
  • the standard gauge locomotives of the egyptian state railways and the palestine railways 1942 – 1945, compiled by: the middle east branch, the railway correspondence & travel society, railway observer supplement №. 8, july 1946. (12pp.)
  • tourret rick, allied military locomotives of the second world war, tourret publishing, abingdon, oxon, england 1995.
  • tourret rick, hedjaz railway, tourret publishing, abingdon, oxon, england 1989.
  • travis anthony s., on chariots with horses of fire and iron – the excursionists and the narrow gauge railroad from jaffa to jerusalem, hebrew university magnes press, jerusalem, israel, november 2008.
  • usul ibrahim (ed.), hi̇caz demi̇ryolu - fotoğraf albümü - istanbul' dan medine' ye bir tarih belgeseli, albaraka türk, istanbul 1999 [the hejaz railway - album of photographs - from istanbul to madinah, a documentary of history, albaraka turkish finance house, istanbul 1999.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רכבת ישראל

הערות שוליים

  1. ^ משרד הפנים
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 רכבת ישראל: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  3. ^ רכבת ישראל אג"ח ג', באתר הבורסה לניירות ערך
  4. ^ 4.0 4.1 עידן יוסף, עידן חדש ברכבת: מייקסנר ינהל מהשבוע הבא, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 17 ביוני 2019
  5. ^ ליאור גוטמן, השר אמסלם מעכב, ויו"ר הרכבת הטרי משה שמעוני לא יכול לקבל משכורת, באתר כלכליסט, 13 בינואר 2021
  6. ^ לומדים לנהוג קטרים ולהניח אדני־רכבת, דבר, 6 באפריל 1948
  7. ^ נחנך קו הרכבת לאורך השפלה, מעריב, 20 בספטמבר 1949
  8. ^ משה פיקוביץ', רכבת ישראל, דבר, 24 בדצמבר 1948
  9. ^ רכבת עברית ראשונה הגיעה מחיפה לחדרה, על המשמר, 4 במאי 1948
  10. ^ רכבת נוסעים ראשונה בקו חיפה-המפרץ, על המשמר, 23 ביוני 1948
  11. ^ רכבתי נוסעים ראשונה בישראל, דבר, 23 ביוני 1948
  12. ^ רכבת העמק חידשה מהלכה, דבר, 29 ביוני 1948
  13. ^ אורי דרומי, דרור אלון (פייקוביץ'), מראשוני רכבת ישראל, 1922-2009, באתר הארץ, 12 ביוני 2009
  14. ^ רכבת תל אביב-חיפה חידשה מהלכה, הצופה, 21 בספטמבר 1949
  15. ^ רכבת ישראל מסיעה עולים חדשים למחנות, על המשמר, 16 בינואר 1949
  16. ^ ש. זרחי, עם רכבת הנוסעים הראשונה חיפה - ת"א, דבר, 21 בספטמבר 1949
    נפתח השירות ברכבת הנוסעים בקו המקוצר תל־אביב-חיפה, על המשמר, 21 בספטמבר 1949
  17. ^ ש. זרחי, עם רכבת הנוסעים הראשונה חיפה - ת"א, דבר, 21 בספטמבר 1949
  18. ^ ב־21 בחודש יחודש שירות רכבות המסע, על המשמר, 4 באוגוסט 1949
  19. ^ מחר רכבת־נוסעים מחיפה ות"א לירושלים, על המשמר, 1 במרץ 1950
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 20.3 50 שנה לרכבת ישראל, ספטמבר 1998 (הקישור אינו פעיל, 5 ביולי 2018)
  21. ^ דיוויד סלע, ‏נחנך קו הרכבת בין חיפה לתל אביב, באתר ישראל היום, 20 ספטמבר 2019
  22. ^ עזרא ינוב, רכבת הנוסעים מעזה תהלך על פסים מדיניים, מעריב, 25 באוקטובר 1972
  23. ^ אבי בר-אלי, משרד התחבורה בוחן מינוי מפקח-על לרכבת ישראל, באתר הארץ, 21 בפברואר 2010
  24. ^ ענת ג'ורג'י, ועדת שרים אישרה הפרדת הרכבת מרשות הנמלים; תיהפך לחברה ממשלתית, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2002
  25. ^ גל ניסים, ‏רכבת שדים: הופכת לחברה, המנכ"ל מודח, ולא משלמים לספקים 150 מיליון ש', באתר גלובס, 13 ביולי 2003
  26. ^ לפי הצעת התקציב לשנת 2004, באתר משרד האוצר
  27. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל רוכוורגר ואבי בר-אלי, הרכבת דוהרת לבורסה - עם ביקוש של 4 מיליארד שקל בשלב המוסדי, באתר TheMarker‏, 15 במרץ 2015
  28. ^ גורודיסקי, סוניה; ברקת, עמירם (2018-05-14). "חשמול מסילות הרכבת: למה הביצוע יתעכב במשך שנים?". Globes. נבדק ב-2021-02-26.
  29. ^ פרויקט החשמול, באתר פיתוח ומטענים
  30. ^ "לאחר שנים של עיכובים בפרויקט החשמול - זהו לוח הזמנים החדש והמואץ של הרכבת". TheMarker. נבדק ב-2021-02-26.
  31. ^ אסף זגריזק, אין רכבת בסופי שבוע ובערבים כבר 154 ימים: "יש רק אוטובוס אחד, והזמן כפול", באתר ynet, 26 בפברואר 2021
  32. ^ אסף זגריזק, תוכנית משרד התחבורה: הרכבת תחזור לפעילות חלקית בסופי שבוע, באתר ynet, 26 בפברואר 2021
  33. ^ ליאור ברון ודרור מרמור, ‏רכבת ישראל מתכננת להקים בלוד בניין משרדים בעלות של 100 מיליון שקל, באתר גלובס, 23 במרץ 2009
  34. ^ אתר למנויים בלבד דן הנדל, בניין הנהלת הרכבת היה יכול להיות נהדר. אבל הוא לא, באתר הארץ, 26 במרץ 2019
  35. ^ 35.0 35.1 יוסי ניסן, ‏רכבת ישראל: הכנסות של 1.58 מיליארד שקל ב-2012, באתר גלובס, 11 בפברואר 2013
  36. ^ על פי מודעת המכרז משנת 2010 לאיוש משרת המנכ"ל לחברת רכבת ישראל: מודעת המכרז משנת 2010 לאיוש משרת המנכ"ל לחברת רכבת ישראל.
  37. ^ הרכבת מבקשת - אפשרו לנו להוריד מחירים, באתר ynet, 28 בינואר 2009
  38. ^ הלל פוסק, הרכבת מסכמת את 2014: עלייה של 7.5% בנוסעים, באתר ynet, 1 בפברואר 2015
  39. ^ הרכבת רכשה במיליארדים קרונות הנמוכים ב-20 ס"מ מרוב הרציפים, באתר כלכליסט, 4 במאי 2021
  40. ^ 40.0 40.1 40.2 מדד דיוק רכבות - נתונים סטטיסטיים
  41. ^ לאור השבתות חלקיות ומלאות של השירות בתקופות שונות של השנה, בעקבות משבר הקורונה בישראל
  42. ^ 42.0 42.1 שנתון סטטיסטי לישראל 2014, באתר הלמ"ס(הקישור אינו פעיל, 29.4.2020)
  43. ^ נוהל פיצוי בגין איחור, מנהל מסילות הברזל
  44. ^ הסדר טיעון: רכבת ישראל הורשעה בגרימת מוות ברשלנות בשל התאונה ברבדים, באתר של "רשת 13", 29 בפברואר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
  45. ^ רכבת ישראל הורשעה בגרימת מוות ברשלנות בתאונה ב-2006 בבית יהושע, באתר של "רשת 13", 14 ביולי 2013 (במקור, מאתר "nana10")
  46. ^ אבי אשכנזי, רכבת עלתה באש ליד שפיים, עשרות נוסעים נפגעו, באתר nrg‏, 28 בדצמבר 2010
  47. ^ ליאור גוטמן, חוסאם בשארה יכהן כיו"ר רכבת ישראל, באתר כלכליסט, 21 במאי 2015
  48. ^ עמירם ברקת, לבקשת כץ: דן הראל ימונה מיידית ליו"ר חברת רכבת ישראל, באתר גלובס, ‏28 בפברואר 2018
  49. ^ מנכ"ל חדש לרכבת: שחר איילון, לשעבר נציב כבאות והצלה, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2016
  50. ^ עמירם ברקת, ‏הקבינט החברתי - כלכלי אישר את הרפורמה ברכבת ישראל, באתר גלובס, 2 באפריל 2012
  51. ^ דין וחשבון שנתי 2013, רכבת ישראל
  52. ^ קטר הקיטור האחרון ייקבר השבוע בלוד, למרחב, 23 בפברואר 1959
  53. ^ רכבות מטענים, אתר רכבת ישראל(הקישור אינו פעיל, 29.4.2020)
  54. ^ נעמה ריבה, גור וולנר, שדרות מתחברת לרכבת, תושבי העיר יתאמצו להתחבר לתחנה, באתר Xnet‏, 23 בדצמבר 2013
  55. ^ הלל פוסק, תחנת הרכבת בנתיבות נפתחה, באתר ynet, 15 בפברואר 2015
  56. ^ ליאור גוטמן, תחנת הרכבת באופקים תיפתח רשמית במוצאי שבת, תושבי העיר יוכלו לנסוע בחינם, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2016
  57. ^ עדי חשמונאי‏, "מביאים את הבשורה לכרמיאל": נחנך קו הרכבת בין מרכז הגליל לת"א, באתר וואלה!‏, 21 במרץ 2017
  58. ^ קו הרכבת המהיר בין רעננה לת״א מוכן - אז מדוע הוא עוד לא נפתח?, באתר ‏מאקו‏
  59. ^ אור רביד‏, לקראת פתיחת מסילת השרון: "נתיבי ישראל" ערכה תרגיל חירום, באתר וואלה!‏, 02 ביוני 2018
  60. ^ דניאל שמיל, ‏התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה, באתר גלובס, 30 במאי 2019
  61. ^ רועי רובינשטיין, נחנכה תחנת רכבת ליד קריית מלאכי, באתר ynet, 17 בספטמבר 2018
  62. ^ אסף זגריזק, תיעוד: התחנות ריקות - ומאות עובדים שוקדים על שדרוג הרכבת, באתר ynet, 10 באפריל 2020
  63. ^ Majestic_Trains, Posting a picture of a train from each country, Reddit, ‏23 באוקטובר 2020
  64. ^ 64 ק"מ ו-9 תחנות לאורך כביש 6: המסילה המזרחית יוצאת לדרך, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2019
  65. ^ סוניה גורודיסקי, ‏רכבת ישראל פרסמה שני מכרזים במסגרת פרויקט מסילת כביש 431, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2018
  66. ^ העירייה: לדחות את העתירה למען פיתוח שדה התעופה.
  67. ^ 28 דקות מחיפה לתל אביב? הוויכוח הבלתי נגמר שתוקע את הרכבת
  68. ^ גיא נרדי, ‏קינגס קרוס בגלילות: שתי תחנות מרכזיות גדולות ייבנו לכבוד המטרו, באתר גלובס, 2 בפברואר 2020
  69. ^ יגאל חי, מכה לחיפה: התוכנית להכפלת מסילת החוף פוצלה, באתר כלבו – חיפה והצפון, 3 ביוני 2019
  70. ^ אמיתי גזית, כלכליסט, "לא רוצים פה את ת"א": תוכנית הבנייה שתשנה את פניה של ירוחם, באתר ynet, 15 בנובמבר 2019
  71. ^ "שר התחבורה סלל אוטוסטרדה לעיר הבה"דים - אבל שכח את ירוחם", באתר TheMarker,‏ 25 באוקטובר 2018
  72. ^ נתי יפת, ‏הופקדה תוכנית מסילת הרכבת באורך 28 ק"מ לערד, באתר גלובס, 16 במאי 2017
  73. ^ יגאל חי, קודם פרויקט המסילה האלטרנטיבית למסילת החוף, באתר כלבו – חיפה והצפון, 13 בינואר 2020
  74. ^ מיכל מרגלית, ‏תוכנית מתאר חדשה לטבריה: 60 אלף תושבים עד 2025, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2009
  75. ^ אור רביד‏, פרסום ראשון: שר התחבורה אישר הקמת רכבת קלה לאריאל, באתר וואלה!‏, 15 במרץ 2018
  76. ^ ליאור גוטמן, פעם שלישית בשבע שנים: הממשלה מבטיחה רכבת לאילת, באתר כלכליסט, 5 באוגוסט 2019
  77. ^ אילנה שטוטלנד, ‏לאחר סגירת שדה דב - האילתים דורשים לממש את תוכנית המגירה, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2019
  78. ^ בקרוב: קו רכבת לקריית שמונה, באתר ‏מאקו‏
  79. ^ יגאל חי, מסילת רכבת לאורך כביש 22 במקום מסילת זבולון, באתר כלבו – חיפה והצפון, 26 בפברואר 2020
  80. ^ הדס מגן, ‏מנכ"ל חוצה ישראל חונך קטע כביש חדש אבל מודה שעוד כבישים לא ישחררו את הפקקים, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2018
  81. ^ משה ליכטמן, ‏רכבת לעיר הבה"דים? המדינה מעדיפה לתכנן חניון לרכבים, באתר גלובס, 12 ביוני 2012
  82. ^ אתר למנויים בלבד סמי פרץ, צה"ל רוצה רכבת ישירה לבסיס במיליארדים - ותוקע את פיתוח הנגב, באתר TheMarker‏, 5 בספטמבר 2019
  83. ^ תומר אביטל וליאור גוטמן, תוכנית "נתיבי ישראל" אושרה בעלות של 27.5 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 24 בפברואר 2010


יושבי הראש ומנכ"לי רכבת ישראל
יושבי הראש משה ליאון • יעקב אפרתי • דורון וייס • חוסאם בשארה • דן הראל • משה שמעוני
מנהלים כלליים משה פייקוביץ' • אריה אפרתי • בנימין גלבוע • מנחם סבידור • אברהם צוויק • יהודה רשף • צבי צפרירי • אליהו ברק • משה בר כוכבא (בריל) • יעקב שן צור • אהוד הדר • עמוס עוזני • יוסי שניר • יוסי מור • עופר לינצ'בסקי • יצחק (חקי) הראל • בעז צפריר • שחר איילון • מיכה מייקסנר • משה (שיקו) זנה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36314318רכבת ישראל

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רכבת_ישראל&oldid=2278043"