נמל הדרום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נמל הדרום
נמל הדרום מוקם בשטח שיובש בים ליד תחנת הכוח אשכול
נמל הדרום מוקם בשטח שיובש בים ליד תחנת הכוח אשכול
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום Ashdod60Logo.svg אשדוד
פרטים
תאריך פתיחה 2021
בעלים TIL
שטח 1,300 דונם
שטח המחסנים 640 דונם
עומק הערוץ 17 מטר
סטטיסטיקות
נפח מכולות שנתי 1.1 מיליון TEU מתוכנן
מפת הנמל

נמל הדרום הוא נמל ים מסחרי הנמצא מצפון לנמל אשדוד ובסמוך לתחנת הכוח אשכול. הנמל הוקם כחלק מתוכנית כוללת של משרד התחבורה, משרד האוצר, וחברת נמלי ישראל לתת מענה לצורכי המשק בתחום הסחר הימי, לגידול בממדי האניות ולחיזוק כלכלת ישראל התלויה בשעריה הימיים. הקמת הנמל החדש נעשה על ידי חברת נמלי ישראל המופקדת על פיתוח הנמלים. נמל הדרום מופעל על ידי חברת הפעלה בינלאומית TIL מהולנד, ומהווה נמל ימי נוסף לצד נמל אשדוד, הפועל בבעלות פרטית, לייבוא וייצוא של סחורות מדרום הארץ, ובכך מסייע לפתיחת ענף הנמלים לתחרות ולהתייעלות לרווחת הציבור, היצואנים והיבואנים, במסגרת הרפורמה בנמלים שהחלה בשנת 2005[1]. נמל הדרום הוא הנמל הראשון בישראל שמוגדר חצי-אוטומטי.

בניית הנמל הסתיימה בסוף שנת 2021.

הנמל התחיל לפעול באופן חלקי באוגוסט 2021[2].

ב-24 בנובמבר 2022, עגנה לפריקה בנמל הדרום אוניית המכולות הגדולה ביותר שהגיעה לישראל עד אז - האונית MSC Oscar, אשר נשאה על סיפונה כ-19 אלף TEU[3].

היסטוריה

רקע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הרפורמה בנמלי הים בישראל

שלושת נמלי הים המסחריים של ישראל הופעלו במאוחד עד לשנת 2005 תחת גוף אחד – רשות הספנות והנמלים. מצב זה גרם לחוסר תחרות מוחלט בין הנמלים, בעטיו זכו לקוחות הנמלים לשירות ברמה נמוכה. המצב אפשר ריכוז של כוח רב בידי ועדי העובדים של הנמלים במקרה של רצון לשבות, ובכך לגרום להשבתת כלל הסחר הימי של ישראל בקלות. על מנת להגביר את התחרות וההתייעלות בענף, החליטה ממשלת ישראל, בשנת 2004, על שינוי מבני בענף הנמלים. עיקרו של השינוי היה הפרדת נמלי חיפה, אשדוד ואילת, שנוהלו עד אז במסגרת רשות הנמלים, והקמת שלוש חברות נמל ממשלתיות עצמאיות נפרדות, אשר יופרטו בעתיד. בנוסף, הוקמה חברת נמלי ישראל, חברה ממשלתית חדשה שתפקידה לנהל את נכסי המדינה במרחב הנמלים, לדאוג לפיתוחם ולהקצאת שטחים במרחב הנמלים לפעילות לוגיסטית ונמלית. בד בבד עם הקמת החברות החדשות הוחלט על הקמת רשות רגולטורית במשרד התחבורה שתהיה אחראית על תכנון ארוך טווח של ענף הנמלים ועל הסדרת הפעילות בו – רשות הספנות והנמלים. בשנת 2004 הושלם תהליך החקיקה, ובשנת2005 יצא לדרך שלב א' של הרפורמה: חברת הפיתוח וניהול הנכסים, חברות הנמל והרשות הרגולטורית החלו לפעול.

כעשור לאחר סיום הרפורמה, לא הושגו מטרותיה במלואן: הכנסת תחרות והתייעלות בענף הנמלים. הקמת הנמלים החדשים הנדרשים בהתאמה לצורכי המשק, היוותה בנוסף פלטפורמה ליצירת תחרות אמיתית בענף.

נמלי הים הם השער המסחרי העיקרי של מדינת ישראל והם משנעים כ-98 אחוזים ממטעני סחר החוץ של ישראל. תנועת המכולות בסחר העולמי והישראלי צמחה בעשורים האחרונים בשיעור ניכר, ואוניות ענק חדישות נכנסו לשירות בקווי הסחר העולמיים. מערכת נמלים מודרנית חיונית למשק הישראלי ופיתוחה הוא יעד אסטרטגי[4].

הנמלים החדשים יהיו בבעלות ממשלת ישראל דרך חברת נמלי ישראל, ויופעלו על ידי חברות הפעלה בינלאומיות, אשר יתחרו בנמלים הקיימים. לחברות הספנות, ליצואנים וליבואנים תהיה האפשרות לבחור באיזה נמל לקבל את השירות.

תכולות הפרויקט

התוכנית להקמת נמל הדרום (שלב א') באשדוד כוללת הקמת מסוף מכולות על פני שטח של 640 דונם, שיוכל לטפל בעד 1.1 מיליון TEU בשנה. עוד כוללת התוכנית הארכה של שובר הגלים הראשי ב-600 מטר והקמה של שובר גלים משני באורך 1,500 מטר. אורך הרציף הראשי יהיה 800 מטר ועומק המים סביבו – 17.3 מטר. כמו כן, יוקמו שלוש מסילות ברזל למסוף באורך כולל של 2,100 מטר[5] בתוך המסוף, לקידום שינוע יעיל של מטענים והפחתת עומסי התנועה בצירי התחבורה.

תהליך ההקמה

חברת נמלי ישראל פרסמה את המכרזים לשלב המיון המוקדם להקמת נמל הדרום ונמל המפרץ בסוף שנת 2012[6] וביולי 2013 הודיעו ראש הממשלה, שר התחבורה ושר האוצר על היציאה למכרזי ההפעלה וקידום מכרזי ההקמה לשלב ההצעה הטכנית והכספית[7].

במכרזים לנמל הדרום התמודדו חברות בינלאומיות וחברות ישראלות בשיתוף פעולה.

ביוני 2014 הוכרזה הזוכה במכרז להקמת נמל הדרום – חברת Pan Mediterranean Engineering) PMEC) של חברת צ'יינה הרבור הסינית. הסכום שהציעה החברה עומד על 3.3 מיליארד שקל[8]. ההשקעה הסינית בנמלים בים התיכון מהווה חלק מתוכנית חגורה אחת, דרך אחת. סין העדיפה להשקיע בנמל על פני הנמלים בלבנון, בסוריה או בטורקיה כיוון שישראל נחשבת שותפה יציבה יותר[9].

ב-28 באוקטובר 2014 הונחה אבן פינה לנמל הדרום במעמד שר התחבורה ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו.

במאי 2015 נחתם החוזה להפעלת הנמל החדש על ידי חברת TIL (Terminal Investment Limited SA) ההולנדית ובמהלך שנת 2015 החלו העבודות להקמת הנמל החדש.

באוקטובר 2018 החברות שפיר הנדסה ואפקון זכו בחוזים בהיקף של 730 מיליון שקל לעבודות תשתית וסלילה, הקמת מבנים ועבודות חשמל בנמל[10].

במהלך העבודות להקמת הנמל נהרגו שני עובדים סינים, במרץ 2016 ובאוגוסט 2019[11].

ב-16 בפברואר 2020 אישרה הממשלה הקמת שתי חברות ממשלתיות לשירותי ים, חברת "תעבורה ימית חיפה" וחברת "תעבורה ימית אשדוד". החברה תעבורה ימית אשדוד תספק שירותי ים גם לנמל הדרום וגם לנמל אשדוד (מחלקת הים בנמל אשדוד נסגרה)[12].

בפברואר 2021 הושלמה בניית שובר הגלים בנמל[13].

בפברואר 2022 נפרקה אוניית משא ראשונה בנמל[14].

על מנת לפתור פקק של כ-80 אוניות המחכות מחוץ לנמלי ישראל, באפריל 2022, אישרו שרי האוצר והתחבורה, להפעיל רציף 28 לפריקת מטען כללי על ידי חברת HCT (Hadarom Container Terminal), חברת בת של TIL[15][16].

מבנה ותפקוד הנמל

שוברי הגלים והרציפים

נמל הדרום, כמו נמל אשדוד לידו, הוא אחד הנמלים עמוקי המים הבודדים בעולם שנבנו בים הפתוח, ובנייתו הייתה כרוכה בקשיים הנדסיים רבים. בנמל הדרום פועלים 2 רציפים תפעוליים. מספור הרציפים משותף עם נמל אשדוד.

מספר רציף תפקיד אורך (במטרים) עומק (במטרים)
27 מכולות, מטען כללי 800 17.3
28 מכולות, מטען כללי 500

נמל הדרום מוגן על ידי שובר הגלים הראשי, המשותף עם נמל אשדוד שאורכו 3,950 מטרים, אשר יוצא סמוך לקצה הדרומי של נמל אשדוד, חודר לים, ונמשך לכיוון צפון. ושובר גלים משני באורך 1,500 מטר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זאב קליין, הרפורמה בנמלים עולה שלב: יופרדו חברות נמל חיפה ואשדוד, באתר ישראל היום, ‏16 בפברואר 2020
  2. ^ יובל שדה, נמל הדרום יקבל היתר הפעלה רשמי כבר בימים הקרובים, באתר כלכליסט, 6 בדצמבר 2021
  3. ^ יובל שדה, התחרות מתחילה? אוניית המכולות הגדולה ביותר שעגנה בישראל הגיעה לנמל הפרטי באשדוד, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2022
  4. ^ פיתוח נמלי הים בישראל, חברת נמלי ישראל (ארכיון)
  5. ^ אמנון פורטוגלי, על הרפורמה בנמלים - תמונת מצב והמלצות
  6. ^ דניאל שמיל, אבי בר-אלי, בדרך לנמל פרטי? 8 קבוצות מתמודדות על הקמת 2 נמלים, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2013
  7. ^ עמירם ברקת, ‏מכרז הנמלים הפרטיים באשדוד ובחיפה נדחה שוב, באתר גלובס, 2 בינואר 2014
  8. ^ אבי בר-אלי, הסינים שבונים את הנמל הפרטי באשדוד מעסיקים את דובר משפחת נתניהו, באתר TheMarker‏, 5 בינואר 2016
  9. ^ רועי ילינק, ‏ענק וננס: חלומות וחששות ביחסי ישראל-סין, השילוח 13, פברואר 2019
  10. ^ אביב לוי, ‏הקמת נמל הדרום: שפיר ואפקון זכו בחוזים בהיקף מצטבר של 730 מיליון שקל, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2018
  11. ^ ניצן צבי כהן, ‏במהלך בניית הנמל החדש באשדוד: עובד טבע למוות לאחר שנפל מסירה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 באוגוסט 2019
  12. ^ הממשלה אישרה היום הקמת שתי חברות ממשלתיות לשירותי ים, באתר פורט2פורט, ‏16 בפברואר 2020
  13. ^ חנ"י: הושלמה בניית שובר הגלים בנמל הדרום, באתר Port2Port, ‏10 בפברואר 2021
  14. ^ יובל שדה, הסכר נפרץ: אוניה פרקה לראשונה סחורה בנמל הדרום הפרטי באשדוד, באתר כלכליסט, 18 בפברואר 2022
  15. ^ שרת התחבורה מיכאלי: שלושה רציפים יועברו לרשות הנמלים הפרטיים, באתר Port2Port, ‏6 באפריל 2022
  16. ^ ליברמן חתם על אישור להפעלת הרציפים בנמלי הים של ישראל, באתר מעריב, ‏13 באפריל 2022
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0