הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי |
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||
| עיר |
 ירושלים | ||
| שם המערכת | הרכבת הקלה בירושלים | ||
| מידע על ההקמה | |||
| עלות | 10 מיליארד שקלים (משוער) | ||
| חברה בונה | Jtrain ltd מוריה | ||
| התחלת בנייה | 2020 (תשתיות) | ||
| פתיחת הקו | 2028–2030 (משוער) | ||
| מידע על הקו | |||
| תחילת הקו | גילה | ||
| סיום הקו | רמות | ||
| אורך הקו | 31 ק"מ | ||
| רוחב המסילה | 1,435 מ"מ | ||
| מספר כלים | 66 צמדי רכבות מדגם Twist, תוצרת פסה הפולנית. הכלים ישמשו במקביל את הקו הסגול והקו התכלת | ||
| צבע על המפה | כחול | ||
| מספר נוסעים ביום | 200,000 (משוער) | ||
| מספר נוסעים בשנה | 60 מיליון (משוער) | ||
| מספר התחנות | 53 | ||
| https://jet.gov.il/blue-line/ | |||
| תרשים הקו | |||
,_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA.png) | |||
| תרשים הקו הכחול והתכלת | |||
| |||
| הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, הוא קו רכבת קלה עתידי, בין השכונות רמות אלון לגילה, שצפוי להיות השלישי שנחנך מבין קווי הרכבת הקלה בעיר. אורכו של הקו הוא כ-31 קילומטר שלאורכם יוקמו 53 תחנות מתוכן 3 תחנות תת-קרקעיות. הוא צפוי לשרת כ-250,000 נוסעים ביממה, בתדירות של 3–4 דקות בשעות השיא. זאת באמצעות צי של 132 קרונות, שמהווים 66 רכבות.[1] בעת הכרזת הזוכה במכרז בספטמבר 2023, הודיעו משרדי האוצר והתחבורה כי הפעלת הקו צפויה להתבצע בהדרגה בין השנים 2028–2030.[2]
היסטוריה
רקע
תכנון הקו החל בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, כחלק ממערך הכולל של הרכבת הקלה בירושלים.[3] בתחילה תוכנן כקו רכבת קלה, כולל קטע תת-קרקעי במרכז העיר. אך צוות תוכנית אב לתחבורה בירושלים החליט, בנובמבר 2004, שהתכנון יוחלף לקו אוטובוסים רבי-קיבולת מהירים,[4] עקב שיקולי עלות.[5] חנוכתו של הקו הכחול הייתה מתוכננת לסוף שנת 2006, קצת פחות משנתיים לפני חנוכתו המיועדת של הקו האדום. נשקלו מספר סוגים שונים של אוטובוסים: החל מאוטובוסים מפרקיים רגילים, דרך אוטובוסים מפרקיים ארוכים במיוחד (אוטובוס מפרקי בעל שלושה חלקים ולא שניים כמקובל) ועד לאוטובוסים מפרקיים המונעים על ידי מערכות הנעה בגז או מנועים היברידיים. לאוטובוסים תוכננה תשתית שמאפשרת את תנועתם במסלולים בלעדיים (מת"צים) ולכן גם מהירים ולא נתונים לפקקים, כאשר מסלולים אלו נבנים בתשתית מתאימה, כך שהמרת מסלולים אלו למסלולי רכבת קלה בעתיד, בהתאם לדרישה, יכולה להיעשות בקלות, בעלות נמוכה ובאופן מהיר.[דרוש מקור]
העבודות על בניית נתיב התחבורה הציבורית הבלעדי של הקו, ברחובות רחוב המלך ג'ורג', קרן היסוד ודרך חברון החלו בשנת 2004 והסתיימו בשנת 2010.[6][7] במאי 2007 הודיעה חברת אגד שהיא מתכוונת להפעיל את הקו, אף על פי שמשרד התחברה ביקש להכניס מפעיל אחר לקו ולייצור תחרות במערך האוטובוסים של ירושלים.[8] (בסופו של דבר, בשנת 2021 הוחלפה חברת אגד בסופרבוס) בינואר 2011, נחנכה מערכת האוטובוסים החדשה, הפועלת עם האוטובוסים החדשים (תקן יורו 5) בידי אגד, בקווים המחברים בין שכונות רמות לגילה (קווים 71, 72 ו-31, 32) ובין הר נוף להר חומה (קווים 74 ו-75).[9]
בעקבות הצלחת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים הוחלט לשדרג גם את הקו הכחול לרכבת קלה. זאת מאחר שרכבת קלה מסוגלת להעביר בכל נסיעה נפח נוסעים גדול יותר ממערכת אוטובוסים מהירה.[10] השלמת התכנון המפורט של הקו ואישרו התעכבה במשך מספר שנים, עקב המאבק נגד הקמת מקטע הקו ברחוב בעמק רפאים.[11] הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית ירושלים אישרה את תוכנית הקו בינואר 2016.[12] והוועדה המחוזית אישרה את תוואי הקו בדצמבר 2017.[13] עבודות תשתית לאורך תוואי הקו החלו ב-2022, ונמשכו בהתאם ללוחות הזמנים שהכתיבה מלחמת חרבות ברזל.
המאבק סביב מקטע עמק רפאים
סמוך להפקדת התוכנית הופעל על העירייה לחץ מצד קבוצת סוחרים ותושבים מהאזור לשנות את התוכנית ולהעביר את הקו בפארק המסילה, כדי לשמור על תנועת הרכב הפרטי ברחוב עמק רפאים ועקב חשש מפגיעה בעסקים ברחוב בתקופת העבודות. מנגד הביעו תושבים רבים ואף סוחרים מהרחוב תמיכה בתוכנית, בטענה שהרחוב ירוויח ממעבר הרכבת וצמצום התנועה הפרטית ברחוב, וכי החלופות האחרות יפגעו בפארק המסילה ובשכונות הסמוכות.[14] בפברואר 2017 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים עתירה של תושבי המושבה הגרמנית בירושלים נגד מעבר תוואי הרכבת הקלה בעמק רפאים.[15] בנובמבר 2017 החליטה הוועדה המחוזית ירושלים לאשר את הקו הכחול אך להחריג ממנו את מקטע עמק רפאים לשם בחינה נוספת של החלופות.[16]
בפברואר 2019, ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דחתה את ערעור התושבים והסוחרים והכריעה שהוא יעבור בעמק רפאים,[17] אך באוגוסט 2020 החליט בית המשפט המחוזי להחזיר את התוכנית לוועדת התכנון המחוזית להחלטה מחודשת.[18] ב-19 באוקטובר 2020 אישרה הוועדה המחוזית את תוואי הקו במלואו.[19]
המכרז
באפריל 2020, ועדת המכרזים הבין-משרדית פרסמה את מסמכי המיון המוקדם של המכרז להקמת הקו, בעלות מעורכת של 10 מיליארד שקל. ביולי 2021 ועדת המכרזים הבין-משרדית פרסמה את מסמכי המכרז ובחרה חמישה ספקים שעומדים בתנאי הסף.[20] מלבד הקו הכחול, המכרז כולל גם את "הקו התכלת" ו"הקו הסגול", שמהווים חיבורים בין שלושת קווי הרכבת הקלה המרכזיים בירושלים (כחול, ירוק ואדום). כמו כן המכרז מכיל שלוש אופציות למקטעים נוספים:
- מקטע הקו הצהוב של הרכבת הקלה בירושלים בקריית הממשלה
- מקטע רכס לבן
- מקטע ארמון הנציב.
באוגוסט 2022 הוגשו 4 הצעות, קבוצה החמישית בחרה שלא להגיש לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה והעובדה שמדובר בשותפות ישראלית-רוסית (עם חברת TMH) כאשר יש מגבלות על שיתוף פעולה עם חברות רוסיות. ארבע קבוצות שהגישו הצעת למכרז הן:
- שיכון ובינוי, אגד החזקות וסקודה תחבורה הצ'כית. נקראות יחד Jlines.
- אלייד, אלקטרה, מנרב ואלסטום הצרפתית
- שפיר הנדסה, קרן נוי וחברת כאף הספרדית
- דן, דניה סיבוס, פסה וקומסה הספרדית. נקראות יחד Jtrain ltd.
ב-21 בספטמבר 2023 הוכרזה הקבוצה הרביעית כקבוצה הזוכה.[21] ההחלטה על הקבוצה הזוכה הייתה אמורה להתקבל עד סוף שנת 2022[22] אבל בפועל התעכבה למעלה מ-9 חודשים בעקבות חשדות להצעה זולה מדי של הקבוצה הזוכה.[23]
ב-6 במאי 2024, פרשה חברת קומסה הספרדית ממעורבותה בפרויקט, ובשל כך צפויים עיכובים משמעותיים.[24] ב-4 ביוני חשף עיתון כלכליסט שגם ספקית הקרונות פסה צפויה לפרוש מהמיזם, בעקבות קשיים כלכליים. בעקבות כך דרשה קבוצת אגד ושיכון ובינוי מוועדת המכרזים לבטל את המכרז.[25]
מכרז המנהרה
בתחילת שנת 2022 פורסם מכרז לביצוע המנהרה שהיא חלק מהקו הכחול, המנהרה תתחיל בצומת בר-אילן ותסתיים במרכז העיר.[26] הזוכה במכרז היא "אלקטרה תשתיות" ומשך הביצוע צפוי להיות 4.5 שנים, אורכה של המנהרה עתיד להסתכם ב-2.2 ק"מ ולמנהרה שני פורטלים: הפורטל הצפוני ימוקם בשדרות גולדה מאיר, סמוך להר החוצבים ופורטל הדרומי שימוקם בקצה רחוב שטראוס פינת יפו סמוך לתחנת הרכבת "יפו מרכז".[27]
עבודות תשתית
בפברואר 2021 פורסם מכרז ראשון לעבודות תשתית.[28] במהלך שנת 2022, עוד לפני תום המכרז, התחילו עבודות התשתית על תחנת צומת בר-אילן,[29] ובמקטעים רוזמרין, דרך חברון, הר חוצבים, ופת – הפרסה.[30]
בינואר 2023 החלו עבודות תשתית לטובת התוואי לצד פארק המסילה מרחוב בן דוסא עד לגשר משה ברעם (סמוך לצומת פת), במסגרת הקו התכלת.[31] בניית התוואי אינה צפויה לפגוע בפארק והעבודות היו צפיות להסתיים בינואר 2024, אך התעכבו עקב המלחמה. במאי 2023 החלו עבודות תשתית בשכונת רמות אלון.
בספטמבר של אותה שנה אישרה העירייה תקציב של 350 מיליון ש"ח לצורך קידום זמינות של מקטעים מסוימים לאורך הקו.[32]
נכון לסוף שנת 2023, שישה מקטעים של הקו הכחול היו בתהליכי עבודות תשתית: רוזמרין, דרך חברון, הר חוצבים, ויגאל ידין במסגרת הקו הכחול, ובן דוסא ודפו מלחה הצפוני במסגרת הקו התכלת.[33]
באוגוסט 2024 הורחבו העבודות עבור הקו בדרך חברון למקטעים נוספים,[34][35] וכן החלו העבודות במרכז העיר ברחוב הנביאים[36] שעתידות עד סוף השנה להתרחב לאזורים נוספים במרכז העיר.[37]
תוואי הקו
תוואי הקו מתוכנן להתפרש משכונת גילה בקצהו הדרומי ועד לשכונת רמות בקצהו הצפוני. בדרכו מגילה יעבור בגבעת המטוס, בדרך חברון (כולל תחנה משותפת עם הקו הסגול שיחלוף ברחוב וימשיך לארנונה), בתיאטרון החאן, במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית, משם במקטע משותף עם הקו התכלת ברחוב קרן היסוד, ברחוב המלך ג'ורג', יחצה את הקו האדום ברחוב יפו וייכנס למנהרה באורך 1.2 ק"מ מאזור רחוב שטראוס עד שדרות גולדה מאיר. בתוואי המנהרה ייבנו שלוש תחנות אשר ישרתו את תושבי הרחובות שטראוס, יחזקאל ושמואל הנביא. בצומת בר-אילן תחלוק תחנה תת-קרקעית משותפת עם הקו הירוק, משם לשדרות גולדה מאיר כולל תחנות לצד מסוף הארזים, ומשדרות גולדה מאיר התוואי ממשיך עד לשכונת רמות.
שלוחה נוספת של הקו בשם "הקו התכלת", תתבסס על מרכזו של התוואי הכחול, ותתפצל מהתוואי הראשי בצפון העיר ובדרומה. מדרום הפיצול יתרחש באזור מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית, משם תמשיך הרכבת לרחוב עמק רפאים, לשכונת תלפיות, לשכונת קטמונים ולאצטדיון טדי. לצד אצטדיון טדי גם יוקם מתחם תפעולי ("דפו") לתחזוקת קרונות הקו. בצפון יתפצל הקו סמוך לצומת בר-אילן ויחלוף דרך שכונות שמואל הנביא, מעלות דפנה וגבעת התחמושת אל הר הצופים (על מקטע הקו הירוק וקו הקמפוסים שיגיעו גם הם להר הצופים). קו זה יאפשר מסלול נסיעה ישיר לתושבי קטמונים לקמפוס הר הצופים. המקטע הצפוני כולל סלילת מסילה ייעודית לקו באורך של קילומטר בין רחוב יחזקאל דרך הרחובות שמעון הצדיק וקרל נטר אל תחנת הרק"ל בגבעת התחמושת בה יחלפו הקו האדום והקו הירוק.
מסילת הרכבת הישנה
במקור תוכנן הקו לעבור לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה לירושלים, שהפסיקה לפעול בשנת 1998 עקב מצב התחזוקה הרעוע של המסילה. עיריית ירושלים (אז בראשות אהוד אולמרט) התנגדה לפתיחתה מחדש של תחנת הרכבת הישנה על רקע כוונה להפוך את התחנה הישנה למתחם נדל"ן,[38] ובמקומה הוקמה תחנת הרכבת מלחה כתחנת הקצה של הקו; כך מסילת הרכבת באזור זה נותרה ללא שימוש וגופי התכנון החליטו להשתמש בתוואי המסילה לרכבת קלה.
עם זאת, במהלך תכנון הרכבת הקלה הוקם לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה פארק המסילה, שהפך מהרה לאטרקציה ולאבן שואבת לתושבים מכל השכונות הסובבות. עקב כך עלתה התנגדות מצד תושבים רבים משכונות בקעה, גוננים והמושבה הגרמנית להעברת הרכבת הקלה בתוואי זה. כתוצאה מכך שונתה התוכנית והוחלט להעביר את תוואי הרכבת הקלה ברחוב עמק רפאים.[39] התוכנית כוללת שדרוג המרחב הציבורי ברחוב, שיפוץ כללי וחידוש תשתיות והפיכת הרחוב ל"מדרחוב משולב" בו התנועה משתלבת במרחב הולכי הרגל. בנוסף, הרחוב יפסיק לשמש תנועה עוברת אל מרכז העיר, אך תתאפשר גישה אל מרכז הרחוב משני קצותיו: מכיוון דרך בית לחם ומכיוון צומת אורנים.
מפגש עם קו הרכבת המהיר לירושלים
משרד התחבורה ורכבת ישראל בשיתוף עיריית ירושלים מתכוננים להארכת מסילת ירושלים - גנות מתחנת יצחק נבון ועד לתחנת הרכבת ירושלים-החאן כתחנה חדשה ותת-קרקעית (כדי להתאים לקו אשר כולו בתת-הקרקע, בעבר תוכנן שהקו ימשיך לכותל) לשם כך יהיה צורך לחצוב מנהרה באורך 2.5 קילומטרים. עלות הפרויקט מוערכת בכ-2 מיליארד שקל.[40] אם יוחלט על ביצוע הארכת הקו, הכרייה תעשה מכיוון אזור החאן לכיוון תחנת נבון וזאת כדי לא להפריע לפעילות בתחנה. לפי התוכנית תוקם בנוסף גם תחנת ירושלים מרכז, באזור הצטלבות הרחובות יפו והמלך ג'ורג'. מיקום התחנה באזור זה יאפשר למשתמשים בה נגישות למסלול הקו האדום הקיים והקו הכחול המתוכנן של מערך הרכבת הקלה בירושלים, ולהמשיך בנסיעה כמעט לכל נקודה מרכזית בעיר.[41] עם שינוי התוואי למתחם תחנת החאן ההיסטורית נוצרה נקודת ממשק נוספת עם הקו הכחול שיחלוף בסמוך בעמק רפאים וזאת מלבד הממשק בתחנת ירושלים מרכז.
הקו לכותל בוטל עקב חשש מפגיעה בחומות ואף בכותל עצמו, יש המתנגדים לתחנה בחאן בטענה שהתכנון הנוכחי שם דגש על נוסעים המגיעים מחוץ לעיר לטובת אטרקציות, אך לא מעניקה שירות מיטבי לתושבי העיר, ומעדיפים תחנה בצומת אורנים באשר היא נקודה מרכזית בירושלים בין שכונת תלפיות, בקעה, קטמונים והמושבה היוונית, ואף יש בה נקודת מפגש עם הקו הכחול והסגול.[42]
המקטע התכלת של הרכבת יאפשר בסיום משחק כדורגל או כדורסל להסיע אלפי אנשים לביתם.
קישורים חיצוניים
- הקו הכחול, באתר צוות תוכנית אב לתחבורה
- ליאת בכרך, תוכנית הרכבת הקלה חותכת את עמק רפאים, באתר כל העיר, 19 באוקטובר 2017
מירב מורן, שוקי שדה, כך מעכבים קומץ עשירים מקושרים את מסלול הרכבת בירושלים שישרת 100 אלף איש, באתר TheMarker, 14 ביוני 2018- ליאור גוטמן, הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים יוצא לדרך: פורסם מכרז בהיקף של 10 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 7 באפריל 2020
הערות שוליים
- ^ יפעת ראובן, נבחרה זוכה במכרז להקמת הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, באתר TheMarker, 21 בספטמבר 2023
- ^ אסף זגריזק, ב-9 מיליארד שקלים: זו החברה שזכתה במכרז להקמת הקו הכחול בירושלים, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2023
- ^ הרכבת הקלה בירושלים לקראת אישור, באתר גלובס, 10 במרץ 1997
- ^ גל ניסים, משנים תוך כדי תנועה: בי-ם לא ישתמשו ברכבות תת-קרקעיות, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2004
- ^ יצחק טישלר, רכבת קלה בדרך קשה, באתר גלובס, 31 ביולי 2005
- ^ גל ניסים, נחנך מסלול לתחבורה ציבורית בקרן היסוד בירושלים, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2005
- ^ שרון קדמי, בדרך לניתו"ץ שיאי המהירות, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2005
- ^ ליאור ברון, אגד לא מוותרת על הרכבת הקלה: מבקשת להפעיל את הקו השני בירושלים - ללא מכרז, באתר גלובס, 31 במאי 2007
- ^ ניר חסון, ירושלים: ניר ברקת וישראל כץ חנכו את מערך האוטובוסים החדש, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2010
- ^ מעבר הרכבת הקלה במרחב עמק רפאים: חוות דעת צוות תוכנית אב לתחבורה – דו"ח מסכם, באתר צוות תוכנית אב לתחבורה, נובמבר 2016
- ^ עדי זורע, הרכבת הקלה: תוכנית הקו הכחול אושרה למעט המקטע בעמק רפאים, באתר כל העיר, 24 באוקטובר 2017
- ^ מוטי בסוק, ירושלים: אושר הקו השלישי של הרכבת הקלה, באתר TheMarker, 28 בינואר 2016
- ^ יובל ניסני, הרכבת הקלה: הוועדה המחוזית אישרה את תוואי הקו הכחול, באתר כל העיר, 3 בדצמבר 2017
- ^ נעמה ריבה, שמים פס על המושבה הגרמנית: תכנית הרכבת הקלה מסעירה את הירושלמים, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2017
- ^ ניר חסון, ביהמ"ש דחה עתירה של תושבי המושבה הגרמנית בירושלים נגד תוואי הרכבת הקלה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2017
- ^ ניר חסוןו נעמה ריבה, הישג לתושבי עמק רפאים: תוואי הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים ייבחן מחדש, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2017
- ^ טל נתנאל-נוריאל, פרסום ראשון: הכרעה דרמטית וסופית – הרכבת הקלה תעבור בעמק רפאים, באתר כל העיר, 4 בפברואר 2019
- ^ 800 המטרים הכי ארוכים בארץ: הערב - ההחלטה ששוב מעכבת את מעבר הרכבת הקלה במושבה, באתר כל העיר ירושלים, 16 באוגוסט 2020
- ^ גיא נרדי, אור ירוק לקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2020
- ^ פורסמו מסמכי המכרז להקמה, מימון, הפעלה ותחזוקה של הקווים הכחול והסגול של הרכבת הקלה בירושלים, באתר GOV.IL
- ^ עדיאל איתן מוסטקי, יש זוכה: דן ודניה סיבוס יקימו את הקו הכחול של הרכבת הקלה בי-ם עם חברה ספרדית, באתר כלכליסט, 21 בספטמבר 2023
- ^ יובל שדה, ארבע קבוצות הגישו הצעת מחיר במכרז הקו הכחול בירושלים, באתר כלכליסט, 9 באוגוסט 2022
- ^ יובל שדה, ההצעה הזולה להקמת הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים בדרך להיפסל, באתר כלכליסט, 10 באוגוסט 2023
- ^ קותי פונדמינסקי, דרמה בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים: צפי לעיכובים משמעותיים, באתר mynet ירושלים, 6 במאי 2024
- ^ יובל שדה, בעקבות חשיפת כלכליסט: אגד ושיכון ובינוי דורשות לבטל את מכרז הקו הכחול בירושלים, באתר כלכליסט, 10 ביוני 2024
- ^ מכרז לביצוע מנהור בקו הרכבת הקלה בירושלים, באתר bids.dekel.co.il
- ^ יפעת ראובן, המנהרה החדשה של הרכבת הקלה בירושלים תצטרך להתמודד עם חרדים קיצוניים, באתר TheMarker, 30 במרץ 2023
- ^ אודי עציון, פורסם: מכרז ראשון לעבודות תשתית בקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, באתר ynet, 11 בפברואר 2021
- ^ כל מה שרציתם לדעת על העבודות בצומת בר-אילן, באתר תוכנית אב לתחבורה
- ^ 2022: בדרך לרשת הרכבות הקלות בירושלים, באתר צוות תוכנית אב לתחבורה, תחת הכותרת "הקו הכחול: התחלנו!"
- ^ לאחר יציאתו מרחוב התנופה שבתלפיות לכיוון צומת פת ולמלחה.
- ^ מירב שלמה מלמד, הקו הכחול של הרכבת הקלה יוצא לדרך, באתר mynet ירושלים
- ^ מסכמים את העשייה בשנת 2023 בצוות תוכנית אב לתחבורה, באתר צוות תוכנית אב לתחבורה
- ^ Rafi Gamish, החל מהבוקר: עבודות באחד הצירים העמוסים בעיר. כך ישתנו מסלולי הנסיעה | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, 2024-08-04
- ^ פריסת הסדר תנועה חדש בדרך חברון, באתר עיריית ירושלים, 22 באוגוסט 2024
- ^ מערכת כל העיר, החל מהערב – העבודות והסדרי התנועה החדשים במרכז ירושלים, באתר כל העיר, 18/8/2024
- ^ רפי גמיש, הדחפורים חוזרים למרכז העיר: "תהיה פגיעה אנושה בסוחרים", באתר כל העיר, 14 ביוני 2024
- ^ חיבור חיוני לירושלים, באתר הארץ, 22 ביוני 2001
- ^ ניר חסון, הרכבת הקלה מפלגת את המושבה הגרמנית בירושלים, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2016
- ^ עמירם ברקת, תוכנית ראשונית לרכבת לעיר העתיקה בירושלים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2013
- ^ אורן דורי, תוכנית חדשה: הרכבת מתל אביב תגיע למרכז ירושלים - במקום לכותל, באתר TheMarker, 20 באוקטובר 2016
- ^ יובל שדה, תיירים או תושבים: את מי תשרת תחנת הרכבת בירושלים, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2022
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
39838444הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים