מכון אבשלום
מכון אבשלום, ובשמו המלא: המכון לידיעת הארץ על שם חיים אבשלום, מיסודה של ההסתדרות הכללית, הוא מוסד הוראה למבוגרים ולצעירים, המשלב לימודי ארץ ישראל עם סיורים וטיולים בישראל.
תחילתו של מכון אבשלום הייתה בחוג לידיעת הארץ בשם "סביבתנו"[1] שיסד יוסף ברסלבי (ברסלבסקי), מחוקרי ארץ ישראל הראשונים, בשנת 1938, יחד עם פרופ' שמואל אביצור (אז שמואל הנדלר), מגדולי החוקרים בתחום ידיעת הארץ, ראש המדור לידיעת הארץ בהסתדרות וחתן פרס ישראל, שהיה מנהלו הראשון של המכון.
בעזרת חוג "סביבתנו" החל שמואל אביצור לאסוף אוסף מוזיאוני של כלי עבודה ומתקני ייצור שהיה לימים גרעין של מוזיאון "אדם ועמלו" המצוי כיום במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.
לאחר מותו של חיים אבשלום, עסקן מועצת פועלי תל אביב, בשנת 1952 החליטה ההסתדרות להקים מכון ללימודי ארץ ישראל לזכרו.
המכון נוסד בשנת 1952, ופתח את שעריו בסתיו 1953. הוא פעל בתחילה בבית ליסין בתל אביב[2] ואחר כך עבר לבנין בית פעילי ההסתדרות שבו שוּכָּן גם מוזיאון "אדם ועמלו".
בשנת 1970 שולב באוניברסיטת תל אביב ליד החוג לגאוגרפיה, ובשנים 1970 - 1985 נוהל במשותף על ידי אוניברסיטת תל אביב והאגף לחינוך של ההסתדרות. אולם השותפות לא עלתה יפה והמכון פועל כיום בבניין מכללת לוינסקי לחינוך, בקרית החינוך של תל אביב.
גישתו של מכון אבשלום ללימודי ארץ ישראל היא כוללנית, ונושאי ההוראה בו נפרשים מנופי ארץ ישראל ועברה, דרך מרכיביהם השונים, ועד לנושאים עכשוויים של תרבות וחברה.
במכון אבשלום למדו במשך השנים אלפי תלמידים, בכל הגילאים, במגוון של מסלולים וקורסים ייחודיים בלימודי בוקר, אחה"צ וערב. הקורסים מועברים בידי מרצים וחוקרים בתחום, ומלווים בסיורים ומחנות (קמפוסים) חווייתיים.
הלימודים במכון אבשלום הם לשם הקניית ידע בלבד, ללא בחינות או הקניית תארים.
רבים מהבוגרים שסיימו מחזורי לימודים במכון ממשיכים בלימודי המשך, וכיום פועלות במכון כיתות המשך של תלמידים הלומדים ומסיירים יחד כבר 15 שנה ויותר. כמו כן, קיים פרויקט "חונכים" המגויסים מקרב התלמידים הוותיקים ומשמשים כמלווים לכל כיתות המכון.
על יד המכון פועל חוג לידיעת הארץ ("סביבתנו"), המופעל על ידי מתנדבים מקרב אגודת ידידי מכון אבשלום.
במלאת 50 שנה למכון אבשלום, אימץ המכון את אתר שבע טחנות שליד הירקון. אימוץ האתר היווה הוקרה למייסד המכון, הפרופ’ שמואל אביצור, שהיה בין היתר מומחה לנושא טחנות הקמח, וגם השקיע הרבה ממעייניו בחקר הירקון. מתנדבים מבין בוגרי המכון ותלמידיו מדריכים באתר בשבתות את הציבור בקורות המקום.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בתערוכת סביבתנו המאלפת, דבר, 25 ביולי 1943
- ^ ג. שמעון, עבר והווה בבית ליסין, דבר, 14 בפברואר 1956
,_Israel_03.jpg)
