נתיבות

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתיבות
Netivot COA.png
תצלום אוויר של נתיבות
תצלום אוויר של נתיבות
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יחיאל זוהר
גובה ממוצע[1] ‎130‏ מטר
תאריך ייסוד 1956
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 33,779 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎59
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.9%‏ בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 3,328 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎57
תחום שיפוט[2] 10,150 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎126
31°25′17″N 34°35′09″E / 31.4213087025176°N 34.5858300446336°E / 31.4213087025176; 34.5858300446336
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 3 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3884
    - דירוג מדד ג'יני
‎157
לאום ודת[2]
יהודים: 96.6%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 3.4%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 14.4%
גילאי 5 - 9 12.0%
גילאי 10 - 14 10.6%
גילאי 15 - 19 7.9%
גילאי 20 - 29 16.4%
גילאי 30 - 44 17.5%
גילאי 45 - 59 12.0%
גילאי 60 - 64 3.0%
גילאי 65 ומעלה 6.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 32
–  יסודיים 18
–  על-יסודיים 18
תלמידים 6,838
 –  יסודי 4,781
 –  על-יסודי 2,057
מספר כיתות 327
ממוצע תלמידים לכיתה 20.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל נתיבות נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
http://www.netivot.muni.il

נְתִיבוֹת היא עיר במחוז הדרום בישראל. העיר שוכנת 25 ק"מ צפונית מערבית לבאר שבע. הוכרזה כעיר בשנת 2000, העיר נחשבת לעיר מרכזית באזור הדרום, ובתוכנית האב למטרופולין באר שבע היא מתוכננת להיות עיר חשובה תרבותית ומסחרית לערי הסביבה שדרות ואופקים.

היסטוריה

נתיבות הוקמה בשנת 1956 כמעברה בשם "עזתה". אל היישוב החדש הובאו עולים מצפון אפריקה, שעלו לארץ בראשית שנות ה-50. היישוב הוקם לפי התוכנית שאישרה הממשלה לפיה יש לפזר חלק מהאוכלוסייה העולה אל הנגב. בשנת 1957 שונה שמה ל"נתיבות" והיא החלה לשמש מרכז אזורי ליישובי הנגב הצפון-מערבי יחד עם היישובים שדרות, קריית גת ואופקים.

העיר גדלה בשנות ה-80 עם היחלשות החקלאות ומעבר של תושבי מושבים בסביבתה אליה. בשנות ה-90 הגיעו גם אליה עולים בגלי העלייה מברית המועצות ואתיופיה.

בשנת 1993 כיהנה בנתיבות ועדה קרואה, לאחר פיזור המועצה שבראשה עמד יחיאל זוהר, על ידי ועדת חקירה של משרד הפנים. הועדה כיהנה כשנה ובראשה עמד יוסי שא-נס. בהמשך יחיאל זוהר נבחר שוב לראש העיר. בשנת 2000 הוכרזה נתיבות כעיר. בשנים האחרונות נהנית העיר מפריחה כלכלית-חברתית, ובניגוד לערי האזור, ישנה אליה הגירה חיובית. העיר מהווה מרכז למסחר ובילוי עבור יישובי הסביבה, נתיבות גם הפכה מרכז תרבותי וחינוכי לציבור החרדי, המזרחי בעיקר, עקב פועלם וקברותיהם של רבנים מקובלים מפורסמים בעיר שקבעו בה את מושבם, דוגמת הבבא סאלי (רבי ישראל אבוחצירא) הבבא שלום (רבי שלום איפרגן), ובנו הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן"). רבים נוהגים לפקוד את קברו של הבאבא סאלי, ואלפים נוהרים לעיר בהילולה שנערכת לזכרו בכל שנה בד' בשבט. בניין הקבר, בדומה לשאר המוסדות על שם הבאבא סאלי, תוכנן בשילוב סגנון בנייה מרוקאי, על ידי האדריכל אבי צרפתי.

במהלך מבצע עופרת יצוקה, סבלה נתיבות מירי טילי גראד מכיוון רצועת עזה. ביומה הראשון של הלחימה, נהרג מהירי, תושב העיר בבר וקנין.

תרבות, מסחר ותחבורה

בשנים האחרונות נפתחו בעיר: קונסרבטוריון עירוני, מתנ"ס, בריכות שחייה, קריית ספורט עירונית, קריית חינוך עירונית, מרכז פיס סיעודי, סינמטק, גינות לילדים בעלי מוגבלויות ועוד, ובנוסף לכך עם השנים נפתחו באזור התעשייה בנתיבות כ-2 מרכזי מסחר גדולים "צים סנטר" ו"גלובוס סנטר", אשר משרתים את תושבי נתיבות והסביבה, ובנוסף לכך נפתחו גם פאבים וברים לרווחת הציבור.

באזור תעשייה נעם נתיבות הוקמה מחלבת טרה ומרכז מסחרי רמי לוי.

בעיר פועלת תחנת הרכבת נתיבות ועתיד לפעול גשר שיחבר את ואדי בוהו למערב נתיבות, נמל יבשתי גדול.

מסחר בנתיבות

נתיבות מהווה מטרופולין בלב הנגב הצפוני כמוקד עירוני תעשייתי, מסחרי, כלכלי ותעסוקתי לכל יישובי האזור. חיי המסחר והתעשייה בנתיבות ערים במיוחד: בעיר פועלים כ-400 בתי עסק ומסחר לצד עסקים המציעים שירותי משרד.

לאחרונה הוקמו באזורים שונים בעיר שלושה מרכז קניות גדולים. המספקים תעסוקה ופרנסה לרבים מתושבי נתיבות והסביבה, כוללים חנויות מותג, רשתות שיווק מזון ומוקדי פנאי, תרבות, בילוי הסעדה.

התכנון האורבני של נתיבות מוציא את התעשייה אל מחוץ לעיר, אל פארק תעשיות נ.ע.מ הממוקם על ציר התנועה אשקלון-באר שבע. הפארק הינו פרויקט לאומי, חברתי וכלכלי, שנועד לעודד יזמים ומשקיעים להעביר מפעלים לתחומו, כחלק מהמאמץ הלאומי ליצירת מקומות עבודה לתושבי האזור.

לצד עיריית נתיבות פועלת בנושאים אלו החברה הכלכלית לפיתוח נתיבות, המשמשת זרוע לביצוע פרויקטים בתחום הפיתוח, הבנייה והתעשייה.

תחנת הרכבת החדישה במערב העיר מצמצמת את המרחק הגאוגרפי של נתיבות מתל אביב ומבאר שבע, ופותחת אפשרויות תעסוקתיות חדשות.

תורה ותפילה בנתיבות

בנתיבות ישנם בתי כנסת חשובים כמו:

בית כנסת אל ג'רביה, שהוקם על ידי הרב צבאן (על שמו יש רחוב בעיר), שהיה רבה הראשי של נתיבות, בסוף שנות השבעים. בית הכנסת הינו תעתיק של בית הכנסת "אל ג'רביה" באי ג'רבא אשר בתוניס. לארון הקודש שם שבעה פתחים כנגד שבעת ספרי התורה שמוציאים בערב יום כיפור בתפילת כל נדרי.

ישנו גם בית הכנסת "אהבת ישראל" בו התפילה בנוסח יוצאי מרוקו, נקרא כך ע"ש ספרו של רבי ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי - אהבת ישראל.

בנתיבות גם ישנו מקום המכונה "המרכז הרוחני לעולי אתיופיה", בנוי בצורת משושה היוצר מגן דוד. במבנה 2 אגפים: האחד משמש כבית כנסת והשני כאולם לפעילויות חינוכיות שונות ומשמעותיות כגון: בני עקיבא, מועדונית חוגים, חדרי לימוד, חדר אומנות ליצירת כלי בית וחפצי נוי בשיטות עבודה שהיו מקובלות באתיופיה.

גם ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" ממוקמת בעיר ומשמשת ללימוד תורה.

אקלים

האקלים השורר בנתיבות, הוא שילוב של אקלים מדברי חם ויבש, עם השפעות של אקלים ים-תיכוני וקריר, ההשפעה המדברית ניכרת בהפרשי הטמפרטורות הגדולים בין היום ללילה, ובין הקיץ לחורף. הקיץ חם ויבש והחורף קר מאד וגשום ופעם היה מושלג. הגשמים בקיץ נדירים ביותר, ובחורף בגלל אזור צפון הנגב של נתיבות יורדים בה גשמים רבים בחורף, אך לא שלגים.

הפרשי הטמפרטורות הגדולים ביותר הם בתקופת החורף, בין היום ללילה. הטמפרטורות הממוצעות בחודשים דצמבר עד פברואר מגיעות בשעות היום עד 19 מעלות בממוצע, בעוד בלילה יורדות ל-6 מעלות בממוצע. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בנתיבות הגיעה למינוס שש מעלות נקודה שתיים, בשנת 1994. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בנתיבות הגיעה ל-44.2 מעלות, בשנת 2007.

תקופות המעבר מתאפיינות במערכות שרביות ובאובך כתוצאה מסופות חול.

מזג אוויר בנתיבות (נכון לנובמבר 2016)
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 15.7 18.5 21.1 27.8 27.4 30.3 31.7 30.8 28.6 24.5 20.2 17.1 23.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 4.5 6.6 9.3 12.8 13.4 15.8 18.5 17.9 17.5 13.7 11.6 6.9 12.2
משקעים ממוצעים (מ"מ) 52.6 41.4 25.7 13.9 1.7 0 0 0 3.9 19.8 33.7 50.9 210.1
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי[3]

אוכלוסייה

תחנת הרכבת בנתיבות

תחנת הרכבת נתיבות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחנת הרכבת נתיבות

תחנת הרכבת נתיבות היא תחנת רכבת המשרתת את העיר נתיבות וסביבתה במסגרת קו הרכבת אשקלון–באר שבע. התחנה ממוקמת במערבה של העיר נתיבות, ותשרת את הנוסעים במסוף האוטובוסים הסמוך. עם ההתרחבות של קו הנגב של רכבת ישראל נפתחה תחנת רכבת בנתיבות. תחנת הרכבת מאפשרת לתושבים רבים להגיע ליעדים רחוקים בזמן קצר ובכך התרחבו אפשרויות התעסוקה והבילוי. תחנת הרכבת היא עוד שלב בצמיחה וההתחדשות של העיר.

אוטובוסים

חברת דן בדרום מפעילה בעיר 5 קווים פנימיים אשר יוצאים מתחנת הרכבת אל העיר אך אינם מוגדרים כקווי הזנה ומפעילה שירות עירוני ובינעירוני לבאר שבע, מועצה אזורית שדות נגב, זרועה, שוקדה, מועצה אזורית בני שמעון, תאשור, ולהבים. חברת אגד מפעילה קווים לירושלים ובני ברק. וחברת מטרופולין מפעילה קווים לתל אביב-יפו, רחובות, ודימונה. כמו כן בסופי שבוע ובחגים פועלים קווים המופעלים על ידי החברות דן בדרום וקווים לערים החרדיות: ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד, ובית שמש.

גשרים בעיר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גשרי נתיבות

בנתיבות עתידים לפעול שלושה גשרים:

  • הראשון יחצה את רחוב שדרות ירושלים (מכיכר הארבעה) דרך יער קק"ל, לכיוון השכונה העתידית "מעלות הנחל".
  • השני יחצה את רחוב שדרות ויצמן דרך יער קק"ל, לכיוון השכונה העתידית "רמות יורם".
  • השלישי יחצה את רחוב חיים נחמן ביאליק ואת רחוב יצחק שמיר דרך יער קק"ל, לכיוון השכונה העתידית "מעלות הנחל".

פארק האגם

"פארק האגם" הוא פארק ששטחו צפוי להיות כ- 64 דונם והוא כולל אגם אקולוגי, מתקני ספורט, נקודת תצפית, אזורי שהייה, פיקניק ומשחק. הפארק מכיל בתוכו מגוון פרוגרמות ואזורים ייחודיים אזורים אינטנסיביים לשהייה, אל מול אזורים אקסטנסיביים של טיול, תצפית ופינות ישיבה. בין האזורים השונים מתקיימים קשרי פונקציונליות ונראות. בלב הפארק מתוכננת רחבה מרוצפת עם מזרקות שכשוך, המשמשת גם כבמה לאירועים. בראש האמפי ובסמוך למגרש החניה, מתוכנן גן משחקים משולב המותאם לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. כל המתקנים המתוכננים עומדים בתקן הנגשה למתקני משחק. אזור סקייטפארק שמתוכנן לתת מענה לסוגים שונים של ספורט אקסטרים כגון אופניים, סקייט וקיר טיפוס. סביב הדופן המזרחית של האגם מתוכנן מזח מחומרים ממוחזרים המאפשר טיול, ישיבה ותצפית אל האגם, בנוסף לתפעול כלי שיט. סיום העבודה מתוכנן לדצמבר 2018.

נמל יבשתי

בנתיבות יוקם בעתיד מסוף מטענים (נמל יבשתי), ביצירת תשתית לשינוע סחורות שיביאו להקמת מפעלים ולהרחבת הפעילות הכלכלית באזור ובהנגשת התעשייה לאזורי המרכז המרוחקים.

נתונים סטטיסטיים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לנובמבר 2016, מתגוררים בנתיבות 35,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, העיר מדורגת 3 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 54.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 5,810 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).

להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ראשי עיריית נתיבות

ראשי מועצת ועיריית נתיבות Coat of arms of Netivot.svg
אשר אוחיון
(ר. מועצה)
חיים בן אריה
(ר. מועצה)
שלום דנינו
(ר. מועצה)
יוסף אבו
(ר. מועצה)
יחיאל זוהר
(ר. מועצה)
יוסי שא-נס
(ר. ועדה קרואה)
יחיאל זוהר
(ר. עירייה)
1958-1961 1961–1969 1969–1983 1983–1989 1983–1993 1993 1993–היום

שכונות העיר

העיר נתיבות מחולקת לשמונה עשרה שכונות:

שכונות קיימות

  • שבטי ישראל
  • ברית כהונה
  • מלכי ישראל
  • לוי אשכול
  • קריית משה
  • הורד
  • נווה נוי
  • נתיבות מערב
  • קריית מנחם
  • החורש
  • נטעים
  • באבא סאלי
  • קריית בן אריה
  • גבעת שפרה

שכונות בבנייה

  • נווה שרון

שכונות בתכנון

  • רמות מאיר
  • רמות יורם
  • מעלות הנחל

חינוך

במערכת החינוך בנתיבות לומדים כיום כ-10,000 תלמידים מערכת החינוך כוללת כיום 87 גני ילדים, 11 בתי ספר יסודיים, 14 בתי ספר תיכוניים, ישיבה תיכונית, אולפנה, סמינר לבנות ומדרשה ליהדות. בקרבת בתי הספר התיכוניים הוקמו מוסדות תומכי חינוך משלימים: ספרייה, קונסרבטוריון ומרכז מוזיקה. מרכז מדעים, מרכז תקשורת, מרכז להב"ה ללימודי מחשב חינם.

בית הספר התורני "נעם-אורות" שהוא חלק מרשת "נעם". כמו כן ישנה בעיר ישיבה תיכונית של "בני עקיבא", תיכונים דתיים נפרדים לבנים ובנות, תיכונים חילוניים ואולפנת "בני עקיבא", המשמשים את תושבי הנגב המערבי. בעיר ישנו מרכז למורשת יהדות אתיופיה.

הגרעין התורני "מגשימים ביחד" מפעיל בעיר מרכז להעמקת יהדות שפועל בגנים ובבתי הספר היסודיים בעיר ובמושבי הסביבה. הגרעין הקים את ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" (בשנת תש"ס 2000) ואת המדרשה לבנות "ערבות" (תשס"ה 2005) והיה שותף בפתיחת מסלול קהילתי ערכי בבית הספר הממ"ד "נועם אליהו" (תשע"ב 2012).

הישיבה הגדולה של נתיבות, "ישיבת הנגב", נוסדה בידי רבי יששכר מאיר, ונשאה בעבר את השם "ישיבת עזתה". בישיבה למדו בעבר חובשי כיפות סרוגות שהגיעו אליה מישיבות תיכוניות, אך כיום רוב התלמידים הם בעלי רקע חרדי.

בעיר פועלים מוסדות "קול רינה - רב פעלים" של הרב יורם אברג'ל, הכוללים כוללי יום, כוללי ערב, כוללי חצות, מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים תלמוד תורה "בניהו", בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה", תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים".

מערכת החינוך מקדמת פרויקטים ייחודיים לטיפוח מיומנויות ומצוינות של תלמידים מחוננים ומצטיינים.

מאמץ עליון מושקע בהעצמה אישית של התלמידים.

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. מידע אקלימי רב שנתי, באתר השירות המטאורולוגי הישראלי (עדכון אחרון: נובמבר 2016)


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0