תחנת הרכבת עכו
מידע על הבנייה | |||||
---|---|---|---|---|---|
חנוכת התחנה | 1930 | ||||
מיקום | |||||
מיקום | מזרח העיר עכו | ||||
קואורדינטות | 32°55′41″N 35°04′58″E / 32.928148°N 35.082822°E | ||||
אתרים סמוכים | שוק עכו, התחנה המרכזית של עכו | ||||
מידע על התחנה | |||||
שירות רכבות | נהריה, קריית מוצקין, חיפה, עתלית, בנימינה, תל אביב, מודיעין, לוד, רמלה, קריית גת ובאר שבע | ||||
|
תחנת הרכבת עכו היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את העיר עכו ואת הגליל המערבי. התחנה שוכנת ברחוב דוד רמז במזרחה של עכו, בסמוך לתחנת האוטובוסים המרכזית של העיר. בתחנה שוכן גם חדר שליטה המבקר את תנועת הרכבות לאורך מסילת החוף, בחלק המסילה שבין הקריות לנהריה.
היסטוריה
תחנת הרכבת ההיסטורית
שלוחה רכבתית קצרה נסללה על ידי הטורקים ב־1913 בין בלד א-שייח' (אזור נשר של ימינו) לעכו, התחברה למסילת רכבת העמק, וכך חיברה את העיר עכו עם חיפה. הקו פורק במהלך מלחמת העולם הראשונה, ושוקם לאחריה על ידי הבריטים, שחיברו את המסילה החדשה לזו של רכבת העמק בנקודה מערבית יותר, קרוב יותר לחיפה (המסילה קיימת עד היום בתוואי זה). תחנת הרכבת בתקופה זו שכנה על חוף הים, סמוך לשערה של עכו העתיקה, במתחם בו שוכן מאז 1954 בית הספר לקציני ים עכו. בימי השלטון הבריטי פעל קו פרברי מתחנת עכו דרך הקריות לחיפה.
ב־1942 נסללה מסילת ברזל בהמשכה של השלוחה לעכו שהובילה לטריפולי בלבנון דרך נהריה וראש הנקרה. המסילה החדשה שימשה בעיקרה לתנועה צבאית, בעוד לתנועה אזרחית שימשה תחנת עכו הישנה, ששירתה את ציבור הנוסעים ככל הנראה עד סיומו של השלטון הבריטי.
לאחר הקמת מדינת ישראל נכלל מבנה התחנה הטורקית הישנה והגן שסביבו בשטחה של עיריית עכו. ב־1954 עבר בית הספר לקציני ים ממשכנו הקודם בחיפה אל מתחם התחנה והגן. בית הנתיבות הדו־קומתי שימש למגורי הקדטים ולמשרדים עד השלמת הבנייה של מבני הפנימייה החדשים. באמצע שנות השישים ניזוק המבנה מאוד בסערה חורפית עזה, והנהלת בית הספר החליטה להורסו[1].
תחנת הרכבת החדשה
בתחילת שנות החמישים נבנתה תחנה חדשה על המסילה לנהריה, בנקודה ששימשה נקודת עצירה (מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) בקו הרכבת לטריפולי. במרוצת השנים הוקם בתחנה מבנה אבן קטן.
מבנה התחנה שוקם מהיסוד על ידי רכבת ישראל בשנת 2001. כמו כן הוקמו מגרשי חנייה בצמוד לתחנה, אולם נוסעים מרווח בסמוך לרציף הקיים ורציף נוסף שחובר לתחנה במנהרה תת-קרקעית. התחנה המחודשת החלה לפעול ב-19 במרץ 2002 ונחנכה בטקס רשמי ב-21 במאי 2002 על ידי שר התחבורה אפרים סנה ומנכ"ל הרכבת יוסי שניר[2]. ב-13 ביולי 2006, יום לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה, שותקה תנועת הרכבות לתחנה בשל התקפת טילים של חזבאללה על צפון הארץ. ב-14 באוגוסט (תום המלחמה), חודשה תנועת הרכבות לתחנה.
מבנה התחנה
בתחנה עוברת מסילה כפולה - מסילה מערבית (צמודה לרציף 1) לרכבות צפונה ומסילה מזרחית (צמודה לרציף 2) לרכבות דרומה. מסילה נוספת (צמודה לרציף 3) מסתיימת בתחנה. מסילה זו מסתעפת מהמסילה הכפולה מעט דרומה מהתחנה ומשמשת רכבות היוצאות מעכו דרומה ורכבות שעכו מהווה עבורן תחנה סופית.
רציף 1 הוא רציף צד הצמוד לאולם הנוסעים. רציפים 2 ו-3 הם אי רציפים, אליו ניתן להגיע באמצעות המעבר התת-קרקעי. כניסה לתחנה ויציאה ממנה מתאפשרות רק מצידה המערבי של התחנה.
בשנים 2007–2014 התבצע פרויקט להכפלת מסילת הרכבת בקטע שבין קריית מוצקין לעכו. התוצאה מסייעת לגמישות התפעולית של הרכבות בקטע זה, וכן אפשרה להגביר את תדירות הרכבות בתחנה החל מכניסתו לתוקף של לוח הזמנים שיצא ביוני 2014.
קווי אוטובוס העוברים בתחנה
- ערך מורחב – התחנה המרכזית של עכו
שירות רכבות בתחנה
| |||
| |||
|
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תחנת הרכבת עכו |
- תחנת הרכבת עכו, באתר האינטרנט של רכבת ישראל
- עכו על פסי הרכבת, תמונות למזכרת באתר "אל-עכו"
הערות שוליים
- ^ מאיר שָׂשׂ, עכו הימית. עכו, בית הספר לקציני־ים, תשמ"א/1981. עמ' 74.
- ^ אתר משרד התחבורה
28673509תחנת הרכבת עכו