תחנת הרכבת ירושלים מרכז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome globe current event 1.svg
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
IsraelTrainLogoSymbolOnly.svg תחנות עתידיות של רכבת ישראל
תחנת הרכבת ירושלים מרכז
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה 2030
מיקום
מיקום מרכז ירושלים
אתרים סמוכים רחוב יפו
תחנות סמוכות תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון
מידע על התחנה
סוג התחנה תחנת רכבת תת-קרקעית
שירות רכבות תל אביב, הרצליה, נמל התעופה בן-גוריון, בנימינה, חיפה, כרמיאל
P Rakevet.png למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל

תחנת הרכבת ירושלים מרכז היא תחנת נוסעים מתוכננת של רכבת ישראל העתידה לשרת את הבאים למרכז העיר ירושלים, התחנה תמוקם בסמוך לכיכר הדוידקה ושוק מחנה יהודה.

העבודה על הארכת הקו המהיר לירושלים צפויה להתחיל ב־2024 והקמת התחנה צפויה עד 2030.

תכנון

הקמת התחנה הוצעה בתחילה כחלק מתוכנית להארכת תוואי מסילת ירושלים - גנות עד לכותל, בתוואי שיעבור כולו מתחת לאדמה. תוואי המסילה עובר מתחת לרחוב יפו, בעומק של בין 80 מטר בתחנת בנייני האומה, ועד לעומק של 50 מטר לתחנת ירושלים מרכז. ב-2017 הגיע משרד התחבורה לסיכום עם החשב הכללי במשרד האוצר על קידום מהיר של המיזם.

על פי ההצעה ראשונית תוכנן להקים תחנה תת-קרקעית בקרבת צומת האיקסים, בהצטלבות הרחובות יפו-שטראוס-קינג ג'ורג' תחת "בניין העמודים" ומגרש החניה שלו, שבין 1932 ושלהי שנות ה-60 שימשו כתחנת האוטובוסים המרכזית של ירושלים, עד שהועברה משם למיקומה הנוכחי. תחנה בצומת האיקסים נועדה להפגיש את הרכבת עם מסלול הקו האדום הקיים והקו הכחול המתוכנן של הרכבת הקלה.[1]

ביולי 2018 פורסם כי לתחנת מרכז ירושלים הוצע מיקום אחר במעלה רחוב יפו, ב"מתחם בנין" הסמוך לכיכר הדוידקה, מגרש משולש בין רחובות יפו והנביאים וסמוך בין היתר לשוק מחנה יהודה. המתחם מיועד לפיתוח נרחב ומיקום תחנת רכבת תת-קרקעית בליבו מאפשר לפתוח מספר דרכי גישה לתחנה מרחובות יפו והנביאים ולנצל את היצע החנייה והמרחב הציבורי המתוכנים. רכבת ישראל הגישה התנגדות בוועדה המחוזית לתכנון ובניה, על מנת לשנות את התכנון במתחם כך שיתחשב באפשרות להוספת תחנת רכבת תת-קרקעית במקום[2]. מכיוון ששטח זה גבוה יותר מצומת האיקסים, עומקה של התחנה צפוי להיות כ-75 מטרים תחת לקרקע.[דרוש מקור]

במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל הוקצו 4.685 מיליארד שקל לטובת המשך הקו המהיר לירושלים, והקמת התחנה במרכז העיר בסמוך לכיכר הדוידקה, העבודה עליו צפויה להתחיל ב־2024 וסיום הארכת המסילה עד מרכז העיר צפוי עד 2030.[3]

המשך המסילה מזרחה

מסילה לכותל

להארכת המסילה עד לתחנת ירושלים - הכותל נבחנו בשלב זה שתי חלופות. על פי האחת תצא המסילה מתחנת ירושלים-מרכז ותעבור מתחת לרחוב יפו ולמתחם ממילא, ומשם צמוד לחומות העיר העתיקה (ומתחת להן) עד לשער האשפות; ואילו בחלופה השנייה תמשיך המסילה מירושלים־מרכז, תעבור מתחת לרחוב יפו ולמתחם ממילא, ובסמוך למגדל דוד ייכנס התוואי ישירות מתחת לעיר העתיקה, דרך הרובע היהודי ועד לכותל. במשרד התחבורה הדגישו כי תחנת הכותל תהיה בכל מקרה במתחם הרובע היהודי, וכן שמתכנני המשרד יערכו סקר עתיקות, והתוואי התת־קרקעי יעבור על סלע טבעי מתחת להן[4].

מסילה לכיוון תחנת הרכבת הישנה

מדובר על סלילת המשך המנהרות מהתחנה אל תחנה תת-קרקעית חדשה במתחם תחנת החאן ההיסטורית. התחנה צפויה לקום באזור מתחם התחנה הישנה שבין דרך חברון לדרך בית לחם, והתוכנית כוללת הקמה של מרכז מסחרי, תיירותי ועסקי באזור התחנה.

אפשרות נוספת שנמצאת בתכנון כוללת חידוש תחנת מלחה והארכת המסילה מהחאן עד לשם.

Click to Shrink Back
תחנה מרכזיתיצחק נבוןמלחהגן החיות התנ"כירכבתרכבתהדסה עין כרםהר הרצלהקו האדוםהקו האדוםרכבת תת-קרקעיתהקו הכחולהקו האדוםהקו האדוםהקו הכחולרכבת הכותלהרכבל לכותלהעיר העתיקהממילאהמרכזרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעיתתחבורת ירושלים.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת ישראל (בשחור), הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, הרכבל לכותל בסגול


שירות רכבות בתחנה (בעתיד)

ברכבת ישראל מתכננים שעד שנת 2040 יהיו 13 רכבות בשעה בין התחנה לשאר חלקי הארץ: 2 רכבות ממודיעין, שתי רכבות מהמסילה המזרחית החדשה, ארבע רכבות מנתניה, שלוש רכבות מנהריה ושתי רכבות מבאר שבע.[3]

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0