דנקל – הקו הירוק
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי |
| קובץ:לוגו דנקל.svg | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| עיר |
 תל אביב-יפו, חולון, ראשון לציון, הרצליה |
| שם המערכת |
 דנקל |
| מפעיל |
 נת"ע |
| מידע על ההקמה | |
| עלות | 20 מיליארד שקלים (משוער)[1] |
| חברה בונה | אלסטום, דן ואלקטרה. |
| התחלת בנייה | 2019 |
| פתיחת הקו | 2028 (משוער)[2] |
| מידע על הקו | |
| אורך הקו | 39 קילומטר |
| רוחב המסילה | 1,435 מ"מ |
| מתח חשמלי | 1,500 וולט זרם ישר (DC), קו עילי |
| צבע על המפה | ירוק |
| מספר נוסעים ביום | 275,000 (משוער) |
| מספר נוסעים בשנה | 65,000,000 (משוער) |
| מספר התחנות | 62 |
| תרשים הקו | |
|
Click to Shrink Back
שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.   תרשים של מערך הדנקל בגוש דן: רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הרכבת הקלה - הקו הירוק המתוכנן (בירוק), הרכבת הקלה - הקו הסגול המתוכנן (בסגול), שלושת קווי המטרו M1 (בכחול), M2 (בכתום), M3 (בצהוב). | |
הקו הירוק הוא קו רכבת קלה עתידי כחלק מהדנקל. מסלולו צפוי לעבור מראשון לציון דרך חולון ותל אביב-יפו עד הרצליה. על-פי התכנון הוא יעבור ברובו בדרך עילית, אך במרכזו באזור תל אביב הוא צפוי להיות תחתי, בין שדרות הר ציון לקצה הצפוני של רחוב אבן גבירול.[3]
אורכו של הקו הוא כ-39 קילומטר במצבו הסופי, מתוכם כארבעה קילומטרים בשתי מנהרות מקבילות ו-35 קילומטר עיליים. הוא צפוי להתפרס על ארבע ערים וב-62 תחנות, מתוכן ארבע תת-קרקעיות.[3]
מבנה הקו
הקו מורכב משלושה מבנים - בדרומו הוא מתחיל בשתי שלוחות, מתאחד בתחנת סוקולוב בחולון, ממשיך צפונה דרך צומת חולון לקטע מרכזי עד צפון תל אביב, שם הוא מתפצל שוב לשתי שלוחות צפוניות. מבנה זה יאפשר להפעיל שני מסלולי שירות החוברים בקטע מרכזי משותף:
- מסלול צפון ראשון לציון-הרצליה ("ירוק בהיר"): מתחיל בקריה החקלאית ממשיך למחלף חולון מזרח ואז לאורך שדרות ירושלים בחולון, דרך צומת חולון, רחוב אבן גבירול עד אזור התעסוקה בהרצליה פיתוח.
- מסלול מערב ראשון לציון-ראול ולנברג ("ירוק כהה"): מתחיל בתחנת הרכבת משה דיין בראשון לציון, עובר דרך מרכז חולון עד אוניברסיטת תל אביב, מרכז הירידים, עובר בצומת הרחובות פנחס רוזן וראול ולנברג, ומסתיים בקצה רחוב ולנברג.
| דנקל - הקו הירוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השלוחות הדרומיות
- שלוחה דרומית (מערבית) מאזור התעשייה החדש ראשון לציון דרך דרום ומרכז חולון.
- שלוחה דרומית (מזרחית) מאזור התעשייה הישן ראשון לציון דרך מזרח חולון.
שלוחה דרומית מערבית
השלוחה תחל ברחוב משה דיין בראשון לציון (שם תתחבר לתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין), תמשיך מזרחה עד לרח' לישנסקי, משם צפונית על ציר זה עד למפגש עם השלוחה המזרחית דרך רחובות בן-גוריון, אהרונוביץ' וויצמן בחולון. תחנות השלוחה (מדרום לצפון) הן מסוף משה דיין, לישנסקי, אבני חושן, סחרוב (ראשון לציון), לסקוב, משה דיין, בגין, לבון, גולדה מאיר, ההסתדרות ותחנת סוקולוב. עד תחנת אבני חושן, הרכבת תנוע בצד אחד של הרחוב (הצד הצפוני-מערבי), ולאחר מכן תעבור למרכז הרחוב.[4]
שלוחה דרומית מזרחית
השלוחה תחל ברחוב המכבים בראשון לציון, תעבור דרך דפו וגשר הסיירים (מעל כביש 4) מערבה לשדרות ירושלים בחולון לכל אורכן, משם לרחוב סוקולוב, שם יוקם מדרחוב בין רחובות קראוזה לשדרות קוגל ותתחבר לשלוחה הדרומית בתחנת סוקולוב. תחנות השלוחה (ממזרח למערב) הן מסוף המכבים, דפו חולון, המרכבה, מפרץ שלמה, המלאכה, בצלאל, גאולים, סרלין, קראוזה ותחנת סוקולוב.[4]
הקטע המשותף
הקטע המשותף יתחיל בשדרות קוגל במרכז העיר חולון, יצפין לשדרות לוי אשכול בעיר, דרך צומת חולון, יכנס לתל אביב בדרומה החל מדרך בן-צבי לרחוב חיים לבון, שדרות הר ציון, סלומון, צומת מעריב (מפגש עם הקו האדום), קרליבך, לאורך רחוב אבן גבירול ויסתיים בקצהו המערבי של רחוב איינשטיין בצפון העיר.
הקטע התת-קרקעי
הקו יכלול קטע תת-קרקעי מצומת שדרות הר ציון/לוינסקי עד צומת אבן גבירול/נורדאו שבקצותיו יבנו פורטלים למעבר אל פני הקרקע. הקטע יתבסס על שתי מנהרות בחתך עגול, שאורך כל אחת מהן כארבעה קילומטרים. בקטע התת-קרקעי מתוכננות תחנת קרליבך, תחנת דיזנגוף/קפלן, תחנת רבין (בסמוך לעיריית תל אביב) ותחנת ארלוזורוב מערב. תחנת לוינסקי, הצמודה לפורטל הדרומי אינה נחשבת תחנה תת-קרקעית, אך היא צפויה לקום בפורטל עצמו, בתוואי מופרד ומונמך ממפלס הרחוב.[5]
תחנת קרליבך
תחנת קרליבך היא אחת מהתחנות התת-קרקעיות המתוכננות לאורך הקו ומיקומה יהיה מתחת למפגש הרחובות המחומש קרליבך, דרך מנחם בגין, לינקולן, יצחק שדה, הידוע גם כ"צומת מעריב". התחנה תהיה משותפת עם הקו האדום ותאפשר לנוסעים החלפה מהירה בין שני הקווים.
פורטלי הכניסה והיציאה מהמנהרות
הפורטל הוא המקטע בו הרכבת הקלה עוברת ממפלס תת-הקרקע אל פני הקרקע. הפורטל הצפוני ממוקם בפינת רחוב נורדאו ואבן גבירול, וממשיך עד צומת יהודה המכבי, אבן גבירול וכיכר מילאנו (עקב קשיים הנדסיים להמשיך את מנהרת הרכבת מתחת לירקון, הוחלט שהקו יעלה חזרה לפני הקרקע מדרום לירקון). הפורטל הדרומי, שדרכו תיכנס הרכבת למנהרה בשדרות הר ציון, ממוקם מדרום לתחנה המרכזית הישנה בפינת רחוב לוינסקי ושדרות הר ציון.[6]
חלקו הצפוני של הקטע המשותף
מצפון לקטע התת-קרקעי חוצה התוואי את נחל הירקון בגשר חדש ממערב לגשר בר-יהודה. גשר נוסף יבנה מעל צומת רוקח/אבן גבירול ועליו תמוקם מצפון לצומת תחנת רוקח, מעל מפלס הרחוב וכחלק ממרכז תחבורה.[7] מצפון יעבור הקו בשטחים שפונו בשדה דב, כשהפיצול לשלוחות מתוכנן במפגש רחוב איינשטיין עם חלקו הצפוני העתידי של אבן גבירול.
השלוחות הצפוניות
הפיצול מתוכנן לשתי שלוחות:
- שלוחה צפונית להרצליה פיתוח, עד לשדרות אבא אבן
- שלוחה צפונית לרמת החייל, שמתחילה ברחוב איינשטיין, עוברת מדרום לאוניברסיטת תל אביב ותסתיים ברחוב ראול ולנברג בגבול תל אביב - בני ברק
השלוחה לרמת החייל
השלוחה הצפונית לרמת החייל תעבור באזור נתיבי איילון על ויאדוקט (גשר הבנוי מעמודים). החל מאוניברסיטת תל אביב יחצה התוואי את נתיבי איילון על גבי גשר באורך 198 מטר ובגובה של 15 מטר. על גבי גשר זה מתוכננת תחנת "מרכז הירידים" כדי לאפשר קישוריות לנוסעים למרכז הירידים ולתחנת האוניברסיטה של רכבת ישראל. גשר נוסף באורך 316 מטר ימשיך מעל שדרות רוקח, מעל חניון פארק הירקון וירד למנהרה מתחת למסילת הירקון. גשר נוסף באורך 590 מטר יבנה מעל צומת פנחס רוזן עד לכניסה לרמת החייל, וגם עליו תמוקם תחנה.[8]
תכנון ואישור הקו
התכנון המפורט של הקו חולק לשלושה מקטעים, שקודמו כ"תוכנית תשתית לאומית" ונדונו בוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל).
מקטע דרומי - תת"ל 71 א'
חלקו הדרומי של הקו ממרכז תל אביב לחולון ומערב ראשון לציון תוכנן על ידי קבוצת ד.א.ל.[9] כמו כן בעת הקמת תחנת הרכבת צומת חולון הוכן מראש מעבר אל הקו הירוק מתחת לתחנה במפלס הרחוב. בדצמבר 2015 תוכנית החלק הדרומי של הקו אושרה להפקדה בוועדה לתשתיות לאומיות.
מקטע מרכזי תת"ל 71 ב'
תת"ל 71 ב' כולל את הקטע המרכזי המשותף והמשכו עד רחוב ראול ולנברג.
תכנון הקטע המרכזי הגיע למבוי סתום בשנת 2007, לאחר שמשרד התחבורה ועיריית תל אביב לא הגיעו להסכמה על סוג הקו בתוואי רחוב אבן גבירול. עיריית תל אביב דרשה שהקטע יהיה כולו תת-קרקעי, אך משרד התחבורה היה מעוניין שהקטע יהיה קו עילי בגלל עלות המנהור היקרה.[10] במרץ 2008, לאחר שמשרד האוצר הציע שעיריית תל אביב תשתתף במימון המקטע התת-קרקעי, הוחלט להעביר את המחלוקת לבוררות.[11]
ביוני 2012, נחתם הסכם בין משרד האוצר ועיריית תל אביב, למימון משותף של המקטע התת-קרקעי בתחום העיר תל אביב.[12]
ביולי 2015 תוכנית החלק המרכזי של הקו אושרה להפקדה בוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל), הציבור היה יכול להשמיע את התנגדויותיו עד 17 בפברואר 2016.[13]
ביוני 2016, הציעה הוועדה המחוזית של תל אביב שינוי במיקום הפורטל הדרומי, להמשיך את הקטע התת-קרקעי עד להצטלבות הרחובות הר ציון וקיבוץ גלויות ולהעביר את הפורטל הדרומי סמוך לפארק החורשות.[14] השינוי במיקום הפורטל הוצע עקב חשש שהפורטל יפגע בתנועת הולכי הרגל באזור.
נעמה ריבה, הוויכוח על מנהרות הרכבת הקלה: ביתור שכונות בתל אביב יאושר היום בדיון סגור, באתר הארץ, 01 באוגוסט 2016 באוגוסט 2016, הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה פה אחד את התוכנית ודחתה את ההתנגדויות למיקום הפורטלים.[15]
מקטע צפוני - תת"ל 71 ג'
השלוחה הצפונית להרצליה דרך "הגוש הגדול" בתוך שכונת רמת אביב, תוכננה במסגרת תוכנית תת"ל 71/ג'. על פי התוכנית הקו יתפצל לצד מזרח בצומת אבן גבירול-ש"י עגנון. ענף מזרחי זה יפנה צפונה בשדרות לוי אשכול עד רחוב איינשטיין. מנקודה זו ימשיך הקו מזרחה לרמת החיל. הקו הצפוני ימשיך דרך אזור שדה דב לשעבר עד להרצליה פיתוח. קבוצה של תושבי רמת-אביב הגישה התנגדות לתוואי, בטענה כי הוא יפגע בשכונה ויפלג את חלקה הצפוני והדרומי. אך התנגדותם נדחתה.[16] גם אוניברסיטת תל אביב עתרה נגד התוואי, בטענה שנת"ע הפקיעה ממנה שטחים להקמת הקו שאינם דרושים לה.[17]
היסטוריה
שנים 2008-1998
באוקטובר 1998, אושרה תוכנית מערכתית כוללת (תוכנית תמ"א/23/א) על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שאושרה בממשלה, אבל לא תוקצבה.[18] עלות התוכנית כולה הוערכה אז בשבעה מיליארד דולר, אך משרד האוצר התנגד להקצות את התקציב הדרוש, ונת"ע נאלצה להגיש תוכנית ביצוע ראשונית בעלות של שני מיליארד דולר בלבד. שני הקווים הראשונים שהוצעו בתוכנית היו: "הקו האדום" - מפתח-תקווה לתל אביב ומשם לבת-ים, שכולו בנוי במנהרות כרכבת תחתית, ו"הקו הירוק" - מתל אביב לחולון וראשון-לציון, כרכבת עילית קלה. משרד האוצר מנע את אישור התוכנית בגלל עלות המנהור לאורך תוואי של כ-18 קילומטר של "הקו האדום" והתחנות התת-קרקעיות. לפיכך העלתה נת"ע הצעה נוספת: רק ב-11 ק"מ מתוואי "הקו האדום" תפעל רכבת תחתית, בקטע מרחוב ז'בוטינסקי עד לתחנת אלנבי, ואילו ביתר הקו, תהיה רכבת עילית קלה.[19]
בינואר 1999, פרסמה נת"ע מכרז לתכנון שני תוואי הרכבת הקלה, "האדום" ו"הירוק",[20] ובמאי 1999 הקימו משרדי האוצר והתחבורה צוות בדיקה כלכלית לתוכנית נת"ע להסעת המונים, בראשות הפרופסור ראובן גרונאו. הצוות בחן את כל ההצעות של נת"ע, ומסקנותיו היו שיש כדאיות כלכלית לתוכנית בתקציב המוצע.[21] אך בפועל קודם רק פרויקט "הקו האדום".
בתחילת שנת 2006 הוצגו לבדיקה חמש חלופות לתוואי הקו. טווח עלות הפרויקט הוערך בין 2.3 מיליארד שקל לחלופה הבסיסית, לפיה תנוע הרכבת הקלה מראשון לציון ועד לרחוב קרליבך בתל אביב על פני הקרקע, לבין הפרויקט הנרחב ביותר מראשון לציון ועד להרצליה, כשבדרך הוא עובר כ-4 ק"מ מתחת לפני הקרקע באזור אבן גבירול. חלופה זו הוערכה בכלות של כ-5 מיליארד שקל. בדיון הוחלט להעביר חמש חלופות, שבכולן הקו מסתיים לכל היותר באזור שדרות רוקח בתל אביב, כך שבאותה עת הוחלט שהקו הירוק לא יגיע לאזור הרצליה.[22]
תוכנית הקו פורסמה על ידי חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בשנת 2007, כחלק מהמערך הכולל של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב.[23]
שנים 2019-2009
במאי 2009 הסכימה עיריית תל אביב להשתתף במימון הקמת תחנת קרליבך, כך שתוכל לשמש את שני הקווים האדום והירוק ביחד בתת-הקרקע.[24]
ב-12 בינואר 2012, הנחה שר התחבורה, ישראל כץ, לפרסם מכרז לכריית המנהרות של הקו האדום והירוק ביחד, באורך כולל של כ-31 קילומטר (באותה עת תוכנן הקו האדום להיחנך בשנת 2017 והקו הירוק בשנת 2020).[25] אך לבסוף הוחלט להפריד את שני הפרויקטים ובשנת 2014 פורסם מכרז לכריית המנהרות של הקו האדום בלבד.[26]
בשנת 2013 ביצעה חברת נת"ע קידוחי ניסיון לקו הירוק באזור רחוב אבן גבירול - בכיכר רבין, ברחוב הדסה ובאזור הרחובות יהודה המכבי ופנקס בתל אביב. הקידוחים נועדו לבדוק את טיב הקרקע לפני התחלת תכנון הקו, ובוצעו לעומק של 45 מטרים.[27]
בפברואר 2016 בוצעו עבודות קידוח בשדרות הר ציון בדרום תל אביב כעבודות הכנה לקו זה. ב-29 במרץ 2016 נערך מפגש תושבים בין נת"ע לתושבי חולון ובו הוצגו תוכניות המקטע הדרומי של הקו הירוק, וב-1 באוגוסט 2016 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות פה אחד את התוכנית להקמת הקו.[15]
ביולי 2016 הכריזה נת"ע שהעבודות להקמת הקו יחלו בסוף אותה שנה, והקו יחל לפעול בשנת 2022.[28]
ב–28 בנובמבר 2017 פורסם צו הפקעה למבנה מגורים בחולון. ההפקעה נועדה לאפשר את הקמתה של תחנת הרכבת הקלה המתוכננת להיבנות בפינת הרחובות ההסתדרות ופיכמן.[29] במאי 2019, הגישה חברת נת"ע תביעה נגד 58 משפחות בבניין, שנדרשו להתפנות ממנו באופן מיידי.[30] כ־15 מתוך בעלי הדירות המופקעות, קיבלו את ההצעה של נת"ע לפינוי כספי בשווי הדירה הישנה ופונו. 45 מהמשפחות שנתבעו, סירבו לפנות את הדירות, בטענה כי נת"ע מתעלמת ממצבן הרגיש, מתעקשת לקבל את המתחם בינואר 2020 אף על פי שכלל לא סיימה את התכנון, וזאת במקום להמתין למתן היתר הבנייה לפרויקט הפינוי בינוי המתוכנן במקום.[31]
ב-11 ביולי 2018 פורסמו מסמכי המיון המוקדם למכרז בהיקף של כ-15 מיליארד שקל, להקמת קו זה יחד עם הקו הסגול, והוא יתבצע כשותפות ציבורית-פרטית – (Public–Private Partnership).[32] ב-28 בפברואר 2019 הגישו שש קבוצות בינלאומיות את מועמדותן להשתתפות במכרז להקמת הקו.[33]
באפריל 2019 הודיע נת"ע שהעבודות על הקו באזור חולון יחלו במאי 2019.[34] לבסוף הן החלו רק בנובמבר 2019.[35]
במאי 2019 פורסם שחמש חברות סיניות ניגשו למכרז חפירת מקטע התת-קרקעי של 4 ק"מ של הקו.[36] החברות הן:
- CRCC (China Railway Constration Company) ששותפה בהקמת הקו האדום בתל אביב
- (CRTG (China Railway Tunnel Group המקימה את חלקן הדרומי של מנהרות הקו האדום
- CHEC (China Harbour Engineering Company Ltd) המקימה את נמל הדרום באשדוד
- תאגיד הנדסת הבניין הממשלתי של סין (CSCEC)
- PCCC (China Power) המעורבת בתחנת הכוח באנרגיה שאובה בגלבוע
שנת 2020
בתחילת שנת 2020 החלו העבודות המקדמיות על הקו בראשון לציון, לאורך רחוב אברהם בר,[37] ובחולון לאורך רחוב סוקלוב.[38]
ב-14 בינואר 2020 נדחה בחצי שנה המועד האחרון להגשת הצעות במכרז להקמת הקו הסגול והקו הירוק. ומועד הסיום להקמת שני הקווים נדחה לשנת 2026.[1]
באפריל 2020 התקבל אישור לתחילת העבודות להקמת הדפו מדרום להרצליה.[39]
חברה CSCEC זכתה במכרז חפירת מקטע התת-קרקעי של 4 ק"מ של הקו הירוק.
ב-15 בספטמבר 2020 נסגר שלב הגשת ההצעות במכרז להקמת הקו הסגול והקו הירוק.[40] היקף המכרז הוא כ-15 מיליארד שקל. חמש קבוצות הגישו הצעות להתמודדות במכרז:
- חברת CAF הספרדית בשיתוף שפיר הנדסה
- חברת אלסטום הצרפתית בשיתוף אלקטרה ודן
- CRCC(אנ') ו-CRRC(אנ') הסיניות בשיתוף שיכון ובינוי ואגד
- צ'ינה הרבור (CHEC)(אנ') הסינית בשיתוף מנרב ואלייד
- CREC(אנ') הסינית, קרן נוי, הפניקס ובומברדיה.
שנת 2021
במהלך שנת 2021 החלו העבודות להקמת הקו באזור תל אביב במספר מוקדים.[41]
באוקטובר 2021 החלו העבודות להקמת תחנת רבין,[42] והוקם מעבר תת-קרקעי מתחת למסילת הירקון עבור הרכבת הקלה. המעבר מבטון במשקל 460 טון נבנה מראש בסמוך והונף למקומו לאחר שקו הרכבת נסגר לעשרה ימים.[43] בנוסף דווח כי פתיחת הקו נדחתה לשנת 2028, עקב חילוקי דעות ועיכובים בפינוי תשתיות בתוואי הקו.[2]
בנובמבר 2021 החלה הקמתה של תחנת ארלוזורוב מערב, כאשר נהרס מבנה ברחוב אבן גבירול 103, לטובת הקמת אחת הכניסות לתחנה התת-קרקעית.[44]
שנת 2022
- ב-30 בינואר 2022 הוכרזו הזוכים במכרז להקמת הקו הסגול והקו הירוק. את הקו הירוק יקימו קבוצת אלסטום, דן ואלקטרה[45].
- ב-25 בדצמבר 2022 נת"ע השיקה תחילת עבודות חפירת מנהרות בקו. החפירה תבוצע על ידי מכונת TBM מאתר לוינסקי שבתל אביב. המכונה הראשונה שנכנסה לעבודה היא מכונה בשם "גולדה", שכבר ביצעה עבודות מינהור בקו האדום, בין פיר גלי גיל הסמוך לתחנת ארלוזורוב לבין תחנת קרליבך, לכיוון מערב. במהלך החפירה, יעבדו שלוש מכונות TBM (כולל "גולדה"), באורך של 115 מטרים, בקוטר של כשבעה מטרים וחצי ובמשקל של כ-900 טון כל אחת[46].
שנת 2023
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של דנקל – הקו הירוק- תוכנית תתל/ 71/ א - רכבת קלה במטרופולין ת"א - "הקו הירוק"- מקטע דרומי, באתר של מינהל התכנון (נצפה ב-5 בנובמבר 2021)
- סיכום לגבי הקו השני של הרכבת הקלה בת"א; מסתמן: קו תת-קרקעי באבן גבירול, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2003
- שרון קדמי, הוקמה ועדת מכרזים לקו הרכבת הקלה השני במטרופולין תל אביב - הקו הירוק, באתר הארץ, 6 באפריל 2006
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 עמירם ברקת, ראשל"צ, הרצליה ורמת השרון ימשיכו להמתין: גם הקווים הסגול והירוק של הרכבת הקלה נדחים, באתר גלובס, 14 בינואר 2020
- ^ 2.0 2.1 גיא ליברמן, חכו עד 2028, לפחות: כל הסיבות לעיכובים בקו הירוק של הרכבת הקלה, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2021
- ^ 3.0 3.1 הקו הירוק, אתר נת"ע, ספטמבר 2020
- ^ 4.0 4.1 ב-29 במרץ 2016 נערך מפגש בין נת"ע ותושבי חולון שם הוצגו התוכניות למקטע הדרומי.
- ^ ביתור אורבני בדרום תל אביב בשל תוכנית הקו הירוק של הרכבת הקלה, באתר של גיא שחר
- ^ אילן ליאור, מנהרת הרכבת תפריד בין שני צדי רחוב אבן גבירול בתל אביב, פארקים ייסגרו לשנים, באתר הארץ, 29 בפברואר 2016
- ^ הקו הירוק - מקטע מרכזי - תסקיר השפעה על הסביבה, סעיף 3.3.1.2, עמוד 246, באתר נת"ע, דצמבר 2015
- ^ תת"ל 71 ג' הקו הירוק - מקטע צפוני
- ^ הקו הירוק - רכבת קלה תל אביב(הקישור אינו פעיל, 24.9.2021), באתר קבוצת ד.א.ל הנדסה
- ^ אבי בר-אלי, משרד התחבורה שוקל לבטל את הקו הירוק של הרכבת הקלה מראשל"צ להרצליה, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2007
- ^ אבי בר-אלי, ההחלטה על מנהרה לרכבת הקלה ברחוב אבן גבירול- לבוררות, באתר הארץ, 12 במרץ 2008
- ^ משה ליכטמן, נחתם הסכם שיקוע הקו הירוק ברחוב אבן גבירול בת"א, באתר גלובס, 21 ביוני 2012
- ^ הדי כהן, לא עוצרים: הקו הירוק של הרכבת הקלה בת"א מעלה הילוך, באתר גלובס, 4 אוגוסט 2015
- ^ נעמה ריבה, ועדה מחוזית ממליצה להזיז את מנהרת הרכבת הקלה כך שתקטין את הפגיעה בדרום תל אביב, באתר הארץ, 19 ביוני 2016
- ^ 15.0 15.1 נעמה ריבה, והוועדה לתשתיות לאומיות אישרה את ביתור השכונות בת"א עבור הרכבת הקלה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2016
- ^ שלומית צור, תושבי רמת-אביב נגד הרכבת הקלה: תפגע במרקם השכונה, באתר גלובס, 25 באפריל 2017
- ^ מנחם שטאובר, אוניברסיטת ת"א עותרת נגד תוואי הקו הירוק של הרכבת הקלה, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2018
- ^ תמ"א 23 א' להקמת רשת מסילות למערכת הסעת המונים משולבת במטרופולין גוש דן, באתר מינהל התכנון
- ^ הנה באה הרכבת?, באתר גלובס, 7 באפריל 1999
- ^ נת"ע פרסמה מכרז לתכנון רכבת קלה בשני תוואים, אחד מהם התוואי הרכבת התחתית, באתר גלובס, 25 בינואר 1999
- ^ ראובן גרונאו, השקעה בתשתיות ב-2002 - השלכות לטווח קצר וארוך, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2001
- ^ שרון קדמי, תוך 3 חודשים יוחלט סופית על "הקו הירוק" - קו הרכבת הקלה השני במטרופולין תל אביב, באתר TheMarker, 12 במרץ 2006
- ^ שרון קדמי, עד 2020 תגיע לגלילות: בשנים הקרובות נצטרך לשנן מונח חדש - מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן), שתתבסס על רכבות קלות ואוטובוסים רבי קיבולת, באתר הארץ, 12 בינואר 2007
- ^ אבי בר-אלי, עיריית תל אביב הסכימה לממן את הזזת תחנת הרכבת הקלה בצומת מעריב ב-25 מיליון שקל, באתר הארץ, 9 במאי 2009
- ^ שירות גלובס, מחר יפורסם מכרז לחפירת מנהרות הרכבת הקלה בתל אביב, באתר גלובס, 11 בינואר 2012
- ^ עמירם ברקת, 7 חברות זרות יתמודדו על חפירת המנהרות לרכבת הקלה, באתר גלובס, 7 במאי 2014
- ^ החלו קידוחי ניסיון לקו הירוק(הקישור אינו פעיל, 24.9.2021) באתר עיריית תל אביב
- ^ הלל פוסק, הקו הירוק - העבודות החלו, נסיעה ראשונה ב-2022, באתר ynet, 3 ביולי 2016
- ^ יעל דראל, הרכבת הקלה בגוש דן תעבור דרך בניין - המדינה הפקיעה חצי מהדירות בו, באתר TheMarker, 7 בינואר 2018
- ^ יעל דראל, תביעה תקדימית: לפנות 58 משפחות משלושה בניינים כדי להקים את הרכבת הקלה, באתר TheMarker
- ^ שלומית צור, פלונטר בחולון: דיירים מסרבים לפנות בניין שניצב בתוואי הרכבת הקלה, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2019
- ^ המכרז הגדול בישראל יוצא לדרך: שתי רכבות קלות נוספות בגוש דן, באתר TheMarker, 11 ביולי 2018
- ^ עמירם ברקת, שש קבוצות בינלאומית יתמודדו על הקמת שני קווי רכבת קלה נוספים בגוש דן, באתר גלובס, 28 בפברואר 2019
- ^ אורן שטרנברג,עבודות הרכבת הקלה מגיעות לחולון – איך זה ישפיע עליכם?, באתר "השקמה חולון", 29 באפריל 2019
- ^ אורן שטרנברג,עבודות הרכבת הקלה בחולון: רחוב שמחה ארליך ייחסם לתנועה, באתר "השקמה חולון", 30 בדצמבר 2019
- ^ דניאל שמיל, חמש חברות סיניות יתמודדו על כריית מנהרות הקו הירוק בת"א, באתר גלובס, 20 במאי 2019
- ^ אורן שטרנברג,שינויים בהסדרי התנועה בעקבות עבודות הרכבת הקלה בראשון לציון, באתר "השקמה ראשון לציון", 6 בינואר 2020
- ^ אורן שטרנברג, האם תחול דחייה בפתיחת הקו הירוק ואיך היא תשפיע על העסקים בסוקולוב?, באתר "השקמה חולון", 13 בינואר 2020
- ^ רועי הדרי, אושר: מתחם לטיפול בקרונות הרכבת הקלה יוקם מדרום להרצליה פיתוח, באתר צומת השרון (מקומון), 20 באפריל 2020
- ^ גיא נרדי, רהקרב על הרכבת הקלה: מי ניגשו למכרז הביצוע המסקרן, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2020
- ^ אסנת ניר, גדר בגובה 1.5 מטר ומעבר תת קרקעי: כך ייראו העבודות על הרכבת הקלה בדרום ת"א, באתר TheMarker, 17 בינואר 2021
- ^ אסנת ניר, הקו הירוק יוצא לדרך: עבודות הרכבת הקלה בתחנת כיכר רבין יחלו בשבוע הבא, באתר TheMarker, 5 באוקטובר 2021
- ^
תעבורה - הנפת מנהרה תת קרקעית במשקל 460 טון עבור הרכבת הקלה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:21)
גיא גפן, תחנות רכבת רבות באזור ייסגרו בקרוב למשך כשבועיים, באתר צומת השרון (מקומון), 30 בספטמבר 2021 - ^ הקו הירוק של הרכבת הקלה - הריסת מבנה באבן גבירול 103 להקמת תחנת ארלוזורוב מערב, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:45)
- ^ יובל שדה, הסינים נפסלו: נבחרו החברות שיקימו את הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה בגוש דן, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2022
- ^ רועי רובינשטיין, "גולדה" חזרה לעבוד: בתל אביב החלה חפירת תוואי הקו הירוק של הרכבת הקלה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2022
- ^ בסוף עוד תהיה כאן רכבת: צפו במנהרה החדשה ומסלול תחנות הקו הירוק (וידאו), באתר mynetholon, 2023-05-15
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
36908275דנקל – הקו הירוק