אריאל
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | יהודה ושומרון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | אליהו שבירו[1] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[2] | 521 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1978 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[2] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 21,860 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 108 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 6.4% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 1,559 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 145 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[3] | 14,020 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 105 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת צפון השומרון רגילה)   אריאל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] |
6 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 102 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[3] |
0.3839 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 171 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]48_3570.pdf פרופיל אריאל] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| http://www.ariel.muni.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
העיר אֲרִיאֵל היא התנחלות השוכנת בלב השומרון, ליד כביש 5. היא הוקמה בשנת 1978, והוכרזה כעיר בשנת 1998. העיר ממוקמת בגובה הנע, בין 500 מטר מעל פני-הים בנקודה הנמוכה ביותר ועד לגובה של כ-706 מטר מעל פני-הים בנקודה הגבוהה ביותר. מבחינה טופוגרפית היא בנויה על גבעה המשתרעת לאורך כ-12 ק"מ.
אוכלוסיית אריאל היא חילונית ברובה. בעיר נמצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון.
נכון לשנת 2022 מונה העיר כ-20,000 תושבים.[5]
שם העיר
השם אריאל הוא שם נרדף לירושלים ולבית המקדש, ונלקח מהתנ"ך: ”הוי אריאל אריאל קריית חנה דוד ספו על שנה חגים ינקפו...” (ספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק א'). ביולי 2009 החליטה מועצת עיריית אריאל לקרוא את העיר על שם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, לבקשת משפחת שרון ובתמורה ליוזמת משפחת שרון לבנות בעיר מוזיאון ומרכז תרבות,[6] אך ועדת השמות הממשלתית דחתה החלטה זו.[7] כמו כן המילה אריאל ("אראל") מופיעה במקרא בפירושים נוספים ואף במצבת מישע. יש המכנים את אריאל "בירת השומרון".
היסטוריה
ראשית ההתיישבות
בשנת 1973 הוקם "גרעין תל אביב" שיועד להקמת אריאל, בו היו חברים רון נחמן, לימים ראש העירייה; יוסף בר-אילן, מהנדס בתעשייה הצבאית; גיורא שחר ודוד חסמן. הארבעה הצליחו לגייס קבוצה נוספת של כמאתיים משפחות להקמת יישוב עירוני בשומרון.
ב-16 בינואר 1978 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת יישוב על ידי גרעין תל אביב, בשם הזמני "חרס". ב-17 באוגוסט 1978 עלו לקרקע 40 המשפחות הראשונות מהגרעין והתיישבו באשקוביות. ב-31 בדצמבר 1978 ניתן ליישוב השם "אריאל", על פי הצעתו של זאב וילנאי. כעבור כשנתיים עברו התושבים לדיור הקבע הראשון שנבנה ביישוב.
אריאל כמועצה מקומית
במרץ 1981 הכריז מפקד אזור יהודה ושומרון על אריאל כמועצה מקומית. ראש המועצה הראשון של אריאל (1981–1985) היה יעקב פייטלסון. הבא אחריו, היה רון נחמן, שכיהן בתפקיד, תחילה כראש מועצה מקומית ולאחר מכן כראש עיר, במשך כ-28 שנה.
במאי 1982 חוברה אריאל לרשת החשמל הארצית.
בין השנים 1978–1988 היישוב ביסס את מעמדו כמרכז עירוני עבור היישובים היהודיים בסביבה, הוקמו ארבע קופות חולים, נפתחו שלושה בתי ספר יסודיים, הוקמה מכללת יהודה ושומרון באריאל (כיום, אוניברסיטת אריאל) והוקמו מתנ"ס, היכל ספורט ובית כנסת בעיר.
בשנת 1998 הוכרזה אריאל כעיר.
אריאל כעיר
במהלך 20 השנים מאז הוכרזה לעיר התפתחה אריאל בכיוון מזרח (שכונת מוריה). לאחר תוכנית ההתנתקות נבנתה גדר ההפרדה מסביב לעיר כחלק מהכללת אריאל בגושי ההתיישבות. מכללת יו"ש הפכה לאוניברסיטה, הוקם מרכז ספורט, נחנך היכל התרבות בעיר ונפתח קניון מגה אור בכניסה לעיר, קניון אריאל סנטר בצמוד לאוניברסיטה ומרכז צעירים בסמוך למבני העירייה. בשנת 2018 התקבלו האישורים להקמת שכונת אריאל דרום. בסמוך לאוניברסיטה הולך ונבנה המרכז הרפואי ובית הספר לרפואה על שם שלדון אדלסון[8] באוקטובר 2021 אישר שר השיכון זאב אלקין מאות יחידות דיור נוספות בעיר[9] ובכלל זה הקמת שכונת אריאל מערב, לכיוון אזור התעשייה אריאל. כחלק מגל הטרור בישראל (2022) אירע באפריל 2022 פיגוע ירי בכניסה לעיר בו נורה למוות מאבטח מידי מחבלים.
מעמד חוקי
אריאל היא ההתנחלות החמישית בגודלה ביהודה ושומרון (לאחר מודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה אדומים וגבעת זאב), ונחשבת חלק מגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון. בסטטוס הנוכחי, כמו שאר היישובים מעבר לקו הירוק שלא סופחו לישראל, חוקי מדינת ישראל לא חלים על אריאל, בהיותה חלק משטחי יהודה ושומרון הנתונים בתפיסה לוחמתית. עם זאת, תושבי העיר בעלי אזרחות ישראלית, וישנם חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור, לצד פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות על אריאל נורמות מן המשפט הישראלי.[10] בשנת 2007 ניסתה עיריית אריאל להשתמט מתשלום מס שכר בתואנה כי חוקי מדינת ישראל אינם חלים עליה, אך טענה זו נדחתה בבית המשפט.[11] בחזית ההשכלה הגבוהה, בעבר הייתה כפופה אוניברסיטת אריאל (עוד מהיותה מכללה), השוכנת בעיר, למל"ג יו"ש, אך עם אישור תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה בשנת 2018, סמכויותיה של המל"ג חלים גם על מוסדות אקדמיים בשטחי יהודה ושומרון החל משנת 2019.
מעמדה של העיר בהסכם עתידי עם הפלסטינים שנוי במחלוקת, עקב מיקומה הגאוגרפי, המונע רצף טריטוריאלי בישות הפלסטינית העתידית. בשיחות השלום בהסכמי קמפ דייוויד, ועידת טאבה, דרש הצד הישראלי (ממשלת ברק) להכליל את העיר בשטחים שיצורפו לישראל במסגרת הסדר הקבע. גם בשיחות בין ראש הממשלה אהוד אולמרט ואבו מאזן, בוועידת אנאפוליס (2007) ובספטמבר 2008, הוצגה הדרישה להשארת גוש אריאל בריבונות ישראלית, בכפוף לחילופי שטחים.[12] דרישה זו נדחתה על ידי הפלסטינים.[13] במסגרת תוכנית המאה של הנשיא דונלד טראמפ נכללה העיר כחלק מהשטח שעתיד להיות חלק ממדינת ישראל.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים באריאל 21,860 תושבים (מקום 108 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 6.4%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 88.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,681 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[14]
להלן גרף גידול האוכלוסייה בעיר להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:
קבוצות אוכלוסייה
שלב מכונן בהיסטוריית העיר היה גל העלייה בשנות ה-90, שבא עם התפוררות ברית המועצות. העיר הפכה לעיר קולטת עלייה ובין השנים 1989 ל-1998 הצטרפו אליה מעל 6,000 עולים חדשים שהכפילו את אוכלוסייתה. במאי 1998 התגוררו באריאל 15,000 תושבים.[15]
העולים היוו את אותה מסה קריטית שלה הייתה העיר זקוקה לביסוס מעמדה כעיר מחוז מרכזית בשומרון ולהכרה באריאל כעיר בישראל, הכרה שבוטאה בטקס במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 1998.
הקהילה הדתית שהתפתחה אט-אט מאז ייסוד העיר זכתה לחיזוק בסוף אוגוסט 2005, כאשר לעיר הגיעו חלק ממפוני היישוב נצרים שבגוש קטיף. המפונים השתכנו בסמוך לאוניברסיטה, בחלקה המזרחי של אריאל. הקהילה הדתית באריאל מתרכזת בעיקר סביב שני גרעינים תורניים האחד גרעין "שבות אריאל" שפועל בשכונות הוותיקות מרכז העיר והשני גרעין "נצר אריאל" שמורכב בעיקרו ממשפחות מפוני נצרים שמרוכז באזור שכונת מורייה שעל יד האוניברסיטה.
בריאיון באוגוסט 2007, אמר ראש העירייה דאז רון נחמן כי הוא דוגל בהרחבת העיר למען גידול הקהילה הדתית בעוד מאות משפחות. אחת הסיבות שציין לכך היא העובדה שאריאל הוקמה כעיר חילונית, ולכן הקהילה ההטרוגנית שבה כוללת מספר גדול של עולים חדשים בעלי רקע חילוני. משכך, לדעתו, יש לעבות את האוכלוסייה הדתית כדי לתת דגש רב יותר למסורת היהודית. ברוח גישתו זו סייע בקליטת ישיבת ההסדר מנצרים באריאל. מקום מגוריה של קהילת נצרים נמצא מעל גבעת האוניברסיטה, בשכונת נווה שאנן. אולם הישיבות, בתי הספר היסודיים והגנים, ממוקמים בלב השכונה החילונית בעיר, וברחובות הבשן, הגלעד והתבור בפרט, מה שיצר חיכוכים בין התושבים לתלמידי הישיבה. כשהחליטה עיריית העיר להצטרף לפרויקט "נעים בסופ"ש", שמקדם תחבורה ציבורית בשבת, מרבית הקהילה הדתית התנגדה למהלך.
כלכלה ותחבורה
אריאל מחוברת לגוש דן באמצעות הכביש המהיר כביש 5. כביש 505 מחבר אותה לבקעת הירדן. כביש 60 אשר מחבר אותה לירושלים ולישובי בנימין. בעבר שירתה את העיר חברת דן, ומספר קווים הופעלו על ידי אגד לכפר סבא, תל אביב, נתניה וירושלים דרך יישובי צפון השומרון וחבל בנימין; החל מספטמבר 2009 מרבית קווים אלה הופעלו על ידי חברת אפיקים, ומינואר 2022 הוחלפה חברה זו בחברת תנופה. בדצמבר 2014 החליפה חברת "אגד תעבורה" את "אגד" בקווי השירות מהעיר לירושלים דרך יישובי מטה בנימין. אריאל משמשת כמרכז שירותים ליישובי הסביבה, בהם ברקן, יקיר, נופים, רבבה, קריית נטפים, עלי זהב, פדואל, יישובי גב ההר ויתר ההתנחלויות ב"גוש אריאל", וכן יישובי צפון בנימין: עלי וגוש שילה.
קיימת תוכנית להקמת מסילת רכבת שתחבר בין ראש העין לאריאל ובכך תחובר אריאל למערכת המסילות של רכבת ישראל.
בהיותה התנחלות, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם לאריאל ומתגוררים בה לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם נאלצו להתפטר ממקום עבודתם בשל המעבר, זו תיחשב להם כפיטורים.[16]
באריאל מספר מרכזים מסחריים המשרתים את תושבי השכונות השונות, מגרשי ספורט, מועדון קרוספיט, מרכז כושר וספא, פארק טיפוס אתגרי, ספרייה עירונית ומספר מסעדות ופאבים. בעיר פותח מרכז תקשורת קהילתי ("מרכז תקשורת אריאל") הכולל אולפני רדיו חינוכי קהילתי ואולפני טלוויזיה קהילתית.
חמישה ק"מ מהעיר שוכן אזור התעשייה אריאל מערב,[17] באותו מתחם בו שוכן אזור התעשייה ברקן. אזור התעשייה אינו נהנה מרציפות עירונית, ונוצר בעקבות חלוקת משאבים בין המועצה האזורית שומרון לעיריית אריאל, אזור התעשייה מופרד ממרכז העיר אריאל בעיקר על ידי שטחים בבעלות פרטית של תושבי סלפית.
בכניסה המערבית לאריאל שוכן מלון אשל השומרון, המתמחה בכנסים וימי עיון.
במרץ 2017 נפתח קניון בעיר על שטח של כ-7.3 דונם, שטחו הבנוי של הקניון כ-11 אלף מ"ר עיקרי להשכרה, שמתפרס על פני שתי קומות. עוד מתוכננות בקומפלקס חמש קומות משרדים.[18] בדומה להיכל התרבות בעיר, גם הקניון עמד במיקומה של סערה תקשורתית עקב סירובה של מקדונלד'ס לפתוח סניף בו, עקב מיקומו של הקניון מעבר לקו הירוק.
התיירות הנוצרית לשומרון, המשתייכת לאוונגליזם מארצות הברית וצפון אירופה, תרמה לעיר מגרשי טניס, בריכת שחיה ומרכז ספורט חדישים. המרכז הרפואי ע"ש שלדון אדלסון בעיר נמצא בשלבי בנייה אחרונים בסמוך לקמפוס האוניברסיטאי.
תרבות וספורט
במהלך שנת 2010 הושלמה בנייתו של היכל תרבות חדש וראשון בעיר, בהשקעה של כ-40 מיליון ש"ח, בסיוע מפעל הפיס. ההיכל נחנך בנובמבר 2010 ובו אולם גדול עם 536 מושבים ואולם קטן שבו 80 מושבים. לקראת פתיחת ההיכל הודיעו 36 שחקנים ואנשי תיאטרון שבכוונתם לסרב להופיע מעבר לקו הירוק. הודעתם זכתה לגינוי מיידי מצד ראש הממשלה, שרת התרבות, אמנים רבים אחרים וחלקים גדולים מהציבור הישראלי. החרמה זו זכתה מנגד גם לגילויי תמיכה.[19] הנהלת תיאטראות הבימה, הקאמרי, החאן הירושלמי, תיאטרון באר שבע ותיאטרון בית ליסין הבהירו כי התיאטראות הללו יופיעו בהיכל התרבות באריאל חרף החרמת ההיכל על ידי מספר אמנים. המחלוקת בעניין סירובם של האמנים להופיע בהיכל, והדיון בצעדי התגובה בעניינם, דעכה לאחר שהצגות התיאטראות השונים, כמו גם הופעות של זמרים וקומיקאים הועלו כמתוכנן, כולל אלו שבוימו על ידי חותמים על מכתב החרם. כיום היכל התרבות אריאל מארח תיאטראות ואמנים מהארץ ומהעולם ופעיל כ-185 ימים בשנה. בשנת 2012 זקף לזכותו מספר מנויים המונה כ-9% מאוכלוסיית העיר.
באריאל מצוי בית זיכרון לשואה ולגבורה, המכיל בין היתר עבודות של אמנים ניצולי שואה, כגון הפסל שמואל וילנברג והצייר אוזיאש הופשטטר.
בעיר קיים שבט של תנועת הצופים שהוקם בשנת 2000. זוהי תנועת הנוער החילונית הגדולה ביותר בעיר. כמו כן בעיר קיימים שני סניפים של בני עקיבא, תנועת הנוער הדתית הגדולה בעיר. בעיר פועל מרכז צעירים כחלק מהמרכז הקהילתי גוונים בעיר לפנאי ותרבות.
חינוך
ערך מורחב – אוניברסיטת אריאל בשומרון
בשנת 1982 הוקמה בעיר מכללת "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" בפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן. מאז 2005 החל לפעול באופן עצמאי בשם "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון", ביולי 2012 החליטה המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון), שמאז 2019 עברו סמכויותיה למל"ג, על הפיכת המוסד לאוניברסיטה. בדצמבר באותה שנה אישר אלוף פיקוד המרכז את ההחלטה.
בנוסף לאוניברסיטה פועלים באריאל 5 בתי ספר יסודיים; מתוכם שלושה ממלכתיים (מילקן, נחשונים ועליזה בגין) אחד ממלכתי דתי (אור זבולון) ואחד תלמוד תורה של רשת בני יוסף (נווה אריאל). כן קיימים באריאל בית ספר תיכון ממלכתי (אורט יובלי אריאל) וישיבת הסדר (נצר מטעי).
קשרי חוץ
לאריאל קשר רציף עם הקהילה היהודית בעיר הרדיה שבקוסטה ריקה, וקשרי חינוך ותרבות עם הקהילה היהודית בעיר מוביל, אלבמה שבארצות הברית.[20] בשנת 1985 חתמה אריאל ברית ערים תאומות עם בישו, בירת הבנטוסטן סיסקאי שבדרום אפריקה.[21] כמו כן, אריאל חתמה בשנת 2015 על ברית ערים תאומות עם העיירה הגגאוזית צ'אדיר לונגה (Ceadîr-Lunga) שבמולדובה.[22]
ראשי היישוב
- יעקב פייטלסון: 1981-1985
- רון נחמן: 1985-2013 (נפטר במהלך כהונתו[23])
- אליהו שבירו: נבחר במרץ 2013
גלריה
-
האנדרטה לזכר השואה -
שלטי רחובות באריאל -
-
מלון אשל השומרון בכניסה לעיר -
קריית החינוך "אורט יובלי אריאל" -
משטרת ישראל, מרחב השומרון -
גן בעיר לאורך יובל נחל -
מסוף האוטובוסים בעיר -
קניון מרכזי באריאל ומעליו בניין משרדים -
שלט הכניסה לאוניברסיטת אריאל בשומרון, נובמבר 2020
אקלים
| אקלים באריאל | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 11.9 | 14.2 | 16.3 | 21.8 | 25.9 | 28.7 | 29.6 | 30.1 | 28.7 | 24.9 | 19.3 | 15.2 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 6.8 | 7.4 | 8.2 | 13.7 | 16.3 | 18.9 | 19.8 | 20.2 | 18.8 | 14.7 | 13.3 | 8.8 | |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 140.3 | 136.5 | 76.7 | 20.2 | 7.1 | 0 | 0 | 0 | 1 | 16 | 57 | 106 | |
| מקור: Israel Weather | |||||||||||||
לקריאה נוספת
- רנה בן-פזי, כמו בראשונה, הוצאת ספריית בית-אל, תשמ"ח
- יפעת מדמון, אריאל: סיפורה של עיר, 2008-1978, אריאל, 2009
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ישי קרוב, ראש עיר חדש לאריאל: אליהו שבירו, באתר ערוץ 7, 04/03/13
- ^ 2.0 2.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ באתר העיר אריאל
- ^ פרוטוקול ישיבת מועצת העיר ה-14, כ' בתמוז תשס"ט.
- ^ אבי איצקוביץ', סופית: אריאל בלי שרון, באתר mynet פתח תקוה, 17 ביוני 2010 (הקישור אינו פעיל, כ"ז באייר ה'תש"ף)
- ^
יאיר קראוס, היסטוריה: נחנך בי"ס לרפואה באריאל, בעיתון מקור ראשון, 27 באוקטובר 2019
- ^ מכרזי רמ"י
- ^ ליטל דוברוביצקי, במישור אדומים אפשר לזהם אוויר ולא לשלם, באתר ynet, 7 בינואר 2015.
- ^ ynet, ביהמ"ש: אריאל היא "תושב ישראל" וחייבת בתשלום מס, באתר ynet, 17 בדצמבר 2007.
- ^ רוני סופר, "ההצעה הסופית": פינוי רבבות וויתורים בירושלים, באתר ynet, 26 במרץ 2009
- ^ עקיבא אלדר, השלום על פי אבו עלא, באתר הארץ, 26 במאי 2009.
- ^ [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]48_3570.pdf פרופיל אריאל] באתר הלמ"ס
- ^ דו"ח מבקר המדינה
- ^ תקנה 12(ד) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ באתר משרד הכלכלה
- ^ רמי לוי זכה במכרז להקמת קניון באריאל ב-7.3 מיליון שקל
- ^ מאות סופרים ומרצים תומכים בשחקנים: "להחרים את אריאל", באתר גלובס, 31 באוגוסט 2010
- ^ מצגת תוכניות עבודה לשנת 2009
- ^ Sasha Polakow-Suransky, The Unspoken Alliance, Vintage books, 2011, עמ' 157
- ^ עיריית אריאל, באתר www.ariel.muni.il
- ^ איתמר פליישמן, רון נחמן, ראש העיר אריאל, נפטר והוא בן 70, באתר ynet, 18 בינואר 2013
| מחוז יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז |  |
| ערים | אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים | |
| מועצות מקומיות | אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • היישוב היהודי בחברון • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע • קרני שומרון • שער השומרון | |
| מועצות אזוריות | גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון | |
33879263אריאל