מסילת עכו–כרמיאל
 | |
| המסילה סמוך לכרמיאל, פברואר 2022 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| עיר | הגליל |
| מפעיל |
 רכבת ישראל |
| מידע על ההקמה | |
| עלות | כ-3.4 מיליארד ש"ח |
| חברה בונה | נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה |
| התחלת בנייה | 2011 |
| פתיחת המסילה | 20 בספטמבר 2017 |
| מידע על המסילה | |
| תחילת המסילה | תחנה תפעולית נעמן, מדרום לעכו |
| סיום המסילה | תחנת הרכבת כרמיאל |
| סוג המסילה | נוסעים |
| אורך המסילה | 23 ק"מ |
| רוחב המסילה | 143.5 ס"מ |
| מסלולים | 2 |
| מספר התחנות | 2 |
| רשימת התחנות | |
| תחנת הרכבת אחיהוד, תחנת הרכבת כרמיאל | |
| תרשים המסילה | |
 | |
| תרשים המסילה | |
מסילת עכו–כרמיאל ("נעמן - כרמיאל") היא מסילת רכבת המתפצלת מקו מסילת החוף מדרום לעכו, מזרחה לעבר כרמיאל, במקביל לכביש 85. ראשיתה בתחנה תפעולית בסמוך לאזור התעשייה עכו דרום (מדרום לשפך נחל נעמן, המסילה לא עוברת בתחנת הרכבת עכו הצפונית יותר), וסיומה בתחנת הרכבת כרמיאל. הקו, שאורכו בשלב הראשון כ-23 קילומטר בין עכו לכרמיאל, כולל גם את תחנת הרכבת אחיהוד בסמוך לצומת אחיהוד ופארק תעשיות בר-לב. המהירות המרבית היא 160 קילומטר לשעה, והתכנון מותאם לקטרי דיזל לצד קטרים חשמליים.
בשנת 2011 החלו העבודות להקמת מסילת רכבת כפולה בתוואי, שכולל זוג מנהרות באורך של כ-4.85 קילומטר, מתחת להר גילון. הקו נפתח ב-20 בספטמבר 2017.[1][2]
היסטוריה
ההחלטה על הקמת הקו התקבלה על ידי ממשלת ישראל בשנת 2002,[3] והתוכנית להקמת המסילה הוכנה על ידי רכבת ישראל במהלך העשור הראשון של המאה ה־21, אך לא קודמה בהיעדר הקצאת תקציב למעט פעולות בהיקף קטן של הפקעת קרקעות ובדיקות מקדימות. הפרויקט ניצב בעבר במרכזם של ויכוחים מתמשכים בין משרדי ממשלה ורשויות אחרות.[4] משרד ראש הממשלה, משרד התחבורה, והמשרד לפיתוח הנגב והגליל,[5] כמו גם רכבת ישראל ועיריית כרמיאל, תמכו בהקמת קו רכבת רגילה ("כבדה"), שכן לנגד עינהם ניצב חיבורו של הגליל עם מרכז הארץ ברוח תוכנית "נתיבי ישראל". מנגד, משרד האוצר וחברת יפה נוף גרסו כי יש להקים באזור קו רכבת קלה שעלותו נמוכה יותר ואשר שם את הדגש על חיבורה של כרמיאל עם מטרופולין העיר חיפה. לטענתם קו רכבת קלה שלאורכו תחנות רכבת רבות יותר, ואשר, בין היתר, יכנס לעיר כרמיאל עצמה, ישרת כ-11 מיליון נוסעים בשנה, לעומת 3 מיליון נוסעים בלבד ברכבת רגילה. בנוסף, קו כזה יתחבר לקו הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת שהקמתו הופקדה בידי חברת יפה נוף. דעה זו לא נתקבלה והוחלט להקים את הקו כקו רכבת כבדה.
התוכנית קודמה בשנת 2010 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ במסגרת תוכנית "נתיבי ישראל" להאצת הקמתם של כבישים ומסילות רכבת לאורכה ולרוחבה של המדינה, בדגש על הנגב וצפון הארץ, והפרויקט הוכרז כפרויקט לאומי, והקמתו מבוצעת באמצעות תת"ל 12/2 (והשלמות 12ב' ו־12ג'). המימון לפרויקט אושר ב-24 בפברואר 2010 על ידי ממשלת ישראל, ועם השלמת התכנון הפרויקט יצא לביצוע מיידי. בתוכנית המקורית הייתה מסילת עכו–כרמיאל אמורה להיות הקו החשמלי הראשון בישראל,[6] אך עקב עיכובים בפרויקט חשמול המסילות הוחלט להפעיל את הקו עם קטרי דיזל.[7] החברה הלאומית לדרכים בישראל קיבלה את האחריות הכללית על הפרויקט, המכרז הראשון לביצוע המסילה פורסם במרץ 2011, ונסיעת הבכורה התקיימה ב-20 בספטמבר 2017.
תוואי
במסגרת הפרויקט הוקמה מסילה כפולה באורך כולל של כ־23 ק"מ, המקבילה כולה לכביש 85, העובר מעט מצפון למסילה. 18.4 ק"מ מהתוואי נסללו כמסילה רגילה (בין עכו לאזור פארק תעשיות בר-לב ובין מג'ד אל כרום לכרמיאל), ו־4.6 ק"מ מהתוואי הם צמד מנהרות גילון, בין שני קטעי המסילה הרגילה, בקטע בו תוואי טופוגרפי תלול אינו מאפשר הקמת מסילה עילית. במקביל לסלילת המסילה בוצעו עבודות שונות להפרדות מפלסיות בנקודות מפגש עם כבישים, דרכי עפר ודרכים חקלאיות.
מסילת עכו–כרמיאל מחוברת למסילת החוף מדרום לעכו, ואינה כוללת חיבור צפונה, המאפשר נסיעה ישירה מכרמיאל לעכו ונהריה.
בדיקות מקדימות שבוצעו באזור שבו נבנתה תחנת אחיהוד העלו כי במקום ישנן מערות קבורה יהודיות, ולכן שונה התכנון המקדים (תת"ל 12ב') והוביל להגבהה של תוואי המסילה באזור (כולל הקמת גשר מעט מדרום לצומת אחיהוד), ובניית תחנת אחיהוד כאשר הרציפים מוגבהים בהשוואה למבנה התחנה והסביבה החיצונית. השינויים במפלס המסילה לא פגעו במהירות התכן של המסילה, 160 קמ"ש, ואושרו על ידי אתרא קדישא, אך גרמו לעיכוב בפרויקט, ועלויות גבוהות מהמתוכנן.[8]
בניית המסילה
התוואי תוכנן באזור חקלאי, ונדרשו עבורו הפקעות מקרקעין בהיקף של כ־2,000 דונם, שרובם היו בבעלות פרטית, וחלקם הגדול היה בבעלות יורשים רבים. במסגרת ההפקעות הועתקו כ־2,500 עצי זית משטח התוואי.
העבודה על התוואי חולקה למספר מקטעים, וכללה בנוסף לעבודות הקמת המסילה העתקת תשתיות חשמל ומים, הקמת גשרי רכבת מעל נחל חלזון, נחל נעמן, כביש 70 וכביש 784, הקמת גשר לכביש 4 מעל תוואי הרכבת באזור נחל חלזון וגשר לדרך הכניסה לפארק תעשיות בר-לב, הטיית כביש 85 באזור אחיהוד, בניית תחנות אחיהוד וכרמיאל, חניונים ודרכי גישה לתחנות הרכבת, ומרכזי שליטה ובקרה. עבודות אלו בוצעו על ידי החברות טר ארמה, דניה סיבוס, אולייניק ונוספות.
החלק הקשה והמסובך ביותר לביצוע היה מנהרות גילון, בהן נדרשה עבודת חפירה של כ־4.6 ק"מ, דיפון, ועבודות תשתיות רחבות לצורך הקמת מסילה תוך הקפדה על בטיחות. הכריה בוצעה בשיטת NATM שעיקרה ביצוע חפירה תוך שימוש בכלים כבדים ובפיצוצים מבוקרים. המנהרות כוללות צמד מנהרות מקבילות המתאימות למסילה בודדת כל אחת, כאשר ביניהם מחברות 18 מנהרות חילוץ, לפינוי הנוסעים בעת שרפה במנהרה אחת אל המנהרה השנייה.
עבודות הכרייה בוצעו על ידי Gilon Tunnel Builders, שותפות מיוחדת שהוקמה בין דניה סיבוס לבין החברה הסינית CCECC (אנ'). עבודות התשתית להקמת מסילה והנחת המסילה בוצעו על ידי שותפות סולל בונה, לסיכו ובאנבאו. בתוך המנהרות העבודות כללו הקמת מסילת רכבת כבדה על מצע בטון, בשיטת Slab Track, השיטה יושמה לראשונה בישראל.
בתכנון המקורי היה הקו אמור להיות מופעל כקו מחושמל, אך בשל עיכוב בפרויקט החשמול הארצי הוחלט על הפעלה באמצעות רכבות דיזל, כאשר מפוחים יופעלו במנהרה לצורך פינוי עשן הקטר לאחר מעבר רכבת.
באפריל 2015 הונחו פסי רכבת ראשונים בתוואי המסילה, בקטע בין ג'דיידה-מכר לעכו.[9] במרץ 2017 הוחל בנסיעות מבחן לאורך התוואי. וב-20 בספטמבר 2017, ערב ראש השנה תשע"ח הקו נחנך.
בניגוד לתכנון המקורי, לא נבנה מחלף בחיבור בין כביש 784 וכביש 85 לפני פתיחת הקו. במקום הוקם מחסום רכבת אשר עצר לפי צורך את התנועה המגיעה מיישובי המועצה האזורית משגב והערים סח'נין, עראבה ודיר חנא. בספטמבר 2018[10] החלה בניית מחלף כרמיאל מערב ובנייתו הסתיימה ביוני 2021.[11]
תוכניות עתידיות - מסילת כרמיאל – קריית שמונה
בעתיד מתוכננת הקמת שתי תחנות רכבת נוספות על התוואי סמוך לג'דיידה-מכר ולמג'ד אל-כרום.
ביולי 2016 אושרה תוכנית עקרונית להארכת המסילה מזרחה במקביל לכביש 85 וכביש 90 וצפונה עד לקריית שמונה, ובניית תחנות בסמוך לצומת חנניה (תחנה שתשמש גם את המבקרים בהר מירון) וראש פינה (שתשרת גם את תושבי צפת וחצור הגלילית). תוואי המסילה כולל קטע ממונהר מתחת הר מצפה ימים, רמת פשחור ורמת רזים ובנוסף גשר מעל נחל עמוד בתוואי שבין כפר חנניה וראש פינה. הכשרת התוואי במקטעים אלו תייקר את עלויות הפרויקט.[12]
במסגרת הארכת המסילה יבנו התחנות: תחנת הר מירון, תחנת ראש פינה – חצור ותחנת קריית שמונה.
שלב א'
בינואר 2019 הציג מנכ"ל חברת נתיבי ישראל ניסים פרץ את תוכנית החומש של החברה בתקציב של כ-60 מיליארד שקלים. במסגרתה החברה תהיה אחראית לתכנון של מספר מסילות: מסילת כרמיאל - קריית שמונה, מסילת עפולה - טבריה, מסילת דימונה - ירוחם, מסילת באר שבע - ערד וקו הרכבת לאילת.[13] מסילות אלו הן חלק מהתוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל לשנת 2040.
ביוני 2021, הוועדה המחוזית צפון אישרה את תוואי המסילה בין כרמיאל וקריית שמונה. קידום הפרויקט תלוי בתקציב שעלותו המינימלית עמדה על 20 מיליארד שקל.[14]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל רכבת ישראל | ||
- מסילת עכו–כרמיאל, באתר החברה הלאומית לדרכים (אורכב מהמקור ב-30/4/2016).
- "מחברים את הגליל לרשת המסילות הארצית של הרכבת. מחר: המכרז להקמת מסילת רכבת בין עכו לכרמיאל", באתר כרמיאל ברשת
הדמיית נסיעה בקטע שבין עכו למנהרות הכרם, סרטון באתר יוטיוב- מאמר מאת איתמר גליל על בניית הקו
- מנהרות גילון - מנהור בשיטת NATM, המהנדס שמואל אשכנזי
- יניב רונן, הפעלת רכבת כבדה לעומת רכבת קלה בגליל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 19 באפריל 2010
הערות שוליים
- ^ "השר כץ הבטיח: קו הרכבת לכרמיאל ייפתח ב-20 בספטמבר". ynet. 2017-03-21. נבדק ב-2017-03-21.
- ^ אחיה ראב"ד, "רגע היסטורי": הרכבת לכרמיאל יצאה לדרך, באתר ynet, 20 בספטמבר 2017
- ^ גל ניסים, שרון הורה לשרים לזרז פרויקטים של תשתית בגליל: אחד מהפרוייקטים שקיבלו קדימות גבוהה הוא קו הרכבת כרמיאל-עכו, באתר גלובס, 26 במאי 2002
- ^ עידן יוסף, חשיפה: מחדל הרכבת לגליל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 30 במאי 2010
- ^ גלית פרי, השר שלום בכרמיאל: רק רכבת כבדה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 10 בנובמבר 2009
- ^ עמירם ברקת, לאחר חילוקי הדיעות: פרוייקט חישמול הרכבת יוצא לדרך, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2012
- ^
דניאל שמיל, הרכבת תגיע לכרמיאל, אך ללא חשמל, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2014
- ^ שחר הזלקורן, מה יעכב את קו הרכבת בצפון? קברים יהודיים, באתר ynet, 20 בפברואר 2010
- ^ אחיה ראב"ד, קו הרכבת עכו–כרמיאל: מניחים פסים ראשונים, באתר ynet, 29 באפריל 2015
- ^ בשורה לסובלים מהרכבת בכרמיאל: הפקקים יטופלו, באתר ynet, 2018-09-20
- ^ כך נראים 400 מיליון ש״ח: הושלם מחלף כרמיאל מערב, זוהר הצפון, 24 ביוני 2021.
- ^ אבי בר-אלי, כץ מקדם תכנית תחבורה בעלות של 50 מיליארד שקל בצפון, באתר TheMarker, 7 באוקטובר 2011
- ^ ליאור גוטמן, "התחבורה הציבורית בישראל לא זמינה, לא נגישה ולא יעילה", באתר כלכליסט, 23 בינואר 2019
- ^ ליברמן, גיא (2021-06-23). "אחרי 11 שנה: אושר תוואי מסילת הרכבת בין כרמיאל לקריית שמונה | בלעדי". Globes. נבדק ב-2021-06-23.
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
33588805מסילת עכו–כרמיאל